החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

עוקץ קטלני

מאת:
הוצאה: | 1999 | 177 עמ'
קטגוריות: ארץ ישראל, עיון
זמינות:

10.00

רכשו ספר זה:

הספר בוחן את הגירסא הרשמית על הרצח. המחבר – נתן גפן, מציג סתירות רבות ומשמעותיות בממצאי תיק המשטרה: הן לגבי סימני הירי, הן באשר לזמני האירוע, הן לגבי סוגי התחמושת, והן בטווחי הירי. התחקיר מבוסס ברובו על מסמכים רפואיים. גפן מתאר בספרו את ארבע הגרסאות הרפואיות השונות, לגבי מיקום פגיעת הקליעים בגופו של רבין. כמו-כן, עולה מן המסמכים הרפואיים הרשמיים, מסקנה בלתי אפשרית שרבין מת פעמיים. הניתוח הנסיבתי מוביל כל בר דעת לכך שהיה כאן איזשהו כשל, שהסתיים ברצח הטרגי. האפשרות הסבירה נסיבתית היא, שאווירת הביקורת החריפה על רבין ומדיניותו – מצד הימין והמחנה הלאומי – אווירה שהוגדרה כ"הסתה", הביאה את חבריו מה"שמאל" לתכנית "עוקץ", שתכפיש את מחנה הימין. התוכנית הסתיימה ברצח רבין, אם כי אין הוכחה פורנזית לכך שזו הייתה הכוונה.

מקט: 5-020-7
לאתר הספר הקליקו כאן
קטע וידאו/אודיו קשור
קטע וידאו/אודיו נוסף
 הורד/י דוגמה חינם לאייבוקס    הורד/י דוגמה חינם לקינדל

פרק א' – סימני שאלה

בליל ה-4 בנובמבר 1995 נשמע קול ירי בכיכר מלכי ישראל בתל-אביב. זמן מה לאחר מכן הודיעו אמצעי התקשורת האלקטרוניים כי ראש ממשלתנו, יצחק רבין, הגיע לבית החולים 'איכילוב' כשהוא פצוע קשה, וכעבור זמן קצר יצא מבית החולים ראש לשכתו של ראש הממשלה, איתן הבר, ובפיו הודעה על מותו.

 היורה, אשר נתפס במקום הירי, לא הביע שום רגש – לא שמחה ולא עצב, ונראה כבעל קור רוח עילאי. כבר בשעות הראשונות שלאחר הרצח ניתן היה להבחין במרכיבים של חוסר היגיון ושל אי עקביות בפעולתם של גורמים שונים – גורמים שהואשמו ברצח, גורמים שהואשמו באי מניעת הרצח, גורמים שעסקו בבדיקת נסיבות הרצח, וגורמים שהתבטאו בנושא הרצח. בימים ובשבועות שלאחר הרצח הלכו והתרבו סימני השאלה.

 עוד בטרם חלף ההלם, אפילו עוד בטרם נשמעה הודעתו של איתן הבר, כבר החלה מערכה תעמולתית-תקשורתית, אשר תלתה בחוגי הימין את האשם בהסתה לרצח וברצח עצמו. גם הקשבה ערנית לדברי תעמולה אלה לא סייעה להבין כיצד בדיוק גרמה 'הסתה' זו לרצח, ואם בכלל ראויה הייתה הביקורת החריפה, הקטלנית, הארסית לעתים, אשר הייתה מלווה בקללות, השמצות וגידופים, להגדרתה כ'הסתה' על פי החוק. חוגי הימין, באותם הימים, היו נבוכים, מגמגמים, ולא ניסו לערער על הטענה הזאת.

 מתנקשים פוליטיים פועלים, על פי רוב, במצב של סערת רגשות או בניסיון לשנות התפתחויות פוליטיות עתידיות. במקרה של תלמיד הכולל והסטודנט למשפטים יגאל עמיר, ברור כי האיש לא היה נתון בסערת רגשות. התנהגותו התבלטה דווקא בקור רוח ואי הבעת רגשות. קשה גם להאמין כי עמיר ראה תועלת עתידית ברצח ראש ממשלה אשר מחליפו המיועד היה שמעון פרס, איש שמאל מובהק, ואשר מחליפו כחבר כנסת היה חבר אחר ברשימת 'העבודה'. בחור נבון וקר רוח כיגאל עמיר יכול היה לתאר לעצמו שהתנקשות ברבין תביא רק להגברת האהדה לשמאל, להפיכתו של ה"רודף ומוסר" לקדוש, ולזירוז הנסיגה.

 מתנקשים באישים פוליטיים רמי דרג אינם נוהגים לחשוף את עצמם לפני ההתנקשות. לעומת זאת, יגאל עמיר חשף את עצמו כפעיל ימני קיצוני בעל כוונות לרצוח את ראש הממשלה זמן רב לפני הרצח, ובהתמדה מעוררת תמיהה.

 להמשך הפרק ולפרקים נוספים בחינם אנא הורד דוגמה חינם:

  הורד/י דוגמה חינם לאייבוקס    הורד/י דוגמה חינם לקינדל

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “עוקץ קטלני”