אפרת מנור

פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ בַּיּוֹם שֶׁעָבַר, שִׂיחַ יָרֹק צוֹמֵחַ בְּלֵב הַמִּדְבָּר, יֵשׁ לְיָדוֹ גֻּמָּה וּבָהּ קְצָת חוֹל וְהַרְבֵּה אֲדָמָה. אֲנִי חוֹפֵר וְגַם חוֹקֵר, רוֹצֶה לָדַעַת עוֹד יוֹתֵר אֵיךְ מַרְגִּישָׁה הָאֲדָמָה, אוּלַי הִיא קָרָה, אוּלַי הִיא חַמָּה, וְאֵיךְ כָּל גַּרְגְּרֵי הַחוֹל יוֹצְרִים מַעְגָּל... להמשך