החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

בזכות המשחק: הדברים שתינוקות ופעוטות לומדים כאשר הם משחקים עם דברים

מאת:
הוצאה: | 2021 | 150 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

22.20

רכשו ספר זה:

התפתחות יכולת החשיבה בתחילת החיים היא מופלאה. תוך שלוש שנים קצרות, תינוקות ופעוטות לומדים בקלות מעוררת קינאה את העקרונות הבסיסיים אשר מניעים את העולם שסביבם. איך הם עושים את זה? הם פשוט משחקים!

ספר זה מציג מעקב צמוד אחר התהליכים באמצעותם נרכשות מיומנויות חשיבה חדשות. בכל רגע שבו תינוקות מצליחים לשים את ידם על חפץ נוסף בבית, מתגבשת במוחם עוד מחשבה לגביו. כאשר יצליחו להחזיק שני דברים, המחשבות יתעצמו וישתכללו. כאשר יבחרו להניח את אחד הדברים ליד דבר אחר (או עליו או בתוכו), זה סימן שכבר יש להם תוכנית פעולה והיא חשובה. שום דבר הוא לא "סתם". לא כשהם מקישים עם הקובייה על הריצפה ולא כשהם מעבירים אותה בזחילה מחדר לחדר ואפילו לא שהם הופכים את הקופסה ומפזרים את כל הקוביות.

מסקרן לדעת מה מוביל את התינוקות לעשות את מה שהם עושים, אבל יותר מזה כדאי להבין מהי המטרה שמאחורי הפעולה. מחקרים מראים שכאשר הורים מזהים את הצורך הקוגניטיבי אשר מניע את התינוקות בפעולתם, הם מגיבים באופן שתואם את הצרכים ההתפתחותיים של ילדיהם. וזאת כדאי לזכור, כאשר הורים מגיבים באופן תואם לצורך העכשווי, הם מגבירים את יכולתם של הילדים ללמוד ולהבין.

מחקרים רבים בעת האחרונה, מנסים לפצח את חידת ההתפתחות הראשונית. הם מספקים לנו הרבה הצצות אל "מאחורי הקלעים" של תהליכי החשיבה המתפתחים. הממצאים מעידים על כך, שבזכות המשחק תינוקות לומדים להכיר חפצים, להבין למה הם קשורים, לדעת להפעיל אותם ולפתח בעזרתם את יכולת החשיבה המופשטת.

מטרת הספר היא להציג את המשחק היומיומי עם צעצועים מוכרים במבט חדש. מבט שיאפשר להתפעל מההישג ואז להושיט יד בוטחת לעזרה. לדרך שבה אנו מגישים משחקים לילדינו בכל שלב התפתחותי השפעה גדולה. כמו גם לדברים שאנו אומרים להם תוך כדי. המשחק המשותף עם ההורים משמש כנקודת גישה ללמידה מיטבית.

זה גם חשוב, אבל בעיקר זה כיף גדול לדעת לשחק עם השותפים המיוחדים והחכמים שלנו.

מקט: 978-965-571-381-7
מסת"ב: 978-965-571-381-7
התפתחות יכולת החשיבה בתחילת החיים היא מופלאה. תוך שלוש שנים קצרות, תינוקות ופעוטות לומדים בקלות מעוררת קינאה את העקרונות הבסיסיים […]

מבוא: לומדים לשחק ומשחקים כדי ללמוד

כמו בנושאים גדולים אחרים – אהבה, מלחמה או חופש – גם את המשחק מסובך להגדיר (1). לעומת זאת, לשאלה מדוע ילדים (וגם אנשים) משחקים יש תשובה קלה: כי זה כיף, ומכיוון שמכל פעולה מרוויחים.

