החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

גרושה בלי בושה

מאת:
הוצאה: | 2022 | 183 עמ'
קטגוריות: ביכורים, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

40.00

רכשו ספר זה:

 

"אז מנקודת מבט מפוכחת יותר, עם חתיכת כאפה מצלצלת והתעוררות על חיי רציתי לומר תודה. תודה על השעון המעורר הזה שצלצל כמה שבועות לפני הזמן וכנראה הציל אותי מחיים בהם לא הייתי מכירה את עצמי.

ולרגל ההיכרות המחודשת, האלכוהול הנשפך וחישוב המסלול מחדש, רציתי לומר לעצמי, ללירון בת ה-36, מה לירון בת ה-20 הייתה אומרת לה, בדיוק אחרי צבא.

״את תתאהבי שוב. את תסתחררי. את תשחזרי אהבת נעורים, יהיו לך מחזרים, חלקם תרצי יותר, חלקם פחות. את תביני שעוד קילו על הגוף לא מוריד לך קילו מהנשמה. בימים שהכי לא תתלהבי מעצמך, יעופו עלייך. את תדעי שדווקא כשאת את, בלי עוד סלפי למצלמה, בלי רצון עז למחיאות כפיים מהקהל, דווקא אז פורסים לך שטיח אדום. יהיו ימים שבהם תלכי ברחוב "עם משהו שסתם זרקת על עצמך" ודווקא שם תביני כמה מתאמצים למשוך את תשומת ליבך.״

 

לאחר קצת יותר משש שנים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית ולמעלה ממאה טורים ב"מעריב אונליין" לירון חאיק מעוז משתפת אותנו מה זה להיות "גרושה בלי בושה". לירון מספרת מה קורה ביום שאחרי הגירושים, אחרי זוגיות ארוכה, עם תינוק בבית ואחרי עשור שלא הייתה במגרש הרווקות. לירון, בעלת תואר שני בדיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב, מאמנת חדר כושר ואימונים אישיים, מלמדת את כולנו שהתואר הכי חשוב שאנו יכולים להצמיד לעצמנו הוא "מאושרים".

בטוריה לירון מסתכלת בלבן של העיניים של דיכאון אחרי לידה, נוגעת בנושאים אישיים כמו הקפאת ביציות ומדברת בפתיחות משעשעת ובכנות נוגעת ללב על תקופת ההוללות עיר הגדולה ומה למדה על גברים ודייטים ("אם אני רוצה לדעת מה מזג האוויר, אני נכנסת לאתר היכרויות. שם כולם חזאים ששואלים איך את מעבירה את החום/קור ומציעים שיטות הסקה ומיזוג"). לירון מראה לכולנו שיש חיים מלאים אחרי הגירושים ושאחרי מסע ארוך אפשר אפילו למצוא אהבה בפסגת ההר.

מקט: 4-1272-1558
  "אז מנקודת מבט מפוכחת יותר, עם חתיכת כאפה מצלצלת והתעוררות על חיי רציתי לומר תודה. תודה על השעון המעורר […]

כך הפכתי מפרודה עם ילד, לאישה הסקסית שמקבלת הודעת “ערה” באמצע הלילה

08.04.16

בגיל 31 יצאתי לשוק הרווקות. מהר הפכתי לתל אביבית שעובדת בחדר כושר ונהנית מכל הבונוסים, כולל חתיכים שהפכו את לילותיי ללבנים. זאת אני – גרושה בלי בושה ומאושרת עד הגג.

אני גרושה ללא בושה. זה הרבה יותר קול מלהיות רווקה תל אביבית בת 31. תבינו, הייתי מאושרת מהאפשרות לצאת בגיל הזה שוב לחיי הרווקות. ההרגשה שאני יכולה לחשב מסלול מחדש, לטרוף את העולם, לצאת שוב לשוק ולהשלים פערים של עשר שנים, ולא זו אף זו – להיות עם ילד באמתחתי – הייתה מופלאה. כפי שאמרו לי לא פעם אחת, ולא רק חברותיי הרווקות, אלא כל עובר אורח: “חמודה, את במצב הכי טוב שאפשר: פרודה (כן, מסתבר שיש מושג כזה), יש לך ניסיון עשיר בזוגיות (יותר עשיר מזה – נשתגע), וחשוב מכול – יש לך את המתנה הכי גדולה שאפשר לבקש (אני אימא) ולכן אין בך את ה’לחץ’ להספיק.”

הנה מבזק מרענן קצר על איך שאני ראיתי את התמונה: אני לירון, הבחורה שתתחיל איתה ברחוב כי אחייך לך את חיוך מיליון הדולר שלי, אבל סביר להניח שאחרי שתי דקות תחזור כלעומת שבאת, כי אחפור לך על משמעות החיים כשאתה בסך הכול רצית איזה קוויקי קטן בין שתיים לארבע.

 

הפרידה? כמו אורגזמה

 

ובחזרה לסטטוס שלי: אם יכולתי לתאר את תחושת החופש והפורקן שמספקת לי הרווקות, הייתי משתמשת באירועים כמו סיום בחינות התואר השני שלי, בהרגשה המכוננת של העלייה למטוס לקראת הטיול של אחרי צבא למרכז אמריקה או פשוט בתיאור של אורגזמה טובה. ועדיין, לא הייתי מצליחה להסביר כמה מתוק הוא קול צלצולו של פעמון החופש, שנשמע עם טריקת הדלת בעת שפרוּדי עזב את ביתנו המשותף לפני כשנה וחצי.

