נעם דומניץ

"אַבָּא," אָמְרָה הַיַּלְדָּה, "אֲנִי רוֹצָה לָגוּר בְּמָקוֹם אַחֵר, שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ אֲרָצוֹת יָפוֹת יוֹתֵר. רוֹצָה אֲנִי עַכְשָׁיו, לְלֹא שִׁיהוּי, לִנְסוֹעַ לְמָקוֹם אַחֵר, לַחְווֹת שִׁינּוּי."   ילדה בעלת תלתלי זהב, מוח מבריק ככוכב ולב רחב-רחב רוצה לגור בארץ אחרת. היא בטוחה שיש... להמשך