החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

שלום אורח התחברות

מסע האנושות

מאת: ,
הוצאה: | 2020 | 320 עמ'

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית סיפריאפ במכשירי אנדרואיד, אייפד ואייפון בלבד

זמינות:

44.00

רכשו ספר זה:

במשך אלפי שנים הסיפור חזר על עצמו.

שוב ושוב ושוב.

מזמן לזמן המציאו בני האדם טכנולוגיה חדשה שהגדילה מאוד את כושר הייצור שלהם, וכתוצאה מכך נוצרו עודפי מזון שהגדילו את עושרה של האוכלוסייה. אבל לשיפור הזה התלוו גם עלייה בילודה וירידה בתמותת התינוקות, ואלה הביאו לעלייה בצריכה ולחזרה של בני האדם לרמת החיים של אבותיהם.

כך נמשך הסיפור במשך מאות אלפי שנים עד שלפני מאתיים שנה בקירוב, בעקבות המהפכה התעשייתית, החלה עוד נסיקה ברמת החיים של בני האדם. אלא שבפעם הזאת, בניגוד לכל הפעמים הקודמות, העלייה ברמת החיים לא הובילה להתרסקות ולחזרה אל נקודת ההתחלה. בפעם הזאת בני האדם השתחררו מהמלכודת, ותקופת השגשוג נמשכה עוד ועוד, עד היום.

בספר מרתק ושובר מוסכמות בודקים פרופ׳ עודד גלאור וד״ר אורי כץ מהם הכוחות שהניעו את תהליך ההתפתחות של האדם, מה אִפשר להם להיחלץ ממלכודת העוני, מי זינק להצלחה ועושר (ומדוע) ומי נשאר מאחור. בתוך כך הם סוקרים את תולדות המין האנושי מאז הופעת האדם הנבון ועד ימינו, תוך שהם מדלגים בתיאוריהם מהסוואנות של אפריקה אל המפעלים המודרניים הראשונים של בריטניה ומהמהפכה הניאוליתית אל הרעב הגדול באירלנד, ומחברים את חלקי הפאזל של ההיסטוריה האנושית לתמונה אחת כוללת.

 

עודד גלאור הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בראון, עמית סאקלר באוניברסיטת תל אביב, עמית האוניברסיטה העברית וחוקר עמית בכמה מוסדות מחקר בינלאומיים מרכזיים. עודד הוא יוצרה של תיאוריית הצמיחה המאחדת, ובספרים ועשרות המאמרים שפרסם יש כמה תרומות חלוציות ביחס לקשרי הגומלין בין האבולוציה האנושית, המגוון האנושי, אי־השוויון והצמיחה הכלכלית. עודד הוא העורך הראשי של כתב העת החשוב ביותר בתחום הצמיחה הכלכלית, ועורך כתב העת המרכזי בתחום כלכלת אוכלוסייה.

אורי כץ הוא דוקטור לכלכלה. אורי הוא בעל הבלוג "דעת מיעוט", חוקר בכיר בפורום קהלת לכלכלה וכותב דרך קבע על מדיניות כלכלית בעיתונות הישראלית.

מסע

מקט: 15101186
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


שתי תעלומות

סנאי אפור מתרוצץ על אדן חלון של מבנה ניאו־גותי באוניברסיטת בראון. הוא עוצר לרגע ומציץ בסקרנות בשני בני אנוש מוזרים, המבטלים את זמנם בכתיבה במקום להקדיש את מרצם כראוי לליקוט מזון. הסנאי הזה הוא צאצא של סנאים שהתרוצצו ביערות הבתולים של אמריקה הצפונית לפני אלפי שנים. בדומה לאבות אבותיו הוא מבלה את רוב זמנו באיסוף מזון, בהתחמקות מטורפים, בחיפוש אחר בנות זוג ובמציאת מחסה מפני פגעי מזג האוויר. חייו קשים, מסוכנים וקצרים, כפי שהיו חייהם של בני מינו בעבר, ובדומה לחייהם של סנאים בכל מקום אחר בעולם.

