השיבה מהולנד

"'מסע הוא פעולה היוצרת קשר בין ערים לשעות, אך מה שיפה עד מאוד במסע, ופילוסופי ביותר בעיניי, הוא פסקי הזמן בין העצירות." כך נפתחת המסה השיבה מהולנד, שאת שמה קיבל קובץ זה. המסה מסתיימת במילים: "המסע הוא מלאכה דומה למדי לאיזו סימפוניה.' נראה כי בכל אחד מארבעת הטקסטים המאוגדים בקובץ זה עורך ואלרי מסע למגוון של נושאים, במהלכו הוא בוחן מושגים שונים כזמן וכמקום, מחשבה ותנועה, אמיתי וכוזב, חלום ועֵרות, תודעה ושפה – ודומה שבכולם הוא מציג לפנינו את המתח שבין האידאה הטהורה והמוגבלות הבלתי נמנעת של האקט תוך שהוא נותן קדימות לפוטנציאל האידאי האין־סופי על פני הפרקטיקה." [מתוך אחרית הדבר מאת ענת רנן].
פול ואלרי נולד ב־1871 ומת ב־1945. הוא נקבר בבית הקברות של סֵט, עיירת הולדתו לחוף הים התיכון.

מקט: 4-644-1132

1.

מסע הוא פעולה היוצרת קשר בין ערים לשעות. אך מה שיפה עד מאוד במסע, ופילוסופי ביותר בעיניי, הוא פסקי הזמן בין העצירוֹת.

איני יודע אם יש חובבים כנים של מסילת הברזל, שוחרי הרכבת למען הרכבת, ואיני רואה אלא את הילדים היודעים להתענג כראוי על השאון ועל העוצמה, על נצחיותה של הדרך ועל הפתעותיה. הילדים הם אמנים גדולים בכל הנוגע להנאה מוחלטת. באשר לי, אני מערסל את עצמי תמיד, מרגע שגוש הקרונות מתניע, אל מטפיזיקה נאיבית ומעורבת במיתוסים.

2.

אפילו הרעיונות, מופתעים תמיד, נגררים, כאילו נמתחים בידי שטף המראות, משתנים כדרכו של צליל שראשיתו מתעופפת ומתרחקת.

בנקל קורה לי שאני חש שאינני עוד בשום מקום, וכמו מצטמצם לישות המופשטת שיש בידה לומר לעצמה בכל הזדמנות, שהיא חושבת, שהיא שוקלת וטוענת, מסדירה, פועלת ומארגנת במידה זהה; שהיא חיה ושום דבר מהותי אינו משתנה; שהיא אפוא אינה משנה כלל מקום. האם לא יצטרך הלוגיקן הצרוף השוכן בקרבנו, כדי שתהיה לו תחושה של תנועה, להתבונן בשינויים מיוחדים מאוד, להבחין באי־סדרים שלא ישוערו ומן הסתם סותרים את ההיגיון או את החיים?

נס גדול הוא שקיימים בתוכנו מכניזמים עדינים כה רבים שאינם רגישים דיים לתובלה.