החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

מבוך הלוחמה בטרור

מאת:
הוצאה: | 2013 | 288 עמ'
קטגוריות: עיון
זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

פיגועי ה-11 בספטמבר בארצות הברית חידדו את עוצמת האיום שבתופעת הטרור הבינלאומי. אל מעגל האיום הצטרפו מדינות רבות שלא שיערו כי ימצאו את עצמן בעין הסערה. מקבלי ההחלטות במדינות אלו נאלצים להתמודד עם מגוון התחומים הנוגעים באיום הטרור ולמצוא לו מענה, כמעט ללא ניסיון וללא כלי החלטה. גם במדינת ישראל, המשמשת "מקרה מבחן" בשל ניסיונה הרב בתחום הלוחמה בטרור, נדרשת התמודדות עם ביטויים מוכרים וחדשים של טרור מתמשך. ד"ר בועז גנור, מומחה בינלאומי מוכר ומוערך בתחום הלוחמה בטרור, מציג בספרו את מכלול הסוגיות הקשורות בלוחמה בטרור ואת דרכי ההתמודדות עימן: החל מסוגיות הקשורות להגדרת האיום, המשך בשאלות מרכזיות הנוגעות בהתמודדות המודיעינית, ההתקפית, ההגנתית, ההרתעתית; חקיקה וענישה; התמודדות חברתית ופסיכולוגית; מבנה מערכות קבלת ההחלטות והמערכות המבצעיות; ונושא שיתוף הפעולה הבינלאומי. דגש מיוחד מושם בספר על ה"דילמה הדמוקרטית בהתמודדות עם הטרור" – ההתנגשות בין האפקטיביות של הלוחמה בטרור לבין השאיפה לשמור על הערכים הליבראליים והדמוקרטיים, כמו גם על שאלות הכרוכות בסיקור תקשורתי של פיגועי טרור. הספר בוחן את הבעיות המרכזיות הניצבות בפני מקבלי ההחלטות בכל התחומים הללו, את העמדות השונות ואת הניסיון שהצטבר בתחומים אלה ומביא המלצות לדרכי חשיבה, ניתוח, הבנה ופתרונות.

זהו ספר יסוד ראשון מסוגו בתחום הלוחמה בטרור, הנותן בידי הקורא כלי חשיבה והחלטה לצד מידע רחב ועמוק במכלול התחומים הנוגעים בלוחמה בטרור.

ד"ר בועז גנור (סא"ל במילואים) הינו אחד ממייסדי המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה ומשמש כמנהלו. הוא בין המומחים הבודדים בעולם בעלי רקע אקדמי ספציפי בלוחמה בטרור והתנסות מעשית בייעוץ בינלאומי בלוחמה בטרור. ד"ר גנור ממלא תפקידי ייעוץ רבים למקבלי החלטות בישראל ובעולם בתחום ההתמודדות עם הטרור, ערך מחקרים וכתב מאמרים רבים בנושא. בין מחקריו הבולטים: "אסטרטגיית הלוחמה בטרור של ישראל – אפקטיביות מול ערכים ליבראליים-דמוקרטיים", "השפעת הטרור על דעת הקהל בישראל", "הטרור כלוחמה מוראלית-פסיכולוגית" ועוד. ד"ר גנור מרצה בבית הספר לממשל ע"ש לאודר במרכז הבינתחומי הרצליה, מרצה אורח במוסדות אקדמיים שונים בעולם וחבר בוועדות בינלאומיות העוסקות בפתרון סכסוכים והתמודדות עם טרור.

מקט: 9-62840-619-1
מסת"ב: 978-1-62840-619-1
 הורד/י דוגמה חינם לאייבוקס    הורד/י דוגמה חינם לקינדל

הקדמה – ב-11 בספטמבר 2001 חצה הטרור הבין-לאומי את נהר הרוביקון. תופעת הטרור הבין-לאומי אחרי הפיגועים בארצות-הברית השתנתה לבלי היכר. עוצמת הפגיעה, היעדים שנבחרו, תעוזת הטרוריסטים, תחכום פעולתם, שבירת כל המוסכמות וחציית המעצורים וההגבלות, ובעיקר היקף הנזק ומספר הנפגעים — כל אלה הפכו את הטרור הבין-לאומי לאיום מיידי, מוחשי וקיומי על הציוויליזציה המודרנית ועל העולם כולו.

הפיגועים בספטמבר 2001, שלוּוּ מייד לאחר התרחשותם בפיגועי טרור ביולוגי (מעטפות האנתרקס שנשלחו ליעדים שונים בארצות-הברית), סימנו את ראשיתו של תהליך המעבר מטרור מודרני לטרור פוסט-מודרני חסר גבולות ועכבות. פוטנציאל הפגיעה באלפי אנשים בפיגוע אחד, סכנת השימוש בחומרים לא-קונוונציונליים (כימיים, ביולוגיים, רדיולוגיים ואף גרעיניים) ונפיצותה של האידיאולוגיה האיסלאמית-הרדיקלית הרואה בכל מי שאינו שותף להשקפת-עולמה הפונדמנטליסטית — יהודי, נוצרי או מוסלמי — כופר שיש ללחום בו הפכו את הטרור לבעיה בין-לאומית ראשונה במעלה. הטרור אינו עוד בעיה מקומית של מדינה זו או אחרת, אלא סכנה חסרת תקדים בהיקפה לשלום העולם, הנובעת מרשת טרור איסלאמית-רדיקלית הפּרושׂה ברחבי העולם כולו ונחושה למלא צו אלוהי דתי של מלחמת-מצווה — ג'יהאד — באמצעות ביצוע פיגועי טרור.

