הנבחרים

פרק 1

ברגע שהייתי מרוצה מהתוצאה העברתי לו את הסכין.

הית' התרומם על ברכיו, ואני השתרעתי בחמימות שהותיר אחריו במיטה וצפיתי בו: בשערו השחור שברק באור הירח, בשיניו שנשכו את שפתו התחתונה מתוך ריכוז, מתווה את הסימן הראשון עם חוד הלהב. הוא היה מדויק יותר ממני, ושרטט קווים מעוגלים חינניים בניגוד לחתכים הגסים שלי.

שואו ורושה, הכריזה הכתובת החקוקה אחרי שסיים. כך יופיעו השמות שלנו על לוח התוצאות באליפות ארצות הברית להחלקה על הקרח בעוד ימים ספורים. כך הם יוכרזו בטקסי הענקת המדליות וידווחו בעיתונים ויירשמו בספרי השיאים. חקקנו את האותיות באמצע משענת הראש העשויה עץ סיסם של המיטה שלי, עמוק מספיק כדי שלא ניתן יהיה לשייף אותם משם לעולם.

היינו בני שש־עשרה, ובטוחים בכול.

התיקים שלנו כבר היו ארוזים לקראת אליפות המדינה, התלבושות והמחליקיים מסודרים בערמה ליד דלת החדר שלי. כל כך הרבה שנים חיכינו, עבדנו, התאמנו לקראת הרגע הזה, שהשעות האחרונות היו כמו עינוי. רציתי לצאת לדרך מייד.

קיוויתי שלעולם לא ניאלץ לחזור.

הית' הניח את הסכין על השידה ליד המיטה והתיישב חזרה לידי להתפעל ממלאכת ידיו. 'את לחוצה?' לחש.

הסתכלתי מעבר לו אל קולאז' התמונות סביב שמשת החלון הפרוץ לרוחות בחדרי — כולן של המחליקה הנערצת עליי, שילה לין. זוכת שתי מדליות זהב אולימפיות בריקוד על הקרח, אגדה חיה. שילה מעולם לא נראתה לחוצה, לא משנה באיזה לחץ הייתה נתונה.

'לא,' אמרתי לו.

הית' חייך והכניס יד לגעת בגבי מתחת לסווטשירט הבלוי של 'כוכבים על הקרח' משנת 1996 שנהגתי ללבוש למיטה. 'שקרנית.'

מושבים בקצה היציע העליון לסיבוב ההופעות הזה, היו הכי קרוב שהצלחתי להגיע אל שילה לין במציאות. אבא שלי גם הסכים להוציא כסף על תמונה חתומה שלה, שהייתה מודבקת על הקיר שלי יחד עם שאר המקדש. היא הייתה האישה, הספורטאית, שרציתי להיות — לא כשאגדל, אלא כמה שיותר מהר.

כששילה והשותף שלה, קירק לוקווד, זכו לראשונה באליפות ארצות הברית, היא הייתה עדיין בגיל ההתבגרות. הסיכוי שלי ושל הית' לזכות לא היה גדול, מאחר שזו עמדה להיות התחרות הארצית הראשונה שלנו. התקבלנו גם בעונה הקודמת, אבל לא היה לנו איך להגיע לאצטדיון בסולט לייק סיטי, שם היא נערכה. למזלנו הפעם התחרות התקיימה בקליבלנד, במרחק נסיעת אוטובוס קצרה וזולה יחסית. הייתי בטוחה שהאליפות הזאת עתידה לשנות הכול מבחינתנו.

וצדקתי. אבל לא באופן שבו דמיינתי את זה.

הית' נשק לכתפי. 'טוב, אני לא לחוץ. אני מחליק עם קטרינה שואו.' הוא אמר את שמי ביראת כבוד ואיטיות, מתענג על הצליל. 'והיא מסוגלת לעשות הכול.'

הבטנו זה בזה בצללים, קרובים כל כך שחלקנו נשימה. בעתיד עוד נתפרסם בזכות זה בכל העולם: במתיחת הרגע שלפני הנשיקה עד רמה כמעט בלתי נסבלת, עד שכל צופה בקהל הרגיש את הדופק שלנו מאיץ ואת התשוקה הצרופה שהשתקפה בעינינו.

אבל אז יהיה מדובר בכוריאוגרפיה. כאן זה היה אמיתי.

שפתיו של הית' נגעו סוף־סוף בשפתיי — רכות, משתהות. חשבנו שיש לנו את כל הלילה.

עד ששמענו את הצעדים, כבר היה מאוחר מדי.

ניקול ברדפורד, בלונדינית בגיל העמידה, עטויה קרדיגן נוצץ ואיפור כבד, יושבת ליד האי שבלב מטבח החלומות הלבן־על־לבן שלה שבפרוורים.

ניקול ברדפורד (מאמנת החלקה אומנותית): תמיד יש עלייה אחרי אולימפיאדת החורף. מלא בנות שחושבות שהן נועדו להפוך לכוכבות. אף שרובן פחות אובססיביות לעניין מקטרינה שואו.

בתמונות משפחתיות נראית קטרינה בילדותה בשלל תלבושות החלקה על הקרח. באחת מהן היא ניצבת לפני קיר מכוסה בתמונות של שילה לין, מחקה את התנוחה בה ניצבת שילה בתמונה המרכזית.

ניקול ברדפורד: בשיעור הראשון שלה, קטרינה אמרה שהיא הולכת להיות רקדנית על הקרח מפורסמת כמו שילה לין. הבנות האחרות ישר שנאו אותה.

קטרינה בת הארבע מחליקה לבדה בפרצוף רציני, שערה אסוף בשתי קוקיות מרושלות.

קריין: אף ששמה הפך שם נרדף לריקוד על הקרח, בתחילת הקריירה שלה החליקה קטרינה שואו לבדה, מאחר שלא היו בנמצא בנים שיוכלו לחבור אליה.

אליס דין ישוב על שרפרף בבר קוקטיילים אופנתי, מחזיק כוסית מרטיני. הוא בתחילת שנות הארבעים לחייו, עם חיוך שובבי ובלורית מטופחת בקפידה.

אליס דין (רקדן קרח לשעבר): כמות הבחורים שמתעניינים בהחלקה אומנותית דלה ביותר. לפחות בזוגות יש קפיצות, ויוצא לך לזרוק בנות יפות לאוויר ולתפוס אותן במפשעה. למי שאוהב דברים כאלה.

קריין: ריקוד על הקרח הוא אולי הענף הכי פחות מובן בהחלקה על הקרח.

צילומי ארכיון של מחליקים מתחרים באירוע של ריקוד על הקרח באולימפיאדת החורף באינסברוק, אוסטריה, ב־1976 — השנה הראשונה בה נכללה החלקה אומנותית כספורט אולימפי.

קריין: ריקוד על הקרח, המבוסס על ריקודים סלוניים, מתמקד בעבודת רגליים מורכבת ושותפות הדוקה בין המחליקים, ולאו דווקא בהנפות אקרובטיות וקפיצות אתלטיות כמו בענפים אחרים של החלקה אומנותית.

אליס דין: הרבה רקדניות על הקרח מתחילות להחליק עם האחים שלהן, כי אלו הבחורים היחידים שהן מצליחות ללחוץ עליהם מספיק שישתפו פעולה. לקאט שואו לא הייתה כזאת אפשרות.