החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על שלמה קניאל

פרופסור שלמה קניאל הוא פסיכולוג חינוכי מטפל, חוקר ומרצה במכללת תלפיות ובמרכז לעסקים ומשפט במכללת רמת גן. בעבר שימש  כמרצה וכחוקר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן וכן כסמח"ט ויועץ בממד"ה. כיהן כפרופסור-אורח באוניברסיטאות שונות בחו"ל וחבר במערכות של מספר עיתונים ... עוד >>

כמה אני שווה?

מאת:
הוצאה: | 2022 | 436 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

50.00

רכשו ספר זה:

ספר זה הוא מסע למחוזות סמויים וגלויים של הכבוד העצמי על כל שלוחותיו ודרגותיו ממרומי הכבוד הרב ועד תהום הבושה והשפלה מגיל הילדות ועד הזקנה. הספר נכתב בסוגת המדע השימושי, והוא מיועד לכל הקוראים, אולם יש בו גם פוטנציאל ליצירת שפה משותפת בין חוקרים מאבחנים ומטפלים בתחום הדימוי, הערך הכבוד העצמי.

המסע מעלה על פני השטח וחושף את חשיבות הכבוד העצמי המידתי בחיי האדם. חשיפה כזו מעוררת קול אזעקה כי פגיעה בכבוד כאלימות מילולית שווה לפגיעה בגוף היא מדממת ומסוכנת לנפש. בתרבות של היום הכבוד הוא כאסקופה נדרסת הפגיעה בכבוד ואלימות מילולית הן מאוד שכיחות ומכיוון שהלבנת פנים נחשבת לרצח הקריאה בספר עשויה לסייע לכם להציל נפשות ולהתגייס למלחמה באלימות מילולית כאילו הייתה אלימות גופנית ולהיאבק לטובת הדחויים, ילדי ה"כאפות" ומושפלים אחרים.

למרות שהכבוד הוא רגש נפוץ רק לעתים רחוקות מודים בצורך בו בצורה מפורשת וקשה למצוא אנשים שבשיחה רגילה יודו שהם צריכים מעט כבוד והערכה מצד הזולת. למעשה כולנו, נמצאים במרוץ יומיומי לאישורים של הסביבה שאנחנו "שווים משהו", שיש לנו כבוד עצמי. חווים את הצורך להותיר חותם ומזכרת ולהרגיש שאנחנו בעלי ערך, משמעותיים וחשובים, אהובים, יפים ומעניינים, מוצלחים וחכמים. אולם הצורך בכבוד הוא מה שאנחנו מייחסים בדרך כלל לאחרים ולא לעצמנו. שלא כמו רגשות שליליים אחרים, הצורך בכבוד הוא סמוי ואילם. כמו הדם הכבוד חיוני לנפש, לא תמיד גלוי לנו, ומספק כוחות וחיים לגוף בתנאי שהדם בריא.

הכבוד הוא מניע מרכזי בחיים ואין להתבייש בצורך בכבוד אבל צריך למצוא לו איזונים. יש להכיר את סם/יצר הכבוד לצרוך אותו במינונים נכונים ולהיזהר מהתמכרות. קריאת הספר עשויה אפוא לסייע לכם במציאת איזונים ביחס לכבוד העצמי שלכם ושל היקרים לכם. הידע הנמצא בספר ייתן לכם כוח לשלוט על שד הכבוד להחזיר אותו לבקבוק ולמקום מאוזן יותר ולעזור גם לאחרים לעשות אותו דבר.

