החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

אתם המוזיקה

מאת:
מאנגלית: יורם ארנון | הוצאה: | 2022 | 340 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

38.00

רכשו ספר זה:

כולנו נחשפים למוזיקה כמעט מדי יום, מרצון או שלא מרצון. אנשים מקדישים את זמנם להפקת מוזיקה, לביצועה ולצריכתה. יש ימי מוזיקה לאומיים, שבהם חוגגות מדינות את המורשת, הכישרונות והשאיפות המוזיקליות שלהן. אז השאלה היא לא אם אנחנו עוסקים במוזיקה כי בעצם אנחנו זוללים אותה. סודות הפסיכולוגיה של המוזיקה עשויים לעזור לנו לפתור את השאלה מדוע יש למוזיקה השפעה כה חזקה עלינו. למה אנחנו אוהבים אותה כל כך? למה היא נמצאת בכל מקום? ואיך יש לה השפעות כה רבות על המוח, על הגוף ועל ההתנהגות שלנו? הרעיון העומד בבסיס הספר הוא "המוזיקה של חיינו": מהיום שאנו נולדים ועד לבגרותנו המאוחרת. מיפוי המוזיקה לאורך החיים באופן הזה מאפשר את התגלותו של מסע, ומשמעות הדבר היא, כך אני מקווה, שכל מי שיקרא בספרי יוכל למצוא בו משהו עבורו.

מקט: 4-415-196
כולנו נחשפים למוזיקה כמעט מדי יום, מרצון או שלא מרצון. אנשים מקדישים את זמנם להפקת מוזיקה, לביצועה ולצריכתה. יש ימי […]

הקדמה

אתם המוזיקה / כל עוד המוזיקה נמשכת

ת”ס אליוט, “ארבעה קוורטטים”

מכיוון שאתם כה חביבים והחלטתם לקרוא את הספר שלי, אני מניחה שאתם מתעניינים מאוד במוזיקה – מדוע אנו אוהבים אותה כל כך וכיצד היא משפיעה עלינו. ובכן, גם אני!

אני מבטיחה שלא להניח שום דבר אחר בנוגע אליכם. כדי לקרוא את הספר הזה לא נדרשת כל מומחיות, הכשרה מוזיקלית, או הבנה בפסיכולוגיה, במדעי המוח או בכל תחום אקדמי אחר. כל מה שאתם צריכים בשביל המסע הזה הוא סקרנות לגבי מוזיקה.

הסיבה לכתיבת הספר, ולקריירה שלי בכלל, היא התשוקה למוזיקה. אני מוזיקאית חובבנית לכל היותר. אני אוהבת את הגיטרה הקלסית שלי (“הפרופסורית”), אבל בימים אלה אנחנו מתראות לעתים רחוקות מאוד בגלל עומס העבודה, כך שהעניין שלי במוזיקה לא מגיע מנקודת המבט של מוזיקאית מבצעת מיומנת. גם איני מחשיבה את עצמי כבעלת ידע רב במוזיקה. אני לא מאזינה אנינת טעם; אני יותר כמו זיקית מוזיקלית. רק לעתים רחוקות אני נתקלת במוזיקה שאני לא נהנית ממנה ברמה כזאת או אחרת.

את אשמת התמכרותי למוזיקה אני מטילה ישירות על אבי. כשנולדתי הוא רכש ספר נפלא שנקרא “אילוף תינוקות”1 (ברצינות), שבו נטען שהשמעת מוזיקה רועשת בזמן ההשכבה מסייעת לילדים לישון עמוק יותר, ועם פחות הפרעות. אין לי מושג אם יש שמץ של אמת בפסיכולוגיה בגרוש הזאת – ככל הידוע לי, הטענה מעולם לא נבדקה – אבל אבא שלי לא היה זקוק לשכנוע רב כדי להדליק את הרמקולים המשובחים שלו ולהפעיל את הפטיפון כל לילה.

