החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

שנאת חינם… לאן?

מאת:
הוצאה: | 2012 | 184 עמ'
קטגוריות: עיון
זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

מה מביא מדען ניסויי, איש מעבדה, לכתוב על נושא השנאה? פרופ' רנה ח' לוי, נוירו-פרמקולוג שחי בסיאטל, "גויס" לעשייה הזאת לפני שנים דרך מערך לא צפוי. פרופ' לוי החל לסקור את הספרות הקיימת בנושא, ולהפתעתו הרבה, לא מצא הגדרה מפורשת לצירוף המילים "שנאת חינם". זה נראה מוזר, היות וידוע לכול שהמושג "שנאת חינם" התקשר עם הגלות הממושכת ביותר שגלה העם היהודי מארצו. עניין אותו במיוחד ההבדל, אם קיים כזה, בין שנאה "רגילה" למושג היהודי של "שנאת חינם" או שנאה נטולת יסוד. הוא הופתע יותר לגלות שאין בקרב המומחים הגדרה מוסכמת לרגש האנושי הבסיסי הקרוי שנאה, ועם זאת כל אחד נתקל בו בשלב זה או אחר בחייו.

בספרו "שנאת חינם לאן?" מאפיין פרופ' לוי את תופעת השנאה, כפי שהיא מתוארת על ידי פסיכולוגים ועל ידי הנוירו-ביולוגים, לצד אבחנה בין שנאה לשנאת חינם. הוא מנסה לשים את האצבע על מקור הרוע, על שורש השנאה, ומגיע להבנה ששנאת חינם מתנהגת כסוג של מחלה מידבקת, המרעילה יחסים בין-אישיים באשר הם, בתוך המשפחה, בין ידידים או במקום העבודה, ויותר מכך – היא מקעקעת את האחדות השוררת בעם היהודי. לוי מנתח את העם היהודי כמכלול. הוא צולל לתוך מקורות שונים – היסטוריוסופיים, תיאולוגיים, ותולדות המפעל הציוני – כדי לגבש ניתוח של השנאה בקרב עם ישראל, כולל זו שהובילה לאלפיים שנות גלות.

הספר "שנאת חינם לאן?" מציב בפני הקורא אתגר לא פשוט: להבין את משמעותה של שנאת חינם, ועל ידי כך לתעל אותה לאפיקים פחות מזיקים ולרסן את ביטוייה.

"שנאת חינם לאן?" פורסם במקור באנגלית, ב-2011 בהוצאת Green Publishing House.

פרופסור רנה ח' לוי הוא בוגר המחלקה לרוקחות באוניברסיטת פריז ובעל תואר דוקטור לכימיה תרופתית מאוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו. הוא פרופסור אמריטוס לפרמקולוגיה בבית הספר לרוקחות של אוניברסיטת וושינגטון. פרופ' לוי פרסם מאות מאמרים מחקריים, בעיקר בתחום הנוירו-פרמקולוגיה. הוא חבר באגודה האמריקנית לקידום המדעים וזכה לאחרונה בפרס מפעל חיים על עבודתו בתחום הטיפול באפילפסיה.

מקט: 4-335-229532
 הורד/י דוגמה חינם לאייבוקס    הורד/י דוגמה חינם לקינדל

מבוא

מה מביא מדען ניסויי, איש מעבדה, לכתוב על נושא השנאה? למה לעבור מארבעים וחמש שנות "מדע קשה" למה שיכול במקרה הטוב להיקרא "מדע רך"?1

היה לכך קשר מועט מאוד עם מדע. "גויסתי" לעשייה הזאת לפני כמה שנים דרך מערך נסיבות לא צפוי. זה קרה אחרי אחת ההרצאות שלי. כשהתכוונתי לעזוב, ניגש אליי רב צעיר. הוא הציג את עצמו ושאל בנימוס רב אם אהיה מוכן להרצות על "שנאת חינם" בפני הקהילה שלו. האיש הצעיר ידע שבקשתו מוזרה, אך יישוב הדעת והרצינות שהקרין סיפקו הרבה מן ההקשר החסר. השבתי באדיבות שהקשר בין נוירו-פרמקולוגיה לשנאת חינם קלוש למדי, אך אהיה מוכן לשקול את בקשתו.

מתוך סקרנות גרידא סקרתי במהירות את הספרות הקיימת בנושא, בציפייה למצוא אינספור ספרים, שיספקו חומר רקע להרצאה אחת. להפתעתי הרבה, לא מצאתי הגדרה מפורשת לצירוף המילים "שנאת חינם". זה נראה מוזר, היות וידוע לכול שהמושג "שנאת חינם" התקשר עם הגלות הממושכת ביותר, שגלה העם היהודי מארצו. עניין אותי במיוחד ההבדל, אם קיים כזה, בין שנאה "רגילה" למושג היהודי של שנאת חינם או שנאה נטולת יסוד. הופתעתי עוד יותר לגלות שאין בקרב המומחים הגדרה מוסכמת לרגש האנושי הבסיסי הקרוי שנאה.