לאורך רוב ההיסטוריה האנושית היו דפוסי ההתפתחות של המין האנושי דומים לאלה של הסנאים: רמת החיים הממוצעת של בני האדם לא השתנתה באופן ניכר במהלך השנים והפערים ברמת החיים של בני האדם שחיו באזורים שונים של העולם היו זניחים. אך במאות האחרונות חל שינוי דרמטי בדפוסים האלה. בקנה מידה היסטורי נראה כי המין האנושי חווה כמעט בִּן־לילה שיפור דרמטי וחסר תקדים באיכות חייו. בניגוד לסנאים, רמת החיים של בני האדם כיום שונה בתכלית מרמת החיים של אבות אבותיהם. לעלייה ברמת החיים נלווה שינוי נוסף ייחודי לאדם, והוא הופעת פערים דרמטיים בעושרן של חברות אנושיות. במערב אירופה ובמושבותיה באמריקה הצפונית ובאוסטרליה החלה הנסיקה ברמת החיים כבר במאה ה־19, ואילו באזורים רבים אחרים התעכב השינוי הזה עד המחצית השנייה של המאה ה־20, דבר שהוביל להיווצרות פערי העושר הניכרים על פני אזורי העולם.

אף אחד מהשינויים שחווה המין האנושי ברמת החיים שלו לאורך ההיסטוריה אינו משתווה למהפכה שהתרחשה במהלך מאתיים השנים האחרונות. נסו לדמיין אדם שיוקפץ באמצעות מכונת זמן מירושלים של תקופת דוד המלך (כאלף שנים לפני הספירה) אל ירושלים העות'מנית בסופה של המאה ה־18 — זינוק של כשלושת אלפים שנה. הוא יתרשם בוודאי מהגידול הניכר של אוכלוסיית העיר, ומטכנולוגיות שלא היו קיימות בימי דוד המלך — כגון אבק השריפה, שעוני המטוטלת ופרסות הסוסים — אבל אף שירושלים של המאה ה־18 היתה שונה במובנים רבים מזו של תקופת התנ'ך, הנוסע בזמן יסתגל בנקל לעולמו החדש. סביר להניח שהוא יוכל להשתלב עד מהרה בשוק העבודה המקומי ולעבוד בתחום שבו עסק בתקופתו של דוד המלך, שכן הידע שצבר במהלך חייו הקודמים יהיה שימושי גם במאה ה־18. הוא ייחשף למחלות, לסכנות ולפגעי טבע דומים לאלה שחווה בתקופת דוד המלך, ותוחלת החיים שלו תיוותר בעינה.

נסו עכשיו לדמיין את תחושותיו של אותו אדם כאשר נקפיץ אותו שנית במנהרת הזמן, אך הפעם רק מאתיים שנה: משלהי המאה ה־18 אל ירושלים של תחילת המאה ה־21. הוא יהיה בהלם מוחלט. הידע שצבר במהלך חייו יהיה חסר תועלת כמעט לחלוטין בעולם המודרני, שבו החקלאים הם מיעוט זניח באוכלוסייה, ידיעת קרוא וכתוב הכרחית לרוב העיסוקים, מחלות העבר הקטלניות הוכחדו, וטכנולוגיות מהממות, שייראו לאותו אדם כמעשי כשפים, מקיפות אותנו מכל עבר. אורח חייהם של רוב בני האדם בסוף המאה ה־18 היה דומה יותר לאורח החיים של אבות אבותיהם אלפי שנים קודם לכן מאשר לאורח חייהם של צאצאיהם כיום. רמת החיים הגבוהה שאנו נהנים ממנה כיום, והטכנולוגיה המודרנית שעומדת לרשותנו, משקפות את ההתפתחות הדרמטית שהתרחשה במאתיים השנים האחרונות.

קשה לדמיין כיום את העולם שממנו נפרדנו לא מזמן. זה היה עולם שבו כחמישית מהתינוקות מתו מקור, מרעב וממחלות שונות לפני הגיעם לגיל שנה. עולם שבו נשים רבות נפטרו במהלך הלידה, ומכיוון שהיו מודעות לכך, נהגו חלקן להכין 'מדריך לחיים' עבור הילד שהיה עתיד להיוולד להן. עולם שבו רבים סבלו מכאבי שיניים רוב ימי חייהם. עולם שבו אנשים התרחצו אחת לכמה חודשים במקרה הטוב, והתגרדו ביתרת הזמן. עולם שבו גברים, נשים וילדים השקיעו שעות ארוכות בהובלת מים אל בתיהם ובהפעלת מערכות חימום מזהמות ולא יעילות. עולם שהיה שוקע אל תוך חשיכה כמעט מוחלטת לאחר שהשמש נעלמה מעבר לאופק, שכן אמצעי התאורה שעמדו לרשותם של בני האדם היו מעטים, יקרים ומוגבלים בהשוואה לנורות החשמל שהופיעו רק בסופה של המאה ה־19. עולם שבו רוב בני האדם התגוררו באזורי כפר נידחים, עסקו בחקלאות, לא התרחקו ממקום הולדתם, לא ידעו קרוא וכתוב, וניזונו מתפריט דל וחדגוני. עולם שבו המשמעות של 'משבר כלכלי' לא היתה הידוק חגורה, אלא גוויעה המונית ברעב. לאור הקשיים והטרגדיות שאיתם התמודדו אבות אבותינו, רבות מהבעיות המטרידות אותנו כיום מתגמדות ונראות זניחות.

