הרגע שבו אתם מבינים שהאדם שאתם שואפים להיות לא יופיע כל עוד תמשיכו להיות מי שאתם היום – הוא רגע […]
פתיחה:
למה ספר?
השאלה הראשונה שעולה במוחי היא: האם יש לך מספיק מה להוסיף לעולם, שאתה חושב לכתוב ספר? האם השילוב של כל הידע שצברת מספיק כדי לכתוב משהו שמישהו ירצה לקרוא? זמן רב ששאלות מהסוג הזה רצות לי בראש, בזמן שההבנה כי ספר או הרצאה זו דרך להרחיב את היכולת לעזור להרבה יותר אנשים בטווח קצר למרות שאי־אפשר להחליף את הדו־שיח בציר ישיר ואינטימי.
ממה מורכב הידע שלי? ובכן, כותב הספר הזה אולי לא מחזיק בתעודה אקדמית – לא בתואר ולא בדיפלומה – אבל הוא הן מחזיק ביכולת החשובה מכולן: היכולת לעבד מידע מכל מקור שהוא – סרטים, שירים, ספרים, פודקאסטים, אוטוביוגרפיות – ובעיקר, מהמשאב העשיר והמרתק ביותר שיש – אנשים.
עדיין לא עניתי על השאלה שנמצאת בראש עמוד זה, למה ספר?
נכתבו מיליוני ספרים במרוצת השנים, וישנם ספרים שנשארו לנצח. משהו בעובדה הזו מחזקת לי את המחשבה שההשקעה שלי בפרויקט הזה אינה לשווא.
אני קורא ספרים ולרוב כולם נכתבים באותו הקו: "ספרים שאפשר ללמוד מהם פרקטיקה של החיים". כך תיארתי לאימא שלי את קו הספרים שאני מעדיף, לאור העובדה שהיא תולעת ספרים וקוראת ספרים כמעט מכל סוג. אומנם אני אוהב את עולמו של הארי פוטר, אבל הספר היחיד שקראתי היה "הנסיך חצוי הדם", באנגלית, וזאת בשל ההמלצה לחזק את אוצר המילים שלי, דרך הספר.
פרט אפילו חשוב יותר הוא מי הייתי רוצה שיקרא את הספר, ואם הייתי חושב מה חתך האוכלוסייה שהייתי רוצה שירכוש את הספר. התשובה לכך היא בדיוק אתם, אלה שקוראים את הפתיחה הזו, אחרי שקיבלתם המלצה או התעניינתם והחלטתם לקרוא, אתם שמוכנים לקבל עוד אספקט חשיבה ממישהו שחושב מעט אחרת, שנחשב אדם שחושב יותר מדי והחליט לשתף אתכם מעט במחשבותיו. אל תרגישו שזה מוזר שתתעורר בכם התחושה שאני מדבר ישירות אליכם. זה בסדר, אני מתכוון לכך, כי אף אדם לא יקבל אותן תחושות הזדהות, או ש"ייפול לו האסימון" באותו הפרק, וגם אף אדם לא יגיע בהכרח לאותן המסקנות, וזה בדיוק היופי – כולנו שונים ומיוחדים.
אז הרשו לי לברך אתכם ולומר תודה על חלקכם בדרך.
אין עדיין תגובות