הספר מורכב מתשעה שערים ובכל שער מספר פרקים. השער הראשון עוסק במאפיינים העיקריים של כבוד ואחותו התאומה הבושה. יש העמקה בתחום העצמי, ביחסים המורכבים בין כבוד דימוי וערך העצמי וכן בתהליכי התפתחות של הכבוד העצמי. כמו כן יש ניסיון להציג את הכבוד הבושה וההשפלה במדרגות שונות כדי ליצור סרגל אפשרי למדידה. השער השני עוסק בקודים של כבוד בפתרון סכסוכים, בלבוש, בנימוסים, ברשתות בפוליטיקה ובארגונים. דגש מיוחד יש בקודים של דימוי הגוף ושפת הגוף. השער השלישי עוסק במניעים לכבוד כמו: הצורך להישרדות, הכבוד כעונג גופני, הכבוד כפיצוי לרגשי נחיתות, הכבוד כמספק צרכים של שייכות, העצמה ותלות. השער הרביעי עוסק בתחרות על משאבים מוגבלים של כבוד, ההתכבדות בקלונם ובכבודם של אחרים הכוללים הערצה וקנאה. השער החמישי עוסק בכבוד מאוזן ומידתי. הכבוד המגיע לכל אחד כחלק מכבוד האדם וחירותו וכולל את הזכות להקשבה, איזונים בין תלות וחירות ברמת היחיד ואיזונים ברמה הלאומית בין גאווה ופטריוטיות לפשיזם. השער השישי עוסק בכבוד לא מאוזן הנע מעלה לכוון הכוח והכסף. ההתמכרות לכבוד והצורך לתדלק אותו באופן מתמיד, וכן גאוותנות ואנוכיות.  השער השביעי עוסק אף הוא בכבוד לא מאוזן אלא בתחום שמתחת לאיזון כמו השפלה לסוגיה, דחייה חברתית, בדידות לשון הרע ובוז. השער השמיני עוסק בחיים ובמוות הקשורים בכבוד כמו הסיכונים של ילדי זהב, הכבוד והבושה הקשורים בזקנה ומוות. השער התשיעי עוסק במנגנונים שליליים (כמו נקמה) וחיוביים (חשיבה חיובית עם תכנית פעולה) להגנה על הכבוד וכן עקרונות לשליטה ובחירה במנגנונים בריאים.

למרות המבנה ההגיוני של הספר, כל פרק עומד בפני עצמו, וניתן לקרוא את הפרקים לפי הסדר שתבחרו. אני מקווה שהצלחתי להתנתק מהניסוחים המדעיים שבהם אני מורגל ולהבליט את הרעיונות המרכזיים. השתדלתי להרבות בסיפורים, באנקדוטות ובדוגמאות, לקרב אתכם הקוראים לנושא וליצור עניין – ובכך לחזק את ההסברים ואת המסקנות שיגיעו בעקבותיהם.

מקט: 4-1293-50
ספר זה הוא מסע למחוזות סמויים וגלויים של הכבוד העצמי על כל שלוחותיו ודרגותיו ממרומי הכבוד הרב ועד תהום הבושה […]

הקדמה

מטרות הספר

ספר זה הוא מסע למחוזות סמויים וגלויים של הכבוד העצמי. המטרה המרכזית של הספר היא להעלות על פני השטח את הכבוד העצמי של נפש האדם ולהאיר עליו כדי להשמיע קול זעקה: כאשר פוגעים בה כמו פגיעה בגוף היא מדממת ומסוכנת לנפש. בתרבות ימינו הכבוד הוא כאסקופה נדרסת, הפגיעה בכבוד והאלימות המילולית מאוד שכיחות ומכיוון שהלבנת פנים נחשבת לרצח אני מרגיש כאחד שאמור להציל נפש בישראל כאילו הצלתי עולם ומלואו.

אני מקווה שבזמן הקצר יחסית של קריאת הספר הקוראים יעברו את התהליך שאני עברתי במשך עשרות שנים. למדתי כי הכבוד הוא מניע מרכזי בחיים ואין להתבייש בצורך בכבוד אבל צריך למצוא לו איזונים. יש להכיר את סם/יצר הכבוד, לצרוך אותו במינונים נכונים ולהיזהר מהתמכרות. קריאת הספר עשויה אפוא לסייע לכם במציאת איזונים ביחס לכבוד העצמי שלכם ושל היקרים לכם. הידע הנמצא בספר ייתן לכם כוח לשלוט על שד הכבוד להחזיר אותו לבקבוק ולמקום מאוזן יותר ולעזור גם לאחרים לעשות כך.

