החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

עיני מים

מאת:
מספרדית: מיכל שליו | הוצאה: | 2017 | 243 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

30.00

רכשו ספר זה:

להלן בלש ספרדי: שמו ליאו קַלדָס. כל כך שונה מכל הקולגות שלו – הנורבגים, הבריטים, האמריקאים, הצרפתים. הוא אמנם יפתור תעלומה מסתורית ומותחת, רצח של סקסופוניסט צעיר, אבל הוא יעשה זאת – עם עוזרו אֶסטֵבֶס – תוך כדי אכילת דגים טריים ופירות ים בפונדקים ומסעדות שעל שפת האוקיינוס האטלנטי היפהפה של גליסיה, ותוך כדי שתיית יינות לבנים מהאזור, על רקע נופים אותנטיים, מוקף טיפוסים פשוטים, השקועים ביומיום הציורי של המקום.

מה עוד אפשר לבקש? קריאה משונה ושמחה. בלש שאוהב ליהנות מהחיים. כתיבה בהירה, אלגנטית וטרייה. קריאה שוקקת שמציתה את דמיוננו, בשעה שאנחנו עדים לשיטוטים, למרדפים ותעלומות, על רקע דיאלוגים שנונים, תיאורים מדויקים, ושירי ג׳ז של בילי הולידיי. כל זאת כשהבטן שלנו מקרקרת מרעב, וראשנו מפליג לצפון מערב ספרד.

״עיני מים״ מאת דומינגו ויאר הוא הרומן הפותח את הסדרה הבלשית המרתקת של ליאו קלדס, והמשכיו הם ״חוף הטבועים״ ו״הצלב המאובן״. זהו הספר המצליח ביותר בתולדות הספרות הגליסאית; ספר לימוד חובה בבתי הספר של פרובינציה זו. ספר שתורגם לשתים-עשרה שפות, שנבחר ל"ספר השנה" בהתאחדות מוכרי הספרים בגליסיה, ושבעקבותיו תיירים יוצאים למסלולי הליכה באתרים שבהם מתרחשת העלילה. זהו הספר הראשון בסדרת ה״נואר״ של "תשע נשמות": יצירה שפועלת בו-זמנית כרומן עלילתי, כסרט קולנוע זר מענג, וכמדריך גסטרונומי. פריט ספרותי שאי אפשר לעמוד בפניו.

"לקרוא במתח מענג, ואז לרוץ לקנות כרטיס טיסה לגליסיה. לפני שייגמר היין!" פרנצ'סקו רופינו, "קוריירה דלה סרה"

"רומן בלשי מצוין, בו הקורא נדבק בשירה המרה של המקום, ובקומץ הדמויות הכה אמנושית של דמויותיו" ח.א. איילה דיפ

"דיוקן מדויק, עלילה חכמה, אווירת מקום קטן וערפילי של אנשים שקטים הנקלעים לאלימות פתאומית." "לה ונגוארדיה"

"ויאר מאשש עם 'עיני מים' הן את היותו סופר מעולה, ואת את כישרונו לתאר חיים ונופים." "בבליה"

דומינגו ויאר (1971), המעורה בעולם היין מאז היה ילד, הוא סופר ספרדי מגליסיה, המחלק את זמנו בין עיסוקים רבים: יועץ גסטרונומי, מבקר יין, תסריטאי וסופר. "עיני מים" (2006) הוא הרומן הראשון שלו, "שובר קופות" שגם עובד לסרט מצליח.

עולמו הספרותי של ויאר שואב השראה מילדותו של המחבר בעיר ויגו, עיר דייגים על שפת האוקיינוס האטלנטי, בגליסיה שבצפון-מערב ספרד. המורשת הגליסאית נוכחת בעלילותיו הספוגות אווירה אקזוטית, שטופת שמש ולוקלית. ויאר כותב את ספריו בגליסאית ולאחר מכן מתרגם אותם בעצמו לספרדית. לדבריו, כתיבה על ויגו בשפתו הגליסאית מאפשרת לו לחזור לגליסיה בלי לצאת ממדריד, להוליך את עצמו באמצעות ליאו קלדס לפונדקים האהובים עליו, וליהנות מהיינות ומהאוכל של ארץ מולדתו.

"הצלב המאובן", הספר השלישי בסדרה, עתיד לראות אור בו-זמנית בחמש-עשרה מדינות הממתינות לתעלוליו החדשים של הבלש. קסמה של הפרוזה של ויאר טמון בשילוב המפתה שבין כתיבה בגובה העיניים, תיאור מדויק של עיסוקי הים ושל מאכלים ומשקאות, לצד רקמת דמויות אנושיות.

זהו התרגום הראשון לעברית של הספר הראשון בסדרה הבלשית של ליאו קלדס. "תשע נשמות" תוציא לאור את "חוף הטבועים" בסוף השנה הנוכחית.

