החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

מלטן

מאת:
הוצאה: | 2022 | 99 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

22.00

רכשו ספר זה:

“וַאֲנִי חַיָּב לוֹמַר לָךְ, אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי יְצוּר כָּמוֹךְ, אַתְּ מוּזָרָה. יֵשׁ לָךְ כְּנָפַיִם שֶׁל מַלְאָךְ, אַךְ זָנָב שֶׁל שָׂטָן. מִי יָצַר אוֹתָךְ?”

 

מלטן היא ברייה ייחודית, שנוצרה בעקבות התנצחות של האל עם השטן. יופייה מיוחד והיא בעלת כנפיים צחורות וזנב שטני. מלטן נשלחה לעולם מלא ביצורים מיוחדים, טובים ורעים, ומשימתה היא לבחור בין הטוב לרע. בדרך היא פוגשת חברים חדשים המאתגרים אותה במשימתה, ויחדיו הם עוברים הרפתקה שתשנה את חייהם ואולי את עתיד העולם. מיהי מלטן? מלאך או שטן?

 

בת-אל ימיני מדיקאר היא מורה ומחנכת בבית ספר יסודי, נשואה ואם לשלוש בנות. בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ומדעי המוח, תואר שני בלימודי משפחה, ותעודת הוראה בהתמחות במקרא. מומחית בהקניית קריאה, אסטרטגיות למידה והוראה מותאמת. זהו ספר הביכורים שלה.

מקט: 4-1272-1659
“וַאֲנִי חַיָּב לוֹמַר לָךְ, אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי יְצוּר כָּמוֹךְ, אַתְּ מוּזָרָה. יֵשׁ לָךְ כְּנָפַיִם שֶׁל מַלְאָךְ, אַךְ זָנָב שֶׁל […]

 

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

כָּךְ הַכֹּל הִתְחִיל

 

סִפּוּר זֶה מַתְחִיל בְּעוֹלָם רָחוֹק וּשְׁמוֹ טוֹר, עוֹלַם אַגָּדוֹת, עוֹלָם שֶׁבּוֹ הַכֹּל אֶפְשָׁרִי. בָּעוֹלַם טוֹר יֶשְׁנָן אֲרָצוֹת רַבּוֹת, הַשּׁוֹפְעוֹת אֲגַמִּים, נְהָרוֹת, יְעָרוֹת רַחֲבֵי יָדַיִם וְחַיּוֹת אֲשֶׁר לֹא מְעַט מַכִּירִים וְגַם כָּאֵלּוּ נְדִירוֹת, חַיּוֹת אֲשֶׁר אִישׁ לֹא דִּמְיֵן שֶׁהֵן אָכֵן קַיָּמוֹת. חַיּוֹת אֵלּוּ לַחֹפֶשׁ נוֹלְדוּ, וְהֵן יוֹדְעוֹת לְדַבֵּר בִּשְׂפָתֵנוּ.

בְּאֶרֶץ זוֹ, הַשַּׁלִּיט הַיְּחִידִי הוּא הָאֵל הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר חוֹלֵשׁ עַל הָאָרֶץ בְּחֶמְלָה רַבָּה. הָאֵל הוּא שֶׁיָּצַר עוֹלָם זֶה, לַטּוֹב וְלָרַע. הוּא יָדַע כִּי לֹא יִרְחַק הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יַעֲמֹד בִּפְנֵי דִּילֵמָה.

הָאֵל יָצַר אֶת הַמַּלְאָכִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ לְעֵזֶר. הֵם הָיוּ תְּמִימִים וְטוֹבִים וְהֶאֱמִינוּ שֶׁבְּכָל הַבְּרִיּוֹת יֵשׁ טוֹב. הַמַּלְאָכִים הָיוּ יְצוּרִים בְּשִׂמְלָה וּבִגְלִימָה לְבָנוֹת. הֵם הָיוּ מִכָּל שִׁכְבוֹת הַגִּיל, מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל, חֶלְקָם לְבָנִים, חֶלְקָם שְׁחוּמִים; חֶלְקָם עִם שֵׂעָר שָׁחֹר, חֶלְקָם עִם שֵׂעָר צָהֹב, חֶלְקָם עִם שֵׂעָר אָדֹם, חֶלְקָם עִם שֵׂעָר כָּתֹם וְחֶלְקָם עִם שֵׂעָר חוּם. מָה שֶׁאִפְיֵן אֶת הַמַּלְאָכִים הָיָה הַקֶּשֶׁת הַלְּבָנָה שֶׁעַל רֹאשָׁם, שֶׁבְּצִדָּהּ הַשְּׂמָאלִי בָּהַק יַהֲלוֹם גָּדוֹל בְּצֶבַע שָׁקוּף. אִם הִסְתַּכְּלוּ קָרוֹב־קָרוֹב, אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת בְּתוֹכוֹ אֶת אֶרֶץ טוֹר בְּקָטָן.

