הספר שלפנינו – העוסק בעלייתם של יהודי איראן לישראל, בקליטתם ובהשתלבותם בה לאורך ציר כרונולוגי ארוך משלהי המאה התשע-עשרה ועד ימינו – פותח צוהר רחב ומעשיר למעקב אחר קורותיה של אחת מהקהילות העתיקות בתולדות עם ישראל. הפרקים שבו משלבים מחקר אקדמי בשלל שדות ידע, לצד סיפורים אישיים ומשפחתיים על חוויות הגירה והתאקלמות, חששות ותקוות, קשיים והצלחות. הם חושפים מארג רב-גוני ורב-קולי של יוצאי איראן בישראל. הספר תורם רבות להבנה מעמיקה של התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שפקדו את יהדות איראן בעת החדשה, ועוצבו במפגש הדרכים שבין המציאות האיראנית, התנועה הציונית ומדינת ישראל. ממצאיו מביאים לקדמת הבמה קהילה זקופת קומה, בעלת יוזמה ותושייה, שחרף קשיי שפה ומכאובי קליטה, אצה להתערות בסביבה החדשה, להצטרף לפרויקט הישראליות ולכבוש עמדות מפתח בחיי המדינה, אך מבלי להפנות עורף למורשת העבר המפוארת. פרופ' מאיר חטינה, האוניברסיטה העברית
ההיסטוריה הדרמטית של הגירת יהודי איראן לישראל מאז שלהי המאה ה-19 – במקביל לעלייה הראשונה מאירופה – והתערותם בה, זוכה לקובץ מאמרים מרתק ורחב יריעה מכל בחינה שהיא – כרונולוגית, נושאית ומתודית. להבנת סיפור העלייה לישראל הספר משלב גם פרקים חשובים בתולדות יהודי איראן בתקופת המלוכה הפהלווית והרפובליקה האסלאמית. גם נפתולי היחסים ישראל-איראן זוכים לניתוח מאיר עיניים. שיתוף פעולה מרשים של חוקרים מהשורה הראשונה ומי שחוו את העלייה וההתערות בארץ הניבו קובץ יוצא דופן בתרומתו לתולדותיהם של יהודי איראן ושל הקהילה האיראנית בישראל. פרופ' (אמריטוס) גד גילבר, אוניברסיטת חיפה
הקובץ מוקדש להתפתחות התנועה הציונית בקרב יהודי איראן, להגירת העולים ממנה לארץ ישראל ולקליטתם בה. הקובץ כולל לא רק חומר רב-ערך בסוגיית התפתחותה של הציונות בקרב יהודי איראן, אלא גם בתולדות הזרמים היהודיים שהתחרו או נעזרו בה. הציבור בישראל מעוניין מזה שנים להכיר במיוחד את איראן המוסלמית העומדת בראש המחנה האנטי-ישראלי בעולם כולו. הוא מבקש להבין כיצד התרחשה התפתחות גורלית זו – וגם בנושא זה מעצים הקובץ את המידע והתובנות המקובלות. פרופ' (אמריטוס) ירון צור, אוניברסיטת תל אביב
פרופסור דוד מנשרי, עמית מחקר בכיר במרכז אליאנס, היה ראש החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה, מופקד הקתדרה לחקר איראן החדשה, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים וכן דקאן לתוכניות מיוחדות באוניברסיטת תל אביב. כתב וערך שורה ארוכה של ספרים ומאמרים בנושאים של היסטוריה, דת, חברה ואסטרטגיה של איראן. בין ספריו: איראן במהפכה, Post-Revolutionary Politics in Iran: Religion, Society and Power and Education and the Making of Modern Iran. הספר האחרון תורגם לפרסית באיראן ב-2017.
מקט: 4-128-141
דבר העורך
יהדות איראן היא מהגלויות הוותיקות ביותר בתולדות העם היהודי. לפחות מהמאה השישית לפנה”ס, חיו ברציפות יהודים במרחב התרבותי-לשוני של האימפריה הפרסית ובמרכזה איראן של ימינו. מציאות חייהם הושפעה מהתמורות במעברים מהתקופה הקדומה האימפריאלית-פרסית, לכיבוש המוסלמי במאה השביעית ואימוץ השיעה מ-1501, להיחשפות למערב משלהי המאה התשע-עשרה ובמיוחד בתקופת בית פהלווי (1979-1925) ועד למהפכה האסלאמית (מ-1979). עד לעת החדשה, חיו הקהילות היהודיות באיראן באזורים שונים ומרוחקים זה מזה עם קשר רופף ביניהן ובינן לבין היהודים בערים המרכזיות, והן נבדלו לעיתים אלה מאלה גם בניב הלשוני.