איך גיליתי את הכבוד הסמוי

הרעיון על חשיבות הכבוד והערך העצמי “נדלק” אצלי כאשר ראיינתי סטודנטים ללימודי תואר שלישי (דוקטור) ושאלתי את אחת המועמדות מדוע היא רוצה להשקיע שנים רבות בעבודה קשה. התשובה המקובלת היא שהתואר יאפשר לקבל עבודה במכללות, באוניברסיטאות ובמכוני מחקר. יש שהוסיפו סקרנות ועניין במחקר. אולם הסטודנטית הזו ענתה בפשטות: “אני מוכנה להשקיע כדי שההורים יהיו גאים בי”. הופתעתי אבל כאשר הבטתי לתוך עצמי הבנתי שגם אצלי זה היה מניע חשוב. היא פשוט “הוציאה מהארון” מניע שעד אז נסתר ממני. מאז הפך נושא הגאווה, הכבוד והערך העצמי לנושא מרכזי בעבודתי כחוקר, מורה ומטפל. הפכתי אותו למרכזי בכמה קורסים, וגיליתי אותו מחדש אצל המטופלים שלי.

לאחר שגיליתי את הכבוד לאן שלא פניתי מצאתי אותו כאילו אני מרכיב משקפי תת־אדום ורואה דברים שאי־אפשר לראות בעין רגילה. השאלה השכיחה שאנחנו שואלים ביחס לכל סיטואציה, ביחס לכל דבר שמישהו אומר, ואפילו ביחס למחשבה מקרית החולפת בתודעתנו: “מה זה אומר עליי?” ו/או “האם זה מאיר עליי באור חיובי או שלילי?” רובנו כנראה, בתקופות כאלה ואחרות, מחפשים ללא הרף את ההכרה, את האישור הזה שאנחנו “שווים משהו”, שיש לנו כבוד עצמי, ערך ומשמעות. שאנחנו אהובים, יפים, מעניינים, מוצלחים וחכמים. אנחנו חווים את הצורך להותיר חותם ומזכרת ולהרגיש שאנחנו בעלי ערך, משמעותיים וחשובים, אם לא לחברה כולה אז לפחות למעגל החברים, ואם לא במעגל החברים אז לפחות בתא המשפחתי. מעין מרוץ יום־יומי לאישורים של הסביבה שאנחנו בסדר: אישור מההורים על הבן הטוב שגדלתי להיות, אישור מבני הזוג שלנו ואישור מהבוס.

יש אנשים שיכולים לחיות את כל חייהם לצד אמונה שהם לא שווים דבר, כמסר שקיבלו מהוריהם או מחבריהם. האנשים האלה תוהים כמה הם שווים ומה הערך האמיתי שלהם, וזה גורם להם לפקפק בעצמם, ביכולותיהם או אפילו בדברים שמגיע להם לקבל מהעולם.

הכבוד מניע אותי לכתוב

גילוי נאות: אני מצהיר בזה כי כתבתי את הספר רק כדי לקבל יותר כבוד ממה שיש לי כעת. הסיכוי להרוויח כסף מכתיבת הספר הזה שואף לאפס ובכל זאת ישבתי שעות, ימים, חודשים ושנים כדי לכתוב את הספר. הקפדתי שיהיה מעניין ושיקנו אותו רבים לא רק כדי שחשבון הבנק שלי יגדל (הסיכוי לכך שואף לאפס) אלא כדי שאהיה מפורסם. בעבר ניסיתי לשכנע את עצמי שאני כותב עקב “מעיין היצירה” המפעפע בי ולא משנה אם היצירה תוכר או לא, העיקר ש”הולדתי” אותה. מתברר שרימיתי את עצמי (או שהתבגרתי?) וכאשר קילפתי את כל המניעים גיליתי כי השד הקטן שמניע את כל גלגלי השיניים ונמצא בליבת העשייה שלי הוא כבודי האישי.