הָאֵל הַטּוֹב יָצַר גַּם רַע. הוּא יָצַר אֶת הַשָּׂטָן, מִכֵּיוָן שֶׁהוּא הֶאֱמִין שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כַּמָּה רַע יִהְיֶה, תּוֹשָׁבֵי הָעוֹלָם הַגָּדוֹל יוּכְלוּ תָּמִיד לִמְצֹא אוֹתוֹ, אֶת הַטּוֹב. הוּא הֶאֱמִין שֶׁכָּל יְצוּר שֶׁבָּרָא, לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא רַע, יִמְצָא טוֹב אִם יִסְתַּכֵּל הֵיטֵב לְתוֹךְ עָמְקֵי נִשְׁמָתוֹ.

הַשָּׂטָן הָיָה יְצוּר עֲנָקִי בְּצֶבַע שָׁחֹר, וְעֵינָיו הָאֲדֻמּוֹת הָיוּ חוֹדְרוֹת כְּמוֹ אֵשׁ מִשְׁתּוֹלֶלֶת שֶׁלֹּא נִתָּן לְכַבּוֹת. מֵרֹב שֶׁהָיָה רַע, עוֹרוֹ הָיָה חָרוּךְ וְרָצוּף סִימָנִים שְׁחֹרִים. לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל טוֹב בָּעוֹלָם. הָיוּ לוֹ כְּנָפַיִם עֲנָקִיּוֹת בְּצֶבַע שָׁחֹר, שֶׁהָרֹעַ הָפַךְ אוֹתָן לְסַכִּינִים דּוֹקְרִים. הָיוּ לוֹ גַּם קַרְנַיִם אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵרֹאשׁוֹ, קַרְנַיִם חַדּוֹת בְּיוֹתֵר וּמְבַשְּׂרוֹת רַע. מֵאֲחוֹרֵי רַגְלָיו הִתְפַּתֵּל זָנָב גָּדוֹל בְּצֶבַע שָׁחֹר שֶׁמִּקָּצֵהוּ הִזְדַּקְּרוּ שְׁלוֹשָׁה חֻדִּים: שְׁנַיִם קְטַנִּים, זֵהִים בְּגָדְלָם, וּבֵינֵיהֶם חֹד אָרֹךְ יוֹתֵר מִשְּׁנֵיהֶם גַּם יַחַד. כָּל גּוּפוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן הָיָה עָטוּף גְּלִּימָה שְׁחֹרָה בּוֹעֶרֶת, וְאַף אֶחָד לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו מִלּבַד יְלָדָיו הַשֵּׁדוֹנִים הַקְּטַנִּים. הוּא יָצַר אוֹתָם מִכֵּיוָן שֶׁהוּא חָשַׁב שֶׁהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה. יוֹתֵר מִדַּי טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה, אָמַר לְעַצְמוֹ, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַרְבֵּה רַע.

הַשֵּׁדוֹנִים הָיוּ שִׁכְפּוּלוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן, אַכְזָרִיִּים כָּמוֹהוּ, יְצוּרִים קְטַנְטַנִּים בְּצֶבַע שָׁחֹר. הָיוּ לָהֶם כְּנָפַיִם בְּצֶבַע שָׁחֹר וְקַרְנַיִם שְׁחֹרוֹת שֶׁהִזְדַּקְּרוּ מֵרֹאשָׁם. הַתְּכוּנוֹת הַבּוֹלְטוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁלָּהֶם הָיוּ נֶאֱמָנוּתָם לַאֲדוֹנָם הַשָּׂטָן וּרְצוֹנָם לַעֲשׂוֹת רַע לְכֻלָּם.

