הדרך לכס המנכ"ל

כל מה שמנהלים ומתמודדים על תפקידי ניהולבאמת צריכים לדעת

 

רוב המועמדות והמועמדים לקריירה ניהולית חושבים שקיימת “תבנית” גנרית למנכ”ל מצליח, ואפשר להעתיק אותה מתפקיד לתפקיד ומארגון לארגון.

רובם המוחלט של ספרי הניהול, קורסי המנהלים ומכוני ההשמה מספרים לנו על “מיומנויות וכישורים” שמנכ”לים נדרשים לעמוד בהם כדי להצליח, ומי ש”יש לואת זה”, יכול להצליח בכל תפקיד ניהולי, בכל תחום ובכל דרג.

ספר זה מחייב שינוי פרדיגמה.

 

“הדרך לכס המנכ”ל” מציג תפיסת עולם ניהולית שונה ממה שחשבתם עד היום ושונה ממה שנלמד לאורך השנים בחדרים ממוזגים. תפיסת עולם זו מתייחסת למיומנויות שקשה ושאינן ניתנות לאבחון (או שקשה לגלותן) כמו סגולות אישיות, לַשוֹנוּת הניהולית בין ארגונים ותפקידים ובין תרבויות, לכישלון כתופעה אנושית, לאי־הוודאות הקיימת בכל תחומי החיים של המנהלים, לשאיפה למצוינות כדרך חיים, לספקנות וביקורתיות ככלי עבודה.

 

בשפה ברורה, תוך שילוב אירועים ודוגמאות מניסיונו האישי והמקצועי העשיר במערכות ניהול תובעניות, חושף בפניכם ישראל לביא את הדרכים הפרקטיות לייצר תוצאות מקסימליות כמנהלים, ומגלה לכם, בין השאר:

• כיצד צריכים לנהוג ומה צריכים לעשות מועמדים לתפקידי ניהול בכלל וניהול בכיר בפרט?
• מהי הדרך הפתלתלה במסלול אל ראשות הפירמידה הארגונית?
• האם קיים מתכון להצלחה ומהי אשליית ה”גנום” של המנכ”ל המצליח?
• מדוע גם מנכ”לים נבונים נופלים ונכשלים?

 

ספר חובה למנהלים, דירקטורים, יזמים, יועצים, מרצים בתחום הניהול, מוסדות להשכלה גבוהה, מכוני השמה, וכל מי ששואף להתקדם מעלה בתפקידי ניהול.

מקט: 978-965-571-724-2

כל מה שמנהלים ומתמודדים על תפקידי ניהולבאמת צריכים לדעת   רוב המועמדות והמועמדים לקריירה ניהולית חושבים שקיימת “תבנית” גנרית למנכ”ל […]

---

מבוא

האם יש בנמצא 'תאוריה' המבטיח הצלחה בתפקידֵי ניהול? אם התשובה לשאלה זו היא חיובית – אז האם אותו 'תאוריה' מתאים לכל הרמות? לכל התחומים? לכל המדינות ולכל התרבויות?

האם יש דרך להקנות לאדם יכולות וכישורים שיבטיחו את הצלחתו כמנהל? אם אכן יש דרך כזו, מתי וכיצד היא תתבצע – בזמן לימודיו? באמצעות סדנאות ותרגול? באמצעות חונכים?

האם כישורינו מולדים ומקורם בגנים שירשנו מהורינו? מה מושפע מהסביבה ומה מושפע מלימודינו ומהניסיון שצברנו בחיינו?

קווים מנחים

שלוש תופעות אוניברסליות הנחו אותי בבואי לנסח את מטרות הספר ושימשו קווים מנחים בכתיבתו:

יישום תורות ניהול, למידה והכשרה בתחומי מקצועות הניהול והחיפוש אחר המודל האולטימטיבי לאבחון מנכ'ל מצליח.

יישום תורות ניהול

מנכ'ל של ארגון ממלכתי מוכר ובעל מודעות מפותחת להשקעה בהכשרת מנהליו שלח צוות מנהלים בדרג הביניים להשתלמות בתורת TQM בבית הספר למנהלים ע'ש רקנאטי באוניברסיטת תל אביב. הומלץ להעביר את הסדנה לשכבות הניהול בהן עשרות אחדות של עובדים, וכך אומנם קרה.

כעבור שנה בדק הארגון את אופן יישום התורה ומידת התועלת שהופקה.

הממצאים הצביעו על כך שהטרמינולוגיה אומנם הוטמעה בתהליכי העבודה, אם כי רק בחלק מהיחידות, אך בכל הנוגע ליישום ולתועלת אי אפשר היה להצביע על הישגים משמעותיים.

בארגון רב־לאומי אחר הפועל אף הוא על פי תורת ה־MBO, ארגון העוסק בטכנולוגיות תקשוב ומוצריו נמכרים ברחבי העולם, נתגלו במשך השנים ליקויים וכשלים בתחום יחסי הארגון ולקוחותיו, וכן ליקויים שהתבטאו בהכבדה ביורוקרטית בכל הנוגע ליחסי עובדים ומנהלים.

המסקנה – יש פער ניכר בין התאוריה ליישומיה. לעיתים מקור הבעיה הוא בתאוריה, ולעיתים מקור הבעיה הוא ביישומה ובהתאמתה לצורך הייחודי של הארגון.