עם זאת, הקהילות שמרו על קשרים עם המורשת היהודית והמשיכו לערוג לציון. בודדים תרגמו משאלה זו למעשים ופקדו את ערי הקודש בארץ ישראל (בעיקר ירושלים), בדרך כלל לביקורים קצרים. עלייה של קבוצות קטנות מאיראן נרשמה במהלך המאה התשע-עשרה וגברה בהדרגה עם עליית התנועה הציונית ברבע האחרון של המאה ובעקבות הצהרת בלפור והמנדט הבריטי. מאז, הגיעה העלייה מאיראן לשיאה בשני גלים עיקריים – עם הקמת מדינת ישראל ב-1948 ובעקבות המהפכה האסלאמית משנת 1979. ב-1948 רוב גדול של היהודים ממוצא איראני חיו באיראן וערב המהפכה האסלאמית זו הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בארצות האסלאם. על פי הערכות שונות נע מספר היהודים באיראן ב-1948 בין 90,000 ל-100,000 וב-1978 בין 85,000 ל-95,000 נפש.
למרות המורשת ההיסטורית הארוכה ובחלוף 140 שנים מאז עליית קבוצות של יהודים מאיראן במקביל לעלייה הראשונה, חקר העלייה והקליטה של יוצאי איראן בישראל ותיעוד תולדותיהם לוקים בחסר רב, גם יחסית לקהילות יהודיות אחרות במזרח התיכון (כמו יהדות עיראק, מרוקו או תימן). גם מעט התיעוד שהיה באיראן, בעיקר על הזיקה לציונות ולישראל, הושמד מאימת המהפכה או נעלם. הכמות של ספרי המחקר שנכתבו על תולדותיהם ועל קורותיהם של היהודים באיראן קטנה וכמות המחקרים שנכתבו על העלייה והקליטה של יוצאי איראן בישראל מזערית.
דיון בעלייה ובקליטה של יוצאי איראן בישראל אינו יכול להיות מנותק משלושה נושאים עיקריים: ראשית, המציאות האיראנית בכל אחת מהתקופות הנידונות, ובכלל זה המצב החברתי-דתי, הכלכלי והפוליטי ותחושת הביטחון האישי של היהודים כבני מיעוט דתי; שנית, האידיאולוגיה והמדיניות למעשה של המשטר בכל תקופה נתונה כלפי יהודים בכלל והיהודים באיראן בפרט, והיחס של המשטר ושל האוכלוסייה באיראן כלפי היהודים, ישראל והמערב; ושלישית, המציאות בישראל מבחינת המצב הביטחוני, הכלכלי-חברתי והיחס לעולים החדשים, בעיקר כלפי יוצאי ארצות האסלאם, לעומת האפשרויות הפתוחות בפניהם להגירה למדינות אחרות. כל אלה השליכו גם על ההחלטה להישאר באיראן או להגר ממנה ואם כן לאן?
המאמרים בקובץ זה מאוגדים בחתך היסטורי בשלוש תקופות עיקריות (למעט החלק החמישי שעניינו אומנות, שפה ומורשת במעבר בין הדורות). החלק הראשון מוקדש לעליות הראשונות, בעיקר משנות השמונים של המאה התשע-עשרה ועד לתקופת המנדט, שבאיראן היא התקופה של היחלשות שלטון בית קאג’אר (1796- 1925), עליית התנועה הליברלית (והמהפכה החוקתית; 1911-1905) וראשית שלטון רזא שאה (מ-1925), אף שחלק מהדיון בנושא האחרון כלול בחלק העוקב. החלקים השני והשלישי דנים בתקופת המלוכה הפהלווית, ובעיקר שלטונו של מוחמד רזא שאה (1979-1941). מנקודת המבט הישראלית זו תקופה של יציאת שליחי עלייה ישראליים לאיראן (בראשית שנות הארבעים), ראשית הפעילות הציונית המאורגנת בה (כולל פעילות הסוכנות היהודית ו”החלוץ”), ובעיקר הקמת המדינה, העלייה ההמונית בעקבותיה והקשרים ההדוקים בין טהראן וירושלים – שהייתה גם תקופת הפריחה של יהדות איראן. התקופה השלישית – המהפכה האסלאמית (החלק הרביעי בקובץ) – מתמקדת בשנים שלאחר המהפכה ומסגרת הזמן שלה נקבעה עם עליית המשטר האסלאמי, ששינה באחת את מצב היהודים באיראן והביא ליציאת חלק גדול מהם מהמדינה.
