החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

אושר אמיתי יש רק אחד (מונואידאיזם)

מאת:
הוצאה: | 2011 | 233 עמ'
קטגוריות: פילוסופיה, עיון, בחינם

מונואידיאיזם הוא שיחה על הדרך לחיים נכונים ולהשקפה נכונה וריאליסטית על המציאות ועל היחס בין האדם והאלוהים – כלומר, כל אותם נושאים שהדתות הגדולות עסקו בהן, ובדרך זו או אחרת – כשלו או התרחקו מן הכיוון המדויק. המונואידיאיזם מציע השקפה המבוססת על היגיון בריא וניפוי שגיאות העבר שהוטמעו בנו ועברו מדור לדור, תוך מבט אחורה על הדתות הגדולות ושאיבה מן היסודות הבריאים בהן כדי ליצור דרך חדשה – שהיא למעשה עתיקה מאוד.

 

מקט: 1-570-1
ביקורת על הספר
סקירה על הספר בבלוגיה
 

להורדת הספר בחינם עבור אייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב לחץ/י להורדת הספר בחינם עבור אייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

לחץ/י להורדת הספר בחינם עבור מכשירי קינדל לחץ/י להורדת הספר בחינם עבור מכשירי קינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


פרק 1 – נקודת המשען של ארכימדס

@ מדוע הבאת אותי לכאן?

יש לי רעיון בשביל ספר, ואני רוצה לכתוב אותו. במבט ראשון הוא נראה יומרני,  בעיקר משום שהוא עוסק באורח חיים שמבוסס על האמת האחת, אותה אמת  שכל בני האדם מחפשים אותה, מאז שהחלו לעסוק בפילוסופיה.

האמת האחת שאני מדבר עליה מבוססת על התבונה, אותה  אסביר בהמשך, על פיה אני רוצה לפתח אורח חיים. הבעיה היא שכל הפיתוח יגזול זמן רב, שאיננו זמין. ולכן חשבתי לעצמי, אולי אני סתם מבזבז זמן, ואולי עדיף שאמצא לי אדם סקפטי ואינטליגנטי שינסה  לערער על הרעיון שלי. כך אני ארוויח בכל מקרה:  או שאשתכנע שיש בדבריי משהו או שאחסוך לעצמי זמן רב אם אותו אדם יערער אותי. אותו אדם הוא אתה.

אני מדבר על אורח חיים להבדיל מדת, כי דת, כפי שאני רואה אותה, קשורה לעבודת אלוהים, לביצוע המצוות, טקסים, חגים, קדושה כלשהי סביב ישות וכו'. בעוד שאורח החיים שאני מדבר עליו מבוסס על תבונה, ותבונה (הגיון) בלבד. מכאן שאין שם מקום לתופעה שנקראת "אמונה" (וארחיב  בהמשך). מדובר באורח חיים שבו הכול כלול, ולכן הוא מכיל, בין היתר, גם את השאלה האם יש אלוהים –  גם אם  שאלה זו נשארת פתוחה בלי תשובה כרגע. מלבד שאלה זו, אורח החיים עונה על שאלות ארציות יותר, החל מיחסיו של האדם עם עצמו, אושרו, ועד חייו,  משפחתו, עבודתו, בת זוגתו, החברה בה הוא חי, עמו, מדינתו וכו'.

לאורח החיים הזה אני קורא מונואידאיזם. המושג מורכב משני חלקים, מוכרים כל אחד בנפרד: "מונו" (אחד), "אידיאה" (רעיון). כלומר "רעיון אחד". ולמה "רעיון אחד"? ובכן, אני טוען שאין שום אפשרות להגיע לאורח חיים נכון יותר מבחינה הגיונית, זולת אורח חיים הזה, עליו אסביר כאן. זה רעיון כל כך חזק, שגם ביטוי חלקי שלו יכול לחולל התעוררויות אידיאולוגיות, במהלכן יכולות להיווצר דתות, תנועות, מפלגות וכו'.

הבעיה היא שכאשר הרעיון נחשף חלקית, הוא יכול להיתרגם או לעבור סטייה לאורך הדורות ועל ידי כך להוליד מפלצות. את זה אני רוצה למנוע על ידי כך שאחשוף את הרעיון לפחות עד השלב שיוכל לעמוד בפני עצמו, ולא יהיה נתון למניפולציות על ידי הגורמים השונים, בין אם בני אדם אינטרסנטיים ובין אם גופים.

אני משוכנע שבשלב כלשהו בעתיד ישלוט אורח החיים הזה בעולם – לא יהיה מנוס מלהגיע לבסיס הרעיון שלו. בנוסף לזה שאורח חיים זה הוא בלתי נמנע, הוא אוניברסאלי, חוצה תרבויות, דתות, לאומים ויבשות. הוא חוצה נטיות מיניות וזהות מינית, הוא פתוח לכל אדם ולא משנה באיזו סביבה הוא נולד. כל מה שצריך לקרות זה שאותו אדם יילך לפי הגיון.