הודות לספר הדרכת הורים זה ואהבתו של אבי לתקליטים, הייתי מוקפת במוזיקה מיום היוולדי. לא בהכרח באימונים ובנגינה, כי אף אחד מהוריי לא ניגן, אבל בבית שבו גדלתי המוזיקה הייתה באוויר.

התמזל מזלי והלכתי לבית ספר יסודי שהציע שיעורי נגינה בחינם למשך תקופה מסוימת, ואני בחרתי לנגן בגיטרה, אבל גם השתעשעתי קצת במנדולינה, בחלילית ובחליל. קיבלתי שיעורי נגינה פורמליים בגיטרה קלסית, עם מורה מקסים בשם אנדרו פורסט, שהחדיר בי את האהבה למוזיקה ספרדית, בייחוד זו של פרננדו סור, פרנסיסקו טארגה ואיסק אלבניס. נהניתי מהשיעורים הפורמליים עד שהגעתי לגיל שמונה עשרה, אבל ניגשתי למעט בחינות במוזיקה כי הן היו מלחיצות מדי.

לצד הלימודים הפורמליים הייתה לי כמובן גם גישה למוזיקה האהובה עלי, שהלכה והתרחבה ככל שהתבגרתי, הודות לשפע ולזמינות של קבצי שמע דחוסים ואביזרי שמע ניידים. מהפכת ההאזנה למוזיקה המשיכה בחיי הבוגרים עם פיתוחן של מערכות ענן לאחסון מוזיקה, שבעזרתן אין היום סיבה להתרחק מהמנגינות האהובות עלינו, ואכן אני אף פעם לא מתרחקת. בזמן שאני כותבת את ההקדמה הזאת, אני מאזינה לשלושת הטנורים הנפלאים. תחנת המוזיקה של הBBC התנגנה לה במכונית היום בבוקר כשנהגתי לעבודה. הרמקולים המשובחים והאהובים של אבי ניצבים היום במקום של כבוד בסלון שלי.

לא רק שאני מכורה למוזיקה, אני גם מכורה לפתרון השאלה מדוע אני מכורה למוזיקה (אני מניחה שזוהי התופעה הידועה כמוח אנליטי מדי). את תשוקתי לחקירת ההתמכרות המוזיקלית שלי אני מייחסת לכמה אקדמאים מעוררי השראה, שהתמזל מזלי לפגוש בהם במסעי, כשלמדתי פסיכולוגיה ופסיכולוגיה של המוזיקה, ולבסוף כשהתחלתי בקריירת המחקר שלי. יש יותר מדי אנשים לנקוב בשמם, אבל לציון מיוחד ראויים “האבות האקדמיים” ומקורות ההשראה שלי, הפרופסורים אלן באדליי וגרהם היטש.

את קריירת המחקר שלי הקדשתי לניסיון להבין כיצד ומדוע תופסת המוזיקה חלק כה נכבד בחיי היומיום שלנו. מצויים בשוק ספרים טכניים רבים הסוקרים היבטים שונים של הפסיכולוגיה של המוזיקה – מדע צעיר ותוסס הבוחן את היחסים בין המוזיקה לבין המחשבה, המוח והגוף. ישנם גם אסופות מאמרים ומדריכי סטודנטים מצוינים, שכמרצה אני אסירת תודה על קיומם. אבל רציתי ספר שאוכל להמליץ עליו לחברים הרוצים ללמוד על השפעת המוזיקה בחיי היומיום: אנשים המקשיבים לנגן נייד בדרכם לעבודה ושוללים אפשרות נסיעה ארוכה ללא מוזיקה; הורים הלוקחים את ילדיהם לחוגים של פעילות מוזיקלית או משלמים על שיעורי נגינה עבורם; אנשים השומעים מוזיקה במקלחת, מתרגשים לקראת קונצרטים והופעות, עורכים קניות לצלילי פסקולים שונים ובוחרים בקפידה מוזיקה ללילה רומנטי כדי להבטיח פיתוי מרבי; אנשים שמוצאים את עצמם נוסעים אחורה בזמן לאותו ערב מושלם כשהם שומעים את “השיר ההוא”. רציתי ספר הדרכה נגיש וקל לקריאה, שיספק לכל אדם הסבר בהיר על הפסיכולוגיה היומיומית של המוזיקה – אז החלטתי לכתוב אותו.

