משחק מושלם הינו ספר מתוך צמד ספרים בסדרת כדור בסיס, הספר השני בסדרה, אהבה בליגה הבכירה, מספר את סיפורו של אנדי. מאת סופרת רבי המכר של עיתון USA Today ואתר Amazon, קייט סטיוארט.“אז את טייסת?”
“כן. יש לי תואר באווירונאוטיקה מאוניברסיטת קורנֶל. עברתי לגור פה בשבוע שעבר.”
“קורנל,” אנדי אמר בחיוך מדושן עונג, “שמעת את זה, רייף?”
“מרשים,” רייף אמר בטון אדיש.
סובבתי את ראשי לעברו בחדות והתעמתִּי אתו פנים אל פנים. “אני משתמשת בשרירים שיש לי במוח במקום בשרירים שיש לי בגוף כדי להתפרנס. יש לך בעיה עם זה?”
רייף חייך, אבל לא סתם חיוך. הוא חייך כאילו הוא ראה אותי עירומה. “לגמרי אין לי בעיה עם השרירים שיש לך בגוף.”
רייף המברי המגיש הכוכב של ‘תניני הביצה’, עבד כל חייו כדי לממש את חלומו לעלות לליגה הבכירה בבייסבול. השנה זה יקרה, הוא בטוח. יש לו עונה מצוינת וכל מה שהוא צריך לעשות זה להישאר חד וממוקד במטרה, בלי הסחות דעת, עד שיקבל את שיחת הטלפון המיוחלת. הדבר האחרון שהוא צריך עכשיו זו מערכת יחסים.
אליס בויד הטייסת מוצאת לעצמה עבודה כמדריכת טיסה במפעל של ‘בואינג’ בצ’רלסטון שבדרום קרוליינה, ובורחת מחייה הקודרים באוהיו המושלגת ומפיקוחה הקפדני של אימה השמרנית, אל החופים היפים ואל החופש.
אומרים שכל הדברים הטובים קורים לאלו שממתינים בסבלנות, ואליס חיכתה זמן ארוך מספיק. מאז שהיא זוכרת את עצמה, היא נבלה באטיות בגיהינום אפרורי, מייחלת לטעום מהכול, והיא התכוונה לקחת נגיסה מהכול, אבל שום דבר לא הכין אותה לרגע שבו היא תפגוש ברייף המברי, כי כשמדובר ברייף, שום דבר לא מגיע במנות קטנות.
“משחק מושלם” – הסיפור של רייף ואליס יצחיק אתכן, ירגש אתכן ויסחף אתכן אתו, אך בעיקר הוא יגרום לכן להתאהב.
מקט: 001-3000-275
משחק מושלם הינו ספר מתוך צמד ספרים בסדרת כדור בסיס, הספר השני בסדרה, אהבה בליגה הבכירה, מספר את סיפורו של אנדי. […]
פרולוג
מגנוליות מפלדה
‘גבירותיי ורבותיי, אנחנו במרחק של עשר דקות טיסה מצ’רלסטון. מזג האוויר המקומי נעים ושמשי עם עשרים ושתים מעלות צלסיוס. אנחנו מקווים שנהניתם מטיסתכם. אנא הדקו את חגורות המושב בזמן שאנו מתקרבים לנחיתה. אנחנו יודעים שבפניכם עומדות אפשרויות בחירה מגוונות ומודים לכם על שבחרתם לטוס אתנו.’
שניות לאחר מכן, קול מהוסה בסגנון דארת’ ויידר ירה הוראה בקצב מהיר. ‘דיילות, נא להתכונן לנחיתה.’
חופש.
זו הייתה המחשבה היחידה שחלפה בראשי לאחר פרידתה הלא – צפויה, הדומעת ומעוררת האימה של אמי בשדה התעופה באוהיו.
‘תזכרי את הערכים המוסריים שלך. זה הדבר המקודש ביותר שיש לאישה,’ היא אמרה בזמן שנעצה מבט מלא תיעוב בגבר שעמד מאחוריי.
‘אימא, אל תתחילי עם זה,’ אמרתי כשראיתי דמעות מאיימות לפרוץ מעיניה. מעולם לא היה לי את האומץ לספר לה. בגיל עשרים וארבע כבר לא הייתי בתולה זה שנים. היא חינכה אותי להמתין עד לחתונה. במקום זה, במהלך שעליו התחרטתי, נתתי לבריאן קאלאהן להרים לי את החצאית, אבל הייתי הרבה יותר מדי סקרנית מכדי להימנע.
‘תשמרי על עצמך,’ היא התחננה בפניי שוב והביטה סביבנו לראות אם יש סימן כלשהו למשהו שמפריע לסדר הציבורי.
