יופיו של הוורד

הספר מציע שני מסלולים למי שרוצה לגלות את אוצרותיה של בולגריה: המסלול הראשון בעקבות תרבויות עתיקות, החל מהישובים הראשונים בעולם, מעבר ממגורים במערות לחיים בכפר תחת כנפי האלה אם, וכלה בתרבות המופלאה של התראקים שהתקיימו במקביל ליוון הקלאסית והשאירו אחריהם מקדשים מרשימים. המסלול השני הוא בעקבות בולגריה הנוצרית, החל מהתקופה הרומאית, המשך בהתגבשות כאומה עם הקמת האימפריה הבולגרית השנייה, ימי הזוהר של האימפריה הבולגרית השנייה, והשפל של הכיבוש העותומאני וכלה במאבק לעצמאות והקמת המדינה הבולגרית החדשה.

מקט: 4-415-168

הספר מציע שני מסלולים למי שרוצה לגלות את אוצרותיה של בולגריה: המסלול הראשון בעקבות תרבויות עתיקות, החל מהישובים הראשונים בעולם, […]

---

פתח דבר

עד לפני שנים אחדות נושאי השיחה הרווחים ברבות מארוחות יום שישי היו: פוליטיקה, ספורט, טלוויזיה (כשהיה רק ערוץ אחד). כיום הנושא הפופולארי ביותר ברבים מן הבתים הוא טיולים בעולם; היכן היו המשתתפים בפעם האחרונה? באיזה פסטיבל השתתפו? לאן הם מתכוננים לנסוע בקרוב? מה שמעו על מקום כזה או אחר? מה כדאי לעשות בארץ זו וזו?

כולנו מטיילים כל הזמן, ויעדים שעד לאחרונה היו בגדר חלום רחוק כגון אתיופיה או מונגוליה כיום הינם בהישג יד, ולא רק של מוצ’ילרים אלא גם של פנסיונרים. אלא שהחיפוש החדש והמלהיב יוצר מצב שמרוב עצים לא רואים את היער. אמנם אנחנו מצלמים את היער מאין ספור זוויות, אבל לאחר הפוסט הנלהב המועלה במהירות לפייסבוק אנחנו שוכחים את התמונות ועוברים הלאה. כאן נשאלת השאלה: איך אפשר להפוך את הטיול למקומות אחרים למשמעותי עבורנו? למרכיב בבניית תפישת עולם, הבנה, תרבות?

המשימה נהיית קשה יותר עם השנים מכיוון שהעולם, כידוע, נהיה כפר גלובלי גדול ובכל מקום שאליו אנחנו מגיעים אנחנו פוגשים את אותם מאכלים, את אותם תנאי מגורים ואפילו את אותה המנטליות. כולנו רואים את אותן תוכניות בטלוויזיה וזה היינו הך אם ה”כוכב נולד” הוא בשפה הבולגרית או בעברית, כולנו מתמודדים עם הטכנולוגיה ומבלים את זמננו במחשבים ובפלאפונים, נדמה שכולנו במרוץ אחר כסף או מכונית חדשה, כולנו שואפים להיראות טוב, להגשים את עצמנו, ועוד ועוד. כמובן שאין בכך כל רע, אלא שבדרך תרבויות נעלמות וההבדלים בין בני אדם מִטשטשים.

לפני שנים רבות פגשתי אדם שאמר לי שהבעיה בעולם שלנו היא לא רק היעלמות בעלי החיים והצמחים, אלא שגם תרבויות אנושיות הופכות לזנים נכחדים וחבל על העושר של ניסיון וחוויה אנושית שהולכים לאיבוד. אמירה זו נתנה לי השראה לקרוא לחברת הטיולים שהקמתי “תרבויות עולמי”. הרעיון היה שיש ברחבי העולם מקומות רבים שבהם המסורות המקומיות נשתמרו, מקומות בהם קצב החיים שונה מזה של המאה ה-21. בנוסף לכך, בביקור באתרים עתיקים ניתן להתחבר לאיכויות של תרבויות עבר, להרגיש את העולם דרכם, להתחבר למהותם.

במילים אחרות, טיול לארצות אחרות (וגם בארץ שלנו) יכול להיות חוויה תרבותית ומהותית שמוסיפה לתפישת עולמנו, מכיוון שבני אדם בכל מקום הם דומים ומתמודדים עם אותן בעיות: ארעיות החיים, רגשות שמחה ועצב, אהבה וחיפוש אחר משמעות. אם אדם מגיע בפתיחות, מכיר את הרקע ויודע מה לחפש, להיכן להגיע ובמה להתרכז, התרבות שאותה הוא מבקר מגלה את עצמה בפניו והוא מועשר בחוויה אנושית נוספת ושונה במעט מזו המוכרת לו.

ספר זה, שהינו הראשון בסדרת ספרים על מקומות בעולם, נועד למטרה זו; הוא נועד להכין אתכם לביקור בבולגריה, ארץ עם מורשת תרבותית עתיקה ומפוארת. ישנם שני דברים שבהם בולגריה תורמת באופן יוצא דופן למורשת האנושית: ראשית, עובדת היותה אחד המקומות הראשונים בעולם שבהם התפתחה תרבות אנושית ובה הופיעו תרבויות עתיקות ומיוחדות כגון זו של התראקים. שנית, עצם היותה המקום שבו נוצרה לראשונה ישות נוצרית סלאבית, בה הומצא הכתב הקירילי ובה התפתח סוג מיוחד של נצרות מיסטית, הן בתוך הכנסייה והן מחוצה לה.