בְּכָל יוֹם הָיָה שׁוֹלֵחַ הַשָּׂטָן אֶת שֵׁדוֹנָיו לִמְשִׂימוֹת — לִגְרֹם לְחַיּוֹת לָרִיב זוֹ עִם זוֹ; לִגְרֹם לְחַיּוֹת לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים אֲיֻמִּים, אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּן לַעֲשׂוֹת לוּלֵא הָיוּ נְתוּנוֹת לְהַשְׁפָּעַת הַשֵּׁדוֹנִים. מַטְּרָתוֹ הַיְּחִידָה שֶׁל הַשָּׂטָן בִּמְשִׂימוֹת אֵלֶּה הָיְתָה לַעֲשׂוֹת רַע לְכֻלָּם. חַיּוֹת אֲשֶׁר עַד אוֹתוֹ הָרֶגַע הִסְתַּדְּרוּ זוֹ עִם זוֹ, לְפֶתַע הֵחֵלּוּ רָבוֹת עַל דְּבָרִים פְּעוּטִים. הַשֵּׁדוֹנִים לֹא הָיוּ מוּכָנִים לִרְאוֹת חַיּוֹת שֶׁטּוֹב לָהֶן, לָכֵן כַּאֲשֶׁר חַיָּה כָּלְשֶׁהִי לֹא הִבְחִינָה בְּכָךְ, הַשֵּׁדוֹן הָיָה מִתְקָרֵב אֵלֶיהָ וְנוֹגֵעַ בָּהּ קַלּוֹת, ומֵאוֹתוֹ הָרֶגַע מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּלֵּט עָלֶיהָ: עֵינֶיהָ הָפְכוּ כְּתֻמּוֹת וְכוֹעֲסוֹת, וְהַחַיָּה הָפְכָה לְעַצְבָּנִית וְלֹא שָׁלְטָה בְּמַעֲשֶׂיהָ.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ אַחַד הַשֵּׁדוֹנִים לְשִׁטְחֵי הַמִּרְעֶה שֶׁל שְׁנֵי כְּבָשִׂים כְּחֻלִּים, שַׁבָּק ופִּיטֶר. שַׁבָּק וּפִּיטֶר הָיוּ חֲבֵרִים טוֹבִים. לְכָל אֶחָד מֵהֶם הָיוּ מִשְׁפָּחָה מִשֶּׁלּוֹ ושִׁטְחֵי מִּרְעֶה מִשֶּׁלּוֹ, אוּלָם תָּמִיד עָזְרוּ זֶה לָזֶה. כְּשֶׁבָּא זְאֵב לַחְטֹף אֶת אַחַד הַכְּבָשִׂים, תָּמִיד הִתְגַּיְּסוּ זֶה לְמַעַן זֶה בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ. הַזְּאֵבִים לָמְדוּ: עִם הַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ לֹא מִתְעַסְּקִים. כְּשֶׁרָאָה הַשֵּׁדוֹן אֶת הָאִידִילְיָה הַשּׂוֹרֶרֶת בֵּין הַכְּבָשִׂים, נֶחְרַד וּמִיָּד תִּכְנֵן מְזִמָּתוֹ. לְמָחֳרָת הִתְחַפֵּשׂ הַשֵּׁדוֹן לְעֵשֶׂב. כְּשֶׁהִגִּיעַ פִּיטֶר לְלַחֵךְ עֵשֶׂב, נָגַע חָטְמוֹ בַּשֵּׁדוֹן ובְאוֹתוֹ הָרֶגַע מַשֶּׁהוּ נִכְנַס בּוֹ. זַעַם מִלֵּא אֶת לִבּוֹ, וְהוּא הָפַךְ לְעַצְבָּנִי בְּיוֹתֵר. פִּיטֶר נִגַּשׁ לְשַׁבָּק וְאָמַר לוֹ: “שַׁבָּק, נִמְאַס לִי מִמְּךָ. מֵהַיּוֹם, כָּל שִׁטְחֵי הַמִּרְעֶה בַּסְּבִיבָה הֵם שֶׁלִּי. תִּמְצָא לְךָ מָקוֹם אַחֵר.”

“מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?” נִבְהַל שַׁבָּק, “שִׁטְחֵי הַמִּרְעֶה מְחֻלָּקִים בֵּינֵינוּ בְּאֹפֶן שָׁוֶה.”

“לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי,” אָמַר פִּיטֶר בְּכַעַס, “הֶחְלַטְתִּי כִּי אֲנִי רוֹצֶה שֶׁכָּל שִׁטְחֵי הַמִּרְעֶה בַּסְּבִיבָה יִהְיוּ שֶׁלִּי. אַתָּה וּמִשְׁפַּחְתְּךָ מְגֹרָשִׁים, לְכוּ לְמָקוֹם אַחֵר.”

אִשְׁתּוֹ שֶׁל פִּיטֶר לֹא הֵבִינָה מָה קוֹרֶה לוֹ וְאָמְרָה, “פִּיטֶר, אַתָּה בְּסֵדֶר? עַד עַכְשָׁו חָיִינוּ בְּאִידִילְיָה זֶה עִם זֶה, מַדּוּעַ אַתָּה כּוֹעֵס עַל שַׁבָּק? קָרָה מַשֶּׁהוּ? הוּא עָשָׂה לְךָ מַשֶּׁהוּ?”

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הִתְלַקְּחָה אֵשׁ בְּעַצְמוֹתָיו שֶׁל פִּיטֶר, וְהוּא הֵחֵל לְהִתְפָּרֵעַ וְלַהֲרֹס אֶת שֶׁטַח הַמִּרְעֶה שֶׁל שַׁבָּק. שַׁבָּק, מִצִּדּוֹ, לֹא נִשְׁאַר חַיָּב וְהֵחֵל הוֹרֵס אֶת שֶׁטַח הַמִּרְעֶה שֶׁל פִּיטֶר. נְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל הַשְּׁנַיִם הִתְבּוֹנְנוּ בְּתַדְהֵמָה בַּהֶרֶס הַגָּדוֹל שֶׁהֵם מְחוֹלְלִים וְלֹא יָדְעוּ מָה לַעֲשׂוֹת.

לְפֶתַע הֵחֵל פִּיטֶר לָרוּץ בִּמְהֵרָה לְעֵבֶר שַׁבָּק. כְּשֶּׁשַּׁבָּק הִבְחִין בּוֹ, הֵחֵל גַּם הוּא לָרוּץ לְעֶבְרוֹ שֶׁל פִּיטֶר. הַשְּׁנַיִם הִתְנַגְּשׁוּ זֶה בָּזֶה בְּחָזְקָה וְנָפְלוּ עַל הָאֲדָמָה. אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא קָם. הַנָּשִׁים צָעֲקוּ וְכָךְ גַּם הַיְּלָדִים, שֶׁהִתְקָרְבוּ לִבְדֹּק אֶת פֵּשֶׁר הַמְּהוּמָה. “מָה קָרָה לָכֶם? הִשְׁתַּגַּעְתֶּם? נְפַלְתֶּם עַל הַשֵּׂכֶל?” בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, גַּם שַׁבָּק וְגַם פִּיטֶר קִבְּלוּ מַכָּה חֲזָקָה בָּרֹאשׁ, וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם נֶאֶלְצוּ לְהָרִים אוֹתָם מֵהָאֲדָמָה וּלְטַפֵּל בָּהֶם. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא חָזְרוּ שַׁבָּק וּפִּיטֶר לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה. אֵיבָה שָׂרְרָה בֵּין הַשְּׁנַיִם, וְהַנָּשִׁים גִּדְּרוּ אֶת שִׁטְחֵי הַמִּרְעֶה כְּדֵי לִמְנֹעַ מְרִיבוֹת.