לאימא, שידעה להיות דאגנית לפעמים, הייתה גישה לחיים כמו לאימא של קארי מהסרט המפחיד ההוא של סטיבן קינג 1 . אף שהיא מעולם לא הכתה אותי משום שקיבלתי את המחזור החודשי או נעלה אותי בארון כדי שאתפלל, היא גוננה עליי עד למצב שבו היא כמעט הכריחה אותי ללבוש חגורת צניעות לנשף הבוגרים. זה היה נס שהיא בכלל נתנה לי ללכת.
אף על פי שמעולם לא הייתי אחת שנוהגת לשבור את הכללים, בגלל עקשנותה המתמשכת והפרנויה שלה, הייתי משוכנעת שאשרף בגיהינום כי לקחתי שאיפה מג’וינט במסיבה בשנה האחרונה ללימודים, שכדי להשתתף בה הייתי צריכה לחמוק מהבית.
כשאיבדתי את בתוליי, הייתי אפילו עוד יותר משוכנעת ששום גן עדן לא ממתין לנשמתי לאחר שזו תעזוב את גופי. רק חודשים לאחר מכן הבנתי שאם לא אתרחק מאחיזת הברזל שלה, גם אני עלולה להגיע לרמה כזאת של שיגעון.
היא לא הייתה דתייה כמו שהיא הייתה פרנואידית. היא פחדה מכל דבר ומכל אחד והייתה בטוחה תמיד שמאחורי נדיבותם של אנשים קיים מניע נסתר.
היא נשארה לא נשואה גם אחרי שאבי, שברח ממנה, התגרש ממנה כשהייתי בת חמש. ידעתי שאני היא כל מה שיש לה, אבל הייתי חייבת להתרחק. הצלחתי להישאר שפויה ומאוזנת בזכות אימהותיי הקולנועיות: מ’לין, קלייר, טרובי וקִיסֵר מהסרט ‘מגנוליות מפלדה’… וגם מהסרט ‘הדוד באק’.
הקולג’ היה תקופה של חמש שנים מעורפלות. לעתים רחוקות הסתכנתי ביציאה מהמעונות ב’קורנֵל’. נדרשו לי כל חמש השנים של הלימודים ואפילו עוד כמה שנים של זמן טיסה כדי להחליק לתוך אישיותי החדשה והמבועתת-פחות.
הקולג’ הציל אותי רק עד שהקיץ נחת עליי, ואז מצאתי את עצמי היישר בחזרה בגיהינום: דייטון, אוהיו.
אם רציתי לקיים משהו שדומה באופן כלשהו לחיים נורמליים, הייתי צריכה לעבור לגור הרחק ממנה, למקום שבו לא ארגיש שעליי לדווח לה על כל צעד שלי.
לא, החופש הזה יהיה שונה לחלוטין, והשמים הנקיים מעננים והבוהקים בכחול שהשקיפו אליי מהחלון הרבוע הקטן הבטיחו לי את זה.
ברגע שצוות המטוס הודיע שזה בטוח, הוצאתי את האייפון שלי, פתחתי את תחזית מזג האוויר וראיתי שהשמים יישארו שטופי שמש במשך כל השבוע הבא. אביב אמתי היה במלוא תנופתו בדרום, בשונה לחלוטין ממזג האוויר הסובל מהפרעה דו – קוטבית שממנו באתי.
נפטרתי במהירות מהסוודר העבה שעליתי אתו למטוס ברגע שעזבתי מאחוריי את השממה סחופת הרוחות שהייתה חיי הקודמים. בצ’רלסטון, שכעת הייתה ביתי, היו חורפים קלים עד בלתי קיימים וחופים חוליים יפהפיים.
זה בלבד היה מספיק כדי לשכנע אותי לעבור.
זה והעובדה שאהיה אחת מהבודדים המאיישים את תכנית סימולטורי הטיסה במפעל החדש של ‘בואינג’ שהוקם לאחרונה.
אומרים שכל הדברים הטובים קורים לאלו שממתינים בסבלנות, ובזמן שירדתי מהמטוס והתחלתי ללכת לקראת היציאה, כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה שאני חיכיתי זמן ארוך מספיק. מאז שאני זוכרת את עצמי, גססתי באטיות בגיהינום אפרורי, מייחלת לטעום מהכול, ואני מתכוונת לקחת נגיסה מהכול. ביליתי שנים רבות מדי בלחיות את חיי דרך סרטים.
היום הזה, וכל הימים שיבואו אחריו, יהיו הימים הכי טובים בחיים שלי.
אין עדיין תגובות