החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

מילים אותנטיות

מאת:
הוצאה: | 2017 | 135 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

75.00

רכשו ספר זה:

שאלות רבות פוגשות את האדם במהלך חייו בלא שתהיה לו אף רגיעה להתבונן בדברים ולתהות על משמעותן האישית בעבורו.
ומה כבר ביקשתי לי פרט לרגעים עדינים של קיום אשר בהם אוכל להתמסר לשתיקה שבתוכי ולהתדיין עם נפשי על הכרעות אמיתיות בנושאים הגדולים?
והרי מה היא החלופה השכיחה?
לאיין את קיומי בהתמסרות עיוורת לבחירותיהם של ההמונים שמכתיבים לי דרך חיים בלא שכלל ביקשתי מהם עצות? בחירה זו תהא עלבון.
מכך חשבתי, כי בוודאי מוכרחה להיות דרך נוספת לחיות לפני אותו תסריט מוכתב מראש שמבקשים לקעקע בנפשם של הצעירים.
מילים חמורות מן הסוג הזה פרצו מתוכי כסערת הגנה מתוך העלבון האפשרי להיות עלה נידף ברוח, בלא כל אחיזה, בלא כל הכרעה פנימית.
בשל כך הכרעתי ביני לבין עצמי לקיים דיאלוג פנימי עם נפשי על כל אותן השאלות הגדולות שמעסיקות אותי מאז ומתמיד, בלא שאתן לקולות
חיצוניים להוות משקל מכריע.
אך לא זאת בלבד, אלא שאף ביקשתי לשוחח עם האדם הזקן שאהיה, כמו למצוא שותף ראוי לשיחות אינטימיות מן הסוג הזה, שכל כך חריגות
במציאות המקפיאה.
שיחות שקטות אלו, אשר בהן עולות מחשבות בלתי מצונזרות, הן לעיתים סיבה ראויה להמשיך לחיות. להמשיך להיות אדם.

הייתכן שאנו הסוהרים בבית הכלא הפרטי שלנו?
בתסריט חיינו האם בחרנו להיות הגיבורים או הקורבנות?
האם אנחנו אחראים להחלטות המהותיות בנפשנו?
לאילו זמנים מופנות רוב מחשבותינו?
האם היינו חיים באופן דומה אילו ידענו את יום מותנו?
מה בין חופש 'אמת' לקבירת הספקות שלנו?

זהו ספרו הראשון של דניאל צ'צ'יק, פסיכותרפיסט אקזיסטנציאליסטי.

מקט: 4-800-1711107
סקירה
שאלות רבות פוגשות את האדם במהלך חייו בלא שתהיה לו אף רגיעה להתבונן בדברים ולתהות על משמעותן האישית בעבורו. ומה […]

 

פתח דבר

קוראיי האהובים שרק זה עתה הכרנו, בפתח הדברים אגלה לכם כי חשבתי לבטל את קיומי. כמעט קפצתי אל הלא נודע, אל האבנים הגדולות, אי־שם למטה בתהום הבטוחה לכאורה. אך משהו עצר בעדי ברגע האחרון. ואילולא עצר, בוודאי היו רבים תוהים כיצד צעיר זה מסיים את מופע החיים בשלב מוקדם כל כך, שהרי עוד לא חווה דבר מן הגבהים. אלא שאינם יודעים כי נפשי כבר חוותה יותר מן המקובל בכל אותן השאלות הקיומיות המעסיקות את עולמי עוד מינקות ארורה.

רגעים לא פשוטים אלה נדמו כאילו יימשכו לנצח, כמו מלחמה תמידית בין רצוני לחיות לתשוקתי להעלים את עצמי. עוד אספר לכם כי כבר הכלתי בתוכי אימה זו כמו גזֵרה מן השמים, אך אז באופן נסי במיוחד חשבתי על פתרון קסם בלתי צפוי לחלוטין. חשבתי לנסות לשוחח עם עצמי כמו דקארט שהטיל ספק בכול והתחיל את מחשבותיו מן הריק, כמו ביטל את כל הידע האנושי ההיסטורי והחל הכול מן ההתחלה, מתוך עצמו בלבד!

ואז חשבתי שאין זה מספיק לשוחח עם עצמי, שהרי אני יודע אך ורק את מה שאני יודע ואני זקוק לשותף שיאתגר את מחשבותיי ויהיה מסוגל לספק את סקרנותי האיומה לשאלותיי הגדולות ביותר. והרי מי יהיה אותו אדם? שהרי רק אני נוכח כאן ואין זה מקובל לו לאדם לפטפט עם עצמו, שמא יתפסוהו אחרים כמשוגע. חשבתי על פתרון קסם ילדותי שבוודאי שכיח גם אצלכם, קוראים אהובים. אני פשוט אשוחח עם עצמי כאילו הייתי ישיש מלא בחוכמה, ואני אהיה לשתי דמויות בתוכי כמו הייתי קרוב לסוף חיי וכבר ידעתי חוכמה רבה. 

היות שהסכמנו כי כל פתרון התמודדות שמחייך את לב האדם מקובל הוא – מיד נמשיך הלאה אל שיחותיי הפנימיות עם דמותי השנייה, זו שאינה אלא אני בגוונים אחרים. אני יודע שזה מבלבל, אבל בה בעת אני יודע שגם אתם עושים את זה, וכשאנחנו מתמודדים יחד זה הופך קרוב יותר ומחבק יותר. אם כך, שיחותיי עם עצמי דומות לשיחות השקטות המתרחשות לפני השינה או מול הנופים הגדולים, ואפילו בעצבות ובבדידות השכיחה כל כך בתוך כל אחד ואחד מאִתנו. וגם אם אוהבים מופלאים אתם, בוודאי התייעצתם עם עצמכם לעתים על בחירה כזו או אחרת, ואם לא פניתם אל הווייתכם מיד אשאל כיצד אין אתם סומכים על עולמכם היפה?

אין בי העזות להתחיל בהאשמות ובקרבנות. תכף נפשי תהיה עירומה מולכם וכל תחושותיי יהיו גלויות ובוטות עד שתוכלו לשפוט אותי בכל ממד אפשרי. על כן אספר כי קצוות נפשי מרקדות בין האימה למופלא, ובעולם פרטי זה אפשר להעלות כל מחשבה בוטה, כל אהבה נסתרת וכל חרדה וחיוך נבזה. מיד תגלו שמופע חייכם הוא יצירת מופת חד־פעמית ומופלאה שלא הייתה עוד מעולם, ואפילו שמלאים אתם ספקות לגבי עניין זה, קבלו זאת כאקסיומה מחמיאה במיוחד.

אמנם צעיר אני אך דרישות גבוהות לי אליכם קוראים אהובים, אבקש מכם לאחוז בעט או בעיפרון, שהרי שאלות קיומיות בתוכי שאני משליך בבוטות אל נפשכם העדינה. ברצוני שתנברו עמוק פנימה אל מסתרי הלב, אל מרתפי התודעה החבויים, אל אותם הדימויים שרק לעתים רחוקות אנו אמיצים להביע בפה מלא – ושם סמנו את המילים הנכונות לכם, זהו את עצמכם בתוך מחשבותיי ושתפו את עצמכם בחקירה כנה על עצמכם על הילד שהייתם, בואו להיות.

דניאל צ’צ’יק

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.