החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על אפרת לקט

נעים מאוד, אני אפרת לקט, אמא מאמנת, בת 43, נשואה לאסף, אהבת חיי ויחד אנחנו מגדלים את אביתר (13) ואלה (10). לפני 13 שנים מצאתי את עצמי אמא צעירה שמרגישה אבודה מול העולם. כשהלכתי לעבודה שאהבתי הרגשתי האמא הכי גרועה ... עוד >>

אמא מאמנת

מאת:
הוצאה: | 2017 | 287 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

59.00

רכשו ספר זה:

אפרת לקט חיברה מדריך נגיש, קפדני 
ומבוסס מדעית להורה במאה ה- 21.
בכוחו של הספר להוביל אותך ואת ילדייך

 לחיים מאושרים יותר, בריאים יותר
 ומלאי משמעות. 
קראי אותו, ואז קראי אותו שוב, 
וחשוב מכול, יישמי אותו עכשיו."

– ד"ר טל בן שחר,
מחבר רבי-המכר "באושר ובאושר" ו"אושר אפשרי",
חוקר ומרצה בפסיכולוגיה חיובית בכל רחבי העולם.
הספר "אמא מאמנת" 

מכיל 291 עמודים בהם:
10 עקרונות
4 בסיסים
7 הזדמנויות 

שמרכיבים את ארגז הכלים המאפשר לאימהות (ואבות) לנתב כל חוויה של הילדים, בכל יום, כדי ללמד אותם את המיומנויות והכישורים החשובים ביותר עבורם להיות מאושרים, להצליח לחיות היטב בעידן הנוכחי
שבו אנו חיים.

לצד הכלים היישומיים, הכנסתי לתוך הספר את האהבה הגדולה שלי לאימהות שאני פוגשת ולילדים שאני פוגשת דרכן,
הבאתי לתוך הדפים את היכולת שלי לראות, להבין ולהכיל את שני הצדדים –האמא והילד, ולתת לשניהם את הכלים המדויקים שכל אחד מהם צריך.

אני לא יודעת באיזה שלב באימהות שלך את פוגשת את הדף הזה או אותי,
אולי את מרגישה שזה לא מה שחשבת,
שזה לא הבית שרצית לבנות עבור ילדייך, אולי את מתוסכלת שבסוף היום, לא משנה מה החלטת, איכשהו זה תמיד נגמר בצעקות וברגשות אשם שלך.
אני מבינה אותך,
פעם הרגשתי בדיוק כמוך.

 

 

מקט: 978-965-571-212-4
מסת"ב: 978-965-571-212-4
לאתר הספר הקליקו כאן
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
עמוד הפייסבוק

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


גם אני הייתי שם.

בימים ארוכים, אחרי לילות טרופי שינה, מצאתי את עצמי מבקשת מפלט מהעומס. אביתר שלי נולד ואיתו נולדו 9,263 משימות חדשות שלא הכרתי קודם ונדחסו לאותן 24 שעות ביממה. לקח לי זמן להבין שלא אוכל להספיק לעשות הכול. לקח לי זמן להבין שכדי שאני אוכל לתפקד, אני חייבת להטעין את עצמי. ובמילים אחרות, אמא מאמנת צריכה קודם כול להיות אמא מאושרת.

הדרך הציורית להסביר עיקרון חשוב זה היא להיזכר בסרטון ההנחיה להתנהגות במצבי חירום בזמן טיסה. כדי שתוכלי להישאר בהכרה ולטפל כראוי בילד שלך, את צריכה לדאוג לעצמך תחילה. אומנם באינסטינקט תרצי לטפל מיד בילד, לוודא שעטה נכון את המסכה על פניו ושהוא מקבל חמצן, אבל ההנחיה היא בדיוק הפוכה לאינסטינקט. את מבינה, אמא? כדי לדאוג לילד שלך את מחויבת לדאוג קודם לעצמך, הפוך להיגיון האימהי ולדחף המיידי שלך.

תנשמי.

עמוק.

עכשיו.

קחי אוויר מלוא ריאות.

שלוש פעמים כאלה.

מלאי את המאגרים שלך בחמצן ובואי נתחיל.

 

אני מבקשת ממך לא לקרוא את הפרק הזה ״על הדרך״. קחי לך כוס משקה שאת אוהבת, שבי על הספה, הרימי רגליים והתרכזי. זו תהיה התחלה טובה לפרק שעוסק כולו ביכולת למלא את מאגרי האנרגיה שלך, כדי שתוכלי להעניק ממנה לכל מי שסביבך. כדי להיות אמא מאמנת, את צריכה להיות פנויה וממוקדת, כי רק כך תוכלי לאמץ את מכלול הכלים האימוניים ולהתחייב לתהליך שהוא דרך חיים.