הכבוד המניע אותי ללמד

להפתעתי מצאתי כי המניע המרכזי שלי ללמד הוא גם הכבוד שיגיע מהתלמידים שלי. הכבוד הזה מתנקז לרגע אחד שבו אחד התלמידים שלי יפגוש אותי ברחוב, יעצור אותי ויאמר לי: “אינך יודע, כבוד הפרופסור, אבל אתה השפעת עליי מאוד ובגללך נמנעתי מהחלטה גרועה ובחרתי במשהו שהציל אותי”. להלן דוגמה למכתב שקיבלתי שנתן לי כבוד רב. כותב הסטודנט: “כחלק מלימודי תעודת ההוראה לחינוך מיוחד אני לומד קורס בנושא ‘יחסי אמון וכבוד בין תלמידים ומורים’. בקורס התבקשנו לבחור הוגה דעות שפרסם כתבים בנושאים הומניסטיים. אני בחרתי בך ובספר ‘אמפתיה בחינוך: חינוך באהבה’ (2013). אציין שהספר מעניין מאוד, הנושא מרתק ונסחפתי בקריאה בו מעבר לנדרש בעבודתי”. מכתב כזה בהחלט מניע אותי לכתוב כי להיות “הוגה דעות” בעיני סטודנטים מביא לי הרבה כבוד. מחמאה כזו מחזירה אותי למקלדת ומצמצמת את זמן הישיבה והבהייה שלי על החוף. כך גם יחמיא לי אדם שטיפלתי בו ויאמר שהצלתי את חייו ושיניתי את מסלול חייו מקצה לקצה.

מכיוון שאני פסיכולוג שמאבחן ומטפל באנשים למדתי כי השד הקטן הזה לא יושב רק אצלי אלא אצל רובנו ובאופן אישי אני לא מכיר אף אחד שאינו זקוק לכבוד. חשיבותו של הכבוד העצמי טמונה בעובדה שהיא נוגעת ל”עצמי” של האדם, לדרך שבה האדם חי וליחס שהוא מעניק לעצמו. הכבוד העצמי דומה לדם או לאחד מאבות המזון הזורם בעורקיו של כל אדם ומשפיע באופן ישיר על מהותו ועל כל הנגזרות של פעילותו: אורח מחשבתו, רגשותיו, החלטותיו, פעולותיו ויחסיו עם הזולת והחברה. וכך אמרו חז”ל במסכת ברכות, נח, א: “שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהם דומים זה לזה”. יש שונות גדולה בין אנשים ובעידן הפוסט־מודרניזם האינדיבידואליות והייחודיות האישית נמצאות במרכז תשומת הלב. מעבר לשונות ולייחודיות של כל אחד יש דברים רבים משותפים לטבע האנושי החוצים יבשות וזמנים כמו: קנאות, תחרות, רדיפת כבוד, משאלות התעשרות, ערמומיות והרשימה ארוכה.

מצאתי את חשיבות הכבוד העצמי בתאוריות ומחקר פסיכולוגי

על הדימוי העצמי וחשיבותו למדתי כסטודנט ואף לימדתי את הנושא בקורסים שונים. מקומו היה בשורה הראשונה של גורמים ראשיים המשפיעים על זהותנו האישית. טיפלתי בו דרך השפעותיו על הלמידה, ההנעה, ההצלחות, הכישלונות ועוד נושאים שונים. הגישות התאורטיות רבות וגם בכירים כמו אדלר, קוהוט וסאטיר הדגישו את חשיבות הדימוי העצמי. אפשר היה לצרף אותם גם לגישות אחרות ולקבל פסיפס של גורמים משפיעים.

הכבוד סמוי כמו הדם בגוף

השופט מישאל חשין קבע באחד המשפטים שניהל: “אדם וכבודו יבקעו יחדיו מרחם אם, והשניים היו לאחדים: האדם הוא כבודו וכבודו של אדם הוא האדם” (ע”א 3077/90 פלונית ואח’ נ’ פלוני [פורסם בנבו] [20], בעמ’ 592). המטפורה המתאימה ביותר לשילוב בין האדם לכבודו היא הדם בגוף האדם. הכבוד העצמי סמוי ומשול לדם בגוף המספק לאדם את החיים. כאשר האדם נפצע גופנית ונפשית הדם הסמוי יוצא לאור וחשיבותו העצומה מתגלה. יחד עם הכבוד משולבים מושגים נוספים כמו קנאה ונקמה ואין פלא שרוב האנשים אינם מדברים כלל על כבוד, כי הם מרגישים שזה טאבו. למרות שהכבוד הוא רגש נפוץ רק לעיתים רחוקות מודים בצורך בו בצורה מפורשת וקשה למצוא אנשים שבשיחה רגילה יודו שהם צריכים מעט כבוד והערכה מצד הזולת. אולם הצורך בכבוד הוא מה שאנחנו מייחסים בדרך כלל לאחרים ולא לעצמנו. שלא כמו רגשות שליליים אחרים, הצורך בכבוד סמוי ואילם. כמו הדם הכבוד חיוני לנפש, לא תמיד גלוי לנו, ומספק כוחות וחיים לגוף בתנאי שהדם בריא.

