החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

התחברות או הרשמה נדרשים רק בעת גישה לספריתך או ביצוע תשלום

המשחקים האולימפיים: אתונה 1896 – טוקיו 2020

מאת:
הוצאה: | 2020 | 465 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

35.00

רכשו ספר זה:

טוקיו, אנחנו באים!

חמישים ושש שנים אחרי שאירחה, בהצלחה רבה, את אולימפיאדת הקיץ ב-1964, תארח טוקיו, בירת יפן, בפעם השנייה בתולדותיה במשך 17 ימים, מ-24 ביולי עד 9 באוגוסט 2020, את המשחקים האולימפיים.

האולימפיאדה ה-32, אירוע הספורט הגדול והחשוב בעולם, תארח כמעט 11 אלף ספורטאים, גברים ונשים, מ-206 מדינות מכל היבשות.

הם יתמודדו על מדליות הזהב, הכסף והארד ב-339 תחרויות ב-33 ענפי ספורט. מיליארדים בכל העולם יעקבו אחרי המאבקים המרתקים בין טובי הספורטאים בעולם.

הספר המשחקים האולימפיים, אתונה 1896 – טוקיו 2020 מתאר בשפה קולחת ובדרך מרתקת, את התפתחות הספורט, מאז חודשו המשחקים האולימפיים באתונה ב-1896, תוך התמקדות בשלושת הענפים

האולימפיים המרכזיים, אתלטיקה קלה, שחייה והתעמלות. מקום מיוחד מוקדש בספר לספורטאים הגדולים בהיסטוריה, כמו: ג'סי אוואנס, אמיל זטופק, "האיילה השחורה" וילמה רודולף, קרל לואיס, יוסיין בולט, מרק

ספיץ, מייקל פלפס האגדי (28 מדליות אולימפיות!) אגנס קלטי וסימון ביילס.

מוטי בסוק, מומחה להיסטוריה של הספורט, פרסם ב-1978 ספר על תולדות משחקי הגביע העולמי בכדורגל, ב-1992 ספר על המשחקים האולימפיים וב-2018 ספר על היסטוריית המונדיאלים. היה עיתונאי ביומון "חדשות הספורט", עורך הספורט ב"כל העיר", כתב מדיני ב"על המשמר" וב"דבר" וכתב-פרשן כלכלי ב"הארץ"/"דה מרקר" במשך 22 שנים.

עותקים מודפסים ניתנים לרכישה ברשתות צומת וסטימצקי.

מקט: 4-1272-506
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
טוקיו, אנחנו באים! חמישים ושש שנים אחרי שאירחה, בהצלחה רבה, את אולימפיאדת הקיץ ב-1964, תארח טוקיו, בירת יפן, בפעם השנייה […]

 

הגדול מכולם

 

בסידני, בהיותו בן 15 (המשתתף הצעיר ביותר באולימפיאדה בשחייה מאז 1936), קפץ מייקל פלפס האמריקאי בפעם הראשונה לבריכה האולימפית. המשחה היה 200 מ' פרפר. מייקל סיים חמישי בתוצאה 1:56.50 ד'. בכך החלה הקריירה האולימפית של אחד מגדולי הספורטאים בעולם בכל הזמנים, מי שזכה בארבע אולימפיאדות (2004—2016) ב-28 מדליות! שיא שספק אם יישבר אי פעם. 16 מהמדליות אישיות ו-12 במשחי שליחים. 23 מהמדליות הן מזהב, שלוש מכסף ושתיים מארד. המתעמלת לאריסה לטינינה מברה"מ ניצבת במקום השני אחרי מייקל, במספר המדליות שזכתה באולימפיאדות (1956—1964), עם 18 מדליות, תשע מהן מזהב. מייקל זכה גם בחמש אליפויות עולם שבהן השתתף ב-33 מדליות, 26 מזהב, שש מכסף ואחת מארד. חמישה חודשים לאחר "הכישלון" בסידני שבר פלפס לראשונה שיא עולם ב-200 מ' פרפר כשקבע – 1:54.92 ד'. בכך היה לשיאן הצעיר ביותר בהיסטוריית השחייה לגברים, בן 15 שנים ו-9 חודשים.