הספר מציע שני מסלולים למטייל המעוניין לגלות את אוצרותיה של בולגריה: המסלול הראשון מתחקה אחר עקבות תרבויות עתיקות, החל מהיישובים הראשונים בעולם, שהוקמו בפרהיסטוריה תחת כנפי האלָה אם, וכלה בתרבות המופלאה של התראקים, שהתקיימה במקביל ליוון הקלאסית והותירה אחריה מקדשים מרשימים ורשת של אתרים מגליתים (אבני ענק) שאין כמותה בשום מקום אחר בעולם.

המסלול השני הוא בעקבות בולגריה הנוצרית, החל מהתקופה הרומאית, המשך בהתגבשות הבולגרים כאומה עם הקמת האימפריה הבולגרית הראשונה, דרך ימי הביניים, המאבק עם הביזנטיים והקמת האימפריה הבולגרית השנייה, וכלה בתקופת השפל עקב הכיבוש העותומאני, שהסתיימה עם המאבק לעצמאות והקמת המדינה הבולגרית החדשה.

כל אחד משני המסלולים הוא מעגלי ומתרכז בכעשרים אתרים עיקריים עליהם מרחיב הספר. לכל אחד משני המסלולים ישנה הקדמה מקיפה על הרקע ההיסטורי, הדתי, התרבותי, תוך “פזילה” לכיוון של תיאוריות רוחניות אלטרנטיביות, ובסיום כל הקדמה נספח שמרחיב על נושאים קשורים; במסלול הנוצרי הנספח הינו מעין מפתח של משמעות צבעים, סמלים, מספרים, אדריכלות ואמנות בכנסיות נוצריות. במסלול תרבויות עתיקות הנספח הינו תיאור של מסורות הפולקלור העיקריות במחזור עונות השנה, שכן המסורת מקורה בתקופות עתיקות וניתן ללמוד ממנה רבות.

כולי תקווה שספרי יתרום הן להנאתכם מקריאתו והן מטיול מרתק בבולגריה. המלצתי היא להימנע מאזורי התיירות של החוף ולהעדיף את ההרים והערים בפנים הארץ. העם הבולגרי הוא עם משכיל, אוהב ספר, מכניס אורחים, בעל מזג נוח, שמח בחלקו וידידותי, והארץ הינה מגוונת, יפה, הררית ברובה ונעימה. שני האלמנטים הייחודיים בטיול בבולגריה הם תחושת הנינוחות והפולקלור המעניין והחווייתי.

ספר זה איננו מדריך תיירים במובן הקלאסי ולא עוסק בעניינים טכניים כמו אילו מלונות ומסעדות מומלצים. על פי תפישת עולמי עיסוק רב בנושאים הפרקטיים בשלב מוקדם מדי גורם לטיול להפוך למשימה שאותה צריך לבצע. אני מציע ליהנות מהחופש ולהתחבר למשהו שונה, אחר. במילים אחרות, אני ממליץ לא לעסוק בחישובי עלות – תועלת ולהתמקד בחוויות שבולגריה מעניקה בשפע.

ספרי הטיולים ואתרי האינטרנט מלאים בהשוואות ובהמלצות היכן כדאי לאכול, איפה לקנות וכדומה. הספר שלפניכם נועד קודם כל לחשוף בפניכם את התרבויות שהתקיימו בבולגריה בעבר, ואת הנצרות הבולגרית שהיא עצמאית ומהווה דת לאומית. נסיעה לבולגריה בלי להיכנס לנושא הנצרות היא כמו ביקור בארץ מבלי להבין את הרקע היהודי. נסיעה לבולגריה מבלי לבקר באתרים התראקים והמגליתים היא כמו להיות באנגליה בלי לבקר בסטונהנג’.

בספר אין מפות ואין תמונות, וגם אין הנחיות ברורות של איך לבקר במקומות, שעות פתיחה, וכו’. את החלק הזה אני משאיר לכם. מי שיעקוב אחר שמות המקומות (כל השמות מופיעים גם באנגלית) יוכל לבנות לעצמו מסלול ולמצוא פרטים נוספים באינטרנט ובספרי הטיולים. הייחוד של הספר הוא בתיאור של המקומות ובמבוא הנושאי אשר יאפשר לכם להבין את חשיבותם של האתרים, את מהותם, ואולי גם להתחבר ל”מה הם יכולים להיות עבורכם?” – ואת זה לא תוכלו למצוא כיום (בעברית) בשום מקום אחר.

בהמשך לספר זה יצא ספר נוסף על טיולי תרבות ורוח בסרביה, מונטנגרו ומקדוניה (“לב הבלקן”), שבו מסלול בעקבות תרבויות אלה אם קדומות ותחילת התרבות האנושית ומסלול בעקבות הנצרות הסרבית. וכן ספר על טיולי תרבות ורוח ביוון (“מסתורין יווני”), וספר על טיולי תרבות ורוח במערב הבלקן – אלבניה, קוסובו ובוסניה (“סופים בבלקן”). מומלץ לקרוא ספרים אלו בכדי להרחיב את הידע הכללי ואת הרקע על הבלקן. בעתיד אני מתכוון להוציא ספר מיוחד שיוקדש ל”אחווה הלבנה” בבולגריה, אותה ייסד המורה פטר דנוב ושעמה יש לי קשר אישי של הערכה ואהבה.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל מי שעזר בהוצאת ספר זה, ובמיוחד לחבריי בבולגריה ולכל המטיילים שהגיעו איתי לארץ יפה זו במהלך השנים.

קריאה מהנה

זאב בן אריה – לוטם 2019