ואם הרעיון בלתי נמנע מבחינה הגיונית, כך שבסופו של דבר האנושות תגיע אליו  –מדוע שלא ננסה להביא אותו לידיעת הכלל כבר עכשיו? בזכות ההשכלה הממוצעת שעלתה, ובזכות הטכנולוגיה שיכולה להפיץ את הרעיון במהירות רבה יחסית, ובזכות אותה טכנולוגיה שמקשרת בין בני האדם בכל רגע בהווה, העולם מוכן כיום יותר מאי פעם לקבל את הרעיון. למעשה רצוי שכבר נתחיל לעשות את הצעדים האלה, משום שעולם זה, העומד מצד אחד בפני שסע אידיאולוגי עמוק מאוד, ומצד שני, הטכנולוגיה הגרעינית והנשק הגרעיני זמינים בו לידיים פנאטיות ומיליטאנטיות, יכול להגיע לחורבן דרך עימות גרעיני בעקבות עימות בין אותן אידיאולוגיות.

רעיון מבוסס היגיון זה הוא פשוט, אם מביטים בו בעיניים תבוניות, ותבונה איננה נחלת אנשים משכילים, או אנשים מתרבות זו או אחרת, ועקב פשטותו הוא כבר נתן את אותותיו במוחותיהם של בני האדם בעבר, אם כי לא במלואו בגלל שעוד לא היה אז את הנגישות לתגליות מדעיות שיש היום שיכולים לחזק ולהרחיב אותו.

כאמור, עוצמתו של הרעיון גדולה כל כך, עד שגם חלקיק ממנו יכול לגרום להתפרצות רוחנית. בכמה מהמקרים הללו נוצרו דתות. אותן הדתות הביאו פילוג, מלחמות, שנאה ורדיפות. הדתות, כמו שאראה בהמשך. היו תוצאה של ניסיון להסתדר עם מה שיש (אותם חלקיקי רעיון) על ידי תוספות ייחודיות, והתוספות האלה הולידו את היהדות, אחר כך את הנצרות ואחר כך את האיסלם וכו'.  אם הרעיון כולו היה מוצג במלואו מלכתחילה, ולכולם (בהנחה שלא היו מחסומים גיאוגרפיים בין קבוצות אנשים) – ההבדלים לא היו נולדים, ובעקבותיהם גם לא כל השנאה והפילוגים.

כאשר נציג את הרעיון בספר זה, יהיה אפשרי לבנות סביבו את אורח החיים הנכון. בהמשך, אורח חיים הזה, בזכות עצמתו של הרעיון, ישאב את כל שאר אורחות חיים הקיימים. הוא יעשה זאת על ידי תהליך טבעי, הדרגתי ובדרכי שלום, ויתפשט בעולם בעזרת כוחו של ההיגיון בלבד.

התהליך של "בנייה של אורח חיים סביב הרעיון" – יתרחש אחרי שהרעיון הזה יתחבר אל המשותף של כל אותם אורחות חיים, כי הרי הם עצמם נולדו מתוך אותו רעיון שהוצג אז בחלקו. אנחנו נעשה זאת על ידי הצגתה של נקודת המשען, ומשם ייבנה הכול, כמו  המפץ הגדול. במקרה שלנו, אתה ואני הם תוצרים של אורח חיים חילוני מערבי. אני, אחרי שהתעוררתי, רוצה להעיר אותך, ודרכך אני אראה את הרעיון לכל הקוראים מכל הסוגים השייכים לכל מיני אורחות חיים אחרים: הדתיים לסוגיהם, האידיאליסטים (ימניים או שמאלניים), חילוניים ועובדי אלילים  וכו'…

אתה כמובן מוזמן להתנגד על מנת להעמיד את הרעיון במבחן.

@ מהי היא נקודת המשען עליה אתה מתבסס?

נקודת המשען שלי בנויה מכמה שלבים:

שלב (א):

אדם בעל היגיון לא יכול לא להסכים לטענה שכל ההחלטות שאדם כלשהו עושה ניתנות לחלוקה לשני סוגי החלטות:

1)החלטות תלויות סביבה
2)החלטות בלתי תלויות בסביבה.