בספר שבו הדיון נע בין איראן וישראל, הדילמה הייתה איך לחלק את תקופות המשנה, שיקבילו ככל האפשר בין הפרספקטיבה הישראלית-הציונית ובין נקודת המבט של ההיסטוריה האיראנית ותולדות יהדות איראן. נעשה ניסיון ל”סנכרן” ככל האפשר בין “זמן ישראל” ו”זמן איראן”, אף אם כמו בכל פשרה, ההלימה אינה מלאה וחייבה לעיתים התאמות וגלישות מסוימות בדיון בחלקי הספר השונים ובנושאים רוחביים המתפרסים על פני תקופות שונות.
קובץ זה מבקש לפרוס לפני הקוראים המשכילים, גם אם אינם בהכרח בקיאים בנושא – ובכלל זה לצאצאי יוצאי איראן בישראל, שהחלו לחפש את שורשיהם בעשורים האחרונים – יריעה רחבה של ידע מפרספקטיבות מגוונות על אודות העלייה, הקליטה וההשתלבות של יוצאי איראן בישראל. הפרספקטיבה ההיסטורית הרחבה של הדיון מאפשרת בחינת מגמות ותהליכים במשך זמן ארוך, ועם זאת גם התמקדות בכל אחת משלוש תקופות המשנה הנדונות, תוך בחינת מגמות של המשכיות ושל שינוי בסיפור העלייה והקליטה של יוצאי איראן.
בקובץ משולבים מאמרים של חוקרים מובילים מתחומי ידע מגוונים ולצידם גם חוקרים צעירים הבוחנים את הנושא מנקודות מבט שונות ומציעים ראייה אינטר-דיסציפלינארית. לצד אלה, שולבו בספר מקרי בוחן של משפחות עולים, גברים ונשים, קהילות שונות, וכן ביוגרפיות וזיכרונות, בניסיון להציע תמונה רחבה ככל האפשר של סיפור העלייה והקליטה, להלביש פנים אנושיות על סיפורי העלייה, ולהמחיש את הקשיים וההישגים של העולים, האתגרים והדילמות שעמדו בפני הגופים המיישבים בכל זמן נתון – האורות והצללים בסיפורי העלייה והקליטה. כמו כן שולבו מאמרים על פעילות של ארגונים יהודיים וציוניים (כמו תנועת “החלוץ”), על ההתיישבות בעיירות פיתוח (כמו אופקים), במושבים (בהם מסלול וטל שחר) ובקיבוצים (כמו קדמה, שדות ים וגבעת ברנר). נעשה ניסיון לשפוך אור על קהילות ידועות פחות, פריפריאליות, מהן הגיעו העולים, כמו העלייה מכורדסתאן האיראנית, מנובנדגאן (קרוב לשיראז) וה”נאש דידן” (דוברי הארמית מאזור אורמיה שבאזרבאיג’אן האיראנית), לצד הקהילות הגדולות והידועות יותר.
עדיין, נושאים שנידונו בקובץ זה באופן כללי או באופן חלקי – וכמובן היבטים שלא נידונו – מחייבים מחקר ויש לקוות כי חוקרות וחוקרים צעירים ירחיבו ויעמיקו אותו. מטרת מקרי הבוחן שנדונו בכרך הייתה גם לשם תיעוד לצורך מחקר עתידי ויש לקוות, כי מרכזי המחקר והארכיונים בארץ יפעלו ביתר מרץ לתעד את תולדות היהודים באיראן ואת קורותיהם בארץ.
כמעט ארבעים וחמש שנים לאחר המהפכה האסלאמית, רבים מהיהודים נטשו את איראן, חיים במדינות דמוקרטיות במערב והגיעו להישגים בתחומי החיים השונים. למרות האתגרים שעמדו בפני יוצאי איראן בעלותם לישראל, השתלבותם במארג החיים בה היא דוגמה מוצלחת של קליטה, כפי שניתן לראות בפרקי ספר זה. לעומת זאת, איראן, מהגולות הוותיקות בתולדות העם היהודי – והגדולה ביותר בארצות האסלאם עד לפני יובל שנים – מתרוקנת מיהודיה.
היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “יוצאי איראן בישראל”
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.
אין עדיין תגובות