ההנחה הרווחת בקרב רבים מחוקרי ההיסטוריה של המין האנושי היא שהעלייה ברמת החיים של האדם היתה תהליך הדרגתי, שהיה איטי בתחילתו, וצבר תאוצה במהלך הזמן. הקידמה הטכנולוגית ורמת החיים העכשווית נתפסות כפועל יוצא של אותו תהליך התפתחות הדרגתי. אך זוהי תמונה מעוותת ולקויה של ההיסטוריה האנושית. הקידמה הטכנולוגית העכשווית משקפת התפתחות הדרגתית שהואצה עם הזמן, אבל במשך רוב ההיסטוריה הקידמה הזאת לא היתרגמה לשיפור ברמת החיים. הנסיקה ברמת החיים נבעה משבירה של המגמות ההיסטוריות, ולא מתהליך של האצה הדרגתית.

נולדנו בעידן של עושר ושל עלייה מתמדת ברמת החיים, ורק לאחרונה זכינו לפרספקטיבת הזמן שמאפשרת לנו להבין עד כמה העידן שאנו חיים בו חריג בהשוואה לאלה שקדמו לו. ככל שמדובר ברמת החיים של האדם הממוצע, אירועים אחרים שהתרחשו מאז היווצרותו של המין האנושי מתגמדים בהשוואה לתמורות הבלתי נתפסות שהתרחשו בדורות האחרונים ברמת העושר, בתמותת הילדים, בתוחלת החיים, בשיעורי התחלואה, בהשכלה, בביטחון האישי ובמדדים רבים אחרים. נסיקה מסתורית זו ברמת החיים היא התעלומה הראשונה שבה יעסוק ספר זה.

תעלומת הנסיקה: מדוע רמת החיים של האדם לא השתנתה במהלך רוב ההיסטוריה האנושית; ומדוע החלה לפני כמאתיים שנה הנסיקה הדרמטית שלה?

ניתן לכנות את התעלומה הזאת 'תעלומת מקל ההוקי': מדוע התפתחות רמת החיים של האדם במהלך ההיסטוריה האנושית אינה נראית כמו עקומה בעלת שיפוע שעולה בהדרגה, אלא כמו מקל הוקי ארוך, שרובו אופקי, ורק בקצהו יש נסיקה מפתיעה אל־על?

רמז ראשון לפתרון תעלומת הנסיקה נמצא בכתביו של ההוגה הבריטי תומס מַלתוּס, אשר תיאר בסופה של המאה ה־18 את המנגנון שלכד את המין האנושי במשך עידן ועידנים במלכודת עוני: עודפי המזון שנבעו מחידושים טכנולוגיים כמו מחרשות או טחנות קמח יעילות יותר הגדילו זמנית את עושרה של האוכלוסייה, ואִפשרו עלייה ברמת הילודה וירידה בתמותת הילדים; אך בטווח הארוך גידול האוכלוסייה החזיר את מספר כיכרות הלחם לאדם לרמתו ההתחלתית, וכתוצאה מכך בני האדם נותרו עניים כפי שהיו. על כן, בתקופה המכונה כיום 'העידן המלתוסיאני', כלומר לאורך ההיסטוריה האנושית עד הנסיקה הדרמטית, קידמה טכנולוגית התבטאה בעיקר באוכלוסייה גדולה וצפופה יותר, אך לא בשיפור ארוך טווח של רמת החיים. האוכלוסייה האנושית גדלה, אך רמת החיים של בני האדם נותרה בעינה. מלתוס סבר שמלכודת העוני הזאת, שאפיינה את ההיסטוריה האנושית מאז ומתמיד, תשרוד לנצח, אך באופן אירוני המנגנון שהוא תיאר חדל להתקיים בתקופה שבה כתב את ספרו. מדוע? כיצד שבר המין האנושי את מלכודת העוני ונחלץ מהעידן המלתוסיאני?