למידה והכשרה בתחומי מקצועות הניהול

יש הטוענים שאפשר לקבוע את מספרן המדויק של המיומנויות הנדרשות למנהל המוצלח. משתמע מכך כי כל מיומנויות הניהול ניתנות ללימוד וכי אפשר גם לשפרן. ברוח תפיסה זאת, 'תעשיית ההכשרות' הכוללת לימודים גבוהים, סדנאות ייעודיות, יועצים ארגוניים ומנטורים מציעה מגוון רחב של קורסים בתחומים רבים. האומנם אפשר לקבוע מדד מדויק מעין זה? אין ספק שלמידה היא כלי לשיפור יכולות, אך האם הדבר יבטיח למנהל המסוים תוצאות מיטביות בכל מצב, בכל הארגונים ובכל הרמות?

החיפוש אחר המודל האולטימטיבי לאבחון מנכ'ל מצליח

קבוצת חוקרים מהרווארד פרסמה מאמר1 העוסק בתנאים להצלחתו של מנכ'ל. חומר הגלם שעליו התבססו החוקרים נלקח מפרויקט 'גנום המנכ'ל' שערכה חברת ghSMART במשך עשר שנים.

בזמן ביצוע הפרויקט נוצר מאגר נתונים אשר נאסף מ־17 אלף בעלי מניות, משקיעים, אנשי צוות, שותפים, אנליסטים ו־2,000 מנכ'לים. מטרת הפרויקט, כאמור, הייתה למפות את התנאים להצלחתם של מנכ'לים, וכך לטייב את תהליך האבחון של מועמדים לתפקידי מנכ'ל.

הממצא החשוב שעלה מן המחקר היה כי מנכ'לים מוצלחים נוטים להפגין ארבע התנהגויות ספציפיות, ייחודיות, שהן קריטיות לביצועיהם:

• קבלת החלטות מהירה ונחושה.
• תקשורת אפקטיבית ורתימת סביבתם למשימה.
• הסתגלות יעילה ומהירה לשינויים.
• הפגנת אמינות בכלל ואמינות בהשגת תוצאות בפרט.

ממצאים אלו מגובים בעשרות ניתוחי אירוע, במחקרים של דפוסי התנהגות, מאפייני אישיות, רמות ביצוע ותפקוד, ובנתונים סטטיסטיים למכביר. אולם ראוי לשאול מהי מידת תקפותו של מודל זה – האם הוא רלוונטי לכל ארגון? לכל תרבות? במציאות, מנכ'לים נכשלים ורבים מהם מפגינים רמת ביצוע ירודה המשליכה על ארגונים ומדינות.

בהמשך לשלושת הקווים המנחים לעיל, הגדרתי את המוטיבים העיקריים של הספר כך:

א. האם יש תאוריה להצלחה בתפקידי ניהול?

ב. מיפוי היכולות והכישורים הנדרשים לכך.

ג. האם קיימת משנה סדורה ללימוד מקצועות הניהול?

בכוונתי להציג 'מורה נבוכים' – הכולל גם תמרורי אזהרה – לאלה המעוניינים לפתח קריירה ולהגיע לתפקידי ניהול בכירים, עד רמת מנכ'ל, מבלי להכיר את 'הדרך לכס המנכ'ל', ואת ה'סיכות' הנעוצות בריפודו.

הגעה לתפקידי ניהול בכירים זו אכן 'דרך'. זהו תהליך ארוך שמורכב מגורמים רבים; תהליך הנתון להשפעות שחלקן תלויות בפרט וחלקן בלתי תלויות בו ובלתי צפויות. יש שיתפתחו ויתקדמו עד למעמד ניהולי בכיר ויש שינשרו בדרך. יש שיצליחו ויש שייכשלו.

בספר אעסוק בחיפוש מענה אחר השאלות שהוצגו לעיל, תוך הדגשת השונות הקיימת בעולם. שונות המתבטאת בריבוי ארגונים, תרבויות, תפיסות עולם ניהוליות ובהגדרת המושג 'הצלחה'.

'ניהול' ו'ארגון' הם מושגים גנריים המתייחסים בעת ובעונה אחת לרמות שונות, למאפיינים שונים ולתרבויות שונות. עובדה זו מערערת על כל ניסיון לקבע גישות ומודלים של תהליכי התאמה, אבחון, הכשרה וקידום מנהלים. ניסיון חיי הביאני לשלול עקרונית כל חיפוש בעולם של אי־ודאות ושל שינויים תכופים, אחר מודלים מקובעים ושבלונות, גם אם לעתים מודלים מעין אלה נדרשים ומשמשים שיטת לימוד מקובלת. לדעתי, במציאות הפכפכה נדרשים כישורים אחרים כתנאי להצלחה. אקדים את המאוחר ואציין כבר בשלב זה שאינני מאמין בקיומו של ארגז כלים גנרי ואחיד המתאים לכל הארגונים ולכל המצבים, לכן איני מפנה את הזרקור לתעשייה מסוימת, או לסוג מסוים של ארגונים.

אאתגר לאורך דפיו של ספר זה את עולם המושגים המקובל בכל הנוגע למיומנויות ניהול ולהכשרת מנהלים. אציע חשיבה מחודשת לגבי מקצועות ניהול, לגבי התנאים הנדרשים, להצלחה בתפקידי ניהול בכירים והדילמות הנלוות לכך.

אעשה שימוש בניסיוני רב השנים, בניסיונם של אחרים, בספרות מחקרית ואחרת ובאירועים מן הארץ ומן העולם. אף אציג התייחסות נרחבת לממד הערכי–אידיאולוגי של השאלות הנדונות.

בהיותי נאמן לדרכי המקצועית, אציב במרכז תחומי הניהול את הממד האנושי והבין־אישי.