החדר של נעה

פָרְצָה אִמָּא בִּצְחוֹק גָּדוֹל וְשָׁאֲלָה:

"מָה קָרָה לַחֶדֶר הַיָּפֶה שֶׁלָּךְ, נֹעָה?

הַאִם עָבַר פֹּה פִּיל גָּדוֹל מֵהַיַּעַר?"

 

נֹעָה הַקְּטַנָּה שִׂחֲקָה וְשִׂחֲקָה, וְכָל הַצַּעֲצוּעִים הִתְפַּזְּרוּ עַל הָרִצְפָּה.

הַחֶדֶר מְבֻלְגָּן כָּל כָּךְ, מְחַכֶּה לְנֹעָה, וְנֹעָה מְחַכָּה לְעֶזְרָה.

מִי יַעֲזֹר לָהּ לְסַדֵּר אֶת חַדְרָהּ?

אוּלַי…? וְאוּלַי…? וְאוּלַי…?

 

רִבְקָה (קוֹלֵט) סוֹלוֹמוֹן, חוֹבֶבֶת כְּתִיבָה כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת,

הִיא אִמָּא וְסָבְתָא שֶׁאוֹהֶבֶת לְשַׂחֵק וּלְסַפֵּר סִפּוּרִים.

הַחֶדֶר שֶׁל נעָֹה הוּא סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן.

 

מקט: 4-1272-271

לאתר ההוצאה הקליקו כאן

פָרְצָה אִמָּא בִּצְחוֹק גָּדוֹל וְשָׁאֲלָה: "מָה קָרָה לַחֶדֶר הַיָּפֶה שֶׁלָּךְ, נֹעָה? הַאִם עָבַר פֹּה פִּיל גָּדוֹל מֵהַיַּעַר?"   נֹעָה הַקְּטַנָּה […]

---

 

כְּשֶׁנִכְנְסָה אִמָּא לַחֶדֶר שֶׁל נֹעָה,

עָמְדָה כֻּלָּהּ מְבֻלְבֶּלֶת וַהֲמוּמָה.

כָּל הַצַּעֲצוּעִים הָיוּ פְּזוּרִים עַל הָרִצְפָּה,

וּמֵרֹב בָּלָגָן נֹעָה לֹא נִרְאֲתָה.

קָרְאָה אִמָּא:

“אֵיפֹה אַתְּ, נֹעָה?”

הוֹצִיאָה נֹעָה אֶת רֹאשָׁהּ מִתּוֹךְ הַשְּׂמִיכָה,

“אֲנִי כָּאן, אִמָּא”, אָמְרָה.

 

פָּרְצָה אִמָּא בִּצְחוֹק גָּדוֹל וְשָׁאֲלָה:

“מָה קָרָה לַחֶדֶר הַיָּפֶה שֶׁלָּךְ, נֹעָה?

הַאִם עָבַר פֹּה פִּיל גָּדוֹל מֵהַיַּעַר…?

אוֹ שֶׁהַיַּעַר נִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁלָּךְ?

מָה קָרָה לַחֶדֶר הַיָּפֶה וְהַנָּעִים שֶׁלָּךְ?

וְאֵיפֹה הָאוֹר שֶׁנִּכְנַס מֵהַחַלּוֹן, יַקִּירָה?

הַחֶדֶר שֶׁלָּךְ מְבֻלְגָּן כָּל-כָּךְ,

כְּאִלּוּ גֵּרֵשׁ אֶת הָאוֹר וְאֶת הָאַהֲבָה.”