הספר שבידייך הינו ספר מתנה עבורך!!! את, הרווקה היקרה שעדיין ממתינה לבחיר ליבך… את, שעושה ה-כ-ל למען חיפוש החצי השני […]
דבר המחברת
"כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו", אומר לנו הרב שלמה קרליבך זצ"ל.
כל אחד מאיתנו וכולנו, ולא משנה בני כמה אנחנו, כולנו בעצם ילדים וילדות קטנים וקטנות שהתבגרו להם, ולא תמיד כי הם רצו, אלא כי היו צריכים.
בכל אחת מאיתנו יש "ילדה קטנה" שמפעמת בתוכה, ומדי פעם עוצרת אותך,"הילדה הגדולה", מלפעול. מונעת ממך להאמין בעצמך, לא מאפשרת לך להתפתח בדרך היצירתית שאת כה רוצה ועליה את חולמת. וכל זה מכיוון שיש לך "עניינים לא פתורים" עם אותה "ילדה קטנה" ששוכנת בתוכך.
אני זוכרת את עצמי בתור ילדה קטנה, ביישנית מאוד ושותקת כמעט תמיד, לא ממש משתפת ומשתתפת. נפתחתי רק מול אנשים מסוימים במשפחה או חברות קרובות, שבמחיצתם הרגשתי ביטחון עצמי אמיתי, וידעתי שאני יכולה להביע את עצמי.
זכורות לי אותן פעמים בהיותי בגיל התיכון, כאשר אמי היקרה חזרה מאסיפת הורים ושיתפה אותי בדיווחה של המורה:
"הבת שלך נערה חמודה, חביבה, אוהבת לעזור. יש לה המון חברות…"
ואז הגיע תמיד המשפט הבא: "יש לה פוטנציאל, לא מנוצל…"
עד היום לא ברור לי מדוע המורה בחרה להשתמש במשפט המורכב הזה, כמו שלא ברור לי מדוע המורה והצוות הלימודי והחינוכי בבית הספר לא העלו על דעתם לנסות לבדוק מהו הפוטנציאל של כל תלמידה עם "פוטנציאל לא מנוצל"… אך מה שוודאי לי ללא ספק הוא שבכל פעם שהמשפט הזה שב והדהד בתוכי, הוא כמו נתן מכה והוריד בי את ביטחוני העצמי. החזיר אותי להיות הילדה הביישנית, השותקת, הנבוכה.
סיימתי תיכון ובחרתי בלימודי חינוך והוראה. עשיתי זאת מתוך תחושת שליחות אמיתית. האמנתי שאני יכולה לתקן מה שחוויתי במהלך שנות לימודיי.
זכיתי להיות מורה ויועצת חינוכית במשך יותר מעשור.
נהניתי מאוד מעבודתי; מבחינתי זו הייתה עבודת קודש ממש. עשיתי כל שביכולתי על מנת לחזק את ביטחונם העצמי של תלמידיי. עודדתי אותם להאמין ביכולות שלהם, לתת אמון בעצמם. אך עם כל זאת, עדיין הרגשתי בתוך תוכי שאני "פוטנציאל לא מנוצל"…
ב"שנת השבתון" הראשונה שלי דרך משרד החינוך, נפתח בפניי צוהר ענק ומופלא. לכאורה זה היה ממש במקרה, אך כמו תמיד גם בהקשר זה אני מאמינה שכל מקרה מופיע כי "ה' רקם" אותו. שתי חברות שלי שאינן מכירות זו את זו, שידעו שאני מחפשת קורסים מעניינים ללמוד במהלך שנת השבתון, ראו, כל אחת בנפרד, פרסום בעיתון ללימודי תעודה בפסיכודרמה, ומיד חשבו עליי.
יצרתי קשר עם "המכללה" בירושלים, ביום ראשון הגעתי לריאיון, התקבלתי מיד, והלימודים התחילו ביום המחרת.
