שירי הספר נעים בין שמחה לעצב, בין חיים למוות ובין הפרטי והאישי לציבורי והכללי, ומבקשים לדלות את רגעי האושר הדלים בעולמנו.
שיריו של יאיר הם בעיקרם שירי אווירה, מקצתם אלגיים ועצבות שפוכה עליהם, מקצתם אופטימיים וקורנים באור שמש פנימית. בשיריו יש גם ארס־פואטיקה לא מעטה, ובכלל לשיר יש תפקידים שונים בחייו של יאיר. דף לבן מחוק מציב מראה נוכח מציאות שבה האושר נבלע ברעשי החיים, והמשורר מבקש מאיתנו להיות קַשובים לאמת הפנימית ולא להחמיץ את רגעי החסד.
ענת קוריאל, עורכת הספר
ספר השירים החדש של יאיר בן־חור דף לבן מחוק מתאפיין כהרגלו בדיוק רב במבע השיר המוליד את יְפי הרגש אצלו, רוצה לומר הקפדנות מולידה את האומנות. מבחינה תמטית הספר מגוון מאוד ועוסק במתח שבין חיים למוות תוך הבטה בשגרת היום־יום. אלא מאי? כל זה נעשה תוך ביקורת עצמית המותירה את הדובר בשירים בסופו של דבר לבדו בחדרו האינטימי כאשר כל רכושו הן המחשבות שלו בלבד הבאות לידי ביטוי במילים. באטומיזם הזה גלום הכוח של השירים הללו, והוא מְלֻוֶּה תמיד באיזו סימטריות דיכוטומית בין בתי השיר. מן הצד האחד מצוי השיר, המבע המורכב הרוצה לשתף את הזולת בשפה הפרטית ביותר; מן הצד האחר מה לנו ולמילים שתמיד מזדייפות להן למול המציאות? לכן עלינו למחוק אותן עוד ועוד כדי להגיע לדיוק הרגש, אך בעצם התוצאה של המהלך הזה היא ההיפּרבּולה, לשון גוזמה, של אדם שהוא דף לבן – לא במובן של טאבּולה ראסה, לוח חלק שמתחיל מכאן משהו, אלא דף לבן מחוק, שפעם היה עליו משהו וכעת, אולי בעצם בכל יום, הוא מנסה להתחיל שוב מחדש.
רן יגיל, מבקר, סופר ועורך
אין עדיין תגובות