החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

שלום אורח התחברות

במבצע!

דייטינג

מאת:
הוצאה: | 2020 | 139 עמ'

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית סיפריאפ במכשירי אנדרואיד, אייפד ואייפון בלבד

זמינות:

22.00

רכשו ספר זה:

עשיתי דייטינג עם הדייטינג וקיבלתי 1000 דייטים, מה עושים עם כל העושר הזה?
לחצתי GET ובשנייה קסומה היא ירדה לעולמי.
אפשרתי לה להשלים עיגול מלא!
פששש, אני חלק מהציוויליזציה, יש לי אפליקציה, עולם הדייטינג נפתח בפני, רגע חשוב ומכונן בחיי, אז מה עושים עכשיו?
אני רוצה לייקים, דייטים, אקשן!
קיבלת כרטיס כניסה לעולם הדייטינג על כל גווניו, לעולם שבו מושגים ותקשורת יכולים להיות התנסות חווייתית, הזויה, מאתגרת, וגם פתח והזדמנות להגשמת חלומך. זאת לצד רומן מרומם הצומח ומשקף אכזבות, פגיעות, ופסקי זמן להתבוננות. הספר מגוון ויוצא דופן בהסתכלותו על עולם הדייטיג העכשווי. יש שיאמרו שהוא גם מנחם, מעודד, מקנה ידע והשראתי עבורך.
דייטינג הינו ספר הביכורים של המחבר יורם רוזנשטיין, איש רב פעלים המעיד על עצמו: "כבר לא ילד, ויש לי חלום בשניים, לצד קריירה בעולם הקוסמטיקה, קריירה ארוכה והתנסות רבת שנים כמטפל הוליסטי, מצוי בעולם הרוח, היוגה, המדיטציה, הקבלה והזן. ספורטאי בגנים ורוכב כביש שחרש מיילים רבים, היודע לקבל את עצמו ואת זולתו כאשר נתינה וחיבוק הם דרכו. מנטור לחשיבה יוצרת, בונת ערך ומשמעות… לאלה הבאים לפתח דלתו."