למרות החשיבות המכרעת שיש להם להבנת פערי העושר המודרניים, עד לאחרונה לא זכו תהליך ההתפתחות בעידן המלתוסיאני וההימלטות ממלכודת העוני המלתוסיאנית להתייחסות המחקרית הראויה. חוקרים רבים עסקו במנותק בתהליך ההתפתחות בתקופה המודרנית ובעידן המלתוסיאני, אך לא נעשו הניסיונות ההכרחיים לגשר על העידנים השונים באמצעות מסגרת מחשבתית מאחדת, המתחקה אחר התפתחות החברה האנושית מבראשית ועד ימינו.

בשני העשורים האחרונים פיתח עודד גלאור, אחד ממחברי הספר הזה, בשיתוף עם עמיתיו למחקר את התיאוריה המאחדת של הצמיחה (Unified Growth Theory), המשמשת מסגרת מאחדת שכזאת השופכת אור על שורשי הנסיקה הדרמטית ברמת החיים ויצירת אי־השוויון בעושרן של אומות. התיאוריה המאחדת, ומחקרים רבים שנעשו בעקבותיה, מצביעים על כך שטביעות האצבע של העבר הרחוק מקיפות אותנו מכל עבר, ומשפיעות על גורלם של אומות ועמים. ניתוח דפוסי ההתפתחות ההיסטוריים מאפשר לנו להבחין בשינוים הדרגתיים במאפייניה של האוכלוסייה האנושית, שתרמו למעבר מקיפאון לצמיחה וקידמו את האדם אל העולם המודרני.

חלקו הראשון של הספר יעסוק בגורמים שהניעו את תהליך ההתפתחות של החברה האנושית מעידן של קיפאון לתקופה של שגשוג וצמיחה מתמדת ברמת החיים. נתחקה אחרי התהליכים שהובילו להיחלצות המין האנושי ממלכודת העוני שבה היו לכודים בני האדם מאות אלפי שנים, וניחשף לגלגלי השיניים אשר הניעו את תהליך ההתפתחות מתחת לפני השטח לאורך ההיסטוריה האנושית, האיצו את קצב ההתקדמות הטכנולוגית, ובסופו של תהליך יצרו את התמריצים לשינוי התנהגותי חשוב ומסתורי למדי שאִפשר את הנסיקה ברמת חייו של האדם: התמורה הדמוגרפית. השינוי הזה, שבא לידי ביטוי בירידה דרסטית בשיעורי הילודה והתמותה, החל ברוב מדינות המערב לקראת סופה של המאה ה־19 ובמדינות מתפתחות במהלך המאה ה־20, ואִפשר לשיפורים הטכנולוגיים לתרום לרווחתה של האוכלוסייה האנושית ולא רק לגודלה.

פתרון התעלומה הראשונה, ופענוח הגורמים להיחלצות ממלכודת העוני המלתוסיאנית ולהתרחשותה של התמורה הדמוגרפית, יאפשרו לנו להתמודד עם התעלומה השנייה:

תעלומת הפערים: מהו מקורם של פערי העושר בין מדינות העולם? מדוע התרחבו הפערים האלה באופן דרמטי במהלך מאתיים השנים האחרונות?

בעבר הוצע הסבר פשוט לכאורה לתעלומת הפערים: במדינות העשירות נעשה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת יותר והן נהנות מעובדים משכילים יותר ומרמת הון פיזי (מכונות ומפעלים) גבוהה יותר. אך ההסבר הזה רק העביר את התעלומה צעד אחד לאחור: מהו מקור הפערים בטכנולוגיה ובהשכלה ובהון הפיזי, ומה מונע ממדינות נחשלות לסגור אותם ולצמצם את פערי העושר? נוכח התשואה הגבוהה הצפויה על השקעות במדינות נחשלות, סביר להניח שמוסדות בינלאומיים ישמחו לממן השקעות בתשתיות, במפעלי ייצור ובמוסדות השכלה של המדינות האלה. אפילו שליטים פחות נאורים של מדינות עניות עשויים לשתף פעולה, משום שהתפתחות כלכלית עשויה לאפשר את הישרדותם הפוליטית ואת הגדלת תקבוליהם ממיסים. ולמרות זאת, במדינות עניות רבות קצב ההתפתחות הכלכלית אינו תורם לצמצום הפערים המפרידים בינן לבין המדינות המפותחות.