מייקל פלפס נולד בטוסון, צפונית לבולטימור במרילנד שבארה"ב, ב-30.6.1985. הוריו התגרשו כשהיה בן תשע. בילדותו סבל מהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. אימו שלחה אותו בהיותו בן 11 למועדון שחייה, למי שהיה למאמנו לכל אורך הקריירה, בוב באומן, כדי שיתעל את עודף האנרגיה שלו לפעילות ספורטיבית-תחרותית. באומן, שלא התחתן מעולם, היה במידה רבה כמו אב לפלפס. מייקל הצטיין בכל סגנונות השחייה ובעיקר בפרפר, מעורב אישי, חתירה וגב. היה שחיין גבוה, 1.93 מ', עם מוטת ידיים גדולה במיוחד, 208 ס"מ, ידיים שהפכו במים לסוג של משוטים. מידת הנעלים שלו הייתה 50, כפות ידיו ענקיות, וכפות הרגליים הגדולות שלו שימשו בבריכה כסנפירים. נפח הריאות שלו 12 ליטר, כפול מהנפח של אדם ממוצע. הגוף הארוך שלו והרגליים הקצרות יחסית אפשרו לו לשייט במים. התפריט שלו הורכב מ-10,000 קלוריות ביום. הוא התאמן שישה ימים בשבוע חמש שעות בכל יום. נבחר שמונה פעמים לשחיין השנה בעולם, יותר מכל שחיין אחר.

פלפס הצעיר בן 19, הגיע לאולימפיאדת אתונה ב-2004 במטרה לשבור את שיאו של מרק ספיץ מאולימפיאדת מינכן (1972), שבע מדליות זהב. היעד של פלפס היה שמונה מדליות זהב. הוא לא עמד במשימה כאשר זכה ב"רק" שש מדליות זהב, מדליית כסף ומדליית ארד. מייקל התחיל את האולימפיאדה היטב, עם זהב ביום הראשון ב-400 מ' מעורב אישי, 4:08.26 ד', שיא עולמי, אבל ביום השני הפסיד מדליית זהב כאשר ארה"ב סיימה שלישית ב-4×100 מ' חופשי, וביום השלישי הפסיד מדליית זהב נוספת כשסיים שלישי ב-200 מ' חופשי. מכאן ועד לסיום הדרך שלו הייתה מוזהבת: חמש מדליות זהב בחמישה משחים. מייקל ניצח באתונה ב-100 מ' פרפר בתוצאה 51.25 ש' – שיא אולימפי, ב-200 מ' פרפר – 1:54.04 ד' – שיא אולימפי, ב-200 מ' מעורב אישי – 1:57.14 ד' – שיא אולימפי, ב-4×100 מ' מעורב קבוצתי – 3:30.68 ד' – שיא עולמי, וב-4×200 מ' חופשי – 7:07.33 ד'.

לבייג'ינג ב-2008 הגיע פלפס עם אותה מטרה שאיתה הגיע לאתונה: לשבור את שיאו של ספיץ. הפעם הוא עמד ביעד – 8 מדליות, כולן מזהב: ב-100 מ' פרפר מייקל ניצח בתוצאה 50.58 ש' – שיא אולימפי. בשאר המשחים ניצח וקבע שיאי עולם: 200 מ' פרפר – 1:52.03 ד', 200 מ' חופשי – 1:42.96 ד', 200 מ' מעורב אישי – 1:54.23 ד', 400 מ' מעורב אישי – 4:03.84 ד', 4×100 מ' חופשי – 3:08.24 ד', 4×200 מ' חופשי – 6:58.56 ד', ו-4×100 מ' מעורב – 3:29.34 ד'.

מי שסבר כי אחרי שהשיג את מטרת העל שלו בבייג'ינג פלפס יירגע, טעה. בלונדון ב-2012, כשאימא שלו ושתי אחיותיו מעודדות אותו מהיציע, זכה פלפס בארבע מדליות זהב ובשתיים מכסף. הזהב היה ב-100 פרפר בתוצאה 51.21 ש', 200 מ' מעורב אישי – 1:54.27 ש', 4×200 מ' חופשי – 6:59.70 ד', ו-4×100 מ' מעורב – 3:29.35 ד'. פלפס זכה במדליות כסף ב-200 מ' פרפר – 1:53.01 ד', וב-4×100 מ' חופשי – 3:10.38 ד'.

פלפס הודיע כי יפרוש אחרי אולימפיאדת לונדון מהשחייה התחרותית, אולם לא עמד בהבטחתו. שנה לפני אולימפיאדת ריו (2016) הוא חזר להתאמן אצל באומן במלוא הקצב, והשאלה היחידה שנותרה הייתה באיזה כושר יגיע לאולימפיאדה החמישית שלו. פלפס הפתיע את העולם, וכנראה גם את עצמו, כשזכה בבריכה בריו בחמש מדליות זהב ובמדליה אחת מכסף. ביציע נכחו הפעם לבד מאמו ואחיותיו גם חברתו לחיים ובנו התינוק. הוא זכה בזהב ב-200 מ' פרפר בתוצאה 1:53.36 ד', 200 מ' מעורב אישי – 1:54.66 ד', 4×200 מ' חופשי – 7:00.66 ד', 4×100 מ' מעורב – 3:27.95 ד', ו-4×100 חופשי -3:09.92 ד'. נוסף על כך זכה במדליית כסף ב-100 מ' פרפר בתוצאה 51.14 ד'.