מִנֶּגֶד הָיוּ הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר הָיוּ תַּחַת חָסוּתוֹ הַיְּשִׁירָה שֶׁל הָאֵל. הֵם הָיוּ יְצוּרִים יְפֵהפִיִּים, עוֹרָם צַח וְחָלָק, בִּגְדֵיהֶם לְבָנִים, כַּנְפֵיהֶם בְּצֶבַע לָבָן, וּכְשֶׁפָּרְשׂוּ אוֹתָן, מַגָּעָן הָיָה רַךְ וּמַזְמִין, כְּמוֹ מַגָּע שֶׁל אָדָם אָהוּב. רַק טוֹב הָיָה בָּהֶם. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁכָּל יְצִירֵי הָאֵל הֵם טוֹבִים, גַּם הַשֵּׁדוֹנִים. אֲפִלּוּ שֶׁהִתְנַהֲגוּתָם לֹא הָיְתָה טוֹבָה, הֲרֵי שֶׁהַטּוֹב נִמְצָא בָּהֶם. הַתְּכוּנה הַבּוֹלֶטֶת בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמַּלְאָכִים הָיְתָה תְּמִימוּתָם.

וְכָךְ, הָעוֹלָם הָיָה מְחֻלָּק לְטוֹב וּלְרַע. קָרוּ בּוֹ דְּבָרִים טוֹבִים וּדְבָרִים רָעִים.

הַמַּלְאָכִים נִסּוּ לַעֲשׂוֹת טוֹב בְּכָל דֶּרֶךְ, הֵם נִסּוּ לְפַיֵּס בֵּין חַיּוֹת שֶׁרָבוּ, נִסּוּ לַעֲזֹר לְחַיּוֹת בִּמְצוּקָה, נִסּוּ לְחַבֵּר בֵּין חַיּוֹת שֶׁלֹּא מַכִּירוֹת זוֹ אֶת זוֹ — הָעִקָּר שֶׁהָאִידִילְיָה תִּשְׁלֹט.

*  *  *

יוֹם אֶחָד נִגַּשׁ הַשָּׂטָן לָאֵל וְנִסָּה לְאַתְגְּרוֹ: “אֵלִי הַגָּדוֹל, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה הוּא זֶה שֶׁיָּצַר אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה. יָצַרְתָּ גַּם אוֹתִי — אֶת הָרַע. אַךְ אֲנִי חוֹשֵׁב שכָּל יְצוּר בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַע מִטִּבְעוֹ. אֵין יְצוּר שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ רַע וְהוּא יָשִׁיב בְּטוֹב.”

הָאֵל הֵשִׁיב לַשָּׂטָן: “מִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי יָצַרְתִּי עוֹלָם זֶה, אֲנִי יוֹדֵעַ מָה מִתְחוֹלֵל בְּלִבָּם שֶׁל כֻּלָּם, גַּם בְּלִבְּךָ הַשָּׁחֹר מִשְּׁחוֹר. אֲנִי נוֹתֵן לְכָל יְצִירַי אֶת זְכוּת הַבְּחִירָה, אִם לִבְחֹר בְּטוֹב אוֹ בְּרַע, אַךְ אֲנִי מַאֲמִין כִּי כֻּלָּם טוֹבִים. גַּם אִם לֹא כְּלַפֵּי חוּץ, בִּפְנִימִיּוּתו שֶׁל כָּל יְצוּר חַי יֵשׁ טוֹב.”

“הוֹד רוֹמְמוּתוֹ,” אָמַר הַשָּׂטָן, כְּאִלּוּ לְהַכְעִיס, “אֵינֶנִּי חוֹשֵׁב כָּךְ, הָרַע הוּא כְּאֵשׁ בִּשְׂדֵה קוֹצִים, מִתְפַּשֵּׁט בִּמְהִירוּת. תִּרְאֶה אֵיךְ הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁלִּי כָּל הַזְּמַן מַצְלִיחוֹת; אֲנִי מַצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת רַע בָּעוֹלָם וְלֹא רַק כִּי אֲנִי רוֹצֶה, אֶלָּא כִּי כִּמְעַט כֻּלָּם בּוֹחֲרִים בָּרַע. אִלּוּ יָכֹלְתָּ לְהַרְאוֹת לִי אַחֶרֶת, אוּלַי הָיִיתִי מַאֲמִין. אַךְ לֹא תַּצְלִיחַ.”

