החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

מזימת אפקט החממה

מאת:
הוצאה: | 2010 | 263 עמ'
קטגוריות: במבצע, מתח ופעולה
זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

"מזימת אפקט החממה" הוא ספר מתח חדש ומיוחד מאת ד"ר עדי בן-ארצי, שעלילתו נעזרת בכלים מדעיים לפיצוח תעלומת המאה וחשיפת הסוד: מי עומד מאחורי ההתחממות הגלובאלית?. הספר מתמודד עם השאלה, האם המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות ישפיע על הטרור העולמי?. הספר משלב עובדות מדעיות מדהימות ועלילה מרתקת שנקראת בנשימה עצורה. הספר הוא ספר מתח על רקע המהפכה הגדולה ביותר העוברת עלינו מאז המהפכה התעשייתית, היא מהפיכת האנרגיה. אפקט החממה והמלחמה בהתחממות הגלובאלית מובילים לחיפוש אחר אנרגיות חלופיות, למורת רוחם של יצרניות הנפט וארגונים אינטרסנטיים שונים. מלחמת האנרגיה גורמת למערבולת תככים ומזימות בין-לאומיות בהם מעורבים ארגונים כלכליים אדירים, ממשלות, גופי איכות סביבה חזקים, ספקיות הנפט וגופי הטרור העולמיים. בספר מתוארות, בין היתר, טכנולוגיות הנמצאות בחזית הידע האנושי. אין כאן מדע בדיוני, כל הטכנולוגיות קיימות ונמצאות בשימוש האדם. הקריאה בספר תשפוך אור על תהליכים גלובאליים המתרחשים בימים אלה ממש, ואשר ישפיעו על חיינו במאה השנים הקרובות. האם אפקט החממה הינו מעשה ידי אדם? האם ההתחממות הגלובאלית היא באמת מזימה? מי מושך בחוטים? האם זה אמיתי? האם זה באמת יכול לקרות…או שאולי זה כבר קרה…? בספר שזורים עובדות ונתונים מדהימים: כדור הארץ מתחמם…הקרחונים נמסים… אבל האם אנחנו אשמים?. יותר ויותר מדענים משתכנעים כי ההתחממות הגלובאלית אינה מעשה ידי אדם ומתברר כי אפקט החממה היה קורה כנראה, גם בלעדינו.

מקט: 4-575-88
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
סקירה על הספר בבלוגיה
סקירת הספר באתר סימניה
"מזימת אפקט החממה" הוא ספר מתח חדש ומיוחד מאת ד"ר עדי בן-ארצי, שעלילתו נעזרת בכלים מדעיים לפיצוח תעלומת המאה וחשיפת […]

פרק 1: ביקור במרכז האנרגיה – חבורת נערים ונערות קולנית ועליזה, תלמידי בית ספר, יחד עם מורתם, עשו את דרכם אל עבר האולם הגדול, שעל קירותיו סביב תאי זכוכית ובהם נתונים מוצגים שונים. במרכז האולם ניצבה טריבונה בת חמש שורות של מושבים הפונים אל עבר מסך לבן גדול, התלוי בזווית מהתקרה.

המורה, בשנות העשרים לחייה, ניגשה למדריך, עובד החברה, אשר ניצב בנקודת ההתחלה של הסיור. המדריך, לבוש מדים ירוקים מחויטים, קיבל את פניה בחיוך והורה לה לכנס את הילדים בסמוך לקו הלבן.

"שלום, שמי ארלין," הציגה המורה את עצמה.

"בוקר טוב, אני ג'ק," ענה המדריך במבוכה קלה.

סמל כתום, שהיה צמוד למקטורנו של המדריך, משך את תשומת לבה של המורה. במרכז הסמל נראה מֵכל שחור גדול, שממנו נמשכים קווים דקים ובחלקו העליון קרן אור אנכית רבת עוצמה, החודרת מבעד לעננים ונבלעת בתוכו.

"אני רואה שאת מגלה עניין בסמל החברה," אמר המדריך ומתח את חזהו. "עלייך להתאזר בסבלנות, עוד מעט תתבהר לך המשמעות של כל אחד מרכיבי הסמל." בעודו מדבר, סימן בידו לילדים הקרבים אליו היכן לעצור.

"הילדים מלאי סקרנות, זה דבר שלא רואים כיום הרבה בקרב בני נוער," אמר.