עד היום אינני מבינה מדוע עשיתי זאת ולמה "קפצתי" על ההזדמנות שנקרתה לפניי. קודם לכן לא ממש ידעתי מהי פסיכודרמה. בתחילה אפילו לא האמנתי שאמשיך הלאה במסלול הזה. הקשבתי לסיפורי החיים של חברותיי לכיתה ולתיאוריהן על אודות אירועים שעברו, והכול נראה לי מוזר מאוד. כולן דיברו וסיפרו ושיתפו, ואילו אני, בדיוק כמו "הילדה הקטנה שבי", ישבתי בשקט ולא ממש דיברתי. לא שוחחתי על מה שאני עוברת ועל מה שעובר בחיי. רק בשנה השלישית ללימודיי "אזרתי אומץ".
הלימודים הללו חוללו שינוי ביכולת שלי להבין מהלכים שחוויתי בחיי. הם עזרו לי להבין ולדעת, ובמיוחד להרגיש, שיש בי הרבה מאוד כוחות. הם סייעו לי להתמודד עם כל מה שאני עוברת בחיי.
שנים אחדות קודם לכן, לפני שהתחלתי בלימודי הפסיכודרמה, התחלתי לכתוב. באותה תקופה נכנסתי למעגל השידוכים בפועל, והתחלתי לחזור הביתה מדי ערב עם פנים חמוצות ועצבות גדולה בלב. אמרתי לעצמי שאני חייבת למצוא תרפיה כלשהי שתעזור לי לצאת ממצב הדכדוך, ובחרתי בתרפיית הכתיבה, ביבליותרפיה.
גם אחרי הדייט הכי הזוי והכי מדכא שהיה לי, ניסיתי למצוא את האפשרות לצאת מהאווירה הקשה שהוא השרה עליי. השתדלתי לראות, למרות הכול, את הפן החיובי, ואתגרתי את עצמי לזהות לאן הדייט הנורא הזה קידם אותי. התאמצתי להבחין באור שבקצה המנהרה.
כל אחד מאיתנו עובר קשיים – או בניסוח דרמטי יותר, ייסורים – בחייו. אך הסוד למציאת הדרך לראות את האור הוא בתפיסה של "איך אני יוצאת מזה". בעלי האמונה יודעים לומר תמיד, ובצדק, שאם הקדוש-ברוך-הוא שם בפניך מכשול, סימן שלדעתו אתה יכול למצוא את הדרך להתמודד עימו. המשימה אומנם אינה פשוטה, אך עם זאת חשוב לדעת שבסופו של דבר, ברוב המקרים יש סוף שמח. צריך רק להאמין שהינה, בקרוב ממש זה מגיע!
במהלך השנים, חברותיי, כמו גם נשים רבות נוספות, סיפרו לי על היכרויות מוזרות ביותר שהיו להן. כמעט לכל אחד ולכל אחת יש לפחות סיפור אחד על פגישה לא שגרתית ואף מוזרה, שהוא או היא חוו בחייהם.
ספר המסע שבידייך יכוון אותך, בדרך חווייתית מהנה, לפתח חשיבה חיובית, בשידוכים ובכל עניין. תגלי שגם בחוויות הלא כל כך נעימות שנקרו בדרכך בחייך – בעניין דייטים ובכלל – יש נקודות אור חיוביות, ותצליחי לזהות אותן. הודות לכישרון זה שתפתחי, תוכלי ליהנות מהרבה תובנות לגבייך ולגבי אחרים. תזכי להעניק ולקבל חיוכים רבים, ממך אל היקום, וממנו בחזרה אלייך.
ובמיוחד תיכון בך הידיעה האיתנה, שמכל אדם בעולם ניתן ללמוד לפחות דבר אחד שעדיין לא ידעת.
הפליגי במחשבותייך ובדמיונך ותיהני!
שלך, יהודית.
אין עדיין תגובות