החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על אבי עידן

אבי עידן הינו ממאמני העסקים הבכירים בישראל, מאמן ומרצה בתחום ההישגיות האישית ואמנות השכנוע ומחבר הספר רב המכר "לסגור ולחייך" המעביר את כל נושא אמנות המכירה מזווית יצירתית וחדשנית, ובעיקר בגובה העיניים. אבי עידן מומחה לתקשורת בין אישית ובשנים האחרונות ... עוד >>

זה בסה"כ כסף

מאת:
הוצאה: | 2021 | 180 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

47.00

רכשו ספר זה:

כסף־כסף־כסף

כן, המילה שבאופן מפליא אנשים רבים כל כך מפחדים ממנה – כסף, התעשרות, עשיר!

מדוע אנשים מסתייגים ממילים אלו? למה ברגע שאדם שומע "יש לך פה הזדמנות להתעשר" הוא חושב פעמיים, לא מאמין, מתייחס בביטול? התשובה נעוצה בתכנות של הראש שלנו, באמונות מגבילות הקבועות לנו בראש ומתוות את חיינו (המכונות גם "פרות קדושות").

להלן דוגמאות ל"פרות קדושות": זמן שווה כסף; כסף לא גדל על העצים; איזהו עשיר, השמח בחלקו; אין כסף קל; תלמד – תצליח; כסף זה לא הכול בחיים.

בואו נתייחס לאִמְרָה "כסף זה לא הכול בחיים". עד כה שמעתי זאת פעמים רבות מאנשים שאין להם כסף, דבר מחשיד בפני עצמו. הן בו בזמן שהם אומרים זאת ברור שכסף הוא נושא שמעסיק אותם הרבה מאוד. אומנם כסף זה לא הכול בחיים, אבל כשאין לנו אותו הוא הופך להיות כל מה שאנחנו חושבים עליו ומתעסקים בו. כשאדם אומר את המשפט הזה, לרוב הוא מתגונן, ועולות בראשו מחשבות שהכסף יבוא על חשבון דברים אחרים כגון אהבה, חברות, משפחה, ילדים ועוד. למה? כי אם יהיה לו כסף הוא ימשיך לרצות עוד כסף, ויאבד את הערכים שלו. לכסף יש קונוטציות לא נעימות – כסף שחור, כסף מסריח, עשירים הם קמצנים, צריך להיות פושע כדי להיות עשיר, יש לו כסף אבל אין לו חיים ועוד. עם זה בעולם המערבי אי־אפשר לחיות בלי כסף.

נתאר לעצמנו אדם הרוצה לחיות בצורה קצת יותר טובה – לתת לעצמו יותר, לתת לילדים שלו עוד, לתרום לקהילה – אבל אינו יכול לעשות את מה שהוא רוצה כי אין לו מספיק כסף. לעומת זאת, נתאר אדם שיש לו הרבה כסף, הוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה, יכול להשקיע בפיתוח עצמי ובחינוך טוב לילדיו כולל חוגים, הוא יכול לתרום, להשקיע במחקר ופיתוח, לקבל טיפולים בריאותיים טובים יותר ולהיות רגוע כל השנה.

מובן שהאפשרות השנייה עדיפה. לכן, כשאנחנו חושבים שוב על המשפט "כסף זה לא הכול בחיים", נסכים, אבל נוסיף עוד שלוש מילים בסופו: "למי שיש כסף!" כשאין לאדם כסף, הוא עסוק רק בכסף – זה כל מה שהוא חושב עליו, והמצוקה לא מאפשרת לו ליהנות ממה שבאמת חשוב לו בחיים.

בואו נתקדם במחשבה זו. האם אדם טוב המתעשר יום אחד מאבד פתאום את הערכים שלו, כגון אהבה, תרומה, שמחה, אושר ובריאות? ממש לא! הוא נשאר אדם טוב, אבל עם אמצעים. אם אנו רואים אדם שהכסף עלה לו לראש וסבורים שהוא השתנה בגלל הכסף, זאת טעות. הכסף לא הפך אותו לכזה, הוא היה ככה כבר קודם. שורש ההתנהגות הזו שלו היה קיים רדום, וחוסר הכסף לא אִפשר להתנהגות זו לגדול ולהתממש. כאשר לאדם כזה יש אמצעים, הוא יכול לממש את פוטנציאל הרוע שהיה קיים בו קודם.

