החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

מאחורי הקוראן

מאת:
הוצאה: | 2010 | 280 עמ'
זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

אחד מהנושאים המרתקים שזוכה לדיונים ולוויכוחים בעולם הוא מערכת היחסים הדו-ערכית בין יהדות לאסלאם. מרבית האנשים מודעים למציאות בה העולם הערבי-מוסלמי אינו מוכן להשלים עם קיומה של מדינה יהודית. עמדה זו נסמכת על כך שאמונתם באסלאם לא מאפשרת להם להכיר במדינה יהודית. האומנם הם צודקים? האם יש ביסוס ומוצק לטיעונים אלה, או שמא גם בקוראן עצמו קיימות תפיסות וגישות שונות ביחס לנושא זה ולנושאים נוספים הנוגעים ליהדות. המחבר, תוך גילוי בקיאות מרשימה והתבססות על מגוון מקורות הלקוחים הן מן התנ"ך, התלמוד, הברית החדשה, וכמובן הקוראן עצמו, דן במגוון נושאים שהם בגדר מחלוקות בין יהדות לאסלאם. אין בכוונתו לחרוץ משפט, שלא לדבר על ניסיון להאיר את האסלאם באור שלילי. נהפוך הוא. המחבר בא מתוך הגישה כדברי חכמינו: "כאשר יאהב, יוכיח". ברצונו לפרוש בפני הקוראים את מערכת היחסים בין שתי הדתות תוך שימת דגש על תיקון אי הבנות בסוגיות שונות והארת נקודות שלא ניתנה להן התייחסות בעבר הן בקרב מוסלמים והן בקרב יהודים כאחד. הספר יורד לשורשי יצירת דת האיסלאם, לפולמוס שבין מייסד דת האיסלאם ובין היהודים בזמנו ושופך אור על עמדת היהדות כלפי דת האיסלאם. הספר נכתב מתוך כוונה ורצון שסגנונו יהיה מובן אף למי שאינו מתמצא בנושאים דתיים ותיאולוגיים. מכל מקום גם מביני דבר ימצאו טעם בחידושיו הרבים של הספר. חי בר-זאב הוא מורה לעניני יהדות.

מקט: 4-1108-02
מסת"ב: 978-965-9-16410-3
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
מאמר על הספר בעיתונות
סקירה על הספר בבלוגיה
סקירה
סקירת הספר באתר סימניה
הספר באתר עברית

אחד מהנושאים המרתקים שזוכה לדיונים ולוויכוחים בעולם הוא מערכת היחסים הדו-ערכית בין יהדות לאסלאם. מרבית האנשים מודעים למציאות בה העולם הערבי-מוסלמי אינו מוכן להשלים עם קיומה של מדינה יהודית. עמדה זו נסמכת על כך שאמונתם באסלאם לא מאפשרת להם להכיר במדינה יהודית. האומנם הם צודקים? האם יש ביסוס ומוצק לטיעונים אלה, או שמא גם בקוראן עצמו קיימות תפיסות וגישות שונות ביחס לנושא זה ולנושאים נוספים הנוגעים ליהדות.


הקדמה – מאז הקמתה מצויה מדינת ישראל בבעיה קיומית. רוב האומות הערביות—מוסלמיות מסרבות להשלים עם עצם קיומה של תנועה לאומית ציונית. התנגדות זו קדמה בעשרות שנים לכינון מדינת ישראל או להופעתה של בעיית הפליטים הפלסטינים.

אין ספק, התנגדות זו נובעת, בחלקה הגדול, מתוך האסלאם עצמו; מדינה יהודית בארץ—ישראל עומדת בסתירה לעקרונות-יסוד אסלאמיים, דבר היוצר תשתית רחבה לעוינות מצד מדינות ערב וארצות האסלאם כלפי היהודים בכלל וישראל בפרט.

