דורית ונציה לב-אור

"יֵשׁ לִי רַעְיוֹן," קָרָא צָהֹבִי. "רַעְיוֹן?" תָּמַהּ אוֹרָן. "אַתָּה תַּעֲצֹם עֵינַיִם, וְאִמָּא תִּתֵּן לְךָ כַּפִּית תְּרוּפָה, וְאַחַר כָּךְ, אֲנִי מַבְטִיחַ, תִּהְיֶה לְךָ יֹפִי שֶׁל הַפְתָּעָה." "כַּפִּית הַפְתָּעָה?!" צָחַק אוֹרָן...   צָהֹבִי הַפַּרְפַּר פּוֹגֵשׁ אֶת דֶּבִּי הַדְּבוֹרָה. הִיא מְאֻשֶּׁרֶת, כִּי הַדְּבַשׁ... להמשך