ענבר רייטר

וְהָיָה וְהָיָה וְהָיִית בָּאָה אֵלַי, הָיִיתִי נוֺשֶׁמֶת עָמקׂ הָיִיתִי לְאַט פּוֺשֶׁטֶת בְּגָדַי, וְאַתְּ הָיִית מְנוּעָה מִלִּשְׁתּקׂ וְאַפֵּך שֶׁמֵּרִיחַ דֶּרֶךְ כְּלָל סַכָּנָה הָיָה מִשְׁתַּכֵּר מֵרֵיחִי, וְלָמְרוֹת שֶׁרָצִית לִבְרחַׂ מִכָּאן, הָיִית לְתָמִיד רַק שֶׁלִּי. וְהָיָה לֶאֱמֶת הַחֲלוֹם מִתְגַּלֶּה, וְהָיְתָה אַהֲבָה טְהוֹרָה, וּבֵין... להמשך