ספר זה מכיל מבחר ממצאים ותאוריות שבאמצעותם ביקשו חוקרים לספר את סיפורם של חיינו עם המוזיקה. המטרה שלי בכתיבת הספר היא לבדוק מדוע אנו חיים כך. לנוכח הכוח שיש למוזיקה עלינו, אני רוצה לנסות לגלות את “הקוסם שמאחורי הווילון”.

כמו שנראה ביתר פירוט בדפים הבאים, שמיעת מוזיקה עשויה לעורר צמיחה של המוח בכל גיל, זוהי עובדה שנקשרה לשיפור בחדות השמיעה, בלמידת שפה ובשליטה מוטורית. אצל ילדים, שיעורי מוזיקה נקשרים להתפתחות משופרת של מיומנויות פסיכולוגיות, חברתיות וקוגניטיביות רבות, ואצל בוגרים מוזיקה עשויה לשפר ביצועים ספורטיביים בשיעור של עד 15 אחוזים. המוזיקה מספקת דרך תקשורת למתמודדים עם קשיי שפה, והיא יכולה להביא נחמה משמעותית לכאבים גופניים ונפשיים, לשפר ולזרז החלמה ממחלות ומפציעות ולתמוך במעברים בין שלבי החיים. ולבסוף, המוזיקה מספקת לנו פסקול אישי ודרכון למסע מהיר בזיכרון.

כולנו נחשפים למוזיקה כמעט מדי יום, מרצון או שלא מרצון. אנשים מקדישים את זמנם להפקת מוזיקה, לביצועה ולצריכתה. יש ימי מוזיקה לאומיים, שבהם חוגגות מדינות את המורשת, הכישרונות והשאיפות המוזיקליות שלהן. אז השאלה היא לא אם אנחנו עוסקים במוזיקה כי בעצם אנחנו זוללים אותה. סודות הפסיכולוגיה של המוזיקה עשויים לעזור לנו לפתור את השאלה מדוע יש למוזיקה השפעה כה חזקה עלינו. למה אנחנו אוהבים אותה כל כך? למה היא נמצאת בכל מקום? ואיך יש לה השפעות כה רבות על המוח, על הגוף ועל ההתנהגות שלנו?

הרעיון העומד בבסיס הספר הוא “המוזיקה של חיינו”: מהיום שאנו נולדים ועד לבגרותנו המאוחרת. מיפוי המוזיקה לאורך החיים באופן הזה מאפשר את התגלותו של מסע, ומשמעות הדבר היא, כך אני מקווה, שכל מי שיקרא בספרי יוכל למצוא בו משהו עבורו.

אבל לפני שנתחיל, יש כמה שאלות בסיסיות שעלינו לחשוב עליהן.

מהי מוזיקה?

נשאלתי פעם את השאלה המעניינת הזאת כשהשתתפתי בתוכנית רדיו בהנחייתו של פרופסור לורד רוברט וינסטון. קפאתי לגמרי. מה יכולתי לומר? מאחוריי היה עשור של מחקר ממוקד, אבל לא יכולתי לחשוב על תגובה אחת ראויה. ייסרתי את עצמי כל הדרך הביתה מאולפן ההקלטות, ובמשך כמה ימים לאחר מכן.

מאז כבר הספקתי לסלוח לפרופסור וינסטון על שאלתו המצוינת ושקלתי מה הייתה יכולה להיות התשובה שלי, בהתחשב בכל מה שלמדתי עד עכשיו. בסופו של דבר ניסחתי את ההגדרה הבאה: מוזיקה היא מערכת אוניברסלית, אנושית, דינמית ורב-תכליתית לתקשורת בצלילים. התיאור הזה אינו חקוק באבן, הוא הצעה המשתכללת עם הזמן. לעת עתה הוא מעניק לנו משהו לעבוד איתו, ויכול לשרת את מטרות הספר הזה.