ההתפתחות האנושית כרוכה במשחק. כדי לקחת תפקיד בחיים הבוגרים דרושה תקופת ילדות ארוכה של התלמדות, והמשחק הוא האימון המושלם. ב'מעבדת' המשחק אפשר לחפש את האפשרי מבלי להירתע מהתוצאה. משוחררים ממטרות, מלחצי העמידה ביעדים, ציונים או תגמולים גשמיים, ילדים קטנים שואפים ללמוד את החוקים המניעים את העולם ובכך מפתחים את היכולת לפעול בו ולהסתגל לדרישותיו. הצורך לשחק הוא הצורך לדעת, וההבנה הנרכשת מרגשת ומתגמלת כשלעצמה. כמו בשאר הצרכים, ילדינו תלויים בנו שנספק להם את הצורך לרכוש ידע, והמחקר בתחום מראה, שכאשר הורים מכירים את תהליכי התפתחות המשחק, הם עוזרים לילדים להתקדם על ידי מתן הזדמנויות ואתגרים מותאמים (2, 3, 4). ‏

משחק עם חפצים – Object Play

ספר זה עוסק בהתפתחות המשחק בחפצים, ולמעשה מתאר את התפתחות יכולות החשיבה באמצעות צעצועים וכלים שהתינוקות יכולים להשיג. לחפצים בסביבה תפקיד מרכזי בהתפתחות, הם מגרים את הסקרנות וכמו מזמינים את הילדים לחשוב עליהם ולפתח את החשיבה באמצעותם. גילוי תכונה של חפץ חדש או גילוי היבט חדש לחפץ מוכר מוביל ליצירת עוד נוסחה של רעיון. כפי שלומדים ללכת במטרה להגיע למקומות מעניינים, ילדים לומדים להחזיק בחפצים כדי להבין אותם.

המוטיבציה הפנימית לדעת גבוהה. מהרגע שתינוקות לומדים לאחוז, הם נוגעים בחפצים לאורך 30 דקות מתוך כל שעה של פעילות (5). הזמן המושקע במשחק עם חפצים כולל איזון בין הצורך להתאמן על המוכר לבין הצורך לגלות משהו חדש. המשחק בחפצים עוזר לילדים לקשר ולהבין את הסיבתיות שגורמת לדברים לקרות ואת היצירתיות הטמונה באינסוף האפשרויות.

התחלת המשחק

תקופת הלמידה המשמעותית ביותר מתרחשת בשלוש השנים הראשונות (6). בפרק זמן קצר זה נערכים קישורים מוחיים בקצב המהיר ביותר בחיים. תשתיות החשיבה המתעצבות ישפיעו על ההתפתחות העתידית. רבים מהמחקרים המצוטטים בספר מתארים לא רק את תהליך רכישת המיומנות, אלא גם את השלכותיו ארוכות הטווח.

כמו בכדור שלג, דברים קטנים ופשוטים הנעשים בתחילה ימשיכו להתגלגל הלאה, ועם כל תוספת יהפכו לגדולים ומשמעותיים. חשיבותם של תהליכי הלמידה באמצעות המשחק הולכת ומתבהרת, והמידע הרב שנאסף מרתק מכדי לקבלו כמובן מאליו.

אנו מרבים לשחקים עם תינוקות בדרך המתאימה להם, ולעתים קרובות האינטואיציה מדריכה את פעולותינו. עם זאת נוכל לחדד את סדר העדיפויות: מכל הדברים שאנו יכולים להציע לילדים בתחילת דרכם, במה כדאי להתמקד? מה הם צריכים בכל שלב התפתחותי? ואיך נציג להם את הדברים בדרך מותאמת? שאלות אלו ודומות להן מדרבנות חוקרים רבים להבין טוב יותר. בשדה המחקר ההתפתחותי יש בכל יום יותר תשובות מאתמול, ולמתעניינים צפויות תגליות חשובות.

מה למדנו על התפתחות קוגניטיבית?

אנו רגילים לחשוב על התפתחות כעל עליה הדרגתית משלב לשלב. תרם לכך רבות החוקר השוויצרי ז'אן פיאז'ה (Piaget), שנחשב לאבי תורת ההתפתחות הקוגניטיבית. פיאז'ה חקר את הצדדים הנסתרים של יכולות החשיבה של הילדים משנות ה-20 של המאה הקודמת. בשנות ה-60, כאשר זכתה תורתו לתפוצה רחבה, ביסס פיאז'ה תיאוריה מקיפה ומדהימה בחדשנותה יחסית לזמנו. אחת ממסקנותיו הייחודיות הייתה, כי יש לראות בילדים כחוקרים פעילים, שבעזרת האינטראקציה שלהם עם הסביבה הפיזית, יוצרים לעצמם בהדרגה ייצוג מנטלי של העולם.

