החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

רגש והרגשה

מאת:
הוצאה: | 2020 | 337 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

42.00

רכשו ספר זה:

לרגשות חשיבות רבה בכל הנוגע לתפקודו ולהישרדותו של האדם. בספר רגש והרגשה מוצגת תאוריה מקיפה, יסודית ומנומקת על רגשות. התאוריה שופכת אור על מהות הרגשות ומעניקה כלים המסייעים להבנת השפעתם על תהליך קבלת ההחלטות ולהבנת המשמעויות השונות של תיעול הרגשות. בבסיס התאוריה עומדת הבחנה קטגוריאלית בין רגש ובין הרגשה. רגש (כגון כעס או פחד) מוגדר כהיערכות פיזיולוגית וקוגניטיבית של האדם במצבים הנתפסים בתודעתו כקריטיים ומחייבים קבלת החלטה אופרטיבית מהירה. הרגשה (כגון הנאה או סבל) מוגדרת כגורם הכוונה רגשי שנועד לדלות אל התודעה תכנים המשפיעים על תהליך קבלת החלטות.
על אף שהדיון בספר זה אינו מתעלם ממחקרים בפיזיולוגיה של המוח, ולעיתים אף מתבסס עליהם, הוא אינו מביא אותם כסימוכין בלבדיים. זאת, מתוך הבנה שדיון בנושא רגשות מלכתחילה אינו יכול להיות מוכרע על פי קריטריונים מדעיים בלבד. התפיסה האנושית מורכבת ודינמית. רגשות והרגשות מושפעים מהניסיון האישי המצטבר של האדם ומהמוסכמות בחברה שגדל בה. אין רגע שבו אדם חדור ברגש אחד בלבד, ואין רגש שהגדרתו אובייקטיבית ואוניברסלית. לכן, אף שהתאוריה על הרגשות נכתבה כאמור בזיקה לממצאים חשובים בפיזיולוגיה של המוח, מובעת הסתייגות מתקפותן המדעית של מסקנות המורות כביכול על הקבלה בין התהליך הפיזיולוגי והתודעתי בכל הנוגע לרגשות ולהרגשות.
רגש והרגשה הוא ספר המשך לספר חלום וזיכרון (2016) שנכללות בו ארבע מסות: על התפיסה; על הזיכרון; על השינה ועל החלום. הספר רגש והרגשה דן ברגשות ובהרגשות בהסתמך על ההנחות התאורטיות שהוצגו בספר הקודם וממשיך את השפה הייחודית שפותחה בו. הוא כתוב בשפה נהירה שמנגישה את נושא הרגשות לקהל רחב שמתעניין בו.
בשנים האחרונות חיבר משה מנשהוף מאמרים וביניהם: "ימי הביניים של החשיבה החופשית והיצירתית" (2017), "האם הכרחי להניח את קיום הלא-מודע" (2017), "הגורם הבסיסי לשינוי בפילוסופיה של ויטגנשטיין" (2016), "היצר הוא אחד" (2019) ו"רפלקס ואינסטינקט" (2019). נוסף על הספר חלום וזיכרון (2016) כתב מנשהוף רומנים בסוגת המדע הבדיוני: אופוריה (1994), הכפיל הווירטואלי (2010) והאחרים (2014); רומן פילוסופי-פסיכולוגי: עמוס – גואל הגורל (2012) וסיפור פילוסופי בחרוזים: סיפור המטמון באי ודאות (2012). כמו כן תרגם וערך את שירת רוּמי – תרגום שירים מהמַתְ'נַווי ופרקים בהגותו של ג'לאל אל-דין רוּמי (2013).

מקט: 4-128-100
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
לרגשות חשיבות רבה בכל הנוגע לתפקודו ולהישרדותו של האדם. בספר רגש והרגשה מוצגת תאוריה מקיפה, יסודית ומנומקת על רגשות. התאוריה […]

מבוא

הדיון ברגשות המובא בספר זה מבוסס על היסודות התאורטיים שהוצגו בספר חלום וזיכרון, שקדם לו. כמו בספר הקודם, גם כאן הגישה פילוסופית בעיקרה. לפיכך, הדיון אינו מלווה במחקרים פסיכולוגיים של תשאול נבדקים וניתוח סטטיסטי או אחר של הממצאים. עם זאת, יש בדיון שימת לב להתפתחויות המדעיות העדכניות, והוא אף מתבסס מדי פעם על מחקרים שונים, בעיקר בתחום חקר המוח.

למעשה, גם פסיכולוגים ומדענים מבססים את מחקריהם על תאוריה שהיא פילוסופית מעיקרה. קיימים לא מעט מקרים שבהם מדעני חקר המוח, שיש להם ספקות בנוגע לממצאים מדעיים ואחרים, מתייחסים דווקא לתאוריה הפילוסופית שהניחו בבסיס מחקריהם כאל אקסיומה שאינה מוטלת בספק ואינה עומדת למבחן.

בספר הזה תוצג תאוריה שתוכל להיות בבחינת מפת דרכים עבור מחקרים, בעיקר בחקר המוח, וכך תשמש חלופה שתציב סימני שאלה בנוגע לאותן הנחות פילוסופיות שמתייחסים אליהן כאל אקסיומות. התאוריה שמוצגת כאן, גם היא, כמו כל תאוריה פילוסופית, אינה מדעית במלוא מובן המילה, ואינה יכולה להיות כזאת.