הכסף אינו דבר רע, אלא טוב ביסודו.

כסף הוא כמו מים, כמו חמצן. צריך אותו, אי־אפשר לחיות בלעדיו. עם זה לא צריך להפוך אותו למטרה, לא צריך לרדוף אחריו. לא צריך להרגיש שצריכים אותו כל כך, פשוט צריך למצוא את הדרכים להשיג אותו ושיהיה לנו כמה שאנחנו צריכים ממנו, בדיוק כמו חמצן ומים, ולהפוך אותו לאמצעי שבעזרתו נוכל לבטא את הטוב שבנו.

יש האומרים שהכסף הוא שורש כל רע. זה לא מדויק. יותר נכון לומר שאהבת הכסף היא שורש כל רע, כי אדם שמאוהב בכסף מסוגל לעשות דברים נוראיים בשם הכסף. לעומתו, אדם טוב שיש לו כסף יוכל לעשות איתו דברים נפלאים.

אני ממליץ לכל אדם לחשוב מהן האמונות המגבילות שלו בקשר לכסף, ולהחליף אותן באמונות יעילות יותר. כדאי לכל אדם לקבל השכלה פיננסית כיצד לצבור הון ולשמור עליו, ולצאת לדרך לחיים טובים, ללמוד ליהנות מהשפע ומהכסף, ולחיות חיי עושר ואושר.

בחיי חוויתי עוני וחוסר כול, וחוויתי גם עושר. בינינו, להיות עשיר זה הרבה יותר כיף.

הספר הזה יזמין אתכם לבחון מה היחס שלכם לכסף, מה אתם יודעים על כסף, על איך נכון להתייחס אליו ואיך ניתן לייצר הכנסה של מספיק כסף כדי להגשים כל מה שתחפצו בחיים.

"החיים הם משחק, כסף הוא הנקודות שלנו. מעולם לא נתקלתי באדם שהגיע לרמה הגבוהה ביותר של המשחק שבו אנו משחקים ולא הייתה לו הגישה הנכונה, האהבה למשחק, שלא נתן את כל מה שהיה לו, לפחות בזמן שהוא שיחק במשחק, שלא היה מוכן ולא ידע מה המשחק יביא עימו הלאה. הוא ניצח במשחק אף שלא ידע כיצד ייראה הסוף, ולא ידע מה יהיו הצעדים הבאים שלו. עדיין… הוא ניצח" (טד טרנר, מייסד CNN).

מקט: 978-965-571-384-8
מסת"ב: 978-965-571-384-8
כסף־כסף־כסף כן, המילה שבאופן מפליא אנשים רבים כל כך מפחדים ממנה – כסף, התעשרות, עשיר! מדוע אנשים מסתייגים ממילים אלו? […]

 

כסף־כסף־כסף

כן, המילה שבאופן מפליא אנשים רבים כל כך מפחדים ממנה – כסף, התעשרות, עשיר!

מדוע אנשים מסתייגים ממילים אלו? למה ברגע שאדם שומע “יש לך פה הזדמנות להתעשר” הוא חושב פעמיים, לא מאמין, מתייחס בביטול? התשובה נעוצה בתכנות של הראש שלנו, באמונות מגבילות הקבועות לנו בראש ומתוות את חיינו (המכונות גם “פרות קדושות”).

להלן דוגמאות ל”פרות קדושות”: זמן שווה כסף; כסף לא גדל על העצים; איזהו עשיר, השמח בחלקו; אין כסף קל; תלמד – תצליח; כסף זה לא הכול בחיים.

בואו נתייחס לאִמְרָה “כסף זה לא הכול בחיים”. עד כה שמעתי זאת פעמים רבות מאנשים שאין להם כסף, דבר מחשיד בפני עצמו. הן בו בזמן שהם אומרים זאת ברור שכסף הוא נושא שמעסיק אותם הרבה מאוד. אומנם כסף זה לא הכול בחיים, אבל כשאין לנו אותו הוא הופך להיות כל מה שאנחנו חושבים עליו ומתעסקים בו. כשאדם אומר את המשפט הזה, לרוב הוא מתגונן, ועולות בראשו מחשבות שהכסף יבוא על חשבון דברים אחרים כגון אהבה, חברות, משפחה, ילדים ועוד. למה? כי אם יהיה לו כסף הוא ימשיך לרצות עוד כסף, ויאבד את הערכים שלו. לכסף יש קונוטציות לא נעימות – כסף שחור, כסף מסריח, עשירים הם קמצנים, צריך להיות פושע כדי להיות עשיר, יש לו כסף אבל אין לו חיים ועוד. עם זה בעולם המערבי אי־אפשר לחיות בלי כסף.