ראיונות

הספרים המדעיים לא סיפקו לי את הזווית הפסיכולוגית הסובייקטיבית־חווייתית על הכבוד. כאשר ראיינתי אנשים לספריי הקודמים גיליתי עד כמה אנשים שונים ממני. זאת בניגוד לרעיון שכולם דומים לי, הנקרא בפסיכולוגיה “הטיית הקונצנזוס השגוי”. מצאתי עושר רעיוני עצום אצל המרואיינים והחלטתי לא לוותר על כך גם בספר הזה. בעקבות זאת ערכתי ראיונות עם כחמישים אנשים שונים בדגימה מזדמנת. בחרתי את האנשים בצורה אקראית בהתאם לנוחיות השיחה עימם. בעיקר העדפתי אנשים שהמחקרים לא מגיעים אליהם, כמו בעלי מקצועות חופשיים, אנשי מסחר וסתם עוברי אורח. השיחה הייתה באווירה טבעית, כך שהמרואיינים לא ידעו כי אשתמש בשיחה לצורכי כתיבה. להלן כמה שאלות מנחות ששאלתי את המרואיינים: ספרו לי על שלושה אירועים שאתם מתגאים בהם שהביאו לכם כבוד. ספרו על שלושה אירועים שבהם הרגשתם מושפלים וחסרי כבוד. בסולם מאחד עד עשר עד כמה אתם עסוקים בנושא הכבוד? האם יש לכם סודות שקשורים בכבוד העצמי שלכם? האם אתם עדיין מחפשים כבוד ובאילו דרכים?

לא עשיתי רשימות ולא הקלטתי אבל הקפדתי למהר ולרשום את עיקרי השיחה מייד לאחר שהסתיימה. ביקשתי לקבל סיפורים אישיים על חוויות של כבוד, מבוכה ובושה. כאשר הנשאלים היו מסויגים ונבוכים לספר על עצמם ביקשתי שיספרו על אחרים. השונות בין המרואיינים הייתה כה גבוהה שקשה לסכם אותם לכדי ממצאים מדעיים, אך בכל מקרה הראיונות עזרו לי להבין ולתמוך בכמה מסקנות המשולבות בתוך הספר.

במקביל לראיונות הסתכלתי על העולם מסביבי לחפש את הכבוד העצמי ושלוחותיו. כמו שאמר מסלאו (ההוא מסולם הצרכים) אדם שיש לו פטיש מחפש רק מסמרים. פניתי לעיתונים, סרטים ותוכניות טלוויזיה שונות וכן חיפשתי ברשתות החברתיות. במקביל מצאתי את חשיבות הכבוד העצמי ביהדות. הערך של כבוד האדם או כבוד הבריות הוא עיקרון־על (מטה הלכה) להלכות רבות. יש אף הטוענים כי כל המצוות שבין אדם לחברו יסודן בכבוד האדם.

בין מורכבות משתקת לפשטנות מזיקה

האדם הוא מערכת מורכבת ואחת הדרכים להבין אותו היא באמצעות הכבוד העצמי. השחקן הראשי בספר הזה הוא הכבוד ומסביב לו העמדתי את יתר שחקני המשנה. כמו כל תחום מדעי לאחר שמעמידים את השחקנים (המשתנים) מחפשים את חוקי המשחק. במדע “רך” כמו פסיכולוגיה קיים קושי להגדיר את המושגים מכיוון שהגדרה היא פעולה מסובכת בכך שהיא אמורה להיות יותר מדויקת ומחייבת. ההגדרה קובעת את מהותו ותכונותיו העיקריות של המושג על ידי הכרעה מה נכלל בו ומה אינו נכלל בו (מלשון “גדר”). הגדרות בדרך כלל מוצגות על ידי בכירי החוקרים או במילון. עקב המורכבות הזו יש ריבוי של הגדרות שהציעו בכירי החוקרים או הלשונאים. אריסטו, לדוגמה, קבע כי הגדרה היא תחילת המדע וסופו, כלומר מתחילים בהגדרה ארעית (אפיונים) ומסיימים בהגדרה מדויקת. במקום הגדרות אציג אפוא את המאפיינים של הכבוד ויתר “השחקנים”, כי אפיון הוא פעולה הבאה לציין ולתאר כמה תכונות מהותיות שלפיהן אפשר לזהות את המושג ולהכירו.

