החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על ניר יניב

ניר יניב הוא סופר, מוסיקאי וקולנוען לעת מצוא. סיפוריו פורסמו בכתבי עת בארץ ובחו"ל, וספריו ראו אור בעברית ובאנגלית. למידע נוסף, שירים, קליפים, סרטים קצרים ומה לא, בקרו באתר הבית שלו: www.nyfiction.org. ... עוד >>

מכונת אהבה

מאת:
הוצאה: | 2013 | 215 עמ'
קטגוריות: הומור, מד"ב ופנטזיה
זמינות:

20.00

רכשו ספר זה:

באוסף הסיפורים החדש שלו, ניר יניב ("כתוב כשד משחת", "ימי תל-אביב האחרונים") שופך לחיקנו קיתונות של דמיון בריא ושכל בלתי בריא בעליל. הוא מתעלל בשפה, בחוקי המוסר וההגיון, בכללי הכתיבה ובקוראיו בעליצות של ילד סקרן, אכזר ומבריק. רוב הסיפורים הופיעו בכתבי עת בישראל, ארה"ב, אנגליה, גרמניה, פורטוגל ופולין. חלקם מוצגים בפני הקורא הישראלי בפעם הראשונה.

"כל סיפור הוא כמו ניצוץ בוהק של גאונות משונה… אסור להחמיץ". – לביא תדהר, זוכה פרס הפנטסיה העולמי ("אוסמה")

"סיפור פנטסטי, נהדר ומשונה… פונה בכוח עז לנפש האדם". – Strange Horizons, על הסיפור "עיר הולכת, עיר באה"

"מהפנט, סוריאליסטי ונבואי, סיפורו של ניר יניב 'מאין באת' הוא מעשיה שלא תשכחו בקרוב." – אן ונדרמיר, זוכת פרס הפנטסיה העולמי

ניר יניב הוא סופר, מוסיקאי וקולנוען לעת מצוא. סיפוריו פורסמו בכתבי עת בארץ ובחו"ל, וספריו ראו אור בעברית ובאנגלית. למידע נוסף, שירים, קליפים, סרטים קצרים ומה לא, בקרו באתר הבית שלו:
www.nyfiction.org

מקט: 1-1030-1
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

 הורד דוגמה חינם לאייבוקס  הורד דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


דע איפה אתה חי – אלוהים ברא את העולם. זה לקח לו הרבה יותר מדי זמן. הוא לא היה בטוח שהוא מרוצה מהתוצאה.

הוא לא היה היחיד.

“מה?” אמר ידידו הטוב ביותר. “כל כך הרבה עבודה בשביל זה?”

“אני לא מאמינה,” אמרה החברה שלו. “אתה בא הביתה כל יום הרוג מהעבודה, אתה לא מדבר איתי, אתה לא מתייחס אלי, ולמה? בשביל מה זה טוב? מה נדמה לך שאני?”

“חברה שלי,” אמר אלוהים בזעף.

“כבר לא.”

“זה… נחמד,” אמרה אמו. “זה… כבר הראית את זה למישהו?”

“שמע,” אמר ידידו הטוב ביותר, “בתור חבר אני אומר לך, זה לא בעניין. תאמין לי.”

אלוהים אמר לו מה דעתו על אמונה, ועל עוד כמה דברים.

“טוב, אם זה מה שאתה חושב,” אמר ידידו הטוב ביותר לשעבר, והוסיף עוד מילה או שתיים שאולי היו במקומן ואולי לא, והלך לו, ובאופן כללי היווה את הקש ששבר את הגב, אם כי עדיין לא נודע אז בגבו של מי מדובר.

ואלוהים נותר בודד, אומלל, נטול נחמה, אמונה, תקווה ורצון לחיות. ורותח מזעם.

“ככה,” הוא אמר. “זה מה שאתם חושבים. אין בעיה.”

הוא חפן את העולם שברא, מעך אותו, עיוות אותו, הכה בו, דרך עליו, השחית אותו, ירק עליו, טינף אותו, מרח אותו בבוץ ובזבל ובכמה הפרשות שהשתיקה יפה להן, נעץ בו מסמרים וסיכות, הטיח בו אבנים, הטביע אותו במי שופכין, ניסר אותו, פוצץ אותו ובעט בשאריותיו, אסף את הללו וגולל אותן יחדיו, לש אותן, הדביק, חורר, פורר, חיבר באופן עקום לחלוטין, שיקע אותו בטין, המיס בטרפנטין, גיבש עם ניקוטין, שבר, גרר, זרק, טרק, ניתץ, קיצץ, תלה על עץ, חבט, צבט, טיגן במחבת, שיפד, קיפד, בסוף – איבד.

לקח לו שבוע לעשות את כל זה.

דיכאון, אה?

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מכונת אהבה”