אימהות במאה ה־21 הפכו ליצורים עסוקים במיוחד: אנחנו גם מגדלות ילדים, גם מתחזקות בית וזוגיות, גם מפתחות קריירה ותורמות לפרנסת המשפחה – ואנחנו נחושות להצליח בכל התחומים: להיות אימהות טובות, בנות זוג למופת וגם להגשים את עצמנו.

אם תסתכלי סביבך תוכלי לראות תנועה קדימה של נשים ואימהות שמחזיקות בתפקידי מפתח בחברות ענק בארץ וברחבי העולם. אכן, המציאות שבה אנו חיות משתנה ללא הרף, אבל עדיין מתקיים שימור של הבניה תרבותית וחברתית, וזו מחייבת אותך להחזיק הרבה מאוד משימות אצלך, אחריות כוללת כזו. את כאילו יכולה לשחרר, אבל בעצם את לא.

לחוויה הזו קורא החוקר ד'ר אייל דורון 'הגרסה לא התעדכנה'. העולם לא התעדכן, בן הזוג לא מסונכרן, החֶברה והציפיות שלה ממך לא מתואמות עם העידן החדש – או אולי אלה הציפיות שלך מעצמך שלא התעדכנו עדיין?

לתפיסתי, האתגר הראשון שלך כאמא במאה ה־21 הוא האחריות שלך לעדכן את הגרסה, להתאים אותה לזמננו ולהתחיל להשתחרר מתבניות תרבותיות שאינן רלוונטיות עוד.

לפי כל המחקרים המעודכנים, נשים עובדות הן נשים מאושרות יותר. אבל גם כשהן חוזרות לעבודה אחרי לידת הילדים, האחריות על כל מה שקורה בבית ועם הילדים כמעט כולה שלהן. במצב כזה מצטמצמות האפשרויות ליצור חלוקת נטל מעודכנת ולבחון מחדש איך יכולה להתארגן משפחה שבה שני בני זוג וילד, או ילדים. משימות רבות רשומות על שמך, אמא, כמו אל מי תתקשר הגננת כשהילד לא מרגיש טוב, של מי האחריות להסיע לחוגים ומי יכין סנדוויצ'ים.

ולך, אמא, יש נטייה טבעית לקחת הכול עלייך.

בעיקרון הזה, אמא, אני מזמינה אותך לערער על נקודת המוצא האומרת שה'גם וגם' שייך רק לך. את לא חייבת גם לעבוד, גם לדאוג לחיי החברה של כולם, גם לדאוג לתורים לרופא וגם להגיע לכל אסיפת הורים. את לא!

אם תסכימי עם הנחת היסוד הזו, כאן יתחיל השינוי האמיתי.

מימוש העיקרון תלוי בשינוי דפוסי החשיבה הקיימים, כלומר עדכון גרסה.

את צריכה לפתח את החשיבה העצמאית שלך, לצאת מהדפוסים שאת רואה סביבך אצל אימהות בגינה או בשכונה, וקרוב לוודאי גם אצל אמא שלך, שגידלה ילדים בעידן אחר לחלוטין מזה שאת ואני מצויות בו.

 

איך תפתחי חשיבה עצמאית כאמא במאה ה־21?

הצעד הראשון הוא לשאול את עצמך שאלות, ואל תמהרי לתת תשובות.

קולגה חכמה שלי, מאמנת האימהות יעל דורון יבין, מציעה שתשאלי את עצמך: 'מי אמר?'

מי אמר שאמא היא זו שחייבת לבשל?

מי אמר שאמא היא זו שחייבת להיות נוכחת באסיפת הורים?

מי אמר שהכלים לא יכולים להיערם בכיור ואת תלכי לישון?

מי אמר שאת חייבת לענות ממש עכשיו על ההודעה שקיבלת?

מי אמר שרק אמא קובעת פגישות אחר צהריים עם ילדים מהגן ומכירה את הטלפונים של, ובכן, כל האימהות האחרות?

מי אמר?

