החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

ואז היא נעלמה

מאת:
מאנגלית: גיא הרלינג | הוצאה: | 2021 | 319 עמ'
קטגוריות: מתח ופעולה
הספר זמין לקריאה במכשירים:

48.00

רכשו ספר זה:

היא היתה בת 15. מוארת, קורנת, כל החיים לפניה. ואז, כאילו בלעה אותה האדמה, אלי נעלמה.

עשר שנים חלפו מאז שאלי נעלמה, אבל אִמה לורל מעולם לא איבדה תקווה שיום אחד תשוב ותמצא אותה. בינתיים היא חיה חיים של שגרה אפורה, מצומצמת, בהמתנה לגילוי חדש, לאיזה קצת חוט.

הכול משתנה כשיום אחד היא פוגשת בבית קפה זר כריזמטי מקסים. קוראים לו פלויד. לורל מתאהבת בו מיד, והוא בה. הם מבלים יחד, והוא גם מציג בפניה את  בתו  בת התשע — פופי — פיקחית, עירנית ובעיקר דומה לאלי כשתי טיפות מים.

מה קרה לאלי? לאן נעלמה? השאלות שלא הרפו ממנה מעולם רודפות את לורל ביתר שאת.

ומי עוד מסתיר מפניה סודות?

ליסה ג'ואל כתבה את ספרה הראשון, המסיבה של רלף, ב־1996בעקבות התערבות, והוא היה לספר הביכורים הנמכר ביותר באותה שנה. מאז כתבה תשעה ספרים שהיו כולם לרבי מכר בינלאומיים. ואז היא נעלמה הוא ספרה הראשון הרואה אור בעברית.

מקט: 15101362
היא היתה בת 15. מוארת, קורנת, כל החיים לפניה. ואז, כאילו בלעה אותה האדמה, אלי נעלמה. עשר שנים חלפו מאז […]

1

לורל פתחה את דלת הדירה של בִּתה ונכנסה פנימה. אפילו ביום ההוא, שהיה יפה יחסית, הדירה היתה חשוכה וקודרת. את החלון בחזית הסתיר שיח ויסטריה סבוך להחריד, ועל הצד השני של הדירה האפילה כָּליל החורשה הקטנה הצמודה אליה.

הדירה נקנתה בגחמה של רגע. האנה בדיוק קיבלה את הבונוס הראשון שלה ורצתה להוציא אותו על משהו מוחשי לפני שהוא יתפוגג. האנשים שמהם קנתה את הדירה מילאו אותה בדברים יפים, אבל להאנה אף פעם לא היה זמן לקנות רהיטים, ועכשיו הדירה נראתה כמו מקום כזה שעוברים אליו אחרי גירושים, כשרוצים להצטמצם. עצם העובדה שלא היה אכפת לה שאמא שלה באה לנקות כשהיא לא נמצאת היתה הוכחה לכך שהדירה היא לא יותר מחדר מלון משודרג מבחינתה.

לורל טיאטאה, מכוח ההרגל, לאורך המסדרון המטונף של האנה ומשם עד למטבח, שם הוציאה את חומרי הניקיון מתחת לכיור. נראה כאילו האנה לא היתה בבית בלילה שעבר. לא היתה קערת דגני בוקר בכיור, לא היו נתזים של חלב על השיש, לא היתה שפופרת מסקרה חצי פתוחה ליד מראת האיפור המגדילה על אדן החלון. גבה של לורל הפך לגוש של קרח. האנה תמיד חזרה הביתה. להאנה לא היה שום מקום אחר ללכת אליו. היא ניגשה אל תיק היד שלה, הוציאה את הטלפון, וחייגה את המספר של האנה באצבעות רועדות שנכנעו כשהשיחה עברה למשיבון, כמו תמיד כשהאנה היתה בעבודה. הטלפון נשמט מידיה אל הרצפה, ושם נחבט בצד הנעל שלה ולא נשבר.

'שיט,' היא סיננה לעצמה, הרימה את הטלפון ובהתה בו כעיוורת. 'שיט.'

לא היה לה למי להתקשר אליו, את מי לשאול: ראית את האנה? יש לך מושג איפה היא? החיים שלה פשוט לא עבדו ככה. לא היו חיבורים בשום מקום. רק איים קטנים של חיים פזורים פה ושם.

יכול להיות, היא חשבה, שהאנה פגשה גבר, אבל זה לא סביר. להאנה לא היה חבר, אפילו לא אחד, אף פעם. מישהו העלה פעם את התיאוריה שלהאנה אין חבר כי היא מרגישה אשמה על כך שלאחותה אף פעם לא יהיה. את אותה תיאוריה אפשר היה להחיל גם על הדירה העלובה שלה, ועל חיי החברה הלא קיימים שלה.

לורל ידעה שבעת ובעונה אחת היא גם מגזימה וגם לא מגזימה. כשיש לך ילדה שיצאה בוקר אחד מהבית עם ילקוט מלא ספרים כדי ללמוד בספרייה במרחק רבע שעה הליכה מהבית, ומאז לא חזרה מעולם הביתה, אין דבר כזה להגזים. העובדה שהיא עומדת במטבח של בתה הבוגרת, ומדמיינת שהיא שוכבת מתה באיזו תעלה רק כי לא השאירה קערת קורנפלקס בכיור, היא שפויה והגיונית לחלוטין כשמביאים בחשבון את ניסיון חייה.

היא הקלידה את שם החֶברה של האנה במנוע חיפוש והקישה על הקישור למספר הטלפון. ניתוב השיחות העביר אותה לשלוחה של האנה, ולורל עצרה את נשימתה.

'האנה מק מדברת.'

הנה הוא, קולה של הבת שלה, קצר רוח וחסר אופי.

לורל לא אמרה כלום, רק נגעה בכפתור הניתוק על המסך והחזירה את הטלפון אל התיק. היא פתחה את מדיח הכלים של האנה והחלה לרוקן אותו.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “ואז היא נעלמה”