בשנים האחרונות ניתן לראות כי גדלה התעניינותם של הישראלים בבעיה זו אם מכורח הנסיבות הפוליטיות, על רקע התגברות הטרור האסלאמי, או מתוך ניסיון לרדת לשורשי הסכסוך עם הערבים. גם בעולם המערבי מנסים רבים להבין מדוע הציוויליזציה המוסלמית מצויה בעימות עם הציוויליזציה המערבית[1] מכאן קיימת חשיבות מכרעת לבחינה מדוקדקת של עקרונות דת האסלאם והטקסטים המכוננים שלה — הקוראן, החדית'[2] והביוגרפיה הקנונית שאל מייסדה, השליח (ראסול) מוחמד.[3]

ברם, הסתירות המצויות בספרות זו מקשות על הסקת מסקנות ברורות ויצירת תובנות חד-משמעיות. נזכיר רק סוגיה אחת שבה עוסקים חוקרים ופוליטיקאים: האם הציווי האסלאמי הוא שהניע את המוסלמים לנסות ולכבוש את העולם ולהשליט בו את דתם ואמונתם או ששאיפה זאת נעוצה בגורמים תרבותיים, פוליטיים או חברתיים-כלכליים.[4]

בספר נשתדל להשתמש במושגים הרווחים במחשבה האסלאמית, והצגת הטיעונים מולו תתקיים תוך שימוש במושגים המקובלים עליו.

הספר הנוכחי מהווה חידוש במחקר כולל על ספר הקוראן. באמצעות דרך חדשה ומקורית בקריאתו — שלא לומר מהפכנית — יהיה בו כדי לשפוך אור חדש על יצירת האסלאם בכלל וכתבי—הקודש הבסיסיים שלו בפרט.

לקוראן יש גישה כיצד להבין ולפרש את היהדות, והוא גם רומז על פולמוס קשה שהתנהל בעניין זה בין מוחמד לבין יהודי העיר מדינה. הוויכוח פסק לאחר גירוש היהודים מהעיר, ומאז לא התקיימו עוד עימותים פומביים בעניין זה. גם בספרות המחקר ההיסטורית לא מוצה הדיון בפרשה זו עד תום. אנחנו נשתדל לברר אם השקפת הקוראן תואמת בצורה נכונה את עקרונות היהדות ואת המציאות ההיסטורית.

הספר ישווה את עיקרי טענותיו של הקוראן, שחלקם מקורן במקרא וחלקם בברית החדשה, לאלה של היהדות ומקורותיה התנ"כיים והתלמודיים. באמצעות ההשוואה למקור יוכל הקורא לרדת לשורשים ההיסטוריים של יחסי האסלאם—יהדות, ולהבין את התנהלותו של הסכסוך הפוליטי במזרח התיכון.

הקוראן מכיל 114 'סורות [5]פרקים. כל פרק נחלק לפסוקים, הנקראים בערבית 'איאת'.[6] בספרנו אנו מציינים את מספר הפרק ומספר הפסוק. לדוגמה: פרק ד, פסוק ה מצוין: ד, ה. כאשר מצוינים כמה פסוקים — לדוגמה: פרק ג, מפסוק ה עד פסוק יא — נציין זאת כך: ג, ה—יא. כיוון שיש הבדלים קטנים בספרורי הפסוקים בין מהדורות אירופיות ומזרחיות, לעתים יש לחפש את המקור בכמה פסוקים שלפניו או שלאחריו. ספר זה עושה בדרך כלל שימוש בתרגומו העברי של אורי רובין[7]

"הורדנו את התורה ובה הדרכה ואור. על—פיה היו הנביאים אשר התמסרו חורצים משפט ליהודים, וגם הרבנים והחכמים שפטו על—פי ספר אלוקים שהופקד בידיהם למשמרת ואשר עליו העידו. אל תיראו מפני האנשים, ורק אותי היו יראים, ואל תמכרו את אותותיי באפס מחיר. אשר לא ישפטו על—פי כל אשר הוריד אלוקים, אלה הם הכופרים" (קוראן ה, מד)

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מאחורי הקוראן”