“וַדַּאי שֶׁאַצְלִיחַ,” עָנָה הָאֵל, וּלְאַחַר שֶׁחָשַׁב קִמְעָה אָמַר: “אֶבְרָא יְצוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם טוֹב וְגַם רַע. הוּא יוּכַל לִבְחֹר אֶת דַּרְכּוֹ בָּעוֹלָם, אִם הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת טוֹב אוֹ שֶׁמָּא לִהְיוֹת רַע. הַבְּחִירָה תִּהְיֶה שֶׁלּוֹ בִּלְבַד. עוֹד תִּרְאֶה, מַר שָׂטָן, כִּי הַבְּרִיָּה שֶׁאֶבְרָא תִּבְחַר בַּטּוֹב, לַמְרוֹת הַכֹּל.”

הַשָּׂטָן, שֶׁרָצָה לְנַצֵּחַ אֶת הָאֵל, חָשַׁב לְעַצְמוֹ, אֵין בְּעָיָה, שֶׁיִּבְרָא, אֲנִי כְּבָר אֲטַפֵּל בַּיְּצוּר הֶחָדָשׁ.

“בְּסֵדֶר גָּמוּר, שָׂטָן מְשֻׂטָּן,” אָמַר הָאֵל, וְאָז, לְלֹא הַתְרָאָה, הֵנִיף הָאֵל אֶת יָדוֹ וְהִכָּה בְּחוֹזְקָה עַל חָזֵהוּ שֶׁל הַשָּׂטָן. אֲלֻמַּת אוֹר שְׁחֹרָה מִשְּׁחוֹר בָּקְעָה מִתּוֹכוֹ. מִיָּד אַחַר כָּךְ הִכָּה הָאֵל בְּחָזֵהוּ שֶׁלּוֹ. אֲלֻמַּת אוֹר לְבָנָה וּבוֹהֶקֶת בָּקְעָה מִתּוֹכוֹ.

לְפֶתַע הִתְאַחֲדוּ שְׁתֵּי הָאֲלֻמּוֹת זוֹ עִם זוֹ. אוֹר חָזָק וּבוֹהֵק הִתְפַּשֵּׁט בַּמָּקוֹם וְאַחֲרָיו עֲלָטָה גְּמוּרָה. וְשׁוּב — שֹׁבֶל שֶׁל אוֹר וְשֹׁבֶל שֶׁל חֹשֶׁךְ, אוֹר וְחֹשֶׁךְ, אוֹר וְחֹשֶׁךְ, אֲלֻמַּת אוֹר רוֹדֶפֶת אֲלֻמַּת חֹשֶׁךְ וְחוֹזֵר חָלִילָה, אוֹר וְחֹשֶׁךְ, אוֹר וְחֹשֶׁךְ, וּפִתְאוֹם — פִּצּוּץ! וְאַחֲרָיו דְּמָמָה.

מִתּוֹךְ מָסָךְ שֶׁל עֲרָפֶל עָלְתָה דְּמוּת מְעֻרְפֶּלֶת, יְפֵהפִיָּה וּצְנוּמָה, שֶׁצֶּבַע עוֹרָהּ שָׁחוּם, עֵינֶיהָ הַיְרֻקּוֹת־חוּמוֹת גְּדוֹלוֹת, וְלָהֶן רִיסִים אֲרֻכִּים, אַפָּהּ סוֹלֵד, שְׂפָתֶיהָ בַּשְׂרָנִיּוֹת, אָזְנֶיהָ קְטַנּוֹת וּשְׂעָרָהּ אָרֹךְ וְחוּם עִם פַּסִּים דַּקִּים וַאֲדֻמִּים הַמַּגִּיעִים עַד לְאֶמְצַע גַּבָּהּ. לַדְּמוּת הָיוּ כְּנָפַיִם עֲנָקִיּוֹת שֶׁצִּבְעָן לָבָן, עֲשׂוּיוֹת נוֹצוֹת רַכּוֹת, אַךְ נִתָּן הָיָה לְהַבְחִין מֵאֲחוֹרֵי רַגְלֶיהָ בְּזָנָב גָּדוֹל כְּמוֹ זֶה שֶׁל הַשָּׂטָן, צִבְעוֹ שָׁחֹר וְקָצֵהוּ חַד בִּמְיֻחָד.

גּוּפָהּ שֶׁל הַיְּצוּרָה הָיָה עָטוּף בְּשִׂמְלַת מֶשִׁי לְלֹא שַׁרְווּלִים שֶׁצִּבְעָהּ טוּרְקִיז. הַדְּמוּת בָּהֲתָה נִכְחָהּ וְשָׁתְקָה.

