החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

נינה מכוכב "מגורים"

מאת:
הוצאה: | 2018-06 | 126 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

10.00

רכשו ספר זה:

"נינה נשארה שוב בתוך החללית ולפתע נדמה היה לה שהבחינה במשהו מתנועע היא התקרבה אל החלון והחלה לצלם. הפעולה שלה נשאה פרי: מול עיניה הופיעה דמות… במבט ראשון היא נראתה כיצור דמוי אדם, לבוש בסרבל אדום. ככל שהיא התקרבה, נינה הבחינה בכל הפרטים הייחודיים שלה: עור פניה וידיה היו בצבע לילך. היו לה עיניים אליפטיות, בצבע שחור, עם עפעפיים בעלי ריסים ארוכים במיוחד, שמדי פעם כיסו את העיניים. ב"מגורים" היה ברור לכול שלא ייתכן שאין עוד חיים בחלל, אבל עד אז לא נתקלו בצורות חיים ברורות."

 

נינה מכוכב מגורים מתאר את מה שקורה אחרי שכדור הארץ נהרס לחלוטין ורק קבוצה קטנה של מדענים, טכנאים, ואנשי שירותים מסוגים שונים ששהו על כוכב "מגורים" ייעודי ניצלו. הספר עוסק בחייהם ומשפחותיהם, ובמשלחת שיצאה מדי שנה: במיוחד בהרפתקאות ובתגליות של משפחה אחת.

ילדים בני 10-12 ימצאו עניין בספר, בין אם הם אוהבים הרפתקאות וטכנולוגיות חדשות, או שקנוניות מאחורי הקלעים מרתקות אותם.

 

איזבלה ארד היא אמא לשלושה ילדים מוכשרים (כל אחד בתחום שלו) וסבתא לשלוש נכדות מקסימות. נינה מכוכב מגורים הוא ספרה הראשון.

 

מקט: 4-1272-177
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


פרק 1 – כוכב ‘מגורים’ – ההתחלה

הסיפור שלנו מתחיל בעתיד, בשנת 2150. בעוד מאה ושלושים שנים בערך. באותה עת עברו אנשי כדור הארץ להתגורר על כוכב שנקרא ‘מגורים’ וכשמו כן היה: הכוכב הזה, בשונה מכוכבים אחרים, נבנה כולו בידי בני האדם כאחד הפתרונות למצוקת המגורים על פני כדור הארץ וגם למקרה של אסון.

מדוע עברו בני האדם לגור שם ומה קרה לכדור הארץ? ובכן, בני האדם שחיו על כדור הארץ התרגלו אליו כל כך עד כי חשבו שהוא שייך להם בלבד ושכחו לשמור עליו. הם לא התייחסו לטבע בצורה הראויה וזלזלו בכל ההתראות של אלה שאהבו אותו וביקשו לשמר את כדור הארץ ולשמור עליו.

כך נוצר מצב שבו הקרחונים בקטבים החלו להתמוסס, ומים הציפו חלקים רבים מאוד מכדור הארץ. כתוצאה מכך אירעו התפרצויות בכורים גרעיניים והקרינה הרדיואקטיבית שנפלטה מהם הייתה הרסנית. מיליוני בני אדם ובעלי חיים נספו. רק לשם דוגמה, ההתפוצצות בכור הגרעיני בעיר פוקושימה שביפן בשנת 2011 הוגדרה על ידי המדענים כמי שגרמה לקרינה ברמה 5; ההתפוצצות בעיר צ’רנוביל שבאוקראינה (1986) הוגדרה כרמה 7, ואילו ההתפוצצויות שהתרחשו בכדור הארץ בשנת 2020 היו כולן ברמה גבוהה מ-7, רמה שאפילו המדענים לא הצליחו להגדיר אותה בבירור.

הסבר מדעי: מנה קצרה וגבוהה מאוד של קרינה (שפוגעת במשך כמה דקות) עלולה להזיק יותר מאותה כמות קרינה הנספגת בגוף לאורך זמן. לפי האגודה הגרעינית העולמית, חשיפה חד-פעמית לקרינה ברמה של 1 זיוורט עלולה לגרום למחלת קרינה חולפת ולהוריד את ספירת תאי הדם הלבנים, אבל לא לגרום למוות. מנה חד-פעמית ברמה של 5 זיוורט תהרוג חצי מן הנחשפים אליה תוך חודש אחד. רמה של 10 זיוורט קוטלת תוך שבועות. קשה הרבה יותר לאמוד את השפעותיה של חשיפה ממושכת לרמת קרינה נמוכה. נזק לדנ’א (DNA) עלול לגרום למוטציות שעלולות להוליך לסרטן, בייחוד ברקמות שבהן חלוקת התאים נמרצת, כגון במערכת העיכול, במערכת הרבייה ובמח העצם (ויקיפדיה).