נתאר לעצמנו אדם הרוצה לחיות בצורה קצת יותר טובה – לתת לעצמו יותר, לתת לילדים שלו עוד, לתרום לקהילה – אבל אינו יכול לעשות את מה שהוא רוצה כי אין לו מספיק כסף. לעומת זאת, נתאר אדם שיש לו הרבה כסף, הוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה, יכול להשקיע בפיתוח עצמי ובחינוך טוב לילדיו כולל חוגים, הוא יכול לתרום, להשקיע במחקר ופיתוח, לקבל טיפולים בריאותיים טובים יותר ולהיות רגוע כל השנה.

מובן שהאפשרות השנייה עדיפה. לכן, כשאנחנו חושבים שוב על המשפט “כסף זה לא הכול בחיים”, נסכים, אבל נוסיף עוד שלוש מילים בסופו: “למי שיש כסף!” כשאין לאדם כסף, הוא עסוק רק בכסף – זה כל מה שהוא חושב עליו, והמצוקה לא מאפשרת לו ליהנות ממה שבאמת חשוב לו בחיים.

בואו נתקדם במחשבה זו. האם אדם טוב המתעשר יום אחד מאבד פתאום את הערכים שלו, כגון אהבה, תרומה, שמחה, אושר ובריאות? ממש לא! הוא נשאר אדם טוב, אבל עם אמצעים. אם אנו רואים אדם שהכסף עלה לו לראש וסבורים שהוא השתנה בגלל הכסף, זאת טעות. הכסף לא הפך אותו לכזה, הוא היה ככה כבר קודם. שורש ההתנהגות הזו שלו היה קיים רדום, וחוסר הכסף לא אִפשר להתנהגות זו לגדול ולהתממש. כאשר לאדם כזה יש אמצעים, הוא יכול לממש את פוטנציאל הרוע שהיה קיים בו קודם.

הכסף אינו דבר רע, אלא טוב ביסודו.

כסף הוא כמו מים, כמו חמצן. צריך אותו, אי־אפשר לחיות בלעדיו. עם זה לא צריך להפוך אותו למטרה, לא צריך לרדוף אחריו. לא צריך להרגיש שצריכים אותו כל כך, פשוט צריך למצוא את הדרכים להשיג אותו ושיהיה לנו כמה שאנחנו צריכים ממנו, בדיוק כמו חמצן ומים, ולהפוך אותו לאמצעי שבעזרתו נוכל לבטא את הטוב שבנו.

יש האומרים שהכסף הוא שורש כל רע. זה לא מדויק. יותר נכון לומר שאהבת הכסף היא שורש כל רע, כי אדם שמאוהב בכסף מסוגל לעשות דברים נוראיים בשם הכסף. לעומתו, אדם טוב שיש לו כסף יוכל לעשות איתו דברים נפלאים.

אני ממליץ לכל אדם לחשוב מהן האמונות המגבילות שלו בקשר לכסף, ולהחליף אותן באמונות יעילות יותר. כדאי לכל אדם לקבל השכלה פיננסית כיצד לצבור הון ולשמור עליו, ולצאת לדרך לחיים טובים, ללמוד ליהנות מהשפע ומהכסף, ולחיות חיי עושר ואושר.

בחיי חוויתי עוני וחוסר כול, וחוויתי גם עושר. בינינו, להיות עשיר זה הרבה יותר כיף.

“החיים הם משחק, כסף הוא הנקודות שלנו. מעולם לא נתקלתי באדם שהגיע לרמה הגבוהה ביותר של המשחק שבו אנו משחקים ולא הייתה לו הגישה הנכונה, האהבה למשחק, שלא נתן את כל מה שהיה לו, לפחות בזמן שהוא שיחק במשחק, שלא היה מוכן ולא ידע מה המשחק יביא עימו הלאה. הוא ניצח במשחק אף שלא ידע כיצד ייראה הסוף, ולא ידע מה יהיו הצעדים הבאים שלו. עדיין… הוא ניצח” (טד טרנר, מייסד CNN).

מה עושים כשיש משבר כלכלי עולמי?