פלפס רשם לזכותו ארבע זכיות רצופות באולימפיאדות ב-200 מ' מעורב אישי וחמש זכיות רצופות ב-200 מ' פרפר באליפויות העולם, הישגים חסרי תקדים.

תחרויות השחייה באתונה, כמו באולימפיאדות הקודמות, היו מוקד העניין של האולימפיאדה בחלקה הראשון. 937 השחיינים והשחייניות מ-152 מדינות, עדיין עם חליפות השחייה המיוחדות, הפגינו רמה גבוהה, מאבקים חריפים, וכוכבים וכוכבות חדשים וותיקים קבעו שיאי עולם מצוינים. כמו באולימפיאדות הקודמות נערכו גם הפעם 32 תחרויות, מחציתן לגברים ומחציתן לנשים. ארה"ב שלטה בבריכה וגרפה 28 מדליות, 12 מהן מזהב. גם אוסטרליה שלחה לאתונה נבחרת מצוינת.

ב-50 מ' חופשי, המשחה הקצר ביותר, לא הצליח אלכסנדר פופוב הגדול, אלוף אולימפיאדות 1992 ו-1996, לעלות לחצי הגמר, וסיים רק במקום ה-18. פופוב, שחיין השנה באירופה ב-1994 ו-2003, נבחר בדצמבר 1999 לחבר הוועד האולימפי הבינ"ל. מי שניצח את המשחה הקצר באתונה היה גארי הול ג'וניור האמריקאי, שקבע 21.93 ש'. כמו פופוב בעבר, להול היה זה ניצחון אולימפי שני ברציפות ב-50 מ'. הוא הקדים באתונה במאית השנייה בלבד את הקרואטי דוז' דרגניה. הדרום-אפריקאי רונלד שומאן זכה בארד. התמונה חזרה על עצמה ב-100 מ' חופשי, המשחה הקלאסי. אחרי שפופוב ניצח ב-1992 וב-1996 את ה-100 חופשי, בא פיטר ואן-דן-הוגנבנד ההולנדי וניצח במשחה הקלאסי גם כן בשתי אולימפיאדות רצופות, 2000 ו-2004. היריב הקשה והעיקש של פיטר באתונה (ניצח עם 48.17 ש') היה הדרום-אפריקאי רונלד שומאן. שומאן שהיה ראשון עם תום הבריכה הראשונה, סיים שני – 48.23 ש'. שלישי היה הכוכב האוסטרלי, איאן ת'ורפ, ששחה במסלול 8 החיצוני וקבע 48.56 ש'.

בפעם השלישית בהיסטוריה מאז אתונה 1896 (רק שני שחיינים, מהונגריה ואוסטריה, נרשמו אז לתחרות), ולאחר מוסקבה 1980 (כשארה"ב החרימה את האולימפיאדה), לא השתתף אף לא שחיין אמריקאי אחד באתונה 2004 בגמר המשחה הקלאסי.

שומאן בן ה-24 נולד בפרטוריה. שחיין גבוה וחסון (1.90 מ', 84 ק"ג), השתתף ב-4 אולימפיאדות (2000 – 2012), ואתונה הייתה שיא הקריירה שלו: שלוש מדליות, זהב, כסף וארד. באליפויות העולם זכה בשלוש מדליות זהב, ומדליה אחת מכסף ואחת מארד. בשנים 2004 עד 2006 נבחר לשחיין השנה באפריקה. נכשל במבחנים הפנימיים של דרא"פ לאוליפיאדת ריו ב-2016.

ב-200 מ' חתירה, "משחה המאה" כפי שכונה, התחולל קרב ענקים בין איאן ת'ורפ האוסטרלי, פיטר ואן דן-הוגנבנד ההולנדי ומייקל פלפס האמריקאי. הוגנבנד ות'ורפ נפגשו בסידני, אז ההולנדי ניצח והותיר פצע פתוח אצל האוסטרלי. גם הפעם היה נדמה שהוגנבנד יזכה בזהב, אבל 40 מטר לפני הסיום פתח ת'ורפ מבערים, עבר את יריבו וניצח בתוצאה 1:44.71 ד' – שיא אולימפי. הוגנבנד שחה ב-12 מאיות מהר מסידני וקבע 1:45.23. פלפס סיים שלישי – 1:45.32 – שיא אמריקאי.

