החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

מטרופוליס מילאנו: מיטב המאמרים

מאת: ,
הוצאה: | 2011 | 162 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

19.00

רכשו ספר זה:

הכל אודות מילאנו

מילאנו? אמרו לנו בגבות מורמות, מה יש לעשות במילאנו? היא לא רומא, עם תרבות עשירה והיסטוריה בת אלפי שנים הניבטת מכל קרן רחוב, אי אפשר לשוט בה בגונדולות כמו בוונציה, או להתפעם מנופים עוצרי נשימה כמו בטוסקנה, אין לה אופי מחוספס כשל נאפולי או חיי ספר כשל סרדיניה. למה באמת מילאנו?

לכל המלעיזים ענינו בלי היסוס בשתי מילים: שופינג וכדורגל. לשמחתנו, ביקור בעיר גילה שיש לעיר הזאת הרבה יותר מה להציע. אמנם לקח לנו זמן להתאושש מן ההלם התרבותי כשראינו רחובות מלאים בגברים ונשים הלבושים ביומיום כפי שאצלנו מתגנדרים לחתונות, אבל אחרי שבוע כבר נעשינו אדישים למראה גברים בגיל העמידה בחליפה מפוספסת דוהרים על וספות תוך כדי ליקוק גלידה.

הנס הכלכלי של שנות ה־50 הביא לעיר מאות אלפי מהגרים מכל רחבי איטליה, והפריפריה זלגה אל המרכז, יוצרת תמהיל עירוני חד־פעמי. בשנות ה־80, הסוציאליסטים ששלטו במוסדות הציבור פינו את מקומם ליזמים חדשים, שהביאו למילאנו תעשיות חדשות: נוסד שוק המניות, מגדלי שידור כבשו את הרקיע, מערכות עיתונים נפתחו, קמו משרדי פרסום, ומעל הכול — גל של מעצבים צעירים קיבע את מעמדה של העיר כאחת מבירות האופנה העולמיות.

אי אפשר לברוח מהשיק והאופנה בעיר שהביאו לעולם את ארמני, ורסצ'ה, גוצ'י ופראדה. נערכנו נפשית לזירת קניות הומה, אך כישראלים טיפוסיים ציפתה לנו הפתעה מזעזעת — מלבד גלריית ויטוריו עמנואל השני שבטבורה של העיר ההיסטורית, אין כמעט קניונים במילאנו. שורות הבוטיקים היוקרתיים לא דחוסות תחת קורת גג אחת בין בית קולנוע לבית מרקחת, אלא נפרסות לאורך השדרות הארוכות של ויה מונטה נפוליאונה, ויה אלסנדרו מנצוני או קורסו בואנוס איירס. מוסד ההזדנגפות קם לתחייה בצפון איטליה.

כשעייפנו ממותגים, שמנו פעמינו אל רובע בררה, שם ההאנגרים והמפעלים התעשייתיים שהתרוקנו מפועלים התמלאו מחדש בגלריות ובאולמות תצוגה. בצדה השני של העיר, בסן לורנצו, צעירים נאספים מדי לילה כדי לשתות כוס בירה או לצפות בהופעות חיות בין 16 עמודים רומיים מן המאה השנייה לספירה, שהשתמרו בצורה מופלאה במה שהפך לפאב עירוני פתוח. למראה שרידים ארכיאולוגיים בני כמעט 2,000 שנה, שהם חלק אורגני מן העיר, נזכרנו באיזו יראת קודש מתייחסים בארץ לעתיקות ולאתרים ההיסטוריים שבהם בורכנו. ככל שניסינו, לא הצלחנו לדמיין את הרובע הארמני או את עיר דוד כאתר בילוי שוקק חיים.

התיירים טרם גילו את מילאנו. אמנם בקתדרלת הדואומו ובבית האופרה לה סקאלה איטלקית היא רק שפה אחת מני רבות, אך עדיין בירת לומברדיה נתפסת כתחנת עצירה ולא כיעד בפני עצמו. אף על פי שהיא העיר השנייה בגודלה באיטליה, רוב האתרים מרוכזים במרחק שתיים־שלוש תחנות מטרו, או אפילו במרחק הליכה. כדאי להשקיע ולבחור באופציה השנייה, ולו רק כדי להיחשף לארכיטקטורה האקלקטית של העיר, תמהיל ייחודי בין כנסיות מימי הביניים ושיכוני הפועלים של מוסוליני, מסעדות פועלים (טרטוריות) לצד גורדי שחקים בפיגומים.