מקט: 4-1298-21
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


 

נְעִימָה שֵם נ׳ 1. לחן, ניגון, צירוף של צלילים מוזיקליים היוצר מנגינה. 2. טון, נימה; איכות הקול או הצליל המשקפת רגש, מחשבות וכד׳; הגוון או האיכות של צליל האופייניים לקול מסוים.

 

 

 

‘עירונית שלוש, ליאו אפס.’

ליאוֹ קַלדָס השתחרר מלפיתת האוזניות, הצית סיגריה והביט מבעד לחלון.

בגינה רדפו ילדים אחרי יונים תחת עיניהן הפקוחות של אמותיהם, שפטפטו בשטף, ושל הציפורים, שחיכו שיתקרבו אליהן כדי להתעופף משם.

הוא שב והרכיב את האוזניות כשאישה התקשרה להתלונן על הבר שמתחת לדירתה. לפעמים הם לא מצליחים להירדם עד הזריחה מרוב רעש, אמרה. היא התלוננה על הצעקות, על המוזיקה בקולי־קולות, על צפירות המכוניות, על החניה הכפולה, השירה, הקטטות, הקירות הספוגים שתן ועל שברי הזכוכית על הרצפה שהם סכנת נפשות לקטן שלה.

קַלדָס ידע שיתקשה להציע לה יותר מאשר את תנחומיו, והניח לאישה להוציא קיטור.

‘אעביר את התלונה שלך למשטרה העירונית כדי שימדדו את הדציבלים ויבדקו שהמקום מכבד את שעות הסגירה,’ אמר, ורשם את כתובת הבר במחברתו.

מתחתיה כתב: ‘עירונית ארבע, ליאו אפס.’

 

נעימת התוכנית ליוותה אותם עד שרֶבֵּקָה הצמידה לחלון שלט חדש שאותיות שחורות שורבטו עליו. ליאו קַלדָס שאף שאיפה מהירה מהסיגריה שלו ואיזן אותה על שפת המאפרה.

‘אחר צהריים טובים לך, אַנחֶל,’ בירך סנטיאגו לוֹסָדָה את המאזין שהמתין מצדו השני של הקו.

‘ברוך הכאב, אם הוא מביא לכדי חרטה,’ אמר האיש באיטיות. הוא הגה כל מילה בקפידה.

‘סליחה?’ שאל השדרן, שהמשפט הבלתי צפוי הפתיע אותו לא פחות משהפתיע את קלדס.

‘ברוך הכאב אם הוא מביא לכדי חרטה,’ חזר האיש באותו קול מדוד.

‘סליחה, אַנחֶל. אתה נמצא ב׳שוטר בשידור׳,’ הזכיר לו לוֹסָדָה. ‘ יש לך איזו שאלה שתרצה לשאול את המפקח קלדס?’

המאזין ניתק את השיחה והשאיר את השדרן ללא תשובה. לוסדה קילל בשקט.

‘אנשים אוהבים לשמוע את עצמם ברדיו,’ התנצל בפני השוטר בחסות הפסקת הפרסומות.

ליאו קלדס חייך וחשב שמגיע ללוסדה הנפוח שיוציאו ממנו קצת אוויר מדי פעם.

‘יש כאלה שאוהבים את זה במיוחד,’ הפטיר.

בשיחה אחרת התלונן תושב קשיש מאחת השכונות בפאתי העיר, שהאור הירוק ברמזור הולכי הרגל הסמוך לדירתו קצר מדי והוא לא מספיק לעבור את הכביש.

ליאו רשם את מיקום הרמזור במחברתו. הוא יודיע למשטרה העירונית.

‘חמש־אפס, לא כולל את השיחה מהמשוגע.’

 

המפקח אמנם השתיק את הטלפון הנייד שלו, אך הצג שהואר על השולחן התריע על קיומן של שיחות שלא נענו.

הוא ראה שהיו שלוש, כולן מאֶסטֵבֶס, והחליט לא לענות. הוא היה עייף ולא רצה להאריך את היום יותר מהנחוץ. הם כבר יתראו בתחנה, או עם קצת מזל, למחרת.

הוא שאף שאיפה עמוקה שכילתה את הסיגריה, מעך את הבדל במאפרה ונדחס לתוך האוזניות כדי להאזין לאווה, שתיארה איך התגלויות ממין על־טבעי, רוחות רפאים איומות, מופיעות בביתה מדי לילה באופן שיטתי.

ליאו תהה אם לוסדה שוקל ליצור פינה בשם ‘משוגעים בשידור’, שבה יוכל לארח את בעלי החזיונות שמתקשרים לתוכנית במסירות שכזו.

הוא קיבל אישור לחשדו כשהשדרן הדגיש בקו את שמה של האישה ואת מספר הטלפון שלה ביומנו.

 

כעבור כמה שיחות הסתיימה התוכנית המאה ושמונה של ‘שוטר בשידור’. ליאו קלדס קרא את התוצאה הסופית ממחברתו הכרוכה בשחור: ‘עירונית תשע, משוגעים שתיים, ליאו אפס’.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “עיני מים”