הַשָּׂטָן הֶהָמוּם הִתְעַשֵּׁת, הִתְקָרֵב לַיְּצוּרָה וְרִחְרֵחַ אוֹתָהּ. “הִיא בֶּטַח טְעִימָה,” אָמַר לָאֵל.

“הִתְרַחֵק מִמֶּנָּה!” צָעַק עָלָיו הָאֵל. הַיְּצוּרָה הַקְּטַנָּה נִבְהֲלָה, הִתְכַּנְּסָה בְּתוֹךְ עַצְמָהּ וְנוֹצוֹתֶיהָ כִּסּוּ אֶת גּוּפָהּ. הַשָּׂטָן נָסוֹג לְאָחוֹר.

הָאֵל הִתְקָרֵב אֵלֶיהָ לְאִטּוֹ וְהוֹשִׁיט לָהּ אֶת יָדוֹ, הִיא הוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ אֵלָיו. “אַל תְּפַחֲדִי, בִּתִּי, אַתְּ נִמְצֵאת בְּעוֹלָם טוֹב. נִבְרֵאת עַל מְנַת לְהוֹכִיחַ לְכֻלָּם שֶׁהַטּוֹב מְנַצֵּחַ בָּעוֹלָם. אַתְּ יוֹצֵאת לְהַרְפַּתְקָה מֻפְלָאָה. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתַּחְזְרִי מַלְאָכִית וְלֹא שְׂטָנִית.”

הַדְּמוּת הִסְתַּכְּלָה עַל הָאֵל בְּבִלְבּוּל. “מִי אֲנִי? מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת?” שָׁאֲלָה.

הָאֵל עָנָה בְּרֹךְ, “בְּתוֹכֵךְ יֵשׁ טוֹב וְיֵשׁ רַע, עָלַיִךְ לִהְיוֹת אַתְּ עַצְמֵךְ, לִבְחֹר אֶת דַּרְכֵּךְ שֶׁלָּךְ, לִבְחֹר אֶת חַיַּיִךְ וְאֶת מַשְׁמָעוּתָם, לִבְחֹר מָה אַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת. בְּוַדַּאי תִּפְגְּשִׁי יְצוּרִים רַבִּים. עָלַיִךְ לִבְחֹר עִם מִי אַתְּ רוֹצָה לְהִתְחַבֵּר וּמִמִּי אַתְּ צְרִיכָה לְהִזָּהֵר. בְּעוֹלָם זֶה יֶשְׁנוֹ טוֹב וְגַם רַע. בַּחֲרִי אֶת דַּרְכֵּךְ.”

בְּתֹם דְּבָרָיו הִבִּיט הָאֵל בַּשָּׂטָן. “הִיא לֹא תִּזְכֹּר שִׂיחָתֵנוּ זוֹ, אַךְ הִיא תִּזְכֹּר אֶת שְׁמָהּ וְתֵדַע דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם זֶה,” אָמַר לוֹ, “הִיא תַּכִּיר אֶת הַיְּצוּרִים הַחַיִּים ותֵדַע לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע, אַךְ הִיא תַּתְחִיל הַכֹּל מֵאֶפֶס,” וְאָז הִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ לַיְּצוּרָה שֶׁבָּרָא וְאָמַר: “הַחְלִיטִי אִם אַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת מַלְאָךְ אוֹ שָׂטָן, שְׁמֵךְ הוּא: מַ-לְ-טָ-ן!”

“מַדּוּעַ מַלְטָן?” שָׁאַל הַשָּׂטָן.

“מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קְצָת מִמֶּנִּי וּקְצָת מִמְּךָ, מַלְאָךְ וְשָׂטָן,” אָמַר הָאֵל.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הֵנִיף הָאֵל אֶת יָדוֹ בָּאֲוִיר וְאָמַר: “בַּחֲרִי אֶת יִעוּדֵךְ!” כִּוֵּן אֶת יָדוֹ לְגוּפָהּ וּמִתּוֹכָהּ בָּקַע אוֹר לָבָן וּמְסַנְוֵר וְהַכֹּל נֶעֱלַם בְּאַחַת. מַלְטָן יָרְדָה לְאֶרֶץ טוֹר.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.