אנו בעיצומו של מצב פיננסי מעניין מאוד – זמן של פחד, אבלוּת ופאניקה. אולם היינו במצב כזה בעבר. קריסה ופאניקה כלכלית קרו במהלך 150 השנים האחרונות. למשל, כאשר שוק המניות צנח, הממשלה קרסה ואנשים התרוצצו אחוזי תזזית.

בעבר, בתקופת משבר כזו בארצות הברית, התאספו הפילנתרופ ג’ פ’ מורגן וכמה מחבריו המיליונרים כדי לדון כיצד לעשות סדר במצב הפיננסי. מורגן כתב צ’ק של חמישה מיליון דולרים, סכום שבשנת 1907 היה אגדי, כדי לחלץ את הממשל מן המשבר ולייצב את השוק. כששאלו אותו העיתונאים:

“מר מורגן, כיצד יגיב השוק עכשיו?”

הוא ענה להם:

“לאחר שהקדשתי לכך מחשבה מרובה, הגעתי למסקנה ודאית שהשוק יהיה במצב תנודתי כל הזמן”.

חשוב להבין זאת, משום שההון תמיד יהיה במצב תנודתי. זהו טבע הכלכלה החופשית – לעבור משגשוג רב ומגדילה למצב של האטה ומיתון, וחוזר חלילה. תנודה מתמדת. השוק יתנודד וכך גם ההון הפרטי שלנו. כדאי להביא זאת בחשבון.

פעם, העברתי סמינר עם כלכלן בכיר שהיה פופולרי מאוד. שאלתי אותו:

“איך כלכלן יכול להצליח בגדול כמוך בתחום הזה? הרי זה נושא ‘יבש’”.

“הו, זה קל מאוד”, הוא ענה לי. “מה שלא יקרה, אני תמיד חוזה צמיחה. תמיד! כיוון ש־80% מההיסטוריה הכלכלית של העולם הייתה צמיחה, אני חוזה צמיחה, וברוב המקרים כך יהיה! גם אם הכלכלה שוקעת, עדיין צריך לחזות צמיחה, בסופו של דבר הצמיחה בוא תבוא, וכולם יגידו: ‘האדם הזה גאון!’ זה סוד ההצלחה שלי”.

כך גם בחיים הפרטיים שלנו. תמיד נצפה לצמיחה, מפני שבשוק דינמי, כשאנשים רוצים כל הזמן לפרוץ קדימה, לשפר את החיים שלהם ולרכוש דברים נוספים, הם יילחמו ויצמחו!

כמו שהחורף מפנה את מקומו לאביב ולקיץ, כך גם אנו עוברים כעת חורף פיננסי, שיהפוך לקיץ בסופו של דבר. המשימה שלנו היא שכאשר זה אכן יקרה, להיות מוכנים לקצור את שפע היבול. לפי ההיסטוריה של תקופות מיתון ב־150 שנה האחרונות, מיתון אורך 16-6 חודשים. השוק בוחן מחדש את המחירים של המניות ושל הנדל”ן כמו בחנות כשהיא במכירת חיסול. במכירת חיסול, המחירים יורדים למינימום כדי להיפטר מהסחורה הישנה, ולאט לאט הם חוזרים לרמה הגיונית יותר.

אז הנה עיקרון יחסי, הנקרא עיקרון 15/1.

מניה נסחרת בערך 15/1, כלומר: אם תחשבו את הממוצע של שוק המניות, תראו שמניה נסחרת פי 15 משוויה האמיתי, פי 15 ממה שהיא מרוויחה בפועל. דבר זה נקרא יחס השווי הרווחי. לכן, ברגע שמניה עולה פי 20, 30, 50 – ובתקופת הדוֹט־קוֹם היו מניות שעלו פי 400 משוויין האמיתי – או אז אנו יכולים לדעת בוודאות שתכף יבוא תיקון!

מים תמיד יחפשו להתייצב בגובה שלהם. אם ניקח מְכָל מים וננענע אותו, בתוך שניות אחדות מרגע שנניח אותו על הקרקע יתייצבו המים בגובה האמיתי שלהם. כך גם אם ניקח את השוק וננענע אותו, בסופו של דבר הוא יתייצב ברמה האמיתית שלו. זה לא ישתנה לעולם!