אחרי שהצלחתי להודות ביני לבין עצמי שלמרות תשע שנות זוגיות אינני מאושרת, או ליתר דיוק אומללה, השכלתי לעשות צעד נוסף ולהפוך את אחד מתחביביי למקצוע – והלכתי להיות מדריכת חדר כושר (כן, אימא ואבא, למורת רוחכם ולמרות שזה נוגד את אמות המידה הפולניות שלפיהן חונכתי). כאן בדיוק חלה תפנית נוספת בעלילה: מצאתי את עצמי, אישה בת 31, עובדת ב”עבודה של אחרי צבא”, עם ילד בן שנה ושלושה חודשים ומאושרת עד הגג. האושר שלי נבע בעיקר מכמות האהבה והחיזורים שקיבלתי מגברים שהגיעו לחדר הכושר היוקרתי בצפון תל אביב בו עבדתי. מי ידע שיש גברים כאלה חתיכים בעולם? וכמה מדהים שהם גם מוצלחים. אחר כך הבנתי שטוב מדי משמע לא הגיוני, כיוון שחלקם, כמוני, אהבו גברים. למרות ניסיונותיי הממושכים להפוך אותם לפחות לדו מיניים ועל אף רצונותיי לעשות להם חוויה מתקנת, החלטתי שאתמקד בפלח השוק הרלוונטי אליי – והופתעתי. מהישירות, מהחוצפה, ממידת החרמנות שלהם וכמו כן הופתעתי מהישירות, מהתעוזה ואפילו ממידת החרמנות שלי (ששקעה במשך זמן רב מדי עד כדי חוסר קיום).

גולת הכותרת הייתה דייט ספונטני למדי, על גבול הלא אחראי: גבר אחד חיזר אחריי נמרצות וחככתי בדעתי דקות ארוכות אם להיענות לו. לבסוף הסכמתי ללכת איתו ללאנץ’ לא מחייב בשבת. הוא, מצידו, עשה תחקיר לאחר המפגש וטען שבאמצע המסעדה, כשאני אפופה באדי אלכוהול של בקבוק “שיראז גמלא”, משמשתי לו את החדק וביצי החופש שלו. כך, ללא הודעה מוקדמת. טענה ממש מטרידה בהתחשב בעובדה שכבר בנסיעה לשם היד שלו הייתה על כל מקום אפשרי בגופי. הוא אף הגדיל לעשות והזמינני בשישי להכיר את הוריו. אין ספק, אני ממש חיה על הקצה.

 

הצעות מגונות שגרמו לי להרגיש סקסית

 

בין לילה לבן אחד לאחר, הבנתי שאני דווקא נראית לא רע (על אף חמשת הק”ג שהגיעו לאחר אכילה רגשית של גלידה באמצע הלילה). הסתבר לי באופן מובהק שאני סקסית (כן, אני), וקיבלתי הצעות מגונות שכללו הליכה לשירותים, לסטודיו לפילאטיס או פשוט להתרווח לנוחיותי על ההליכון כשהמכון נסגר. אין סוף למקוריות. בשלב מסוים אמרתי לעצמי שאם אני רוצה ליזום מהלך כזה במקום עבודתי – אני צריכה לברור, אחרת אהיה הדבר החם האמיתי בשיחות הסאונה הרטובה של הגברברים.

בחרתי שלא לבחור ובינתיים הגיעו הצעות מחברים של מתאמנים. אחד מהם, בן 23 (לפרוטוקול אציין שהוא טען בתוקף שהוא בן 24, הבדל משמעותי), שאל אותי שאלות שבשל גילו הרך מפתיע שיצאו מפיו. אחד נוסף היה בן 45 שמחפש את עצמו וכל כך רצה להיפגש, וכנראה שמרוב שהוא התרגש – הוא עד היום מחפש את מספר הטלפון שלי. אחר כך היה זה שעובר גם הליך גירושים, וניהל עימי שיחה רומנטית בטלפון שהפכה לשיחת אלימות מילולית, אותה הוא ניצל כדי לקלל את האקסית שלו. ואיך אפשר לשכוח את האחד המיוחד שצריך עוד להחליט אם הוא רוצה לדבר איתי, כי הוא עדיין לא יודע אם אני לטעמו (פייסבוק – העלאות מהנייד, אמיגו).

בסופו של דבר, החלטתי שלא משנה מה תהיינה מדרגות ההתקדמות שלי בעבודה, דבר אחד בהחלט עלה – הביטחון העצמי שלי. נדמה לי שלראשונה בחיי עמדתי מול המראה ושרקתי לעצמי, ממש כמו הערסים בסרטי הבורקס. אז מעז יצא מתוק. אם תסלחו לי, אני הולכת לבדוק את ההודעות בוואטסאפ מהשעה האחרונה ותחושה משונה אופפת אותי כששואלים אותי את השאלה הרווקית התל אביבית הטובה והמוכרת: “ערה?”

לילה מלא חידושים והמצאות שיהיה. תעשו כל מה שאני לא הייתי עושה. במחשבה שנייה, תעשו כל מה שהייתי עושה.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.