פיאז'ה הגדיר רצף של שלבים בהתפתחות השכלית של האדם וראה בכל מעבר לשלב חדש קפיצה איכותית ביכולת החשיבה. שלבי ההתפתחות שתיאר פיאז'ה הפכו לזרם המרכזי בהבנת תהליכי התפתחות החשיבה, ולאורם הלך והתעצם מחקר מקיף.

לצד רבות מהמסקנות שטבע פיאז׳ה, אשר שרירות גם היום, הידע הרב שנאסף מאז תקופתו מעמיד בסימן שאלה חלק מקביעותיו. ראשית, בעוד פיאז'ה ראה בילדים חוקרים בודדים הלומדים את דרכי העולם, כיום מקובלת יותר הדעה כי כל למידה מתרחשת בהקשר חברתי. שנית, אמצעים טכנולוגיים משוכללים מאפשרים כיום לדייק את מדידות הנתונים, ומכך להעיד שתינוקות מתוחכמים הרבה יותר ממה שנחשב בעבר, וכי הם לומדים לחשוב על דברים מוקדם יותר ממה שתיאר פיאז'ה.

ביקורת נוספת קשורה לשרטוט ההתפתחות כמעברים ברורים בין השלבים, תיאוריה שאינה עומדת במבחן המציאות. לדוגמה, כאשר פעוטות לומדים להכיר את תפקידה של מברשת ונהנים לקרבה אל השיער, הם עדיין נוהגים גם להקיש איתה על המשטח או להכניס אותה לפה (7). לרוב ניתן לראות, כי רכישת תוכנית פעולה משודרגת אינה מפסיקה באחת את כל תוכניות הפעולה הפשוטות יותר. פיאז'ה הבחין ברגעים אלו של חוסר התאמה לשלבים המצופים. הוא כינה את התופעה דאקלאז' (Decalage), אך לא נתן לכך הסבר או מקום במודל השלבים אשר מציג רק את ה'עליה במדרגות', ללא ביטוי גם ל'ירידות' הבלתי נמנעות.

הדורות הבאים של החוקרים נדרשו לפתור את החידה: כיצד קורה שילדים יכולים להציג בו זמנית מגוון התנהגויות? להצליח במשימה, ובאותה הנשימה גם להציג התנהגות הנחשבת כפועל יוצא של רמה נמוכה יותר?

מודל הגלים החופפים של סיגלר – The Overlapping Waves Model

פרופ' רוברט סיגלר (Siegler) עוסק במחקריו בהתפתחות יכולות החשיבה המתמטית. עם הזמן, החקירה שהוביל החלה להסתעף מהנתיב המסורתי (8), אשר מחפש את התשובה לשאלה: מתי ילדים מצליחים לעשות דברים? ופנה להתמקד בשאלה: איך ילדים מצליחים לעשות דברים?

כאשר בחן כיצד ילדי כיתה א' עונים על שאלות חיבור בחשבון עקב סיגלר אחר האסטרטגיות שבהן הם השתמשו. למשל: במשימה לפתור את התרגיל 2+4=? האסטרטגיה הפשוטה ביותר היא להרים 4 אצבעות, להוסיף להן עוד 2 ולספור את כולן ביחד (גישה מסורבלת ומבלבלת). אסטרטגיה מתקדמת יותר היא לספור בלב. שלישית היא לזכור ש 1+4=5 ואז להוסיף עוד 1, ואילו האסטרטגיה המתקדמת והזריזה ביותר היא לזכור בעל פה את הפתרון ולשלוף אותו במהירות.

סיגלר גילה שחלק מהילדים מסוגלים לענות במהירות ולזכור את התשובה, ועדיין, בתרגילים דומים, הם משתמשים גם באסטרטגיות פשוטות יותר ואף בספירת האצבעות. ממצאים אלו אינם מתאימים לתפיסה הפשוטה מדי, כי למידה היא רצף של התקדמות מאסטרטגיה לאסטרטגיה. בעצם הם מראים כי בכל זמן נתון ילדים (וגם מבוגרים) משתמשים בכמה אסטרטגיות בו זמנית.