אני עוסק בהשקעות נדל”ן באנגליה, שם הכלל אומר שבית שווה פי 15 מהשכירות השנתית שלו. למשל, אני יכול להשכיר בית ב־1,000£ לחודש, וזה אומר שהוא נותן £12,000 לשנה.

£180,000 = 12,000 X 15.

לפי זה, המחיר הריאלי של הבית הזה הוא 180,000£, כאשר השוק יציב ברמה האמיתית שלו. כשמחירי הבתים עוברים את רמת פי 15 מהשכירות השנתית שלהם, זה אומר שהם מחוץ למסלול, ובעוד זמן קצר המחיר יהיה חייב להתייצב לפי הכלל הזה. נזכור זאת!

משבר משכנתאות הסאב־פריים שהתרחש בארצות הברית בשנת 2008 הוצת על ידי רגולציות ממשלתיות. הוא איננו כֶּשֶׁל של השוק החופשי, אלא תוצאה ישירה של התערבות חיצונית בפעילות השוטפת של השוק החופשי. הממשל בראשותו של ג’ימי קרטר אילץ את הבנקים לתת לאנשים מה שנקרא “הלוואות נינג’ה” – הלוואות הניתנות לאנשים שאין להם הכנסה, אין ברשותם נכסים, אינם מועסקים בעבודה כלשהי ואין להם דירוג אשראי. הרעיון במתן הלוואות כאלו היה לפזר את העושר, כדי שלכל אדם תהיה הזדמנות לבית משלו, גם אם אין ברשותו מספיק כספים לשם כך או עבודה או דירוג אשראי. באותם ימים, הבנקים נתנו לאנשים שביקשו משכנתה לבית להציג את בולי הרווחה שלהם ממשרד הסעד בתור הכנסה! המשכנתה ניתנה להם ללא צורך בתשלום ראשוני של הון עצמי כלל.

אם ההחלטה היא לתת הלוואות לאנשים בלי הכנסה, למה לא לתת הלוואות לאנשים נוספים, שיש להם הכנסה? ואכן, הממשלה אילצה את הבנקים לתת את ההלוואות הללו לכל דורש, וכל זאת תחת איומי קנסות ורגולציות. הבנקים מצידם הסתמכו על פילנתרופים, שבמקרה הכי גרוע יקנו את ההלוואות ואת המשכנתאות הללו.

לאחר מכן, אנשים אמרו לעצמם: “אם אקח משכנתה או חבילת משכנתות הנקראת ‘קשרי ביטחון’, אני לא מסתכן בכלל, כיוון שהממשלה מגבה את המשכנתות הללו, ואני אשתמש בכסף הזה ואקבל עליו תשואה גבוהה יותר”.

ואז המצב נהיה מטורף, השתוללות אמיתית. אנשים חישבו שלא כדאי להם להשקיע בעסק שיש בו סיכונים, עליות ומורדות. עדיף להשקיע בחבילה של ההלוואות הללו, ודרכן להרוויח הכנסה יציבה על ידי מתן הלוואות לאנשים פרטיים בריבית שתהיה גבוהה בשלושה עד שמונה אחוזים ממה שהם שילמו על ההלוואה, ועל זה הם הוסיפו תשלומים כאלו ואחרים.

התוצאה הייתה איבוד שליטה מוחלט. אנשים מכל העולם הסתערו על מיליוני וביליוני הדולרים של ההלוואות הללו, והתחילו למנף אותם. ל”אחים ליהמן” היה מינוף פי 40 מהשווי שלהם, והם פשטו את הרגל. על כל דולר שהיה להם בפועל, היו להם 40 דולרים בחוץ בהלוואות. כשהשווי שלהם התחיל לרדת המינוף הגבוה הזה קרס, ומפעל בן 138 שנים ירד לטמיון בתוך שבועות ספורים בלבד.

המשבר שנוצר הוא תוצאה של המצב המתואר.

במבט לאחור (על מבט לאחור טוענים שזו תמיד ראייה 6/6) כולם אומרים: אסור היה לעשות את זה, זה טירוף! פיטר דוקר אמר שקודם יש נסיקת שוק, אחר כך קריסת השוק ואז מתחיל ציד המכשפות. ואכן כך היה – שלב של ציד המכשפות הוא השלב שבו כולם מחפשים את מי להאשים: מי התחיל את זה? את מי להוקיע? את מי יגררו במכות מהמשרד?

