הכושר ההוליסטי

הכושר ההוליסטי מציג בפני הקורא גישה חדשנית וייחודית לפיתוח כושר גופני, השמה דגש על צרכיו השונים של המתאמן, לבד מאלו הפיזיים: צרכים רגשיים, רוחניים, שכליים, חברתיים ועוד. זאת לאור ההנחה כי לא די לשלוט בכל מרכיבי הכושר, בעקרונות האימון ובשיטותיו, אלא חשוב להכיר את מגוון הגורמים הפנימיים להנעה ולהתמדה בפעילות גופנית.
הספר נועד לשרת קהילת מְאַמנים, כמובן מתאמנים, מורים לחינוך גופני, חוקרים בענפי הספורט השונים וכל העוסקים בתחום הלכה ומעשה. כמוכן מיועד הספר לאוכלוסייה רחבה שטרם גילתה את מכמני הפעילות הגופנית. מטרתו היא למשוך קהלים רבים יותר אל העולם המרתק של הכושר, ולסייע להתמיד בתחום באופן מושכל ומהנה.
גישת הכושר ההוליסטי ® שפיתח ד"ר יגאל פנחס מציעה 'ארגז כלים' העומדים לרשות המאמן והמתאמן גם יחד, בהתאם לאישיותו ולנטיותיו של כל אחד ואחד מהם. הכוחות והחוזקות השונים בארגז הכלים מהווים אמצעי הנעה לפעילות, מסייעים לשיפור מרכיבי הכושר בעת הפעילות ומצליחים לייצר התמדה ממושכת בפעילות הגופנית מתוך שלמות והנאה.
הספר מציג משנה סדורה של תורת האימון הגופני על שלל היבטיה המדעיים: דיון נרחב במושגי היסוד; הצגת הכלים המדעיים בתורת האימון; פרישת עקרונות ושיטות לפיתוח הכושר הגופני; תיאור מודלים להנעה ולעיסוק בפעילות גופנית; ומבחר חוזקות וכוחות מרכזיים על פי הגישה ההוליסטית, שמשלימים את המצע הפיזי כדי לחולל מהפך בעשייה. בסיום הספר מוצגים אופני הבנייה של תוכנית אימון מעשית על פי גישת הכושר ההוליסטי כמו גם מבחר תיאורי מקרה.

מקט: 978-965-565-314-4

הכושר ההוליסטי מציג בפני הקורא גישה חדשנית וייחודית לפיתוח כושר גופני, השמה דגש על צרכיו השונים של המתאמן, לבד מאלו […]

---

כושר הוליסטי® – רקע ומבוא

לאחר עשרות שנים של עיסוק בחינוך גופני ובהוראת חינוך גופני בקרב אלפי מתאמנים ותלמידים במערכות הפורמליות והבלתי פורמליות, הבנתי כי כדי לקצור הצלחות דרושה גישה שונה מאלה הרווחות כיום בתחום. במהלך הוראת הפעילות הגופנית אם בחדרי הכושר, אם בחוגים, אם בבתי־ספר, בתיכונים ובמכללות – נוכחתי לדעת כי הגישות הקיימות אינן נותנות תשובה מספקת למגוון האוכלוסיות. עובדה ידועה היא, שלמרות יתרונותיו הגלויים והמובהקים של האימון הגופני, הרי שמרבית בני האדם עדיין נמנעים מפעילות כושר, ואלה הנוטלים בה חלק מתקשים לממש ולקיים פעילותם בהתמדה.

עם השנים פיתחתי גישה חדשה, אשר נועדה לתת מענה לכלל המתאמנים, ובמיוחד לאותם אלפים, שעד עתה נשרו מתוכניות כושר, לא התמידו בהן או נמנעו מהן לגמרי. גישה זו, על כוחותיה ועל חוזקותיה, נוסדה במיוחד כדי לענות על צרכי המתאמן בשלל היבטים: פיזיים, רגשיים, רוחניים, שכליים.

גישת הכושר ההוליסטי מיוסדת על הפילוסופיה ההוליסטית, לפיה האדם הוא מכלול שלם, מערכת ‘אורגנית’ אחת שרכיביה גוף, נפש, רוח ושכל. כאשר רכיב מסוים משתנה, או שמשתנה תפקודו, אזי גם יתר הרכיבים במערכת יושפעו וישתנו בהתאם, שכן בין חלקי המכלול קיים יחס של גומלין וקשר הדדי מובהק. בהינתן שכך, הרי כדי לחולל שינוי פיזי בקרב מתאמן, עלינו להתבונן בכל פניו, כולל הנפשיים, ההתנהגותיים, החברתיים וכד’. עוד עלינו לזהות את מערכות היחסים בין שלל הפנים השונים הקשורים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

כאשר אנו עוסקים במונח ‘כושר’ כוונתנו ליכולת, כלומר לכשירות לבצע פעולה. שם העצם הזכרי כֹּשֶׁר שאול מתכונתו של הַכָּשֵׁר, זה שמצבו טוב. בעולם ההלכה הכַּשְׁרוּת היא תַּקִּינות. המילה כוללת גם משמעות של יכולת ואפשרות, כגון בצירופים: כושר עבודה, כושר ניתוח. כך אפוא כושר גופני.

