באבאשובה ד

ביום שישי בט"ו באב התשע"ח, 27 ביולי 2018, חל ליקוי ירח אשר נקרא ליל ירח הדמים. בעקבות זאת חל משהו בנשמתי, כאילו נולדתי מחדש. החלטתי לצאת למסע בשם אלוהים ולבשר לעולם את בשורת השלום.

כידוע, מדינת ישראל מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, אך המציאות מראה לנו דווקא אחרת! חזרנו לארצינו הקדושה לאחר 2000 שנות גלות, בית המקדש השלישי עוד לא נבנה, השנאה בינינו רק גוברת ולא נראה שיש באופק תקווה!

במדינתינו חיים סוגים רבים של אנשים, ובהם: ערבים, נוצרים, יהודים, חילונים, דתיים, חרדים, אתאיסטים, ימנים, שמאלנים, הומואים, לסביות, טרנסג'נדרים, קרניבורים, צמחונים, טבעונים, אשכנזים, מזרחים…והרשימה עוד ארוכה!

הגיע הזמן שמישהו יחדיר לליבותיהם של כל בני האדם החיים בכדור הארץ כי כולנו בני אדם החיים תחת חסותו של אלוהים. רק אהבה אמיתית אחד לשני ובעיקר לאבינו שבשמים תביא לנו את הגאולה השלמה אשר העם היהודי מייחל לה שנים רבות.

מקט: 001-3530-008

באבאשובה ד’ פרק א’:

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמר: לך לשדה ורדים ומשול את משל השלום לשלושת הדתות ותדון אותם שם. ב ואלך לשדה וארא ורד אדמדם מונח על הארץ. ג ובשדה שלושה אנשים פוגעים ומקיזים כל אחד את דמו של האחר. ד ואקרא בקול גדול ויסתכלו עליי ויאמרו: מי אתה? ה עובר אורח אני ולמה פגעתם בשדה ותלחמו, אחים אתם. ו לא אחים אנו; כי אם אויבים, ונלחם. ז אויבים אתם ולא אחים?! מדוע לא כרתם שלום. ח כי הורד הזה האב הוריש אותה לנו, ונריב בינינו ומי ייקח. ט אביכם הוריש ורד, לכם ירש ולא לאחד מכם. י ולורד עלי כותרת, גבעול, עלים ושורשים המצמיחים אותו מן האדמה; בהתחלה היה זרע ועכשיו פרח. יא עקרתם אותו מן האדמה והנה הוא מת, לא ישוב לחיים. יב ויאמרו; אכן ירש האב לנו את הורד אך לא אמר לנו למי ירש וכי חמדנו והקזנו דמינו; אוי נא לנו. יג כירתו שלום ביניכם ותשכנו לבטח, ולא; חייכם למלחמה לעד. יד הורד הזה שלנו הוא ולמה נריב, נלכה ונגדלה אותו; בשלום נחיה ושלום נעשה. טו סורו מן הדם; לא תלחמו ולא תרצחו; שבו בשלום עם אחיכם ושימרו על נחלתכם; לא תתבוללו וסחרו ביניכם. טז ואעקור ורד חדש מן האדמה ואתן חלקיו אל שלושת האחים. יז לאסלאם נתתי פרח כי עגול ואדמדם הוא כלבנה הלוקה בדם כאות סימן על רצח אדם חינם. יח לנצרות נתתי את הגבעול כי ישר וחום הוא כעץ כאות סימן למות ישוע בן יוסף ומרים על צלב עץ. יט ליהדות נתתי עלים כי רבים וירוקים כדשא כאות סימן לרצח החיות על קורבן המזבח. כ ובימים ההם שבת האדם מכל רשעותו אשר עשה ועיניו התפקחו; וירא כי רבה המלחמה על הארץ. כא כי יגיעו ימים ויגור כבש עם זאב והארץ תשקוט ממלחמה.