מקט: 4-1272-670
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


דייטינג

ניסיתי במהלך השעות האחרונות להגדיר את המושג ‘דייטינג’.
נכנסתי ועשיתי דייטינג עם הדייטינג, וקיבלתי אלף דייטים.
קיבלתי אלף אופציות, אז מה עושים עם כל העושר הזה?
לקחתי נשימה עמוקה. חשתי שיהיה נכון לקחת עוד כמה נשימות עמוקות שכאלה. מהיכרותי את התהליך המדיטטיבי, עצמתי עיניים ונכנסתי למצב של אין.
מצאתי את הסדק שבין הדייטים, ושם שהיתי דקות ארוכות.
פקחתי את עיניי אט אט, הנחתי את כפות הידיים, סובבתי את מפרקי כף היד והערתי את ידיי. חשתי רגיעה לאור ברק הדייטיג שפג וסנוור את עיניי עד מאוד, עד כי סחרחורת אוחזת בי.
התרוממתי מכיסאי ועשיתי צעדי שחרור משאריות הדייטינג שתקף אותי.
הודיתי למוריי ולמדריכי הזן שנטעו בי את תִּרגול המדיטציה, ושוב יכולתי לאמוד את תועלתה במצבי דחק.
אט אט, שחזרתי את חווית הדייטינג, שטרם ידעתי לתאר את עוצמתה ואת שמצפה לי ממנה.
במהלך השנים האחרונות חלפה עברה לה כמה פעמים מילה שהזכירה לי משהו כזה, אם אני זוכר, ונראה לי שכן.
עברו ימים וחודשים, והמילה הזאת חזרה על עצמה בהזדמנויות שונות בחיי, ולאחר דיון עם עצמי החלטתי לבדוק את מהותה.
טיפהל’ה נלחצתי, חשתי בסוג של ׳אאוט סיידר׳ בחברה שסובבת אותי.
במפגש מתוכנן עם ידידה ותיקה, שלאור היכרותנו רבת השנים, חשתי בטוח בעצמי להתחיל, סחור סחור להגיע לנקודה שכל כך כמהתי להיות בה – נקודת הדייטיג, שאת מיקומה בפיזיולוגיה של האדם בקרב נשים וגברים, לא ידעתי. מבוכה תפסה והשתלטה עלי, חשתי את פני מאדימות וסוג של תחושה לא מוכרת התפשטה לכל אורך גופי.
ואני ישוב מול ידידתי, ולא מוצא את דרכי לנקודת הדייטינג.
חש את עצמי ׳מפשל ביג טיים׳. מן הסתם היא מצפה לי, ולא מבינה מה פשר ההתעכבות שלי.
אולי היא מפנטזת על משחק מקדים?
והמבוכה תופסת עלי אומץ ומגבירה את הווליום.
צמוד לשולחננו ישב זוג חביב וניהל שיחה בטונים ובאקורדים שנעמו לאוזניי.
הם השיקו כוסות יין, ובחיוך זח בירכו איש את רעהו, עיניי קולטות את המתרחש אצל שכננו ואני ‘שאלתי את עצמי לדעת’.
האם אפנה לידידתי הקרובה, מהיכרותי איתה אהבה להעניק לעצמה ולהזליף לגרונה מהנוזל האדמדם.
תוך כדי שיחתנו העליתי בזווית פי את החיוך הידוע לי, זה שבעבר לא אכזב אותי.
מה דעתך שנזמין לנו שני גביעי יין אדום?
עיניה נאורו, ובחיוך חוזר ענתה היא, אחלה… אהבתי את הראש שלך.
לאחר כמה דקות חזרה המלצרית צרת המידות, חיוך מקשט את פניה, כמו קולטת את המתרחש במוחי הקודח ושותפה להגיגיי, בחיוכה התומך השיבה במשהו את הגוון הנכון לפניי.
הביטה ידידתי הקסומה לעיניי ושאלה, שנרים כוסות ונביע משאלה?
וואוו, לרגע איבד זיכרוני את סיבת היותי כאן.
אהה… הדייטינג.
היא בחרה להיות ראשונה במשאלתה ואמרה בחיוך, הגשמת לי חלום, כבר לא האמנתי שאפגוש אותך פיזית פנים אל מול פנים. זה מאוד מרגש להיות כאן איתך, במקום הידידותי והחם הזה.
תמיד ידעת לבחור את המקומות הנכונים לנו, ונחרטו בי זיכרונות שאתה, יקירי, היטבת להטביע חותמם בי.
מילותיה הבלתי צפויות העניקו לי רוח גבית לא מתוכננת.
שתקנו כמה שניות לא מבוטלות, והיא סדקה את השתיקה באומרה לי, תגיד לי, יקירי, מה קורה עם עולם הדייטינג שלך?
בוםםם! היא ידעה במדויק איך למקם ישר בנקודה, כיוונה לשם, בעיתוי הנכון.
אהבתי את האותנטיות שבה, מה שמאוד משך אותי בעבר להתקרב אליה.
היא ידעה להעניק לי תחושת חופש במפגשיי איתה.
שוחחנו וירדנו לעומקם של רצונותינו, לדעת ולהקשיב האחד לשנייה, ולהפך.
והנה, גמלה בי החלטה נכונה, להיעזר בידידת החופש שלי.
שאלתה עמדה בחלל האוויר, והיא המתינה למוצא פי.
החלטתי להנחית את שאלתה על מסלול מוחי, בנחיתה רכה ובטוחה.