הטורפדו ת'ורפ שמר ביום התחרויות הראשון על הזהב שלו מסידני, ניצחון ב-400 מ' חופשי, אולם לאחר קרב אדירים עם בן ארצו גראנט האקט: 3:43.10 ד' מול 3:43.36 ד', ת'ורפ לא הפסיד משחה 400 עד למבחנים האוסטרליים לאולימפיאדה. אלא שאז קרתה לו תקלה. במבחנים ל-400 מ' הוא החליק למים מאדן הזינוק במוקדמות ונפסל. הוא ניצח באתונה רק כיוון שקרייג סטיוונס, שסיים שני במבחנים באוסטרליה, ויתר לו על מקומו במשחה זה באולימפיאדה, בעזרתם האדיבה של כמה אנשי עסקים. ת'ורפ פרץ בבכי אחרי המשחה והקדיש את ניצחונו לסטיוונס: "שחיתי היום כי אחד מחבריי הטובים ביותר העניק לי את ההזדמנות לשחות ולנצח, ואני מודה לו על כך". גראנט האקט, מנצח ה-1,500 מ' בסידני, שב וניצח באתונה את המשחה הארוך ביותר בתוצאה 14.43.40 ד'.

פלפס ניצח את שני משחי הפרפר. ב-100 מ' לאחר קרב קשה עם שיאן העולם, בן ארצו איאן קרוקר, עם 51.25 ש' מול 51.29 ש', וב-200 מ' בקלות יחסית כשקבע 1:54.04 ד'. ארון פירסול מארה"ב ירש באתונה במשחי הגב את לני קרייזלבורג, כשניצח ב-100 מ' – 54.06 ש', וב-200 מ' – 1:54.95 ד'. ב-200 מ' נפסל פירסול תחילה בטענה כי ביצע עבודת רגליים לא חוקית בסיבוב ה-150 מ'. ארה"ב מיהרה לערער ועשר דקות אחרי סיום המשחה הוחזר הזהב לפירסול. בבריכה התעוררה סערה זוטא והיו טענות כי ארה"ב שוב מקבלת יחס מועדף.

היפני קוסוקה קיטאג'ימה בן ה-22, ניצח ב-100 מ' חזה – 1:00.80 ד', וב-200 מ' חזה – 2:09.44 ד'. פלפס ניצח בשני משחי המעורב האישי בקלות יחסית. ב-200 מ' קבע 1:57.14 ד', לפני ראיין לוכטה מארה"ב וג'ורג' בובל מטרינידד. ב-400 מ', ביום הראשון לתחרויות השחייה באתונה, קבע פלפס 4:08.26 ד', לפני בן ארצו אריק ונדט ולסלו צ'ה ההונגרי הצעיר (18) והמוכשר.

פלפס ידע כבר ביום התחרויות השני כי לא יזכה בשמונה מדליות זהב, לאחר משחה ה-4×100 מ' חופשי, כשארה"ב נדחקה למקום השלישי, בעיקר בשל שחייה חלשה של איאן קרוקר.

דרא"פ האלמונית, ללא כוכב על, אבל עם שומאן, הדהימה כשסיימה ראשונה וקבעה שיא עולמי – 3:13.17 ד'. פיטר ואן דן-הוגנבנד, הוגי, שחה מצוין והוביל את הולנד למדליית הכסף ולשיא אירופי – 3:14.36 ד'. כשקפץ לבריכה, כשחיין האחרון של הולנד, היה הוגי שביעי, וכשסיים היה שני. רוסיה, עם אלכסנדר פופוב המיתולוגי, סיימה רביעית ואיטליה חמישית. אוסטרליה עם ת'ורפ וקלים סיימה שישית. פלפס שחה ראשון והוביל את ארה"ב לניצחון, לאחר קרב קשה עם אוסטרליה ב-4×200 מ' חופשי – 7:07.33 ד'. פלפס קפץ לבריכה זמן קצר לאחר שניצח ב-200 פרפר. ת'ורפ, ששחה אחרון לאוסטרלים, כמעט סגר לחלוטין את הפיגור שיצרו שלושת חבריו לנבחרת – 7:07.46 ד'. ארה"ב במשחה האחרון באתונה, ניצחה ב-4×100 מ' מעורב בתוצאה 3:30.68 ד' – שיא עולמי. פירסול ששחה ראשון לארה"ב קבע שיא עולמי ב-100 מ' גב – 53.45 ש', והגדיל את מאזן הזהב שלו באתונה לשלוש. פלפס שניצח ב-100 פרפר, שחה במוקדמות עבור ארה"ב אבל ויתר על מקומו במשחה הגמר לטובת קרוקר, שסיים אחריו בגמר ה-100 פרפר. למרות זאת קיבל פלפס מדליית זהב, השישית שלו, כיוון ששחה את ה-4×100 מעורב במוקדמות. יחד עם שתי מדליות הארד שבהן זכה, סיים פלפס את אתונה עם 8 מדליות, יותר מכל שחיין אחר באולימפיאדה בודדת, כולל מארק ספיץ ב-1972 ("רק" 7 מדליות, כולן מזהב). פלפס השווה את שיאו של המתעמל הרוסי אלכסנדר דיטיאטין מאולימפיאדת מוסקבה (1980), 8 מדליות באולימפיאדה אחת.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.