החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

בתו

מאת:
הוצאה: | 2013 | 25 עמ'
קטגוריות: 20-0 שח, סיפורת עברית
זמינות:

19.00

רכשו ספר זה:

יהושע אייזנשטט-ברזילי, היה איש חזון ומעש, עיתונאי וסופר מוכר בן העלייה הראשונה.

ציוני בכל נימי נשמתו.

המחזה עוסק בקשר המיוחד שבינו לבין בתו הבכורה, מרים.

במהלך המחזה, נחשפים היבטים בלתי מוכרים באישיותו המורכבת של ברזילי.

המחזה משלב יסודות ביוגרפים הסטורים ובדיוניים.

(המחברת היא נינתו של יהושע ברזילי. מילדות היה ברזילי, דמות חידתית עבורה מאחר ובמשפחה סירבו לשוחח אודותיו. היא ירושלמית. סיימה לימודי ספרות ופסיכולוגיה)

מקט: 1-1180-1
 הורד/י דוגמה חינם לאייבוקס    הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


בבית

מערכה ראשונה תמונה 1

יפו 1899 בחדר ההורים. 2 מיטות ברזל צרות ארון חום ישן וחורק. בפנים, על דלת הארון ראי ארוך. ליד אחת מן המיטות, ארונית ועליה סידור. מרים נערה כבת 20 שערה הארוך בהיר ופזור, נכנסת אל החדר על קצות האצבעות. סוגרת את הדלת אחריה בשקט. פותחת את הארון מוציאה שמלה ומודדת אותה. מעווה את פרצופה בחוסר רצון מול הראי.

מרים: (לעצמה) אני נראית כמו איזו זקנה עם השמלה הזאת.

(לוקחת שמלה אחרת ומודדת אותה).

מרים: (לעצמה) זאת קצת יותר יפה. נראה מה הוא…

טובה: (לא נראית רק נשמעת) מרים בואי לעזור עם כביסה.

(מרים לא עונה. מרימה את שערותיה ומנסה להרים אותן ולאסוף עם סיכה ומעווה את פרצופה, אחר

שוזרת אותן לצמה).

מרים: (מחייכת לעצמה) זהו זה. כך יותר טוב. אני בטוחה שככה הבנות במושבה מסדרות את השיער

טובה: (מרימה את הקול) בואי פה עכשיו מרים!

מרים: (לא עונה).

טובה: (בצעקה) מה עושה?

מרים: (בצעקה) מעתיקה לאבא מאמר שהוא כותב לעיתון.

טובה: (בקול רם) בחדר של אבא ואימא!?

מרים: (צועקת) רק חיפשתי משהו.

טובה: (נאנחת. לעצמה) בסיידר בסיידר. לעזור לאבא זה חשוב, לאימא – לא חשוב.

(מרים ניגשת אל הדלת הסגורה ומקשיבה, אחר מודדת קומבינזון ומחליקה בידיה על גופה.

הדלת נפתחת מציצות שתי בנות כבנות 14 ו 13).

אחיות: (מצחקקות ושרות בלגלוג) מרים הגנדרנית, לפני הארונית, מודדת תחתונית.

(מרים משליכה במהירות ובאי סדר את הבגדים בארון ויוצאת בחופזה מהחדר).

מרים: תשתקו!

אחיות: נגיד אותך לאימא.

מרים: (מרימה גבה) תגידו. מה היא תעשה לי? לכו מכאן.

(מרים נכנסת לחדר העבודה של האב. בחדר, כוננית גדושה בספרים, שולחן חום כהה גדול וכבד עמוס בדפים כתובים, עט ציפורן ושני כסאות. מרים לוקחת את עט הציפורן של אביה ומלטפת אותו).

(אל הדירה נכנס יהושע. גבר כבן 45 כחוש ומזוקן. דפים תחת בית שחיו).

יהושע:ערב טוב לכולכם.

טובה: שולם עליך יהושע. אני רואה אתה רעב ועייף. יש מרק.

יהושע : (לוקח פרוסת לחם מהשולחן) אוכל אחר כך. איפה מרים?

אחות א:(מעווה את פיה) רק על מרים אתה שואל.