מהיכן הגיעה המוזיקה?

יש הרבה תאוריות המסבירות כיצד נעשתה המוזיקה לחלק מעולמנו. תאוריית הברירה הזוויגית של צ’רלס דרווין טוענת שהמוזיקה התפתחה כצורה של הפגנת כשירות במטרה למשוך בני זוג פוטנציאליים. או שאולי פיתחנו את המוזיקה כדרך להרגיע ולחנך את התינוקות שלנו. יכול להיות שהיא שימשה כאמצעי תקשורת מעולה לשבטים ולמשפחות כדי לזהות את עצמם ולבטא את שיתוף הפעולה החברתי ביניהם. ייתכן שהמוזיקה התפתחה משפה קדומה שאפשרה לאבותינו להביע אותות חיוניים לפני שפיתחו מילים ומשפטים.

בנקודות שונות במהלך הקריירה שלי האמנתי באדיקות בכל התאוריות הללו ובאחרות לגבי מקורה של המוזיקה. בשבילי זאת הדרך הטובה ביותר להיות מדענית. אין דבר משעמם יותר מלהיצמד במשך שנים לאותם רעיונות מיושנים, ולסרב להתקדם או להודות שנחוצה כאן חשיבה מחודשת.

בזמן כתיבת הספר, ההסבר המועדף עליי הגיע ממארק צ’נגיזי, המהרהר על מקורות המוזיקה והשפה בספרו הנהדר Harnessed (“רתומים”).2 הוא מניח שהמשיכה החזקה שלנו למוזיקה התעוררה כי היא “רתמה” חלק גדול כל כך מן הטבע שסביבנו והשתמשה במנגנונים קדומים שכבר התקיימו במוחנו, למטרות חדשות ומלהיבות.

במובן הזה המוזיקה אינה חלק מהותי מהחיים האנושיים בגלל שהיא חלק מנשמתנו או כי היא “שפת האהבה”, עד כמה שזה מפתה להישען על מושגים רומנטיים כל כך. בטיעוניו מדגיש צ’נגיזי שהמוזיקה היא חלק מאיתנו מאחר שעיצבנו אותה בהתבסס על מה שהיינו ועל מה שהזדקקנו לו כבני אנוש. החיה האנושית, מוחנו וגופנו המתפתחים, היו תוכנית המתאר של המוזיקה.

אני אוהבת את הרעיון שהמוזיקה היא חלק ממה שהפך אותנו לבני האדם המודרניים המוכרים לנו כיום. צ’נגיזי מציע שהמוזיקה, יחד עם השפה והקריאה, היא שהפכה אותנו מקופים לבני אדם. אנחנו, על פי הגדרה זאת, בעלי חיים מוזיקליים.

האם אנחנו בעל החיים המוזיקלי היחיד?

אנחנו איננו בעל החיים היחיד המפיק צלילים מוזיקליים, אם כי אפשר לטעון שאנו נוטים להאניש התנהגויות כאלו. ציפורים, עכברים ולווייתנים שרים, גורילות מזמרות דואטים, כלבי ים ופילים מתנועעים לקצב המוזיקה, וכן הלאה (ראו פרק שישי).

על אף הדוגמאות הללו, למיטב ידיעתי אין על פני כדור הארץ עוד בעל חיים מלבד האדם, המונע כל כך על ידי צלילי המוזיקה, נמשך אליהם בכזו עוצמה וכה רגיש אליהם. אין עוד בעל חיים המשקיע כל כך הרבה ביצירת צלילים מוזיקליים או ברכישתם. אנחנו מקדישים אנרגיה יקרת ערך לבניית כלי נגינה, להקמת הרכבים מוזיקליים ולתחזוקתם, להפקת מוזיקה לצריכה נוחה, ושואפים להגיע לביצועים מוזיקליים מושלמים.