כדי להתמודד עם המשימה הזו יש להסכים על שפה אחת ועל מילון מושגים אחיד. לשפה כזו נודעת חשיבות כפולה, הן מבחינת התקשורת של האדם עם עצמו, והן מבחינת התקשורת שלו עם אחרים, שתוכן עולמם שונה. בין שני מוקדי החשיבות האלה עלינו להלך בזהירות. מצד אחד יש ליצור הבחנות ברורות לצורך הבנה עצמית של התהליכים, ומצד שני יש להיות קשובים למשמעויות השונות של המושגים אצל כותבים שונים.

קיימת שפה עשירה בתחום הכבוד. זה מספיק לשיחות סלון אבל לא מספיק לשיח מדעי או לשיח ביקורתי. בהיעדר אוצר מלים ברור ומוסכם נוצר בלבול בין אנשי המקצוע וכל אחד מגיע עם אוצר מילים שנראה מוכר אולם מסתיר מובנים רבים והשדה הסמנטי של כל מושג חותך אחרים והבלבול רב. מזכיר את סוּטרת הנירוונה שבה מופיע המשל הידוע על העיוורים שמיששו פיל. כל אחד תיאר את הפיל באופן שונה: זה שנגע באוזנו של הפיל אמר שזו מטרייה, זה שנגע בראשו אמר שזו אבן, זה שנגע ברגלו אמר שזהו עץ וכו’ (הופמן, 2007, עמ’ 234). לפעמים אנו מגדירים לא על ידי מה היא כן אלא על ידי אמירת מה היא לא, בערך כמו שמפסלים באמצעות סילוק המיותר מגוש שיש.

המוח שלנו בנוי בראש וראשונה לשמור עלינו כדי שנשרוד ולכן הנטייה הטבעית היא לעשות הבחנה בינרית דיכוטומית של שחור לבן כדי להחליט מהר אם מולנו עומד ידיד או אויב (עמית או טורף). אין לנו זמן להשתעשע בהבחנות רציפות של ספקטרום אחרת לא נשרוד בג’ונגל החיים. אולם רוב מצבי החיים אינם איום פוטנציאלי וצריך להשתמש במושג ספקטרום. אנו עושים זאת היטב בשימוש במושג ספקטרום אוטיסטי. להלן עוד כמה מושגים קרובים הראויים להצמיד להם את המושג ספקטרום: ספקטרום לליקויי קשב; ספקטרום בתכונות אישיות כמו מופנמות ומוחצנות; ספקטרום של חרדה, לחץ, דיכאון ובדידות; ספקטרום לאהבה, שנאה, קנאה וידידות; ספקטרום של נפגע בנפש; ספקטרום בנכות; ספקטרום של ימין ושמאל; ספקטרום של שלום ועוד. סך הכול תוספת של מילה אחת שהופכת את המציאות המורכבת שלנו ליותר מדויקת. השתדלתי עד כמה שאפשר לפשט את המושגים אולם בו־זמנית גם להציג את מורכבותם. אני מקווה שמצאתי את האיזון בין מורכבות משתקת לבין פשטנות מעוותת.

אין בספר יומרה להציע “תאוריה של הכול” על הכבוד. הדבר מורכב מדי ואינו אפשרי בשלב זה של מדע הפסיכולוגיה. איינשטיין למשל ניסה למצוא זאת בתחום הפיזיקה ונכשל. מצד שני נזהרתי להציג ספר שיש בו פשטנות מעוותת ומזיקה. אני מקווה שתצאו נשכרים מן הקריאה, ושהיא תעזור לכם להבהיר ולהאיר את הדברים. ייתכן שתצטרכו לתת לדברים מעט זמן כדי לשקוע, תנו לעצמכם מעט מרחב לנשום, ואם צריך, שובו וקראו בדברים יותר מפעם אחת.

