המודיעין במלחמת התקומה – אוקטובר 2023 פעל על פי קונספציה שגויה שלפיה "חמאס מורתע", ולכן לא סיפק התרעה לצה"ל. תובנה […]
הקדמה
בעבר הגיע המודיעין הצבאי בצה'ל להישגים ביטחוניים משמעותיים שאפשרו לצבא לבצע מבצעים מדהימים ולנצח במהירות את אויביו. לצד ההישגים יש למודיעין גם כישלונות רבים, שלמרבה הצער, חוזרים על עצמם. ספר זה בא לעולם כדי לבחון לעומק כשלים אלו, להצביע על הגורמים לכשלים, ולהציע דרכים לתיקון המצב. הספר נועד בראש ובראשונה לכל העוסקים בביטָחון במדינת ישראל, ולכל אלו העושים שימוש בנתוני מודיעין לצורך מילוי תפקידם. אני מקווה שימצאו בו עניין גם אזרחים מן השורה המטילים ספק בדיווחי התקשורת, ואף שלא צמחו בערוגות המודיעין חפצים להבין את המתרחש סביבם.
נושא המודיעין בצה'ל צף ועולה בשיח הציבורי על רקע מלחמת התקומה (שמיני עצרת — אוקטובר 2023) שבה הופתע עם ישראל לגלות, ללא שום התרעה מודיעינית, שחמאס קם עליו לכלותנו. להבדיל ממלחמת יום הכיפורים שבה המודיעין סיפק התרעה חלקית (ביום שישי הוכרזה בצה'ל כוננות ג' וביום שבת בבוקר הודיע אמ'ן לצה'ל על מלחמה), במלחמת התקומה לא סיפק אמ'ן כל התרעה. יתרה מזו: במהלך כל השעות הראשונות לא ידע אמ'ן לספק תשובה על היקף כוחות חמאס ומה הם יעדיו.
מלחמת התקומה ניפצה באחת גם את האמונה ב'תרופות' שלאחר ההפתעה (החלקית כאמור) כפי שהוסקו המסקנות לאחר מלחמת יום הכיפורים ונועדו למנוע הפתעות. התברר כי ההסבר לגורם המרכזי בהפתעה “צה'ל הופתע במלחמת יום הכיפורים עקב היוהרה אחר הניצחונות המדהימים במלחמת ששת הימים' הוא שגוי. העובדה היא כי מאז מלחמת יום הכיפורים לא היו לצה'ל “ניצחונות מזהירים', ולמרות זאת הוא לא היה מוכן כלל ללחימת כוחות יבשה בזירת רצועת עזה וככל הנראה אינו מוכן כלל גם ללחימה מול צבא מצרים. תרופת הפלא של הקמת מחלקת בקרה באמ'ן — “האיפכא מסתברא' — התבררה גם היא כתרופת סרק. גם ההמלצה של ועדת אגרנט לריבוי גופי מחקר כדי למנוע מצב שבו ראש אמ'ן כופה את דעתו על פקודיו התבררה כתרופת שווא. אף שהוקמו מחלקות מחקר ב'מוסד' ובשירות הביטחון הכללי, וכן הוקם גוף מנופח בתקנים הפועל לצד ממשלת ישראל בשם “המועצה לביטחון לאומי' (המל'ל), כל אלו ותרופות נוספות כגון גידול פראי במצבת כוח האדם באמ'ן ובפיקודים, לא מנעו את ההפתעה.
החל מספרי הראשון “מודיעין תלוש מהקרקע' ב־2010 ואחריו בספר השני “ניצחון בסבירות נמוכה' שנטלתי חלק בכתיבתו, ובמאות מאמרים והרצאות, אני שב וטוען שהמודיעין בצה'ל לוקה בכשלים רבים, ובעקבות אי־ההכרה בהם, הם אינם מטופלים אלא הולכים ומתעצמים בשל שנים רבות של חוסר טיפול.
לדעתי, הכשל של אי־מתן ההתרעה הוא רק חלק מכשלי המודיעין. ומבחינה מקצועית, כפי שאפרט בספר זה, הוא אינו העיקרי. אמ'ן סובל זה שנים משרשרת כשלים רב־מערכתיים שסיבותיהם מנותחות בספר זה. בשלב זה של ההקדמה אומר רק שאמ'ן נמנע זה עשרות רבות בשנים מהפקת לקחים ממבצעי ישראל וממלחמותיה. הפעם היחידה שחבריי בענף מחקר השטח באמ'ן ואני נדרשנו לכתוב לקחים הייתה לאחר מלחמת יום הכיפורים. בסופו של דבר התברר לי שיצא מסמך דל ומטויח שלא שיקף כלל את דעותינו.