איני מתכוונת לומר שבעלי חיים אחרים אינם יכולים לחלוק איתנו היבטים הקשורים לתפיסות, הפקות או הנאות מוזיקליות. העולם היה מוזר מאוד אילו אנו בני האדם היינו מפתחים מיומנות שאינה קיימת בכל צורה שהיא באף בעל חיים אחר – זה היה עושה אותנו חייזרים מוזיקליים. במקום זה, הנחת היסוד שלי היא שללא ספק אנו החיה המוזיקלית ביותר שהתקיימה אי פעם על פני כוכב הלכת הזה. במובן זה חיינו המוזיקליים מספקים הצצה ייחודית אל משמעות היותנו אנושיים.
images.jpg

הספר מחולק לשלושה חלקים. חלק א עוסק במוזיקה בתקופת הגדילה. הפרק הראשון נפתח בהתחלת החיים, עם המוזיקה שאנו שומעים בזמן שאנחנו עדיין ברחם. נראה כיצד תינוקות מגיעים לעולם כשברשותם קטלוג מרשים של מיומנויות מוזיקליות המניחות את היסודות לבגרותם המוזיקלית. לאורך הפרקים השני והשלישי נחשוף את השפעות המוזיקה מהילדות ועד לגיל ההתבגרות, כולל הקשר בין מוזיקה ובין מנת משכל, המרכיבים לחינוך מוזיקלי מוצלח והתפקיד שממלאת מוזיקה בהתפתחותנו האישית, הרגשית והחברתית.

חלק ב של הספר בוחן את המוזיקה בעולמם של המבוגרים: הכישרונות המוזיקליים האמיתיים החבויים בתוכנו והשינויים המתרחשים במוח במהלך הכשרה מוזיקלית (פרק רביעי). נתבונן גם באנשים המתקשים עם המוזיקה כל חייהם ונגלה את משמעותה של “חירשות צלילים”. לאחר מכן נערוך סיור במוזיקה של עולם המבוגרים המודרני, במקום העבודה (פרק חמישי) ובעולמות הבידור והבילוי (פרק שישי).

חלק ג, החלק האחרון בספר, יוצא למסע רעיוני בעקבות חשיבותה של המוזיקה לכל אורך חיי האדם. הפרק השביעי מוקדש לתשוקה האקדמית האישית שלי – הזיכרון המוזיקלי. נבחן הישגים מרשימים של הזיכרון המוזיקלי ונחשוף מקרים שבהם הצליח זיכרון מוזיקלי לשרוד גם נזק מוחי חמור. לאחר מכן נתמודד עם השאלה המסקרנת מדוע זיכרונות מוזיקליים נתקעים לנו בראש. לבסוף, בפרק השמיני, נתבסס על המחקרים הללו ועל אחרים נוספים, על מנת לגלות כיצד המוזיקה יכולה לסייע לנו לתמוך בבריאותנו וברווחתנו בכל אחד משלבי החיים.

אני מעריכה שהספר הזה יכול להיראות כמו חתיכת מסע – אחרי הכול מדובר בחיי אנוש מלאים – לכן אני מזמינה אתכם להרגיש בנוח להיכנס אל הספר ולצאת ממנו כרצונכם. הפרקים נועדו לעמוד בפני עצמם, כך שאתם יכולים לדלג ישר אל תחום העניין האישי שלכם, בין אם מדובר במוזיקה בגיל הינקות, שיעורי מוזיקה, מוזיקה רומנטית, מוזיקה לעבודה, מוזיקה לאימון גופני או מוזיקה להפגת מתחים.

ובכן, ידידיי בעלי החיים המוזיקליים, הבה נתחיל לגלות מה יש לעולם הפסיכולוגיה והמדע לומר לנו על האהבה היומיומית ורבת השנים שלנו למוזיקה.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.