כל זה איננו קשור אלינו. אחד מהעקרונות החשובים להצלחה הוא: לעולם אין לכעוס ולהתעצבן על משהו שאי־אפשר לעשות לגביו דבר. יש להישאר ממוקדים במה שכן מסוגלים לשנות!

עיקרון זה נכון לימינו, לגבי המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות המגפה הארורה הזו, הקורונה.

שלוש המילים הכי משמעותיות בהיסטוריה האנושית, שנכונות בכל מצב הן: גם זה יעבור! בואו נזכור שגם זה יעבור, ולא נתרגש יותר מדי.

קן פישר הוא ביליונר מומחה להשקעות, שיש לו יותר מ־45 ביליון דולרים בחברת ההשקעות שלו. כשנשאל פעם:

“איך אתה מרוויח כסף בשוק המניות?”

תשובתו הייתה פשוטה:

“קונים כשהמניה נמוכה, ומוכרים כשהיא גבוהה”.

אולם מה רוב האנשים עושים? הם קונים כשהמניות גבוהות ויקרות, ואז בורחים ונפטרים מהמניות בפאניקה כשהן נמוכות מאוד או מתרסקות. בואו לא ניתן לזה לקרות לנו.

הדבר נכון גם לגבי נדל”ן. חשוב מאוד לשים לב לכך במיוחד במצבי משבר, כשיש בתים רבים כל כך שהבנקים מוכרים. זה כמו בקנייה של מניה – כשקונים בית, לא קונים רק את הבית אלא גם את השכונה שהבית נמצא בה. בואו נהיה מחושבים, גם אם המחיר של הבית נמוך מאוד. אנו חייבים להכין שיעורי בית – נערוך מחקר על הבית ונוודא שאנו יכולים להשכיר אותו במחיר שנתי שהוא חלקי 15 מסכום הקנייה! חישוב זה נכון אם הנכס נמצא באנגליה או בארצות הברית, כי בישראל זה בערך פי 2½, משום שהמחירים גבוהים מאוד מאוד ביחס לשווי הסביר שלהם (ישראל זו תופעה מיוחדת, בכל זאת מדובר בארץ הקודש). לכן, התשואות השוטפות נמוכות ביותר, הן בערך 3-2 אחוזים, בעוד שבאנגליה או בארצות הברית (ואולי גם במקומות אחרים בעולם) התשואות מגיעות ל־7-6 אחוזים. כלומר, אם נחשב לעצמנו את שווי הבית על פי הנוסחה הנ”ל ולא נקבל את אותה תוצאה, לא חשוב עד כמה ירד מחירו של הנכס, השקעה זו איננה טובה!

זה רק כסף

כשרוצים לפתור משבר פיננסי, הדבר הראשון שיש לעשות הוא להישאר רגועים!

אנשים מתעצבנים ומתרגשים מאוד כשזה מגיע לכספם, ובמיוחד כשהם מפסידים כסף. הם נכנסים בשל כך לבעיות רציניות, גופניות ואף נפשיות. חבר טוב לימד אותי לפני שנים רבות:

“כל פעם שתתחיל לאבד עשתונות בגלל כסף, אמור לעצמך: זה רק כסף! אך ורק כסף! גם זה יעבור.”

נישאר רגועים. שלוש המחשבות האלו, המנטרות הללו, יתנו לנו יכולת לחשוב בצורה בהירה ולהגיע להחלטות הנכונות במצבנו.

דבר נוסף המאפיין אנשים עשירים הוא שהם חושבים לטווח ארוך. הם לא חושבים בפאניקה: O.M.G! אני מפסיד את כל הכסף הזה! אני טובע בכל הבעיות הרציניות האלו! בואו נזכור שעדיין נהיה בסביבה עוד 10, 20, 50 שנה, אז בואו נישאר רגועים ונחשוב לטווח הארוך, גם זה יעבור. הכלכלה תתייצב, הרווחיוּת עוד תגיע, ודברים טובים עוד יקרו.

מה עלינו לעשות כאשר אנו במשבר?

השלב הראשון הוא לכתוב את העובדות המציאותיות, האמיתיות. לא תחזיות שחורות, לא הנחות בלתי מבוססות, לא פחדים. גם לא תקוות ודמיונות, אלא עובדות מוצקות. עלינו לשאול שאלות ולא להגיב בהגזמה. עלינו לברר מה באמת קורה!