עניתי, אומר לך כך, ידידתי היקרה, עשיתי בעבר ניסיון שהיכה אותי בסנוורים…
ולא ידעתי את עצמי לדעת!
הייתה לי תחושה שבחוכמתה קולטת, היא נתנה לי להמשיך.
שיתפתי אותה בניסיוני להיכנס ולטעום את עולם הדייטיג, ושלא מצאתי לא את המערב ולא את המזרח, אז פניתי צפונה והאינטואיציה השולטת בי לקחה אותי דרומה.
תחושתי הטובה חזרה אלי, לאור הדרור שנתתי ללשוני. שחררתי תוך כדי שיתופה באשר לחוסר הבנתי בכיוונים, תוך כדי איבוד הצפון.
וכהרגלה בקודש, במקרים דומים באיבוד דרכי, ידעה היא להשיב את רוחי למקום הנכון ולשים הבנה וכיוון במוחי.
מהיכרותי אותה, מודע הייתי להתמצאותה ב’עולם המפגשים’, מה שמכונה בעולם העכשווי, בעולם הנאור, בעידן ניצול הטכנולוגיה והשימוש בה למטרות של ‘בינו לבינה’.
ידידתי לקחה לעצמה את המושכות והחלה להוציא מנבכי הטכנולוגיה, מעולם המפגשים, הסיפורים והתיאורים, ומתוך ניסיונה האישי וחוויותיה בעולם הדייטינג.
בהתלהבותה ובהיותה ׳בזון׳, אמרה לי, אני רוצה לשתף אותך באירוע שקרה לי לפני כעשרה ימים.
וכך היה. פנה אלי איזה גבר, כזה באמצע שנות החמישים לחייו, וכפי שאתה יודע, אני טיפהל’ה גדולה עליו. רק רגע, אמרה היא, נראה לי שדילגתי על פרט חשוב שכפי הנראה אתה לא מודע אליו, וזו אולי הזדמנות שלך, ידידי הטוב, להשלים חומרים שאתה לא מצוי בהם.
אז ככה, באינטרנט קיימים כל מיני אפליקציות ואתרים, לחלקם אתה נרשם ונדרש למלא את פרטיך האישיים, וגם מתבקש למלא ולענות על שאלות, כך שתשובותיך נותנות למתעניין או למתעניינת בך איזו שהיא אינפורמציה עליך. ואם אתה מעוניין, אתה מוזמן לפרסם את תמונתך, אחת או יותר, ויש אפליקציות קלילות יותר כמו ‘טינדר’, שלה חוקים ייחודיים משלה. יש כמובן אפליקציות נוספות הדומות לה
והיא המשיכה להסביר ולתת לי דוגמאות לווריאציות שונות ומתוחכמות.
אוקיי, נתתי לך טעימה קטנה ושטחית, לרשת אותך בסיפור שלי, עד כאן.
אתה איתי? דאגה לברר.
כן, עניתי, ודרך אגב אחלה יין, נראה לי שיש סיבה טובה למלא כוסות.
סימנתי למלצרית, וזו ניגשה אלינו והתעניינה אם הכול בסדר ולטעמנו.
ענינו במקהלה, אכן. אנו נהנים להיות כאן, והיא הנידה בשביעות רצון ועשתה דרכה לבר.
ידידתי זרקה לי, רוצה לומר לך שמאוד נהניתי מהמקום שאתה נותן לי, וזה מחמיא לי ומחזק את שתמיד ידעתי וחשבתי עליך…
ואני שואל אותה, מה ידעת וחשבת?
ענתה לי, אומר לך כך, הבנתי שלא יתאים לנו לבנות קשר זוגי, עם כל ההתחייבויות והצורך לרצות כל הזמן ולהיות האחד בתחת של השני, ויכוחים שאין להם מקום בחיינו, אז למה, למה לא להפיק את המיטב מסוג כזה של קשר, כפי שאנחנו מתקשרים כאן ועכשיו. תראה כמה כיף לנו…
הקשבתי, ועניתי לה תוך כדי לגימה מידתית מיין ה’קברנה’ שהוגש לנו, את מדברת מגרוני, את מדברת אותי, וזה מרגש אותי וממחיש לי את חשיבותך בחיי, מצביע על יכולתנו להעלות או להוריד את להבת הקשר, גם ללא צורך להסביר ללא הפסק למה…
נתתי לה להבין עד כמה היא נדרשת בחיי ועד כמה מקומה לצידי. ייתכן שהיין והאווירה, וכמובן זה שהיא בחברתי, הוסיפו לנוחות של היותנו כאן. הוספתי והדגשתי לה באקורד הנכון, שהיא סוג של מתנה לחיי, מתנה פיזית ורגשית שבורכתי בה.
ברגעים אלה חשתי שהיא נכנסה למבוכה מבורכת, שצבעה את לחייה בסומק טבעי ועדין. היא לגמה בעדינות, שפתיה חובקות את פי הכוס, דבר שהבליט את חושניותה, חושניות אליה התוודעתי שנים קודם לכן וידעתי אותה.
ובקול נמוך ומלחש אמרה, אתה נכס לחיי, ולעולם לא אשכח זאת…
לקחנו פאוזה קטנה ובהינו לשום מקום.
היא החזירה מבטה אלי ושאלה, שאמשיך לספר לך על ההוא שפנה אלי דרך האפליקציה?
הנהניתי בראשי ואותתי לה, צאי לדרך.
חזרה היא לנקודה שבה עצרה את שטף דיבורה, על הגבר ההוא…

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.