"הכיתה היא 'כיתת מדעים', והילדים בכיתה זו בחרו בנושא זה כנושא מרכזי," אמרה המורה וסימנה לילדים להתקרב לעברה. הילדים, אשר התפזרו בינתיים ברחבי האולם הגדול, כשהם מביטים בסקרנות במצגות השונות, החלו להתקרב במהירות אל קו ההתחלה כשהם חסרי סבלנות.

"בוקר טוב," פתח המדריך בהסברו, "אתם נמצאים במרכז האנרגיה של מתקן 'קרן שמש'. מישהו מכם יודע למה משמשת אותנו האנרגיה?" פנה אל הילדים כשהוא מתקדם אל עבר תיבת המיצג הראשונה.

"כדי להניע מכוניות," ענה אחד התלמידים.

"נכון, אנו זקוקים לאנרגיה כדי להניע את המכוניות, האוטובוסים והמטוסים שלנו. אנו זקוקים לאנרגיה כדי להפעיל את מפעלי התעשייה ולהניע את הרכבות והאוניות. אנחנו זקוקים לאנרגיה גם כדי להפעיל את כל המכשירים בבית ואת כל השירותים העירוניים, כמו רמזורים ותאורת רחוב. האנרגיה דרושה לנו כדי לקיים את החיים בכל מקום."

בעודו מסביר, נעזר המדריך במיצג תוך שהוא מכוון סמן לייזר קטן על הדגמים הקטנים המוצמדים ללוח המתכת בחלקו האחורי של הארון.

"פעם האנרגיה הזולה והזמינה בעולם כולו הייתה דלק. דלק אשר נשאב ממעמקי האדמה, זוקק ושימש כמקור אנרגיה על-ידי שרפתו," הסביר המדריך והוביל את הקבוצה אל המיצג הבא. "כאן ניתן לראות אילו צרכנים השתמשו בעבר בדלק כמקור אנרגיה עיקרי," אמר בעודו מפנה את קרן הסמן אל עבר דגמים מוקטנים של מכוניות, רכבות, תחנות כוח וצרכני דלק שונים.

"מהי לדעתכם הסיבה שבגללה חיפשו תחליף לדלק כמקור אנרגיה?" פנה לתלמידים.

בשלב זה התערבה המורה לראשונה בדבריו. "אני המורה שלהם לאיכות הסביבה. המורה לאנרגיה שהיה אמור ללוות את הכיתה בסיור זה חלה," אמרה. "מדוע שרֵפת הדלק פוגעת באיכות הסביבה?" פנתה אל התלמידים בשאלה מכוונת, וניכר שהיא מצפה לתשובה נכונה על שאלה שכבר נדונה בכיתה.

"בגלל הפיח שהעשן גורם," ענה אחד התלמידים. "נכון, מה עוד?" התלמידים הביטו זה בזה, מנסים להיזכר בתשובה נוספת.

"שימו לב," משך המדריך שוב את תשומת לב התלמידים. "הדלק מתפרק בתהליך הבעירה ומתחבר עם החמצן באוויר. בתהליך זה הוא יוצר תרכובת חדשה הנקראת דו תחמוצת הפחמן." בתוך כדי הסבר, הפנה את קרן הסמן אל סכימה המתארת את התגובה הכימית האופיינית לתהליך הבעירה של דלק, אשר הייתה מוצגת בגדול ובצבעים בולטים לעין.

"מה עושה דו תחמוצת הפחמן?" שאלה המורה.

"דו תחמוצת הפחמן מצטבר באטמוספרה וגורם לכדור-הארץ להתחמם," ענה אחד הילדים. היה ניכר על פני הילדים כי שמעו על כך יותר מפעם אחת, אך לא זכרו את התשובה המדויקת.

"נכון," ענה המדריך והבחין בחיוך של שביעות רצון עולה על פני המורה. "דו תחמוצת הפחמן המצטבר באטמוספרה יוצר מעין בידוד בינינו לבין החלל. קרני השמש חודרות דרך המעטה, אך החום שנוצר אינו יכול לעזוב את כדור-הארץ וגורם להתחממותו. זה מה שנקרא 'אפקט החממה'," הסביר המדריך בעודו מוביל את הקבוצה למצגת האחרונה.