לפני מלחמת התקומה, בתמימותי, סברתי כי אפשר לרפא את כשלי אמ'ן באמצעות מהלומה. אבל עתה, לאחר ההלם הראשוני ולחימה של למעלה משנתיים, אני רואה שהלקחים המופקים הם דלים, חלקם תרופות סרק, ובכל מקרה אינם עוסקים בטיפול שורש בבעיות היסוד של המודיעין.
מאחר שאני מכיר בחשיבותו של המודיעין ובתרומתו הרבה להישגי צה'ל במבצעים ובמלחמות, ומאחר שאני חרד מפני הבאות, החלטתי ללקט מתוך מאמריי והרצאותיי אסופה של מאמרים שהיא “עיונים בעבודת המודיעין'. אין לי, כמובן, כל יומרות וידע להקיף את תחומי העיסוק של המודיעין. לשיטתי, אני נמנע מלעסוק בנושאים המועלים על ידי אחרים, ולכן ספר זה אינו עוסק בשאלות כגון, מדוע לא הובא מסמך המודיעין “חומת יריחו' בפני הפיקוד העליון של צה'ל או מה הסיבה לחוסר הקשב לדיווחי התצפיתניות.
אני מאמין שביסוד התשובה ותיקון המעוות עומדת הכרת החטא. רק מי שמודע ומשוכנע כי שגה, יטרח לחפש דרכים לתקן. לכן הרביתי בספר זה בחשיפת כשלים שמצאתי. יש לזכור כי העיסוק בתחום המודיעין טומן בחובו כישלון מובנה מאחר שלעולם אינך יכול ליצור מצב של 100% מודיעין. ולכן מה שלא נעשה, כשלים היו ויהיו וכל מה שנותר לנו הוא לחתור לצמצומם, ובעיקר להנחיל תובנה זו למפקדינו.
בספר ארבעה שערים:
• שער יסודות המודיעין — עוסק באבני היסוד של עבודת המודיעין והפעלתו ביעילות.
• שער כשלי המודיעין — מפרט מקצת מכשלי אגף המודיעין מיום הקמתו.
• שער האקדמיה בעבודת המודיעין — עוסק בחלק של האקדמיה בעיצוב תמונת המודיעין.
• שער הגאולה — מנתח את הסיבות לכשלי המודיעין ומציע דרכים לשיקום המודיעין.
ברצוני להודות לחבריי, לידידיי ואף לאנשים שאיני בקשר עימם, שהקדישו לי מזמנם כדי לענות לשאלותיי, ועזרו לי להעמיד דברים על דיוקם. ביניהם במיוחד יעמוד על הברכה חברי, ד'ר מיכאל ברונשטיין, שברוחב הבנתו וידיעותיו הרבות עזר לי מאוד לגבש תובנות שונות. מיכאל גם לקח חלק פעיל בכתיבת משותפת של כמה פרקים בספר זה.
תודה לידידי, סא'ל בדימוס שלמה בן יוסף ז'ל, שנרתם לסייע לי בכתיבת מאמרים ובבדיקת אמינות של תגליות בצילומי לוויין. שלמה שכונה “בניו' בפי כול, היה לדעתי אחד מגדולי המפענחים של צילומי האוויר שקמו בישראל. יהי זכרו ברוך.
בשנת 2005 הלך לעולמו חברי ומורי, רס'ן (מיל') בני קאין. בני היה, לדעתי, קצין המחקר המודיעיני הגדול והפורה ביותר שקם לעם ישראל. בני היה זה שפיתח את תורת שילוב מחקר השטח והתשתיות בהערכת המצב הלאומית, ואף שחלפו 20 שנה מאז שהסתלק לעולמו, רוחו ושיקול דעתו המעמיק עמדו לנגד עיניי כשכתבתי ספר זה.
תודה מיוחדת ל'פורום אלפרדו לאזרוח תחקירי קרבות ולהפקת לקחים בראשותו של ד'ר אורי מילשטיין' על שלמדתי מהם ועל שאישרו לי להפיץ את דעותיי בלמעלה ממאה הרצאות, חלקן תומלל ושולב בספר זה.
ולבסוף, תודה לאשתי יפה שאפשרה לי לישב בשלווה ולכתוב ספר זה.
וכמובן, כמובן, לבורא עולם על שברחמיו הרבים עשה עימנו ניסים כבירים שאפשרו לנו להגיע עד הלום.
אין עדיין תגובות