האם תהיתם פעם איך נראים החיים של רופא אסתטיקה מעבר למחטים ומזרקים? בספר קליל, מרתק ומלא הומור זה, לוקח אתכם […]
פרולוג
אמצע אוגוסט. חום אימים. בוקר רגיל במיון, ונהר האדרנלין שוצף. רק לפני רגע רצתי למנחת כדי לקבל את המסוק שהביא פצועים מתאונת דרכים. אחר כך חזרתי פנימה לטפל באדם מבוגר עם אירוע מוחי, ששוכב עכשיו ליד מטופל שהוריד לעצמו את האצבעות במסור. הכנסנו את האצבעות לקרח והטסנו אותו לחדר הניתוח. אני מרים את הראש חמש דקות אחרי הקפה של תחילת המשמרת, ומגלה שחלפו כבר ארבע שעות.
לוקח נשימה עמוקה ובודק לעצמי את הדופק. אוקיי, עכשיו אני רואה שבפינת המסדרון עדיין שוכב אדון על אלונקת האמבולנס, מזיע מכף רגל ועד ראש. הוא מחכה בסבלנות מבוהלת שרופא יבדוק לו את הכאבים בחזה, אבל שני הרופאים בחדר הסמוך אינם פנויים. הם נאבקים על חייו של מישהו אחר. אל דאגה, אני מזכיר לעצמי, תכף יטפלו בו. העיניים שלי נודדות אל רצפת המסדרון, שם עדיין מכתים שובל דם שהותיר פצוע שהובהל למיון לפני דקות ספורות. או אולי עברו כמה שעות? אני לא זוכר. המסדרון הומה בני אדם נאנחים ומתרוצצים. מנהל המחלקה, אמריקאי גבוה, קירח עם שפם ענקי, עובר בין כולם ומוודא שאיש לא מתמוטט. נקווה שאף אחד לא יחליק על המפגע האדום לפני שהמנקה תגיע.
איזה חום! לא רחוק מדלפק הקבלה יושבת בחורה צעירה, זועקת מכאבים שזורמים מרגלה השבורה. כולנו מתפללים שהמשככים כבר יתחילו לעבוד למען ההקלה שלה והשפיות שלנו. בדלפק הקבלה עצמו, מזכירה נואשת מעבירה מטלית לחה על פניה. המון של אנשים מתוחים צועקים עליה, בעוד היא מנסה להסביר מדוע תורם עוד לא הגיע. מה לעשות, במיון מקבלים לפי דחיפות.
אני מעיף מבט אל דלת הכניסה, והיא בדיוק נפתחת. מתוך ניידת טיפול נמרץ מגיחים שני פרמדיקים ומגלגלים במהירות אלונקה, ועליה שוכבת אישה צעירה שכבר חיכינו לה. לפני כמה דקות התקבלה ההתרעה: 'אישה כבת 30, אירוע מוחי חריף'. אני מביט בהיסטריה הגואה סביבה בלובי. מושיבים את הבחורה המבועתת על כיסא ומחברים לה את כל המוניטורים האפשריים, בזמן שרופא מתמחה מנסה לנהל את העניינים. מסכן! הבחור הצעיר נראה יותר חיוור ממנה. הוא בודק לעצמו את הדופק והתוצאות לא טובות. כדאי שנכין אלונקה גם בשבילו. תוך כמה שניות מגיע אליהם נוירולוג, מנגב את הזיעה מהמצח אחרי שרץ לכאן כל הדרך מהנוירולוגית. הם מנסים לקבל מהמוניטורים וממנה מידע ראשוני, אבל הפה שלה עקום והיא מתקשה מאוד לדבר. הנוירולוג קולט מייד את המצב ומעביר הודעה לצוות ה-CT: 'אנחנו מגיעים. אירוע מוחי קשה לבת 30. קבלו אותה מייד'.
הם מתחילים לרוץ עם האלונקה לאורך המיון, ובדרך חולפים על פניי. אני מסתכל עליה ומשהו לא מסתדר לי. כרופא בכיר במיון, המוח שלי אלוף בלאסוף את הפיסות ולהרכיב את הפאזל. משהו שבין חוש שישי לתחושת בטן, עבודת בלשות, שלפעמים נעשית תוך שניות. אני רואה לפניי בחורה סופר מטופחת, לבושה במיטב האופנה, בטוח גם בכושר גופני טוב. הבושם שלה, שחודר לי לאף, הוא בוודאי מותג של העשירון העליון.
'רגע, תעצרו!' אני קורא להם. שלושה פרצופים מבוהלים מסתכלים עליי.
הגלגלים בראש שלי מעבירים הילוך; אירוע מוחי בגיל 30, זה ממש לא קורה כל יום. אולי אם היא הייתה סוכרתית מגיל צעיר, אחת מזניחה כזאת שלא מאזנת את עצמה, אבל רואים שכל סנטימטר בגוף שלה מתוקתק. אולי זה בכלל שיתוק על שם בל, דלקת של עצב הפנים שמשתקת חצי פרצוף ומזכירה מאוד אירוע מוחי. נורא מוזר. היא מתאימה יותר לטעות בדיאגנוזה, אבל מה אם עוד שנייה היא מאבדת לי הכרה?
אני מסתכל יותר קרוב על הפרצוף, המצח שלה יפה ומבריק, אין שום תנועה, אז לא ייתכן שמדובר באירוע מוחי. אני כבר כמעט בטוח שאפשר להירגע, והאפשרות הזאת נפסלה. אפשר לנשום עמוק ולקחת עוד דקה צלולה לחשוב. מה זה כבר יכול להיות…
רגע, יכול להיות ש…? האם זה באמת כל כך פשוט?