"כאן אתם יכולים לראות מה היה עלול לקרות אם היינו ממשיכים לנצל את הדלק בתור מקור האנרגיה העיקרי שלנו. מעבר לזיהום האוויר והמחלות שזה היה יוצר, הייתה טמפרטורת כדור-הארץ עולה במספר מעלות צלסיוס בכל עשור." קרן הסמן נחה על פני דגם המתאר את התפשטות הים עקב המסת הקרחונים בקטבים והצפת היבשת.

"עכשיו אתם מוזמנים לגשת ולהתיישב מול המסך ולצפות בסרט שיסביר לכם על העיקרון של ניצול אנרגית השמש שלנו." טרם סיים את דבריו, פנו הילדים בריצה אל עבר הספסלים והחלו תופשים מקומות ישיבה.

"בעוד רגע יסתיים החלק המעניין אותך בסיור," פנה המדריך למורה, רומז כי המשך הסיור אינו קשור עוד באיכות סביבה.

"כפי שאתה בוודאי יודע, אין נושא בעולם שאינו כרוך באיכות הסביבה, וחוץ מזה, המורה לאנרגיה הוא חבר טוב שלי," ענתה המורה וחיוך עלה על שפתיה.

האורות באולם עומעמו וסרט החל לרצד על המסך. "כאן הכול התחיל," נשמע קול מסביר. בתמונה נראה מגדל גבוה עשוי בטון ובחלקו העליון מספר דלתות, זו מעל זו, בקומות, כמו מגדל של מעלית. בזווית הצילום המשתנה היה ניתן להבחין כי בסמוך למגדל פרוש שדה מראות גדול. מראות ענק, הניצבות זו ליד זו ומרכזות את אור השמש לכיוון אחד הפתחים שבחלקו העליון של המגדל.

"זהו מגדל השמש הנמצא במכון ויצמן בישראל. כאן פיתח צוות מדענים שיטה להפרדת מים למרכיביהם הבסיסיים – חמצן ומימן," הסביר הקריין.

בשלב זה נראה בסרט פנים המגדל. מֵכל שחור ניצב במרכז חדר קטן, וקרן שמש, החודרת דרך פתח בקיר, מלבנת את דופן המכל. "המכל הזה נקרא ריאקטור, והוא עשוי מחומר קראמי המסוגל לעמוד בטמפרטורות גבוהות מאוד. קרן השמש מחממת את הריאקטור לטמפרטורה של למעלה מ- 2,500 מעלות. למכל זה מוזרמים מים. המים, המוחדרים בלחץ ובאים במגע עם דופן הריאקטור, המחוממת על-ידי קרן השמש המרוכזת, מתפרקים מיד לגזים. כל שנותר כעת לעשות זה להפריד את המימן מהחמצן. את החמצן משחררים חזרה לאוויר, ואילו את המימן אוגרים ומשתמשים בו כמקור אנרגיה," הסביר המדריך על רקע כתוביות הקרדיט של סוף הסרט.

"אבל איך המימן, שהוא בעצם חלק מהמים, גורם למכוניות ולאוטובוסים לנסוע?" שאל אחד התלמידים.

"בואו ואראה לכם," השיב המדריך, מסמן לילדים לבוא אחריו לכיוון היציאה מהאולם. "אפשר לנצל את המימן על-ידי שריפתו במנוע המכונית, בדיוק כפי שהשתמשנו בדלק הישן שהכרנו. המימן מתערבב באוויר בתא הבעירה ויוצר פיצוץ המניע את המכונית, כמו דלק רגיל. בשריפת מימן לא נפלט, כמובן, דו תחמוצת הפחמן, אלא רק אדי מים. היתרון בשימוש במימן כמקור אנרגיה, במקום בדלק או בפחם, הוא שצפיפות האנרגיה במימן גדולה פי שלושה ממקורות אנרגיה מתחרים. כלומר, עם ליטר מימן אפשר לנסוע פי שלושה קילומטרים מאשר עם ליטר דלק, וזה משמעותי מאוד. המימן שאנחנו מייצרים כאן במרכז האנרגיה, משמש ברובו לייצור חשמל באמצעות תגובה כימית בתהליך שגם הוא אינו יוצר דו תחמוצת הפחמן ולכן אינו גורם להגברת 'אפקט החממה'."

"ומה לגבי בטיחות?" שאלה המורה, "האם אין המימן נוטה להתפוצץ?"

  1. :

    I would like to order a hard copy of this book. Please advise.

הוסיפו תגובה