מכאן ש’הכושר הגופני’ במובנו הרחב אינו אלא אחד ממכלול הכשרים של האדם לצד כשרים שכליים, רגשיים, חברתיים ועוד. בהתייחס לכך ‘כושר גופני’ הוא זה המאפשר לאדם להפעיל את כלל מערכות גופו, בכל טווח הפעילות התפקודית, לשם הבטחת קיומו וסיפוק צרכיו. במסגרת הגדרה זו נכללות מערכות הגוף השונות: עצבים, נשימה, לב וכלי־דם, תנועה, עיכול, שתן, מין והמערכת החיסונית. אלא שהצירוף ‘כושר גופני’ מתייחס רק למערכת התנועה בדרגת מאמץ משמעותי.

בעוד ‘הכושר הגופני’ מתייחס לגוף לבדו, ובתוך כך למערכת התנועה לבדה בדרגת מאמץ משמעותי, הרי שגישת ‘הכושר ההוליסטי’ תתייחס לכל אחד מן הממדים באדם: גופני, נפשי, רוחני וקוגניטיבי בִּכְלל דרגות המאמץ. זוהי אפוא תפישה הדוגלת בטיפוח אורח חיים בריא ופעיל המבוססת על פעילות גופנית השואפת להרמוניה כוללת עם סך הרבדים שבאדם.

תפישה זו מוצאת ביטויה כבר אצל המשורר הרומי יובנאליס בשנת 100 לספירה, כמובעת בהיגד השגור, ‘נֶפֶש בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא’; והרחיב זאת הרב יצחק הכהן קוק בספרו ‘אורות התשובה’ ובמקורות נוספים: “נשמה בריאה בגוף בריא מוכרחת היא לבוא לידי האושר הגדול של תשובה” (‘אורות התשובה’, פרק ה, א). הגם שמוגשת קדימות תחבירית לבריאות הנפש או הנשמה כתלויה בבריאות הגוף, אין עוררין בדבר יחסי הגומלין והתלות בין המרכיבים. אף הרמב”ם (המאה ה־12), שהיה כידוע גם רופא, אחז בתפישה הוליסטית הרואה בגוף ובנפש מהות אחת. מיוחס לו ביאור הערך ‘בריאות’ על־דרך האקרוסטיכון: “בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו” (הרמב”ם מעלה נושא זה בספרו ‘הלכות דעות’, פרק ד).

מובן כי מתוך התבוננות רחבה עלינו לקחת בחשבון את יתר המרכיבים המשפיעים על האדם, ומאפשרים לו להגיע לרמת כושר משמעותית ואיכותית, כגון: תזונה, שינה ועוד. הגם שלא מעניינו של ספר זה לתארם, הרי שאין להקל ראש בחשיבותם, כחלק מהתורה ההוליסטית.

תפישת הכושר ההוליסטי מציעה אפוא להתבונן באפשרות להניע אדם לפעילות גופנית דרך מגוון כוחות, לא רק דרך הספקטרום הפיזי. כוחות אלה מכילים בתוכם מספר מועצם של רכיבי השפעה עבור כל אחד מן האספקטים של חיינו, כאמור החברתי, הרגשי, השכלי, הסביבתי ועוד.

שכלול הגישה ההוליסטית הביאני לכדי פיתוח ‘ארגז כוחות’ שהם כ’כלי הפעלה’ העומדים לרשות המאמן והמתאמן גם יחד, בהתאם לאישיותו ולנטיותיו של כל אחד ואחד מהם. כוחות אלה נמצאו בעיני כיעילים וכאפקטיביים ביותר, מעבר לכלֵי האימון השגורים, כמתווה לאורח חיים פעיל ובריא, המיוסד על המהות ההוליסטית. הם מהווים אמצעי הנעה לפעילות, אמצעי לשיפור מרכיבי הכושר בעת הפעילות, ואמצעי יעיל להתמדה ממושכת בה מתוך שלמות והנאה.

ספר זה נועד לשרת קהילת מְאַמנים, כמובן מתאמנים, מורים לחינוך גופני, חוקרים בתחום הספורט, מורים, וכל העוסקים בתחום הלכה ומעשה. הספר מיועד גם לאוכלוסייה רחבה שטרם גילתה את מכמני הפעילות הגופנית.

הספר כולל שמונה פרקים. שלושת פרקיו הראשונים מציגים משנה סדורה של תורת האימון הגופני על שלל היבטיה המדעיים: דיון נרחב במושגי היסוד, הצגת הכלים המדעיים בתורת האימון, ופרישת עקרונות ושיטות לפיתוח הכושר הגופני; הפרק הרביעי מציג תאוריות ומודלים להנעה ולעיסוק בפעילות גופנית; הפרקים החמישי והשישי מתארים מבחר חוזקות וכוחות מרכזיים בהתאם לגישת הכושר ההוליסטי המשלימים את המצע הפיזי והם שמחוללים את המהפך בעשייה; אליהם מצטרף הפרק השביעי, המציג את אופני הבנייה של תוכנית אימון מעשית על פי גישת הכושר ההוליסטי; חלקה החותם של העבודה יוקדש למבחר תיאורי מקרה על פי גישת הכושר ההוליסטי, הן של אימון קבוצתי הן של אימון פרטני.