זה היה הרגע שבו התעוררה הסקרנות המדעית שלי ונכנסה לפעולה. חקרתי את הנושא, ובסופו של דבר הכנתי הרצאה בת חמישים דקות. הצגת הדברים כללה תיאור של מאפייני השנאה על סמך הידע שנצבר בפסיכולוגיה ובנוירו-ביולוגיה, לצד אבחנה בין שנאה לשנאת חינם. העליתי את הסברה ששנאת חינם היא מושג יהודי, שבא לעולם בעקבות שנאה שערערה את הדבק שליכד את העם היהודי לאומה אחת כשלא חי על אדמתו. הדבק הזה נקרא ערבות הדדית. ההרצאה לימדה גם ששנאת חינם מתנהגת כסוג של מחלה מידבקת, המרעילה יחסים בין-אישיים באשר הם, בתוך המשפחה, בין ידידים או במקום העבודה, והחשוב מכול — היא מקעקעת את האחדות השוררת בעם היהודי, כך שהוא מאבד את חזקתו על ארץ ישראל.

התגובות להרצאה היו מעל ומעבר לציפיות. דומה שהנושא נגע בעצב רגיש של המאזינים. תקליטורים של ההרצאה הוכנו ואזלו במהירות. אשתי, שהייתה עדה לתגובות הנלהבות של הקהל, החליטה כי מוטלת עליי האחריות לכתוב את חומר ההרצאה במתכונת רשמית.

ברגע שהתחלתי במלאכה, התחוור לי שעל אף הצלחתה של ההרצאה המקורית, המיקוד שלה היה צר, בהיותה מכוונת ליהודים אורתודוקסיים החיים בתפוצות. בפועל, שנאת חינם מציבה אתגר בפני העם היהודי בכללותו, כולל, כמובן, אלה החיים בישראל. היהודים בישראל הם החברה היהודית האוטונומית הראשונה שקמה מזה מאות שנים. הם מתמודדים עם הבעיה של שנאת חינם על בסיס יומיומי ובמישורים שונים — כלכלי-חברתי, תרבותי, דתי ופוליטי. זאת ועוד, על רקע הזיקה שנוצרה בין שנאת חינם לגלות מארץ ישראל כפרדיגמה היסטורית לאורך ההיסטוריה היהודית, עצם קיומה של מדינת ישראל מעלה שאלה ייחודית: האם הפרדיגמה פועלת גם הפוך, דהיינו: האם שיבת היהודים למכורתם ב-1948 מציינת את קץ שנאת החינם בקרב היהודים?

אולם כיצד יהודי שלא חי מעולם בישראל יכול להתיימר להבין ולתאר במדויק היבטים אישיים בחייהם היומיומיים של ישראלים? יש מקום לתהייה כזאת, אך לא הייתה דרך לעקוף את השאלות שלעיל בדבר הקמת מדינת ישראל: הימנעות מהן פירושה היה ביטול המיזם.

הבנת התופעה של שנאת חינם כרוכה בהבנת המהות היסודית של היחסים בין יהודי אחד ליהודי אחר: זה דבר שאי-אפשר לעשותו דרך בחינת קהילות יהודיות בתפוצות. אפשר להגיע להבנה כזאת רק מתוך מחקר רציני של יחסי יהודים עם יהודים בחברה היהודית האמיתית היחידה, מדינת ישראל. וכך נותרתי עם אפשרות אחת בלבד: להשקיע בכך את מיטב מאמציי, בתקווה שישראלים הקוראים את הספר יבינו שהם ממלאים תפקיד מרכזי בחייהם של כלל היהודים.

כדי לגשת לחקר הטבע והמעמד של נושא שנאת החינם בישראל, מן ההכרח לבחון השפעת גורמים חיצוניים על החברה הישראלית, כמו האיבה האסלאמית האנטי-ציונית וההתנגדות האנטישמית המערבית בעת האחרונה (ראה פרקים 5 עד 7). הרגשתי שהבנת שורשי השנאה החיצונית הגלובלית כלפי ישראל תצמצם את הנטייה להפוך אותה לסלע מחלוקת מפלג בתוך החברה הישראלית. כמו כן חשתי כי הדבר יסייע במתן תשובות לשאלות הקיומיות החדשות שמעלה התנועה הפוסט-ציונית.

עוד תולדה של ההבנה הזאת היא ההצעה ליזום תכנית ערבות הדדית גלובלית שתכלול את ישראל והתפוצות (פרק 8). אפשר להילחם בשנאת חינם ולגבור עליה ברמה האישית, אם מכירים בה כמחלה ממארת, הגורמת סבל וכאב בתוך משפחות יהודיות. כמו סוגים אחרים של מחלות סמויות, נוכל לכבוש אותה אם נחשוף אותה לאוויר העולם ונתייחס אליה רשמית בתכנית הלימודים של בתי הספר היהודיים. שני הפרקים האחרונים בספר (9 ו-10) מציגים בפירוט, שלב-אחר-שלב, גישות למניעת מקרים חדשים ולתיקון מקרים קיימים של שנאת חינם.

נכון לעכשיו הפכה השנאה לסוגיה כלל-עולמית בהיותה גורם למלחמות ולרצח עם. תקוותי שבניתוח זה של מושג שנאת החינם, המתמקד במאבקו המתמשך של עם אחד ברגש השנאה האנושי, יהיה משום עניין לציבור הרחב יותר, הלא יהודי. הוא מוגש לכול מתוך הכרה עמוקה בעניות דעתי.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “שנאת חינם… לאן?”