החלטות תלויות סביבה הן אותן החלטות שאתה עושה, שלא היית עושה אותן לו היית מושפע בילדותך מסביבה אחרת, הפוכה.  למשל קח אדם בעל דעות ימניות קיצוניות. עכשיו קח את אותו אדם, קח אותו אחורה בזמן, אל הרגע בו הוא נולד. משם קח אותו מהמשפחה שלו ושים אותו (את אותו אחד) במשפחה של שמאלניים קיצוניים. אתה מסכים שבממוצע אותו אחד היה הופך להיות יותר שמאלני? כמובן שנכון גם ההפך… ולא רק בתחום של דעות פוליטיות, אלא גם תחומי עניין, עיסוקים מקצועיים, סוג בן זוג, אופי של אותו אדם – כאשר כל אלה הם תוצאה של בחירות.

@ מסכים.

שלב (ב):

עכשיו אני שואל: האם לא בהכרח נכון לומר שהתכונה הזו שאנחנו קוראים לה "דעות ימניות" (או "דעות שמאלניות") היא בעצם לא תכונה של אותו אדם, אלא זו תכונה זרה לו, ושהיא באה אליו באופן אקראי מהסביבה בה הוא נולד?

@ אבל היו מקרים שאנשים ימניים שנולדו במשפחה ימנית, בסופו של דבר הפכו להיות דווקא שמאלניים חילוניים. מה תגיד על זה?

בני אדם משנים דעות. אין כאן סתירה למה שאני אומר. ההתמתנות בדעות יכולה לנבוע דווקא מן התהליך הטבעי של ההתבגרות, המעודד אדם לראות את המציאות דרך עיניים של תבונה, ואז הוא שם את כל בפרספקטיבה שונה. זה קורה אחרי שהתכונות הסביבתיות "מניחות" לו (על זה בהמשך). לגבי המעבר מקיצוניות לקיצוניות נגדית, זה יכול לנבוע כתוצאה מאירוע בו תכונה סביבתית חזקה אחרת מתעוררת, וכך היא סוחבת את האדם (למרות ההתנגדות של התכונה הסביבתית המקורית) אל הצד השני.

לדוגמא, ניקח רגש אשמה (אותו רגש שמתעורר כאשר האדם מבין שאיננו עומד בסטנדרטים של עצמו). יכול להיות מצב בו אדם בעל דעות ימניות, שרואה את תוצאות הדעות שלו במציאות, כאשר הוא מביט בחייהם של המיעוטים  ומתוך כך מתעוררת בו תכונת  רגש אשמה (תכונה סביבתית אחרת בנוסף לתכונה סביבתית ש"עודדה" גישה לא סבלנית למיעוטים), ומשם הוא יכול לעבור מצד אחד לצד האחר של הקשת הפוליטית… אל הדעות השמאלניות. מצבים אלה יכולים להתרחש  והם לא סותרים את שלב ב' שציינתי, בגלל  שגם הם תוצר של השפעות הסביבה (במקרה זה, השפעות סביבה שהיו חבויות עד אותו אירוע בו האדם מגיע לראות את סבלם של האחרים).

ההסכמה הזו שלך שיש החלטות (כמו החלטה לרוץ על גבי הגבעות בגלל שבמקרה נולדת בסביבה ימנית קיצונית, או לעמוד במחסום להקשות על החיילים  בגלל שנולדת בסביבה שמאלנית קיצונית), שהן תוצאה של הסביבה בעברך – היא הסכמה חשובה כדי להמשיך הלאה, לשלב הבא. כמובן שאתה יכול להסכים ואז להתחרט ולפתוח דיון מחודש ונוסף על ההנחה, אבל אני מניח שהסכמת בינתיים ולכן אני ממשיך הלאה.

שלב (ג)

אז אם הסכמנו שההשפעות הסביבתיות האלה על אישיותו של האדם, כאשר הסביבה בה האדם חי בילדותו כלל אינה תלויה בו – חייבים מתוך כך להסיק באמירה חד משמעית – הנובעת מתוך אבסורד. אבסורד זה הוא נקודת המשען של ארכימדס, עליה אני מבסס וממנה אני מתחיל הכול. האמירה אומרת את הדבר הבא: אם אני מסכים עם שלושת השלבים שהוזכרו, אני לא יכול שלא להסכים לכך ש"הייתי רוצה לעבור את החיים שלי מבלי שלפחות חלק מסוים של אירועים סביבתיים לא ישפיעו עלי"

  1. :

    .הפרק הראשון מעניין. לא יודע למה ירדו רק 41 עמודים. אני אוהם לקרוא על פלוסופיה ותפיסות עולם שונות ממה שאני מכיר.
    אני לא מסכים עם הרבה דברים ומצד שני אני מתחבר לרעיון הכללי. יש בו הרבה אמת. אמשיך לקרוא ולהעיק בספר.

    תודה על כך שהו בחינם.. לא מוריד מערכו אך מאפשר למעוטי יכולת להרחיב את הדעת..

הוסיפו תגובה