 

אני רוצה לעודד אותך להתחבר לשאלות כמו ״מי את?״ ובאותה נשימה: ״מי את לא?״

אימהוּת במאה ה־21 היא אתגר של דיוק עצמי מתמשך. זו עבודה שאינה נגמרת מול אתגר שאינו נגמר. המשאבים שלנו כאימהות תמיד יהיו מוגבלים. הזמן מוגבל, התקציב מוגבל.

איך תתכנני את המשאבים שלך? מהי הבחירה שאת צריכה לעשות כדי להעצים את האושר שלך? אלו שאלות שמחובתך לדון בהן.

בעקבות התשובות שתגיעי אליהן, תיצרי לך רשימת רעיונות ופעולות.

ומחובתך לממש את הרעיונות ולבצע את הפעולות ברשימה שתיצרי.

למשל, במקום לחיות עם האופציה היחידה שאת אחראית למצוא לילדים קייטנה בקיץ, בחני את האופציות מההתחלה, מנקודת האפס. שאלי את עצמך שאלות עקרוניות, כמו מי קבע? מי החליט שזה ככה? החלטת לקחת את זה על עצמך כי ככה טוב לך, או שאת פועלת לפי 'טייס אוטומטי' חברתי־תרבותי הקובע שכל האימהות עושות כך?

לאחר שתשאלי את עצמך את השאלות האלה, תוכלי להרהר בתשובות האמיתיות שאת, בינך לבינך, תספקי מבלי לחשוב ״מה יגידו״ או ״איך זה ייראה״. את חיה בעידן שבו כל תפקידיה של אמא מתעצבים מחדש.

זה מתחיל בקטן, מאוד.

אני זוכרת שאסף היה האבא היחיד בגן שתיאם לאלה ולאביתר פגישות עם חברים אחר הצהריים. הוא זה שהתקשר לאימהות של החברים, הוא שקבע את זמני הגעת החבר והוא זה שניהל את האירוח, כולל ארוחת ערב.

 

הצעד השני הוא לחלוק עם בן זוגך את התובנות שתגיעי אליהן.

שבו לדבר וצרו יחד רשימת פעולות הכרחיות לניהול המשפחה.

זה אולי ייראה מעושה ומלאכותי, אבל זו הדרך להתחיל.

קבעו מי אחראי על קשר עם צוות הגן או בית הספר, מי אחראי לקביעת תורים לרופאים, בדקו מהו יום העבודה הארוך שלך ומי אחראי למצוא סידור לילדים בימים האלו ובימים שאת לומדת או יוצאת להיטען.

ייתכן שלא תצליחו להקיף את המטלות כולן בשיחה אחת ותצטרכו לערוך ברשימה שינויים משבוע לשבוע, כדי שהיא תהיה מדויקת ותתאים לחיים שאתם מבקשים.

שיחה על החיים ועל ההורות שלכם תטעין את השותפות ותחדש את האהבה הרומנטית, דברים שאולי נשחקו תחת גלגלי השגרה.

פגשתי אימהות שבני זוגן עסקו בתפקידים משמעותיים במקום העבודה, אבל בבית לא נחשבו אחראים מספיק לקבוע תור לרופא שיניים או לבחור לילד קייטנה לקיץ. בואי נזכור: אתם מנהלים את הבית יחד. חלק מהמשימות הכתובות על שמך יכולות לעבור אחר כבוד אל בן הזוג שלך. חלק מהן אפשר, ואפילו חשוב, להעביר אל הילדים.

בשיחות שהיו לי עם אסף על התפקידים בבית שלנו גיליתי מהר מאוד שאני לא אוהבת לשהות במטבח, לא טובה בזה, זה לוקח לי שעות. למרות שאני נצר למשפחה מרוקאית שלבנותיה יש יד טובה במטבח, שסירים ומטעמים של אמא הם־הם המהות, הסכמתי להפקיע מרשותי לטובת אסף את ניהול המטבח ואת תפקיד הבישול. הוא אוהב לבשל, נהנה לבשל, יודע תמיד מה הולך עם מה, יצירתי מאוד ומכין אוכל טעים שאפשר להשתגע!

כשנזרקו לעברי משפטים כמו ״אמא זה אוכל״ ו״אהבה של אמא עוברת במטעמים שהיא מכינה״, זה צבט לי בלב ולפעמים הכה בי בבטן, אבל זו הייתה הבחירה שלי. הסביבה עדיין לא מקבלת את זה ויש התוהים באוזניי לְמה אביתר יתגעגע כשיהיה בצבא.

לדעתי, חשוב יותר שהוא יתגעגע לשיחות הנפש שלנו מאשר לאוכל הלא טעים שאני מכינה.

