שיחה זוגית

בספרם החדש, שיחה זוגית, מציגים רבקה וחן נרדי זוגיות בדיאלוג כן, אמיתי וכואב שמגלה ללא כחל ושרק את סיפור הנישואים העכשווי. יש בדיאלוגים, יושר, אומץ לב ומוּכנוּת לשתף את הקורא בהתמודדות "הכמעט בלתי אפשרית", עם זוגיות שמנסה למלא צפיות הדדיות של שוויון, כבוד הדדי והערכה אישית ומקצועית, זוגיות שמנסה לטפח נדיבות, הבנה ואמפתיה. נקודת המבט מעוגנת בחשיבה פמיניסטית-הומניסטית שרואה את הזוגיות כאבן בוחן ליכולתנו ליצור חברה שוויונית והוגנת. הספר מנתח שבעה מצבים קיומיים בזוגיות שכל בני זוג חווים בדרך צמיחתם האישית והזוגית. המיוחד בספר שהוא נוגע בצורה חדשנית ואמיצה בנושאים שלא הרבה כותבים עליהם כמו: מורכבות הקשר בין מין לשוויון והשלכותיו על האירוטיקה במערכת הזוגית, נושא שמעסיק מאוד את הזוגות הצעירים שעדיין לא נישאו, כמו את הזוגות הנשואים שחווים על בשרם את ההשלכות של השוויון על התפקוד המיני. לספר תרומה סוציולוגית נכבדה להבנת הדינמיקה של היחסים הזוגיים בחברה משתנה שמדברת על שוויון ובפועל מאד רחוקה ממנו. הציפיות הזוגיות ההדדיות בראשית הדרך אינן עולות בקנה אחד עם המצבים המשתנים בזוגיות המודרנית. כתוצאה מכך מנפצים הקונפליקטים את הקן המשפחתי וגורמים ליותר ויותר גירושין.