העוסקים בתחומים פסבדו-מדעיים למיניהם – כמו מקצת החוקרים בתחומי הפסיכולוגיה השונים – נשבים במקרים לא מעטים במניפולציות מתוחכמות. הם מסתמכים על אי אלו ממצאים שהושגו בתנאי מעבדה, מכפיפים אותם לחישובים סטטיסטיים ויוצרים תבניות אשר אין בהן אלא אחיזת עיניים והולכת שולל. הבעיה הגדולה היא שמחקרים אלה מוצגים כמדעיים כיוון שעונים על קריטריונים של כתבי עת מדעיים נחשבים שמוכנים לפרסמם. בהסתמך על כך, הממצאים הכביכול מדעיים הללו מצוטטים לעיתים כאורים ותומים. הקריטריונים של כתבי עת מקצועיים אמורים לסייע בבירור וזיקוק ממצאים מדעיים אמינים, אך למרבה הצער, בלא מעט מקרים הדגש הוא על כתיבה אקדמית מוקפדת והצגת מחקרים על פי הכללים הפורמליים הנדרשים – ודווקא משום כך, עלולים לטעות ולהטעות.‎

נראה כי בכל הקשור למוח ולתודעה, במקרים רבים היטשטש הגבול בין מחקרים כלליים ומחקרים בעלי תוקף מדעי. לעיתים מתברר כי כותרות סנסציוניות של מאמרים מחקריים בתחומים אלה, המתפרסמים בכתבי עת מדעיים, מצוטטות ומוצגות במאמרים ובמחקרים אחרים כמסקנות בעלות תוקף מדעי. פעמים הן אף מסתירות הסתייגויות של החוקרים עצמם, שמובאות בגוף המחקרים.

כמו כן, במקרים רבים – אולי רבים מדיי – קיים בלבול בין מחקר כללי כלשהו, שיכול להיות ספרותי, היסטורי, פילוסופי ואפילו אסטרולוגי, ובין מחקר מדעי. אך גם בתחומים הנחשבים מדעיים, קיים בלבול. הצגת גרפים ותמונות של המוח למשל, אין בהם כדי להפוך את הנאמר לממצא מדעי במובן המדויק של המילה. כדי שהמחקר יהיה מדעי עליו לעמוד בקריטריונים של מדעי הטבע וככזה אין הוא יכול לכלול, לדוגמה, תשאול של אנשים על מה שהם זוכרים או מרגישים.

בעשורים האחרונים, עם התפתחות שיטות ההדמיה התפקודיות (FMRI)[1], מרבים להשתמש בממצאים מדעיים – כגון תמונות של חתכי מוח, שבהן אפשר לזהות כתמי צבע המציינים פעילות חשמלית בחלקים שונים של המוח – כאמצעים מניפולטיביים. תמונות FMRI אלה של המוח וגרפים המציגים רמות משתנות של פעילויות פיזיולוגיות שונות, משמשים כעין הוכחה מדעית, אף שהמסקנות המדעיות כביכול שנגזרות מהן אינן מוסברות ולעיתים מתבססות על קשר הקבלה בלבד אגב התעלמות מפערים עצומים בין הממצאים לבין אותן מסקנות. במקרים אלה הממצאים מוצגים כאילו היו הוכחה מדעית, או מצביעים על כך שהתאוריות שמהן נגזרו הן ברות יישום, אך מדובר במראית עין בלבד. בצדק רב יש שמכנים תופעה זו בשם "נוירופיליה".

ובכן, על אף שהדיון בספר זה בנושא רגשות והַרְגָשות אינו מתעלם מהמחקרים המדעיים בפיזיולוגיה של המוח, ולעיתים אף מתבסס עליהם, הוא אינו מביא אותם כסימוכין בלבדיים. זאת, מתוך הבנה שדיון בנושא רגשות מלכתחילה אינו יכול להיות מוכרע על פי קריטריונים מדעיים בלבד. העוסקים במדעי הטבע לענפיהם יכולים לתת תשובות מדעיות לתהליכים פיזיולוגיים שמתרחשים בגוף האדם במצבים שאנו מזהים כמצבי ריגוש שונים, אך אין הם יכולים להסביר את התופעה עצמה. תופעת הרגש משקפת גם מצב תודעתי. הבעיה המרכזית בדיון ברגשות או בתהליכים הכרתיים נעוצה בעובדה שאנשי מדע אינם יודעים כיצד להגדיר את התודעה וכיצד לחקור את דרכי פעולתה. לפיכך, החיבור בין הממצאים המדעיים (הפיזיולוגיים) מזה, לבין התצפיות על נסיינים והתשאולים המוצגים להם מזה, פסול כשיטת מחקר מדעית אמינה. זוהי הבעיה העיקרית שאין לה פתרון מדעי, והנטייה היא לפסוח עליה ולהתעלם ממנה, כאילו אין היא קיימת כלל.

לכן, מי שברצונו להוסיף במחקרו עוד לבנה לבניין של חקר הרגשות, צריך לשים לב מאילו חומרים עשויה לבנה זו. מן הסתם, כוללת לבנה שכזאת חומרים מדעיים מוצקים מאוד מתחום הפיזיקה והכימיה, אולם הם לבדם אינם מספיקים, ויש צורך למזגם עם ממצאים שמתקבלים מתצפיות ומדיווחים אישיים של נסיינים. יש לשים לב כי מינון לא מתאים של חומרים עשוי לגרום להתפוררות הלבנה.
[1] דימות תהודה מגנטית תפקודית. ראשי תיבות של: Functional Magnetic Resonance Imaging [חזרה]

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.