הַמַּסָּע לְשִׁחְרוּר אָוַנְטְיָה נִמְשָׁךְ… בְּמַעֲרַב מַמְלֶכֶת הָאֹפֶל, עָמֹק בִּמְעָרוֹת הַקְּבוּרָה שֶׁל מֶלְוֶל הַקּוֹסֵם, שָׁבוּי עֲנַק הֶהָרִים עוֹגְרָם. אִתּוֹ לְכוּדִים גַּם […]
פְּרוֹלוֹג
אֵשֶׁת הַמַּרְפֵּא הַגוֹרְגוֹנִית הִתְהַפְּכָה וּמִלְמְלָה בִּשְׁנָתָהּ. בַּלַּיְלָה הַזֶּה, חֲלוֹמוֹתֶיהָ הָיוּ מְשֻׁנִּים.
נַעַר שֶׁפָּנָיו מְדַמְּמִים וְלַחִים מִזֵּעָה עָמַד לְבַדּוֹ בְּמִנְהָרָה חֲשׁוּכָה. בְּיָדוֹ הָיָה מָגֵן עֵץ חָבוּט שֶׁבּוֹ מְשֻׁבָּצִים שִׁשָּׁה קְמֵעוֹת. לַפִּידִים רִצְּדוּ לְאֹרֶךְ הַמַּעֲבָר הָאָרֹךְ וְהֵטִילוּ אֶת צִלּוֹ שֶׁל הַנַּעַר עַל הַקִּיר, שָׁם הוּא נִמְתַּח עֲנָק וּבוֹדֵד.
לְפֶתַע צִלּוֹ הִתְגַּמֵּד עַל יְדֵי צְלָלִית אַחֶרֶת — חַיַּת פֶּלֶא עִם זָנָב אָרֹךְ פְּתַלְתַּל וּצְבָתוֹת עֲנָקִיּוֹת שֶׁנָּקְשׁוּ וְשִׁסְּפוּ אֶת הָאֲוִיר.
עַקְרָב עֲנָק!
הַמְּרַפְּאָה גָּנְחָה בִּשְׁנָתָהּ, וְעַכְשָׁו הַצְּלָלִים הָפְכוּ בְּרוּרִים יוֹתֵר: הַיְּצוּר הָיָה יוֹתֵר מִסְּתָם עַקְרָב — פֶּלֶג גּוּפוֹ הָעֶלְיוֹן הָיָה שֶׁל אָדָם!
הַנַּעַר הִסְתּוֹבֵב בִּמְהִירוּת וְהֵנִיף אֶת חַרְבּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁחַיַּת הַפֶּלֶא תָּקְפָה בִּצְבָתוֹת חַדּוֹת כְּתַעַר.
‘תוֹם!’
מִישֶׁהִי צָרְחָה. זֹאת הָיְתָה אֵלֵנָה, הַנַּעֲרָה שֶׁהִיא רִפְּאָה. הִיא עָמְדָה כְּשֶׁהַזְּאֵב לְצִדָּהּ, וְהֶחְזִיקָה קֶשֶׁת שֶׁחֵץ הָיָה דָּרוּךְ בַּמֵּיתָר שֶׁלָּהּ. הִיא שִׁלְּחָה אֶת הַחֵץ לְעֵבֶר הָעַקְרָב, אֲבָל הוּא נִתֵּר מִגּוּפוֹ שֶׁל הַיְּצוּר מִבְּלִי לְהַזִּיק לוֹ. הַנַּעַר מָעַד, וְחַיַּת הַפֶּלֶא הִתְרוֹמְמָה עַל רַגְלֶיהָ כְּשֶׁמַּצְבְּטֶיהָ נוֹקְשִׁים בִּזְדוֹנִיּוּת וּמְשַׁסְּפִים אֶת הָאֲוִיר קָרוֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַנַּעַר.
הַמְּרַפְּאָה הִתְעוֹרְרָה מֵחֲלוֹמָהּ בִּתְחוּשַׁת מַחְנָק. הִיא הִתְיַשְּׁבָה זְקוּפָה, לוֹפֶתֶת אֶת הַשְּׂמִיכוֹת וְלִבָּהּ הוֹלֵם. עַקְרָב זָעִיר נָח לְמַרְגְּלוֹת מִטָּתָהּ. הִיא קָמָה, וְלֹא הֵסִירָה אֶת עֵינֶיהָ לְרֶגַע מִגּוּפוֹ הַשָּׁחֹר הַבּוֹהֵק שֶׁל הַיְּצוּר. הַסִּיּוּט שֶׁלָּהּ הִצִּיל אֶת חַיֶּיהָ. גוֹרְגוֹנִים רַבִּים נִמְצְאוּ מֵתִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם לְאַחַר שֶׁעַקְרָב אַרְסִי הִזְדַּחֵל אֶל בֵּין מַצָּעֵיהֶם.
הִיא גִּשְּׁשָׁה אֶת דַּרְכָּהּ הַחוּצָה מֵהָאֹהֶל, עֲדַיִן רוֹאָה בִּבְהִירוּת אֶת פָּנָיו שֶׁל הַנַּעַר בְּעֵינֵי רוּחָהּ. תוֹם. רַק לָאַחֲרוֹנָה הִיא שָׁמְעָה אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה. אֵלֵנָה הִזְכִּירָה אוֹתוֹ. תוֹם הוּא הֶחָבֵר שֶׁלָּהּ.
הַקְּשִׁישָׁה הָרוֹעֶדֶת נִסְּתָה לְהִתְנַעֵר מִתְּחוּשַׁת הָאֵימָה שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה בְּגוּפָהּ. הַחֲלוֹם הָיָה סִימָן לֶעָתִיד לָבוֹא. כְּבָר הָיוּ לָהּ חֶזְיוֹנוֹת נְבוּאִיִּים בֶּעָבָר. הִיא קִוְּתָה שֶׁהַפַּעַם הִיא טוֹעָה.
‘שִׁמְרוּ עַל עַצְמְכֶם, אֵלֵנָה וְתוֹם,’ הִיא מִלְמְלָה וְהֵרִימָה אֶת מַבָּטָהּ אֶל הַשָּׁמַיִם הָאֲדֻמִּים הַמִּתְעַרְבְּלִים שֶׁל גוֹרְגוֹנְיָה.
עַקְרַבִּים רְגִילִים הֵם דָּבָר גָּרוּעַ בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
עַקְרָב עֲנָק יִהְיֶה בִּלְתִּי נִתָּן לַעֲצִירָה.
אין עדיין תגובות