(יהושע מתעלם ונכנס אל חדר העבודה).

מרים: שלום אבא.

יהושע: (בפנים מחייכות) שלום חמדתי. איך עבר עליך היום?

מרים: בסדר. חוץ מזה שהאחיות שלי מרגיזות אותי (יהושע לא מביט בה. מחפש במגרת השולחן ומוציא כמה דפים).

יהושע: טוב שהן נמצאות כל יום כמה שעות, בבית הספר שפתחנו. מרים יש לי כאן משהו חדש שהתחלתי

לכתוב אתמול בלילה. בואי נקרא את זה יחד תגידי לי מה דעתך על זה.

(מרים מכרסמת עפרון ועיניה חולמות).

יהושע: זה סיפור על נערה חמודה בגילך אשר שמה תמרה ואני קורא לו: "אילת השחר". אביה מחליט לרדת

מן הארץ לקפריסין כי נמאס עליו משטר הפקידות במושבות ואינו חפץ יותר להיות עבד לפקידי הברון, אבל תמרה, מסרבת לעזוב את הארץ.

מרים: (מתעוררת) במושבות? מה? זה נכון אבא? עבד של פקידי הברון? יש שם עבדים?

יהושע: האיכרים אינם חופשיים לחיות ולעבוד כרצונם. פקיד הברון חוקר את האיכר, מדוע אינך עובד היום?

מדוע הבנים שלך מדברים עברית? כמה קטניות בישלת היום בסיר? הבנת?

מרים: נמשיך אחר כך אבא. (קמה. לוקחת שמלה שמונחת על גב הכסא ושמה אותה על זרועה).

יהושע: מה קורה לך מרים? תמיד נהנית להקשיב למה שכתבתי. חשבתי שזה יעניין אותך.

מרים: (בחצי קול) בטח שזה מעניין אותי, אבל אני חייבת להתלבש. מה השעה?

יהושע: (בחיוך) למיטב ידיעתי את כבר לבושה, גברתי הצעירה (מנסה לקחת אותה ממנה).

מרים: (מושכת את השמלה מידיו) מה השעה אבא? אני צריכה לצאת.

יהושע: קרה משהו? לאן את כל כך ממהרת? נקרא עוד כמה עמודים ואחר כך תצאי. אני חייב להתקדם עם הסיפור.

מרים: (מתיישבת, אך זזה על הכיסא) נו טוב אבא. אבל תזכור אחר כך אני הולכת.

יהושע: נו טוב מרים… אבל עכשיו, נמשיך.

מרים: אני מבינה שהאיכרים המסכנים במושבה, סובלים מפקיד הברון ואתה רוצה לעזור להם בסיפור שלך.

יהושע: צדקת בתי החכמה. (מלטף את שערה) יש דרכים שונות של מאבק. אחת מהן היא הישירה, זאת אין

בכוחי הדל לעשות. האחרת, היא הכתיבה.

מרים: (מסמיקה) תגלה לי אבא, יש אהבה בסיפור?

יהושע: אסקרן אותך קצת. אחרת הרי לא תרצי לעזור לי. אתן לך מיד מנוחה, עלי לצאת לאספה של חובבי

ציון. (כעבור זמן מה, יוצא. שתי הבנות נכנסות ברעש לחדר העבודה, מחטטות בדפים שעל השולחן).

אחות א: (קוראת בקול מלגלג) תראו מה אבא כתב כאן. 'על שלושה חטאי הישוב: על השחיתות, על העצלות ועל השנור'. מי כאן מושחת? ומי כאן עצלן?

(מרים מנסה לחטוף מידה את הדפים והם מתפזרים על פני הרצפה. היא יורדת על ברכיה ומתחילה לאסוף את הדפים).

אחות ב: (מביטה בה במבט אלכסוני) הכול את מוכנה לעשות בשבילו.

מרים: (מרימה את קולה) איזה מעצבנות! אולי כבר מספיק? תעזבו אותי. יש לי דברים הרבה יותר חשובים בראש.

אחות א: (מניחה את ידיה על המותניים ומגחכת) מעניין איזה דברים…

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “בתו”