קריאה מהנה,

עפר פרלמן ומאיה רומן

מטרופוליס: כתב עת למטייל האנין. מגזין מטרופוליס מביא את הקולות העכשוויים של העיור ונותן במה ליוצרים מקומיים לצד המומחים לנושאים השונים. רישומות, צילומים ומחשבות נכתבים על ידי אנשי המקום עצמם – חוקרים, מורי דרך, אנשי תרבות ואנשי מעשה. מבט מרתק וסוחף לקריאה מהנה בבית. לגיליונות מצורף מדריך נפרד למטייל ומפה.

מקט: 4-632-1067
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


הכל אודות מילאנו

מילאנו? אמרו לנו בגבות מורמות, מה יש לעשות במילאנו? היא לא רומא, עם תרבות עשירה והיסטוריה בת אלפי שנים הניבטת מכל קרן רחוב, אי אפשר לשוט בה בגונדולות כמו בוונציה, או להתפעם מנופים עוצרי נשימה כמו בטוסקנה, אין לה אופי מחוספס כשל נאפולי או חיי ספר כשל סרדיניה. למה באמת מילאנו?

לכל המלעיזים ענינו בלי היסוס בשתי מילים: שופינג וכדורגל. לשמחתנו, ביקור בעיר גילה שיש לעיר הזאת הרבה יותר מה להציע. אמנם לקח לנו זמן להתאושש מן ההלם התרבותי כשראינו רחובות מלאים בגברים ונשים הלבושים ביומיום כפי שאצלנו מתגנדרים לחתונות, אבל אחרי שבוע כבר נעשינו אדישים למראה גברים בגיל העמידה בחליפה מפוספסת דוהרים על וספות תוך כדי ליקוק גלידה.

הנס הכלכלי של שנות ה־50 הביא לעיר מאות אלפי מהגרים מכל רחבי איטליה, והפריפריה זלגה אל המרכז, יוצרת תמהיל עירוני חד־פעמי. בשנות ה־80, הסוציאליסטים ששלטו במוסדות הציבור פינו את מקומם ליזמים חדשים, שהביאו למילאנו תעשיות חדשות: נוסד שוק המניות, מגדלי שידור כבשו את הרקיע, מערכות עיתונים נפתחו, קמו משרדי פרסום, ומעל הכולגל של מעצבים צעירים קיבע את מעמדה של העיר כאחת מבירות האופנה העולמיות.

אי אפשר לברוח מהשיק והאופנה בעיר שהביאו לעולם את ארמני, ורסצ'ה, גוצ'י ופראדה. נערכנו נפשית לזירת קניות הומה, אך כישראלים טיפוסיים ציפתה לנו הפתעה מזעזעתמלבד גלריית ויטוריו עמנואל השני שבטבורה של העיר ההיסטורית, אין כמעט קניונים במילאנו. שורות הבוטיקים היוקרתיים לא דחוסות תחת קורת גג אחת בין בית קולנוע לבית מרקחת, אלא נפרסות לאורך השדרות הארוכות של ויה מונטה נפוליאונה, ויה אלסנדרו מנצוני או קורסו בואנוס איירס. מוסד ההזדנגפות קם לתחייה בצפון איטליה.

כשעייפנו ממותגים, שמנו פעמינו אל רובע בררה, שם ההאנגרים והמפעלים התעשייתיים שהתרוקנו מפועלים התמלאו מחדש בגלריות ובאולמות תצוגה. בצדה השני של העיר, בסן לורנצו, צעירים נאספים מדי לילה כדי לשתות כוס בירה או לצפות בהופעות חיות בין 16 עמודים רומיים מן המאה השנייה לספירה, שהשתמרו בצורה מופלאה במה שהפך לפאב עירוני פתוח. למראה שרידים ארכיאולוגיים בני כמעט 2,000 שנה, שהם חלק אורגני מן העיר, נזכרנו באיזו יראת קודש מתייחסים בארץ לעתיקות ולאתרים ההיסטוריים שבהם בורכנו. ככל שניסינו, לא הצלחנו לדמיין את הרובע הארמני או את עיר דוד כאתר בילוי שוקק חיים.

התיירים טרם גילו את מילאנו. אמנם בקתדרלת הדואומו ובבית האופרה לה סקאלה איטלקית היא רק שפה אחת מני רבות, אך עדיין בירת לומברדיה נתפסת כתחנת עצירה ולא כיעד בפני עצמו. אף על פי שהיא העיר השנייה בגודלה באיטליה, רוב האתרים מרוכזים במרחק שתיים־שלוש תחנות מטרו, או אפילו במרחק הליכה. כדאי להשקיע ולבחור באופציה השנייה, ולו רק כדי להיחשף לארכיטקטורה האקלקטית של העיר, תמהיל ייחודי בין כנסיות מימי הביניים ושיכוני הפועלים של מוסוליני, מסעדות פועלים (טרטוריות) לצד גורדי שחקים בפיגומים.

קריאה מהנה,

עפר פרלמן ומאיה רומן

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מטרופוליס מילאנו: מיטב המאמרים”