בעשורים האחרונים התגבשה ההבנה שמקורו של ״המפץ הגדול״ בפערי העושר הוא ההימלטות מהמלכודת המלתוסיאנית, שהתרחשה בחלק ממדינות העולם לפני כמאתיים שנה, ובאחרות רק בעשורים האחרונים. מאפיינים מודרניים כמו הון פיזי, רמת השכלה ורמה טכנולוגית הם אך ורק סימפטומים של משתנים גיאוגרפיים, תרבותיים, מוסדיים ואחרים שהובילו ארצות שונות במסלולים היסטוריים שונים ותרמו למועד השונה של הנסיקה ברמת החיים ולהתרחבות הפערים. על כן, כדי להתחקות אחר הגורמים האולטימטיביים לפערי העושר נדרש לפסוע לאחור — זמן רב לאחור.

את המסע שלנו נתחיל בנקודת המוצא של האנושות עצמה — ההתפתחות של הוֹמוֹ־סאפּיֶינס (האדם הנבון) במזרח אפריקה לפני כ־300 אלף שנה. בחלקו הראשון של הספר נעקוב אחרי ההתפתחות הטכנולוגית והדמוגרפית של המין האנושי תוך שנתמקד בכמה אבני דרך מרכזיות בהיסטוריה האנושית: מיציאת הומו־סאפיינס מאפריקה, דרך המעבר לחקלאות במהלך המהפכה הניאוליתית ותהליך העיור והמהפכה התעשייתית, ועד העידן המודרני. בתוך כך נחשוף את הכוחות אשר הניעו מתחת לפני השטח את ההתפתחות הטכנולוגית לאורך העידנים, נבחן כיצד המנגנון שתיאר תומס מלתוס הותיר את רמת החיים של רוב בני האדם על סף הקיום לאורך מרבית ההיסטוריה האנושית, ונראה כיצד הצליח המין האנושי לפרוץ את מלכודת העוני בסופו של דבר ולהגיע לרמת החיים הגבוהה שממנה נהנים רבים מתושבי העולם כיום.

בחלקו השני של הספר נדון במקורם של פערי העושר בין המדינות ונפסע בדרך ההפוכה — מההווה אל העבר. נבחן את חשיבותם של מאפיינים תרבותיים, מוסדיים ואחרים ביצירתם של פערי העושר הקיימים בין מדינות העולם, ונתחקה אחר הגורמים ההיסטוריים שהובילו להיווצרותם של המאפיינים האלה באזורים מסוימים ולא באחרים, בתקופות מסוימות ולא באחרות.

פיצוח הדפוסים המרכזיים במסעה של האנושות מאז התפתחותו של הומו־סאפיינס מחייב את חיבור חלקי הפאזל של ההיסטוריה האנושית לתמונה אחת כוללת. חלקי הפאזל שכבר מצויים בידינו הם גידול האוכלוסייה האנושית, התפשטותה אל כל קצות תבל מאז יציאת הומו־סאפיינס מאפריקה, ההאצה בהתפתחות הטכנולוגית, הקיפאון הבלתי נתפס ברמת החיים במשך רוב ההיסטוריה האנושית, שבירתו של הקיפאון הזה במאות השנים האחרונות, התמורה הדמוגרפית, המעבר לעידן הצמיחה המודרני והיווצרותם של פערי העושר העצומים בין מדינות העולם במהלך מאתיים השנים האחרונות; ואילו החלק החסר, ההכרחי להשלמת הפאזל, הוא המנגנון הנסתר העומד מאחורי המגמות המורכבות הללו — גלגלי השיניים אשר הסתובבו לאיטם מתחת לפני השטח והניעו את ההיסטוריה האנושית, עד אשר הובילו את המין האנושי לפרוץ את מלכודת העוני. התמונה השלמה תאפשר לנו לפענח את תעלומת הנסיקה ותעלומת הפערים ולדון במדיניות שעשויה לשפר את רווחתם של תושבי העולם.

אנחנו יוצאים יחד למסע אינטלקטואלי מרתק. אנו מקווים שתיהנו מהדרך לפחות כפי שאנחנו נהנינו מכתיבת הספר.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.