דרכי החשיבה השונות ממשיכות להתחרות אחת בשנייה לאורך שבועות ואף חודשים (9). השינוי המתרחש בלמידה קשור בתדירות השימוש בכל אסטרטגיה: בתחילה, תדירות האסטרטגיות הפשוטות גבוהה ותדירות האסטרטגיות המורכבות נמוכה, ובהמשך התהליך מתהפכת המגמה. ממצאים אלו הובילו את סיגלר ליצור מודל שבו כל אסטרטגיה מיוצגת כגל, שעוד במהלכו מתחיל גל נוסף. כך באים לידי ביטוי שני הממדים: האיכותי והכמותי (10). זהו שיקוף מקיף יותר לתהליך המגוון (יש שיקראו לו מבולגן) האופייני ללמידה.

'הבנת פיזיקה היא משחק ילדים בהשוואה להבנת משחק ילדים' (אלברט איינשטיין)

התפקוד האנושי הוא מערך מורכב להבנה. חידת ההתפתחות רחוקה מהפתרון השלם, וכל ניסיון להפוך את המסובך לפשוט משקף רק חלקים מהנוסחה. המחקר ההתפתחותי משייך חשיבות מכרעת לתפקיד המשחק בהתפתחות יכולות החשיבה. ההתמקדות ברצף הופעתן של אסטרטגיות המשחק מאפשרת לבחון את נתיב התקדמות החשיבה צעד אחר צעד (11). תינוקות ופעוטות עם עיכוב התפתחותי או צרכים מיוחדים ילמדו לשחק בזכות אותן אסטרטגיות שיתפתחו על פי רצף דומה, אך לאט יותר ובאיכויות שונות (12,13,14), וליווי מודע חיוני להם פי כמה.

דרך המשחק

סיפור הדרך של התפתחות המשחק בחפצים כולל 4 פרקים: משחק חקירתי, משחקי שילוב, משחק תפקודי ומשחקי העמדת פנים. בכל שלב נלמדות אסטרטגיות פעולה חדשות אשר עוזרות לתינוקות ולפעוטות להתמודד עם 'שאלה' גדולה נוספת: אסטרטגיות החקירה (פרק 1) יעזרו לתינוקות לפתור חידה בסיסית: 'מהו הדבר הזה?' על כל חפץ נוסף שיפגשו. אסטרטגיות השילוב (פרק 2) יקדמו את היכולת לענות על השאלה 'למה הדבר הזה קשור?' במהלך המשחק התפקודי (פרק 3) ילמדו הפעוטות לפצח את הקשר הייחודי בין דברים ולהבין: 'מה עושים עם הדבר הזה?' ובזכות משחקי העמדת פנים (פרק 4) ילמדו 'מה הדבר הזה יכול לסמל?' כך יוכלו להצטרף לדרך החשיבה האנושית אשר מרוצפת באינספור סמלים.

תינוקות ופעוטות אינם יכולים ללמוד כל זאת לבדם, והם זקוקים לשותפים למשחק (פרק 5), שיתמכו ויעריכו את הישגיהם. למזלם אנחנו פה. נראה להם, נעודד אותם ונחזק את יכולותיהם לצמוח לתוך משחק הולך ומשתכלל. נשחק ונדבר (פרק 6) על המשחק, והמילים שלנו יעזרו להם ללמוד לשחק. בתמורה, המשחק יעזור להם ללמוד לדבר. נראה את ילדותינו וילדינו מעדיפות ומעדיפים לשחק בדברים מסוימים כבר מגיל צעיר ונתהה – מה זה אומר? תופעת ההבדלים המגדריים בהעדפת משחקים (פרק 7) שכיחה, וכאשר מספרים את סיפור התפתחות המשחק והשלכותיו העתידיות מסקרן לבחון גם אותה.

כך נוכל להסתכל על הקטנים משחקים ולהתפעל – כל כך יפה ההתפתחות.