בואו נזכור שרוב המידע המדווח או המידע שמסופר לנו מבולבל ומוגזם, ואינו כולל את העובדות במלואן, בשלמותן. לכן, עלינו להישאר רגועים ולשאול את עצמנו: מאיפה המידע הזה מגיע? איך נוכל לבדוק אותו? עם מי אנחנו יכולים להתייעץ ולאמת בעזרתו את המידע?

השלב השני הוא לנתח את המצב הנוכחי המדויק שלנו. אם אנחנו רוצים להישאר יציבים היום ועשירים מחר, עלינו להתחיל לשאול את עצמנו שאלות: כמה יש לנו היום?

ניקח דף ועט ונחשב במדויק:

א. אם נצטרך למכור את כל רכושנו היום ולעבור למקום אחר, כמה כסף יהיה בידינו?

ב. כמה אנחנו מרוויחים? כמה רווח נשאר בידינו אחרי תשלום המיסים וההוצאות? עלינו לכתוב את ההוצאות החודשיות שלנו – כמה עולה לנו לחיות?

ג. כמה אנחנו חייבים?

זה חשוב מאוד! אנשים רבים לא רוצים לשאול את השאלות הללו. הם לא רוצים להעריך את מצבם הכספי, מתקשים להתייחס לנושא ולעמוד מול עובדות שיכריחו אותם לדעת כמה כסף הם חייבים. הישראלי הממוצע משלם 20% מהכנסתו על תשלומים שהוא התחייב אליהם בעבר, ועל כך נוספים תשלומי ריבית, תשלומי מינימום ועוד.

ברגע שנעשה זאת, נגלה עובדות על המציאות האמיתית שלנו ונלמד על עצמנו. הסטטיסטיקות מראות שהישראלי הממוצע חי מ־110% מההכנסה שלו! לכן, ברור מדוע אנשים חיים על אשראי, על הלוואות ועל הלוואות מוצמדות משכנתה ועוד.

“חוק שטיין” הוא חוק כלכלי האומר: מה שהמציאות לא מאפשרת את המשך קיומו, לא ימשיך להתקיים. מה שלא יכול להימשך אכן לא יימשך.

איננו יכולים לחיות מעבר להכנסות שלנו לעולם, בנקודת זמן מסוימת זה לא יוכל להימשך! יהיה זמן שבו הכול יגיע לנקודת עצירה, וככל שהזמן עד נקודת העצירה יתרחק, המצב הפיננסי שלנו ילך ויחמיר. זה מה שאנו רואים במצב הפיננסי של העולם כיום.

מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לקצץ ולצמצם בהוצאות, ולחסוך כסף?

הכלכלן דייויד בוב הסביר על “גורם הלאטה”:

“אם רק תפסיקו ללכת מדי יום עבודה ל’אילנס’ לקנות קפה לאטה שעולה 15 ₪, שהם 75 ₪ לשבוע, ולאנשים שקונים קפה פעמיים ביום זה מצטבר ל־150 ₪ בשבוע – תגיעו לחיסכון של 600 ₪ בחודש!”

אם כך, עלינו להתחיל לחשב היכן אנו יכולים להצטמצם, מפני שבכסף הזה עדיף שנתחיל לצמצם את אותן הלוואות ואשראי שאנחנו משלמים עליהם ריביות של 21-15 אחוזים. אז נגלה שהחיים שלנו מתחילים להשתנות לטובה, כמו ספינה ענקית בים שעושה שינוי כיוון.

“כל צעד חיובי שתיקח, גם במצב הכי גרוע, תתחיל בו עכשיו!” (ג’ק וולטש, מי שהיה מנכ”ל “ג’נרל אלקטריק”)

נעשה שינוי בטרם נהפוך לחייבים! הצפי שלנו לעתיד צריך להיות: מה אם המצב יחמיר מחר? מה אם יפסיקו לנו את האשראי? מה אם תעריפי האשראי שלנו יעלו ל־28%? מה אם נאבד את מקום העבודה שלנו? מה נעשה כדי לשרוד? בני האדם תמיד ימצאו דרך לשרוד, אז בואו נחשוב מה נעשה אם חלילה הרע מכול יקרה, ונתחיל לעשות זאת עכשיו! בואו נתכונן לזה כבר מעכשיו.

אנשים רבים מתעלמים ממצבם ומתכחשים לו. בואו לא נהיה כמותם.