מבנה הספר לפי ראשי הפרקים

הספר מורכב מתשעה שערים ובכל שער כמה פרקים. השער הראשון עוסק במאפיינים העיקריים של הכבוד ואחותו התאומה הבושה. יש העמקה בתחום העצמי, ביחסים המורכבים בין כבוד, דימוי וערך עצמי וכן בתהליכי התפתחות של הכבוד העצמי. כמו כן יש ניסיון להציג את הכבוד, הבושה וההשפלה במדרגות שונות כדי ליצור סרגל אפשרי למדידה. השער השני עוסק בקודים של כבוד בפתרון סכסוכים, בלבוש, בנימוסים, ברשתות, בפוליטיקה ובארגונים. דגש מיוחד יש בקודים של דימוי הגוף ושפת הגוף. השער השלישי עוסק במניעים לכבוד כמו הצורך להישרדות, הכבוד כעונג גופני, הכבוד כפיצוי לרגשי נחיתות והכבוד כמספק צרכים של שייכות, העצמה ותלות. השער הרביעי עוסק בתחרות על משאבים מוגבלים של כבוד, ההתכבדות בקלונם ובכבודם של אחרים הכוללים הערצה וקנאה. השער החמישי עוסק בכבוד מאוזן ומידתי. הכבוד המגיע לכל אחד כחלק מכבוד האדם וחירותו וכולל את הזכות להקשבה, איזונים בין תלות וחירות ברמת היחיד ואיזונים ברמה הלאומית בין גאווה ופטריוטיות לפשיזם. השער השישי עוסק בכבוד לא מאוזן הנע מעלה לכיוון הכוח והכסף. ההתמכרות לכבוד והצורך לתדלק אותו באופן מתמיד, וכן גאוותנות ואנוכיות. השער השביעי עוסק אף הוא בכבוד לא מאוזן אך בתחום שמתחת לאיזון כמו השפלה לסוגיה, דחייה חברתית, בדידות, לשון הרע ובוז. השער השמיני עוסק בחיים ובמוות הקשורים בכבוד כמו הסיכונים של ילדי זהב, והכבוד והבושה הקשורים בזקנה ומוות. השער התשיעי עוסק במנגנונים שליליים (כמו נקמה) וחיוביים (חשיבה חיובית עם תוכנית פעולה) להגנה על הכבוד וכן עקרונות לשליטה ובחירה במנגנונים בריאים.

למרות המבנה ההגיוני של הספר, כל פרק עומד בפני עצמו, וניתן לקרוא את הפרקים לפי הסדר שתבחרו. אני מקווה שהצלחתי להתנתק מהניסוחים המדעיים שבהם אני מורגל ולהבליט את הרעיונות המרכזיים. השתדלתי להרבות בסיפורים, באנקדוטות ובדוגמאות, לקרב אתכם הקוראים לנושא וליצור עניין, ובכך לחזק את ההסברים ואת המסקנות שיגיעו בעקבותיהם.

הערה: לצורך חיסכון וייעול נכתב הספר בלשון זכר ועם הקוראות הסליחה.

למי מיועד הספר

הספר נכתב בסוגת המדע השימושי, והוא מיועד לכל הקוראים, אולם יש בו גם פוטנציאל ליצירת שפה משותפת בין חוקרים, מאבחנים ומטפלים בתחום הכבוד העצמי. שילבתי קטעים מארון הספרים היהודי וכן מעט הומור בעריכה שונה עם אותיות מוטות. אני מקווה שהבדיחות שלי מוצלחות ולא מתאימות לבדיחה “איך ברווז חוצה את הנהר?” תשובה: “עם הקרש של הבדיחה…”

הספר הפך אותי לאדם יותר טוב ולכן אני מקדיש אותו בעיקר לאנשים “טובים” רבים שפגשתי לאורך דרך החיים שלי. אלה אנשים שעושים בסתר ומצניעים את כבודם האישי לטובת כבודם של אלה שחסר להם.

מתוכם בחרתי להתמקד באשתי היקרה שהיא בעיניי סמל הטוב וכוח הנתינה שלה הוא כמעיין המתגבר.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.