'איך קוראים לך?' אני שואל אותה.
'אנה', היא אומרת לי בקול צייצני מחרדה, בפה חצי מעוקם.
'תגידי לי, אנה, את עשית אולי טיפול בוטוקס בזמן האחרון?'
'כן', היא מגמגמת, 'לפני שבוע וחצי'.
'תודה רבה. תנתקו אותה מהמוניטורים. בואי, אנה, תיכנסי אליי לחדר ונבדוק אותך'.
אחרי כמה דקות היא כבר ישבה אצלי בחדר. הסברתי שאין לה אירוע מוחי, וזה רק הבוטוקס שהזריקו לה וזלג לחלק התחתון של הפנים. לקח שבוע וחצי עד שהרעלן התחיל לעבוד, ועכשיו, כשהעצב משותק, היא לא יכולה לדבר.
'אל תדאגי', אמרתי לה, 'תוך חודשיים-שלושה התסמינים יעברו'.
אנה לא ידעה אם לצחוק או לבכות. כן, לכאורה היא ניצלה מאירוע מוחי, אבל לפחות בחודשיים הבאים הפרצוף שלה ייראה כמו אסון. במקום לצאת למסיבות, עדיף שתחפש סדרות בנטפליקס.
עד היום אני לא יודע אם היא באמת פחדה שיש לה אירוע מוחי, כי לא קישרה את מצבה לבוטוקס, או שפשוט התביישה לספר לנו. מה שבטוח, היא התביישה לצאת מהמיון בפה עקום ובדיבור עילג.
אנה לא הייתה הראשונה שהגיעה למיון עם תופעות לוואי ושאר מוזרויות העולם האסתטי. ככל שהביקוש להזרקות עלה, כך נתקלתי ביותר ויותר פשלות כאלו, וככל שהצטברו המקרים, התחלתי לחשוב שאני יכול לעשות את הטיפולים האסתטיים בצורה טובה ובטוחה יותר מאחרים. הרי אם במיון, תחת לחץ בלתי אפשרי, אני מצליח לאבחן תופעות לוואי שאחרים מפספסים, אז בטח שבקליניקה שקטה אני יכול להציע טיפול שלא רק עובד, אלא גם נעשה בפחות קורבנות דוגמת אנה.
למזלה של אנה, כשהפרמדיקים גלגלו אותה על האלונקה למיון, כבר התחלתי לטפל באסתטיקה רפואית בעצמי. לו נפלה על רופא אחר, כנראה היו עוברות עליה שעות ארוכות של חרדה בין ה-CT, ה- MRI והנוירולוגית. רוב הרופאים אינם מבינים דבר וחצי דבר בתחום האסתטי, בוודאי אם אין להם קליניקה משל עצמם.
מאז המקרה של אנה זרמו מים רבים בנהר האדרנלין, הבוטוקס והחומצה ההיאלורונית. הנפילות הקשות נעשו הרבה יותר נדירות. ובכלל, מצבים קיצוניים כמו הפרצוף המעוות של אנה לא אמורים לקרות, כי הזרקת בוטוקס היא טיפול פשוט מאוד. גם התוצאות שלו נהדרות, כל עוד הוא נעשה באופן מקצועי. עם זאת, אם לא עושים זאת בצורה מושלמת – הכול יכול לקרות.
הביקוש הגבוה לטיפולים אסתטיים יצר שוק מפלצתי ולא ממש מפוקח. אינספור אנשים ומכונים מציעים את הטיפולים, החל ב'בעלי מקצוע' בעיני עצמם, ועד לרופאים מכל הסוגים והמינים. אומנם מרבית הרופאים זהירים ומתונים, אבל חלק מהם נועזים ומוכנים לנסות דברים מטורפים, כאוות נפשו של הלקוח.
אז כמו שאמרתי, למרות ההתקדמות בידע, בחומרים ובשיטות – בג'ונגל האסתטי הכול יכול לקרות. כמובן לא הופתעתי כשגיליתי שאפילו הוסיפו קורס הזרקות בבית ספר לקהל הרחב, לצד מניקור ופדיקור.
בספר הזה נעמיק אל עובי היער. נפגוש עקרבים באיטליה וקופים בג'ונגל, חתונה בטוסקנה וחטיפה בבוליביה, יריות בקסבה של שכם וקליניקות תל־אביביות יוקרתיות. במסע שלנו תתוודעו אל האמיתות של עולם הטיפולים האסתטיים, תלמדו מי נגד מי, ובעיקר, תקבלו מפה ומצפן לניווט ביער הזה. אז לפני שאתם שוקלים את ההזרקה הבאה שלכם – בואו לגלות מה באמת קורה בעולם הזה.
הפרק הראשון הוא ההזמנה האישית שלי אליכם להכיר את הדרך שעברתי, מההתלבטויות בבחירת מקצוע ועד לרגעי ההבנה שהיופי האסתטי הוא גם מדע וגם אמנות. זה לא סיפור חיים, אלא מפת דרכים שמחברת בין העבר שלי להווה שבו אני עוסק, כדי שתבינו את הלב שמאחורי המזרק.
כל פרק שיבוא בהמשך ייקח אתכם למסע קצר – עשיר בחוויות, תובנות, ועובדות חשובות – שיעניקו לכם כלים משמעותיים כדי לנווט בבטחה ביער הסבוך של עולם האסתטיקה.
אסביר לכם מהן הדרכים הטובות והבטוחות להישאר צעירים ויפים, להימנע מטעויות מיותרות ומאכזבות, ולהבין לאן באמת כדאי לפנות (או לא לפנות…) כשזה מגיע לטיפולים אסתטיים.
קריאה מהנה!
אין עדיין תגובות