 

הצעד השלישי הוא להיטען באנרגיה.

בתהליך שתעברו, את ובן זוגך, תוכלו גם לברר מה הן תחנות הטעינה של שניכם. לחוד וביחד.

אולי זו פעילות ספורטיבית, התנדבות בארגון, או למידה והעשרה. וביחד, זו יכולה להיות פעילות זוגית משותפת שלכם בתחום ששניכם אוהבים, או שתאמצו תחביב משותף.

החליטו שאתם נועצים את הפעילות הזו ביומן וקבעו מועדים שבהם אתם יוצאים להיטען כל אחד לעצמו, וביחד – כזוג.

 

מה מטעין אותי באנרגיה?

במהלך היום: אחרי כל 90 דקות של עבודה אני עוצרת לעשר דקות ויוזמת לעצמי הפסקה: שותה משהו, מתעניינת בשלומו של מישהו, או כל פעולה אחרת שתנתק אותי מהעבודה.

במהלך השבוע: אני מקפידה על שינה של לא פחות משמונה שעות בלילה. אינספור מחקרים הוכיחו שמחסור בשינה מספקת פוגע בנו בדרכים שונות.

כשאת לא ישנה את מפספסת למשל את ייצור ההורמון קורטיזול. מחסור בקורטיזול עלול להחריף את תחושת הסטרס, שגם ככה לא חסר לנו ממנה בעידן הזה.

במהלך החודש: אני מקפידה על ביקור קבוע – שנעצתי ביומן – אצל הקוסמטיקאית שלי. יום קבוע, שעה קבועה, ככה כבר שנים. בכל פעם שאני אצלה אני פוגשת אמא אחרת, שפותחת את הדלת מתנשפת וממש מתחננת לתור למריטת שיער או מניקור. כמה בסיסי, כמה פשוט, כמה מטעין!

במהלך השנה: אחת לשלושה חודשים אני מקפידה לבלות זמן עם חברה טובה. בדרך כלל ניסע ללילה בצימר, או ניקח לנו יום חופש מהעבודה כדי להכיר פינות קסומות בארץ. ונדבר, המון, עלינו. קשרי חברות, כך הוכח, הם מקור מרכזי וחשוב לתחושת הרווחה שלנו. אי אפשר להעמיק קשרי חברות בלי לפנות להם זמן.

 

את מבינה, אמא?

זו המחויבות שלך להשקיע בעצמך כדי להיות מאושרת. את צריכה להקפיד להיטען ולמלא את מצברי הלב והראש שלך: ללמוד מה שאת אוהבת, לשלב בחייך ספורט ומפגשים עם חברות קרובות, או אפילו סתם להרים את הרגליים באמצע כל הבלגן ולפנות לך שעה של מנוחה. כל זאת מבלי להרגיש שאת צריכה סיבה טובה לעצור רגע ולקחת אוויר, למרות שהסיבה הכי משמעותית היא גם הסיבה שבגללה את מחזיקה את הספר הזה.

 

 

אמא מתאמנת

הדרך הטובה ביותר להתאמן 'לקחת אוויר' היא לנעוץ ביומן פסקי זמן שיאפשרו לך להתמלא, כמו תחנות תדלוק וטעינה של אנרגיה.

את יכולה 'לקחת אוויר' אפילו כשאת נכנסת הביתה. הצהירי שאת חייבת לבהות רגע בתוכנית שאת אוהבת, או לחלופין שמתחשק לך לא לעשות כלום, ממש־ממש כלום, בחצי שעה הקרובה.

מה הילד שלך ילמד מזה? שגם את בן אדם שיש לו צורך לנוח, להתנתק, להירגע, לקחת אוויר. בדיוק כמו שהוא אוהב לצפות בתוכנית אהובה או לשמוע מוזיקה בלי שתחפרי לו.

 

 

זמן פְּנִימָא

מה הן 'תחנות הטעינה' שלך במהלך היום?

________________________

________________________

________________________

________________________

________________________

________________________

________________________

 

מה הן 'תחנות הטעינה' שלך במהלך השבוע?

________________________

________________________

________________________

________________________

________________________

________________________

 

מה הן 'תחנות הטעינה' שלך במהלך החודש?

________________________

________________________

________________________

________________________

________________________

________________________

________________________

 

מה הן 'תחנות הטעינה' שלך במהלך השנה?

________________________

________________________

________________________

________________________

________________________

________________________

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “אמא מאמנת”