בואו נכתוב לעצמנו תוכנית פיננסית, כדי לשלוט במצב הפיננסי שלנו. חשוב ביותר שנגיע למצב מאוזן, אל לנו לדחות את המטלה החשובה והדחופה הזו! אל לנו להתעלם ממנה ובמקום זאת לצפות בטלוויזיה. נתכנן תוכנית פיננסית כדי שמצבנו הכספי יהיה בשליטתנו. נקבל החלטה חשובה ביותר – לצאת ממצב של חובות ולא לשוב למצב הזה עוד לעולם!

הייתי במצב כזה, ואני יודע שחובות זה מצב מלחיץ מאוד להיות נתון בו. אז נחליט החלטה אמיצה לצאת מהחובות! לא נגיד: אני אשתדל, אני אנסה, הלוואי ויכולתי. לא! נקבל על עצמנו לעשות זאת, נתחיל להיות מעשיים ואז נבנה תוכנית ונעבוד לפי התוכנית הזו. נעשה תוכנית להיות עצמאים פיננסית בשנים הבאות. נזכור: שום דבר אינו טוב כמו שזה נשמע, ושום דבר אינו גרוע כמו שזה נשמע.

אנחנו חיים בעידן השפע

הנה בשורה הטובה: 50% מהעושר בישראל נוצרו ב־25 השנים האחרונות.

נטייל ברחבי הארץ ונראה את כל המלונות היפים, את הכבישים הרחבים והמושקעים, את מגרשי הכדורגל והכדורסל הענקיים – כל אלו נבנו ב־25 השנים האחרונות. זו התקופה הכי משגשגת בהיסטוריה האנושית.

עכשיו אנחנו עוברים תקופת “גיהוק”, ובסופו של דבר נעבור גם אותה. למרות תקופת ההאטה שאנו מצויים בה, הכלכלה ממשיכה להתרחב ב־90% מתחומיה. תעשיות כמו “אפל”, “מיקרוסופט” ואחרות מדווחות גם עכשיו על רווחים. ההכנסה הממוצעת בישראל למשק בית לשנה היא כ־300,000 ₪ – זהו נתון בין הגבוהים ביותר מסוגו בעולם כולו, והוא ממשיך לעלות.

לפי ה־ OACDFבפריז, שהוא הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי כלל עולמי, ישראל היא אחת המדינות היזמיות ביותר בעולם כולו. שיעור היזמות בישראל גבוה ביחס לעולם, וישראל מדורגת בנושא זה במקום החמישי מבין 24 המדינות המפותחות. משנת 2010 יש עלייה משמעותית בשיעורי היזמות בישראל, וב־2017 דיווחו 30% מהאוכלוסייה הבוגרת כי בכוונתם להקים עסק בתוך שלוש שנים. עשרות אלפי עסקים חדשים מוקמים מדי שנה, וההערכה היא שיש כ־540,000 עסקים בישראל, שזה בערך עסק לכל 16 אנשים! יש מהם עסקים קטנים ויש גדולים. יש אנשים שלהם יותר מעסק אחד בלבד. כאשר בודקים את התרומה של העסקים הקטנים והבינוניים לתעסוקה במשק, עולה שרוב מקומות העבודה החדשים במגזר העסקי הם בעסקים קטנים ובינוניים. עסקים אלו תרמו יותר מ־60% ממקומות העבודה החדשים בשנים האחרונות. בשנת 2016, לדוגמה, עסקים קטנים ובינוניים הוסיפו למשק כ־60,000 משרות חדשות נטו (תוספת משרות לאחר קיזוז משרות שנעלמו). כ־14% מהעסקים דיווחו שיש להם חנות אינטרנטית. שיעור זה הוא גידול משמעותי לעומת שנת 2016, אז דיווחו רק 4% מהעסקים על חנות אינטרנטית. שיעור החנויות המקוונות גבוה יותר בעסקים בינוניים, כ־20%, לעומת שאר העסקים שבהם שיעור זה הוא כ־14%. ברור שיש בישראל יותר עסקים מאשר בכל מקום אחר בעולם, וגם קל יותר לפתוח בה עסק. עסקים הם המקור העיקרי לעושר. יותר אנשים עושים יותר כסף ביותר דרכים מאשר אי פעם. בשנים הקרובות יהיו יותר אנשים שייעשו עצמאים כלכלית ומיליונרים בכוח עצמם מאשר ב־200 השנים האחרונות! התפקיד שלנו הוא להיות אחד מהם!

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.