אבל בואו לא נקדים את המאוחר ונשוב תחילה לשנת 2018, שבה התרחשה סוף-סוף התעוררות גדולה בקשר למצבו האמתי של כדור הארץ, אז החלו טובי המוחות בעולם לחשוב על פתרונות יצירתיים.

היו אלה קבוצות של מדענים – מישראל, מסין ומארצות הברית – שהתגוררו בשלושה מקלטים אטומיים מיוחדים, אשר מיקומם היה ידוע רק לקבוצה נבחרת של אנשים לבד מהמדענים עצמם. מלבד מדענים כללה הקבוצה גם את נשיאי ישראל, ארצות הברית, סין ורוסיה, את שרי הביטחון שלהם ואת הטייסים אשר הטיסו אותם למקלטים.

מבני המקלטים האטומים היו גדולים למדי (כמו אצטדיון הספורט וומבלי באנגליה למשל, שהרדיוס שלו הוא קילומטר) והיו מחולקים למעבדות, אזורי הדגמה וכמובן, אזורי המגורים של המדענים. האזורים האחרונים כללו חדרי שינה, מטבחים, חדרי רחצה, ספרייה ואולם טלוויזיה/ קולנוע.

לכם, הקוראים, אני יכולה לגלות שכל המקלטים האלה היו ממוקמים מתחת לאדמה, וכולם במדבריות גדולים: מקלט אחד נבנה במדבר סהרה (צפון אפריקה), אחד במדבר גובי (צפון סין), עוד אחד במדבר סונוראם (דרום-מערב ארצות הברית) והאחרון במדבר ערב (בחלק השייך לירדן, וכמובן בשיתוף פעולה עם ישראל). מקומות אלה נבחרו משום שהאקלים בהם היה הטוב ביותר לבניית מקלטים מסוג ומגודל שכזה ואפשרו פתיחת שער גדול ליציאה. גם כשערכו ניסויי פתיחה ויציאה, הקפידו האחראים למקומות אלה לדאוג שלא תהיה שם כל תנועה אווירית או יבשתית כדי שהסודות לא יודלפו. במצב ‘רגיל’ איש לא יכול היה לראות את המקלטים מבחוץ. הסוואתם הייתה מושלמת.

עד מהרה החלו המדענים בחיפוש חלופות לכדור הארץ – מקום אחר שיוכל לאכלס את הניצולים שיעברו אליו עוד לפני התמוססות מוחלטת של הקרחונים. בסופו של דבר הם גילו כוכב קטן הרבה יותר מכדור הארץ, אבל התנאים על פניו היו ידידותיים למדי לבני האדם. הם קראו לו כוכב ‘מגורים’.

משלחת חוקרים ראשונה יצאה לדרך כדי לבדוק את כל הנתונים: מהו משך ההגעה למקום מכדור הארץ, האם אפשר לחיות שם, מה צריך לשם כך, אילו משאבים קיימים באדמת הכוכב וכדומה. הם גילו שהאוויר די דומה בהרכבו לזה שהיה בכדור הארץ באותו הזמן. רמת החמצן ב’מגורים’ הייתה 19% לעומת 21% בכדור הארץ, וכן היו שינויים גם בגזים האחרים. המדענים הבינו שכדי לחיות בנוחות יהיה עליהם לעטוף את הכוכב במיגון מתאים, כפי שנעשה לצמחים בחממה. הם עבדו מסביב לשעון למציאת פתרונות, עד שבשנת 2021 יצאה הקבוצה הראשונה שכללה כמה מדענים, מהנדסים, אדריכלים ואנשי מקצוע כגון נגרים, חשמלאים, בנאים וכו’ להקמת התשתית למגורים בכוכב החדש.

המשלחת פעלה ללא לאות והקימה כיפת מגן, אשר הקיפה את כל שטח הכוכב ואפשרה לבני האדם לחיות תחתיה. כשהכיפה הושלמה, אפשר היה להתחיל להביא אנשים וחומרי בנייה נוספים. חלום כוכב המגורים החל להתממש. העבודה נמשכה שלוש שנים, כאמור בשיתוף פעולה בין המעצמות הגדולות וקבוצת ‘מדעני המוחות’ מישראל. לקראת סוף השנה השלישית, בשנת 2023, כל האנשים שעבדו על כוכב ‘מגורים’ הורשו להביא לשם את בני משפחותיהם כדי להתחיל בחיים ניסיוניים.

לאה (שכיום כולם קוראים לה ‘סבתא לאה’) מישראל הייתה אחת מהמהגרים האלה – אבא שלה היה אחד ממדעני המוחות על הכוכב – ובהמשך הסיפור עוד נשוב ונפגוש אותה. מכל מקום, כל אותן משפחות לא ידעו שהן למעשה נפרדות לעולם מכדור הארץ, שעמד להיחרב לגמרי בתוך זמן קצר.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “נינה מכוכב "מגורים"”