החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

משחק זיכרון

מאת:
משוודית: יעל צוברי | הוצאה: | 2014-01 | 518 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

26.40

רכשו ספר זה:

רצח כפול מתרחש בפנימייה שיקומית לנערות. כלי הרצח שנמצא, טביעות אצבעות ועקבות מהזירה מובילים את החוקרים לחשודה אחת – ויקי בנט, נערה מהפנימייה שנמלטה מהזירה. במנוסתה היא חוטפת רכב אקראי, ועכשיו היא רוצחת נמלטת המחזיקה בבן־ערובה.
בעקבות תלונה שהוגשה נגדו נאלץ מפקח המשטרה יונה לינה ללוות את החקירה רק כמשקיף. למרות זאת, כאשר החוקרים אוספים מספיק ראיות המעידות על מותה של החשודה ומחליטים לסגור את התיק, לינה ממשיך לנהל חקירה משלו. הוא מסרב להרפות מהמקרה גם כשהקריירה שלו בסכנה.
משהו בסיפורה של ויקי, החשודה הנעדרת, מעורר בו כאב ישן, זיכרון פרטי של בגידה וכאב שהסב ליקרים לו מכול. אבל הפעם הוא לא מתכוון לאכזב איש. נחוש לעשות את הדבר הנכון, לינה צולל לעומקה של פרשייה אפלה שהיקפה מפתיע אפילו אותו, ואת המחיר האישי שהוא עומד לשלם הוא אפילו לא משער.
משחק זיכרון נקרא בנשימה אחת, וגם היא נעתקת בסוף הספר.
לארס קפלר הוא שם העט של אלכסנדרה ואלכסנדר אמדורל, הזוג שאחראי לכמה מספרי המתח המצליחים ביותר שראו אור בסקנדינביה בשנים האחרונות. רבי-המכר שלהם, 'המהפנט' ו'חוזה פגניני', ראו אור בהוצאת מודן.

מקט: 4-20-52952
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


1

אליזבט גְרים בת חמישים ואחת. שערה מאפיר וחיוכה הלבבי חושף שן קדמית עקומה. היא עובדת כאחות בבִּירגִיטָה־גוֹרדֵן, פנימייה שיקומית השוכנת מצפון לסוּנדְסְבאל. זוהי פנימייה פרטית המטפלת בשמונה נערות בנות שתים־עשרה עד שבע־עשרה, בכפוף לתקנות של משרד הרווחה.

חלקן משתמשות בסמים, חלקן אלימות ויש להן נטייה להרס עצמי, וכמעט כולן סובלות מהפרעות אכילה. בירגיטה־גורדן היא הפנימייה הסגורה היחידה שלא מנתבת את חניכותיה לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה. הטיפול בבירגיטה־גורדן אמור, בסופו של התהליך, להשיב את הנערות לקהילה.

אליזבט נוהגת לומר שלכאן מגיעות הילדות הטובות.

היא מרימה טבלייה אחרונה של שוקולד מריר, מכניסה אותה לפיה ומרגישה את טעמה המתוק־מריר מתפשט בחיכה. אט־אט היא מרפה את כתפיה. בניגוד לשעות הבוקר שחלפו ביעף ובנעימים, הערב היה מאתגר. החניכות הלכו לשיעורים ובילו את אחר הצהריים במשחקים וברחצה באגם.

מעט אחרי ארוחת הערב עזבה אם הבית, ואליזבט, שהיתה בתורנות לילה, נשארה לבדה.

הצוות של משמרת הלילה צומצם לפני ארבעה חודשים בעקבות מיזוגה של בירגיטה־גורדן אל תוך רשת הפנימיות שמפעילה חברת האחזקות בּלַנשפוֹרד.

החניכות צפו בטלוויזיה עד השעה עשר. בזמן הזה ישבה אליזבט בחדר האחות וניסתה לסכם את חוות הדעת שהתבקשה לכתוב. צעקות רמות קטעו את עבודתה. היא מיהרה לחדר הטלוויזיה וראתה את מִירַנדָה חובטת בטוּלָה הקטנה. היא צעקה שטולה זונה, משכה אותה מהספה ובעטה בגבה. אליזבט, שכבר היתה מורגלת בהתפרצויות הזעם של מירנדה, ניסתה להפריד בין השתיים, ובמהלך פיזור המהומה נפצעה בפניה. היא נזפה במירנדה ולאחר מכן תפסה בידה והובילה אותה לחדר הבידוד שבהמשך המסדרון. היא בירכה את מירנדה בברכת לילה טוב, אבל זו לא השיבה, רק ישבה על המיטה ברגליים משוכלות וחייכה לעצמה כשאליזבט סגרה את הדלת.

החניכה החדשה, וִיקִי בֶּנֶט, היתה אמורה להתייצב לשיחה אישית, אבל התכנון המקורי לא יצא לפועל בשל המריבה בין מירדנה לטולה. ויקי ציינה בעדינות כי היא מצפה לשיחה, וכאשר אליזבט נאלצה לדחות אותה למועד מאוחר יותר היא נעלבה, שברה ספל תה וחתכה את פרקי ידיה. אליזבט מצאה אותה על הרצפה, מסוככת על פניה בזרועות נוטפות דם.

היא שטפה את פצעיה השטחיים של ויקי, הדביקה פלסטר, חבשה את ידיה, ניחמה אותה וקראה לה ״דובשנית קטנה״ עד שהבחינה בצל של חיוך. זה שלושה לילות רצופים שהיא נותנת לילדה עשרה מיליגרם של סונטה – גלולה לטיפול בהפרעות שינה – כדי שזו תוכל להירדם.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “משחק זיכרון”