מקט: 4-1081-3

קטע וידאו/אודיו קשור

סקירה

הקדמה: המשורר יהודה עמיחי מציע לנו לא להרבות דיבור –
"אילו נשארנו יחדיו, היינו
יכולים להישאר דממה".
'הלוואי שכך יכולנו', חשבתי.
אבל אנחנו לא.
ולכן השבתי לו:
"כך בְּאֶרֶץ המשוררים,
רצינו כל כך לגור בה,
והוגלינו משָׁם לארץ האנשים, בשר ודם
ועכשיו אנחנו זקוקים לכל המשפטים 'הארוכים והמסודרים',
והדממה לא תועיל לנו.
אנחנו צריכים לדבר
כדי להישאר יחדיו".
במקום אחר ובזמן אחר המליצו לגברים: "אל תרבה שיחה עם האישה", (פרקי אבות פרק א משנה ה).
האומנם שיחה בין גבר לאישה כה מסוכנת לגבר עד כי יש להזהירו מפניה? שיחה עם האישה נתפסת על ידי גברים רבים כהתרחשות הנעה על הרצף שבין המיותר לבין המסוכן.
שדה קרב שיש בו מפסיד קבוע ומנצחת קבועה. בין אם זו "דממה פיוטית" של אוהבים, בין אם זו "דממת התחמקות מאישה פטפטנית" לא טובה היא עבורנו.
הקשבנו לנשים ולגברים בקבוצות שאנו מנחים.
וכך אמרו גברים רבים:
-"כשהיא אומרת לי, 'אנחנו צריכים לדבּר', אני נכנס לכוננות ספיגה כי אני יודע שזה תמיד שהשיחה תהיה על כמה אני לא בסדר".
-"אני רק מתחיל משפט, היא קוטעת אותי ומתחילה לדבר מרתון. שיחה זוגית? כבר מזמן התייאשתי מלשוחח איתה".
-"שיחה זוגית? אני לא מאמין בדיבורים. בני זוג שבאמת אוהבים, צריכים להבין זה את זה בלי לקשקש את עצמם לדעת, לכן כשהיא מתחילה לדבר, אני עובר לתדר אחר".
-"שיחה זוגית? הכי טוב לשתוק! היא חזקה במילים, זה המגרש שלה. אין לי סיכוי לצאת צודק. תמיד אהיה אשם במשהו".
-"בשבילי שיחות זה צרות. כשאנחנו משוחחים זה תמיד איכשהו נגמר בריב".
והנה מה שאמרו נשים:
"אני כל כך מתגעגעת לשיחות שהיו לנו בתחילת הקשר. כל כך אהבתי להקשיב לו, לשתף אותו במחשבות שלי".
"פשוט משעמם לי איתו. אין לנו שיחות. הוא יושב לו מול הטלוויזיה או מול המחשב שלו ורואה כל פנייה שלי אליו כהטרדה".
"הוא לא מדבר איתי על הרגשות שלו. וכשאני מדברת על הרגשות שלי הוא נעשה ציני וקצר רוח".
"אני מדברת המון כי הוא בכלל לא מדבר. אני לא אוהבת את עצמי ככה אבל אין לי ברירה. אני מדברת כדי ליצור קשר איתו, אבל הוא בורח למחשב או לטלוויזיה".
"חלק גדול מהבעיות שלנו בזוגיות יכול היה להיפתר בשיחה זוגית. הבעיה היא שאנחנו מדברים רק על נושאים טכניים: מי ייקח את הילדים מהגן, מי ילך איתם לקופת חולים, מי ייקח את המכונית למוסך וכאלה".
השיחה הזוגית נתפסת על ידי נשים רבות כאמצעי חיוני לחיזוק הזוגיות. נשים מתייחסות לשיחה הזוגית כדרך לתת ולקבל רגשות חיבה ואהבה, כאמצעי של פורקן רגשות כמו תסכול, כאב, צער, עלבון, כדרך להתמודד עם קצר בתקשורת עם בן הזוג, בירור ופתרון בעיות, וגם כדרך לבלות את הזמן בנעימים. נשים רבות כמהות אל השיחה הזוגית ובהעדרה הן חשות רגשות קשים כמו צער, בדידות, תסכול, החמצה וכעס.
הבדלי התפיסה הללו מייצרים קצרים, שתיקות, עימותים, אלימות מילולית ובעיקר ויתור על אפשרות הדיאלוג.
אך בכל זאת הם מדברים, אבל על מה? ואיך?
על מה באמת משוחחים בני זוג? שאלה תמוהה. יש אולי לשאול – על מה הם מרשים לעצמם לשוחח? פעם הם ידעו. בהתחלת ההתחלות כשגייסו אנרגיה נפשית למצוא חן זה בעיני זה וליקטו מתוכם את כל המילים הטובות והיפות, מילים של נפש. כן, הימים הטובים ההם, ימי החיזור הלוהטים, המעודנים, החיזוריים, המבטיחים – אהבה רומנטית, נצחית, חברות אמת, אינטימיות, תשוקה וביטחון – והכול בחבילה אחת מהודקת היטב – לעולמי עולמים.
אז למה הם אינם מדברים עוד במוזיקה דיאלוגית, חמה, אינטימית? למה מה שנותר הוא לעיתים לחן צורם, אינסטרומנטלי – "תלך", "תביאי", "תתקן", "תטפלי"… האם זה קורה להם רק בשל עומס החיים המודרניים, התובעניים, הבולעים אותם? האם בגלל השיעמום? אולי הפחד? ואולי כי נגמר להם מדיבורים עקרים שלא מביאים אותם לשום מקום? מה קורה להם? מה קורה לכל כך הרבה זוגות, נשים וגברים שחלמו וחלמו כי יוכלו לחידת הזוגיות הזאת, היכן שרבים ורבות כל כך נכשלו לפניהם.
ספרים רבים נכתבו על זוגיות. גם אנחנו בין הכותבים. לחוד וביחד. כל כך הרבה מילים על מצוקת הזוגיות שהולכת ונחשפת כל דור מחדש, ובעיקר בדורות האחרונים כשרעידת אדמה ממשית מאוד התחוללה ביחסי המינים. עיניהן של נשים נפקחו לראות בבהירות מאיימת את מצבן במשפחה, בזוגיות, בחברה. מציאות שיש בה דיכוי רוחני, נפשי וכלכלי. ואחר כך נפקחו לאט לאט גם עיניהם של גברים לראות את מצבם החדש מול אישה שהייתה בעבורם חידה, אך בשליטתם, ואילו עכשיו גם מלאכת הפענוח שלה קשה יותר וגם שליטתם בה הלכה ואבדה להם. הם חווים את השוויון ואת הרוח הפמיניסטית כאיום ומתקשים להבין כי השוויון בין נשים וגברים יכול לתרום לאיכות חייהם. כבר כמה עשורים שהשינוי הזה, רעידת אדמה של ממש, הוא כאן, משפיע על כולנו.
גברים רבים מופתעים, נרתעים. הם אינם מורגלים בשפה החדשה הזאת – השפה המאחדת בין לב לתבונה, שפה המגדירה מחדש מושגים כמו שיתוף, חברות, אינטימיות ומיניות.
אז למה עוד ספר? הוא איננו מביא מחקרים חדשים, אף לא מנתח מחדש תיאוריות טיפוליות, אף אין הוא פורץ דרך בהצגת מודל טיפולי חדשני. הוא ספר אחר, שונה, ספר שכולו שיחה בין בני זוג, על כל מה שבדרך כלל לא מדברים: על כאבי הלב העמוקים, התהיות – "מה אני עושה איתה?" "למה אני עדיין פה, איתו?" הוא חושף בנועזות תחושות אמביוולנטיות, תחושות מלאות סתירות פנימיות, שיש לכולנו ביחס לזוגיות – רוצים ונרתעים, אוהבים ושונאים, סולחים ונוקמים, קשים ורכים – והכול באותה נשימה שיש בה גם געגוע ורעב לשלמות, לאחדות חסרת פשרות.
עולמות התוכן שספר זה עוסק בהם לקוחים מחיינו המודרניים: מה בין כוח לחולשה ביחסינו הזוגיים, האם מותר לנו להחזיק סודות, האם יש הבדל בין סודות "טובים" לסודות "רעים"? על משמעות ה"כימיה" בינינו החוזרת ומשתקפת בשפת הגוף שלנו, על שיתוף פעולה וחברות, על ה'לחוד' וה'ביחד' שלנו כאנשים פרטיים, כזוג, על ההבדלים בתפיסת עולמנו כגבר ואישה, הבדלים ה"משגעים" אותנו וגם כה מרתקים אותנו, על מיניות ואירוטיקה וגם על הזוגיות שלנו המפליגה לטיולים מחוץ לשגרת חיינו. אנחנו משוחחים בגילוי לב אישי ולעיתים בוחנים את הדברים גם בפרספקטיבות חברתיות-פסיכולוגיות-אידיאולוגיות.
שיחה זוגית הוא ספר המעניק תובנות חדשות לשיח הזוגי. לא נוכל להימלט מהדיאלוג הזה שהוא המפתח להבנה, לאמפתיה, להכלה ולסליחה, בלעדיהן לא נוכל לה לזוגיות בעידן הזה.

ד"ר רבקה נרדי, ד"ר חן נרדי
ינואר 2010