מול איום חמור זה ניצב עולם מבולבל, חצוי, אשר ברובו אינו מודע כלל לגודל הסכנה, ומכל מקום חסר את המיומנות הנדרשת להתמודד עם תופעת הטרור החדשה. בעוד שהחיילים, אנשי המשטרה וכוחות הביטחון נדרשים להתאמן ולעבור הכשרה ארוכה על-מנת שיהיה באפשרותם להתמודד עם האויב בשדה-הקרב, נראה כי גורמי השלטון — חברי הממשלה והפרלמנטים, קובעי המדיניות וראשי מערכות הביטחון — פועלים ומקבלים החלטות בתחום הטרור ללא תורה סדורה, בלא היכרות מוקדמת עם הדילמות המרכזיות שיהא עליהם להתמודד עימן, ותוך קבלת החלטות הנגזרות מלחץ ציבורי המופעל עליהם במגבלות זמן קשות.

בעידן המודרני קשה למצוא סוגיה מורכבת ובעייתית יותר שניצבת בפני מקבלי ההחלטות מאשר ההתמודדות עם הטרור. המורכבות והבעייתיות של קביעת המדיניות בתחום הלוחמה בטרור נובעות, בין היתר, מהמאפיינים הייחודיים של תופעה זו:

א.בין-תחומיוּת — כדי להבין את תופעת הטרור לאשורה אין די בניתוח תופעה זו בכלים של דיסציפלינה מחקרית אחת. כמעט כל דיסציפלינה אקדמית רלוונטית בהיבט זה או אחר לנושא הטרור. כדי להבין עד כמה תופעת הטרור מורכבת, די אם נזכיר כמה תחומי מדע הקשורים באופן ישיר או עקיף לטרור, כגון: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, מדע המדינה, משפטים, כלכלה, מדעי המחשב, ביולוגיה, כימיה וכולי. התמודדות יעילה עם תופעת הטרור מחייבת אם כן היכרות מסוימת עם כל אחד מהתחומים הללו ויכולת לגבש הערכת-מצב ולקבל החלטות בצורה בין-תחומית.

ב.טשטוש בין חזית לעורף — הטרור מטשטש מעצם טבעו בין החזית לבין העורף. הטרוריסטים מתמקדים בפיגועיהם באוכלוסייה האזרחית, תוך ניסיון לאתר את "הבטן הרכה" והלא-מוגנת של המדינה והחברה המותקפות. ההתמודדות עם הטרור אינה יכולה לכן להתבסס רק על מיומנות צבאית-משטרתית, אלא היא כרוכה גם בפעילות אזרחית בתחומים שונים.

ג.השפעת הטרור — לטרור יש השפעה ישירה ועקיפה כמעט על כל תחומי החיים במדינה: על המערכת הפוליטית (הטרור עשוי להשפיע על דפוסי הצבעה של בוחרים), על המערכת הכלכלית (הטרור עלול לגרום נזקים בתחומים כלכליים שונים, כגון: תחבורה, תיירות, תעופה, ייצוא וייבוא, ביטוח, שוק ההון, מערכת הבנקאות וכולי), על המערכת הצבאית (הטרור עלול להסיט את תשומת-הלב מאיומים צבאיים אחרים ואולי אף חמורים יותר, ולפגום במערך האימונים וההכשרה של הכוח הלוחם) ועל מערכת החינוך (מערכת החינוך נדרשת לתת מענה לאתגר הטרור ולחזק את כושר העמידה של הציבור מול תופעה זו). על מקבלי ההחלטות לאתר לפיכך את כל ההשלכות האפשריות של הטרור על תחומים אלה ואחרים, ולהיערך מלכתחילה לשם הקטנת הנזק האפשרי.

ד.סוגי טרור — תופעת הטרור מורכבת מסוגים שונים ומגוּונים של פיגועים — פיגועי-מיקוח, פיגועי-התאבדות, פיגועי-ירי, מטעני-חבלה וכולי. לכל אחד מסוגי פיגוע אלה יש מאפיינים ייחודיים משלו, והטיפול בכל אחד מהם מחייב התייחסות וגישה שונות כמו גם התמודדות עם דילמות שונות.

ה.מבחן מנהיגוּת — הטרור מציב אתגר מיידי ומוחשי למקבלי ההחלטות: מבחן ליכולתם להנהיג ולקבל החלטות בזמן-אמת ובתנאי לחץ. כושרו או אי-יכולתו של המנהיג להתמודד עם איום הטרור נחשפים עד-מהרה לעיני כל, ועלולים להשליך ישירות על עתידו הפוליטי. מאפיין זה של הטרור גורם לעיתים קרובות לקבלת החלטות שגויות בניסיון לתת מענה מהיר לאתגרים מיידיים, לעיתים ללא בחינת כל החלופות והשלכותיהן האפשריות. בהקשר זה יודגש כי מחירה של טעות בקבלת החלטות בתחום ההתמודדות עם הטרור עלול להיות גבוה ולבוא לידי ביטוי בחיי אדם ובנזק כלכלי, פוליטי ובין-לאומי.

ו.ניגודי אינטרסים — גיבוש מדיניות עקבית של לוחמה בטרור עלול להשפיע על אינטרסים אחרים של המדינה ולעיתים אף לפגוע בהם. על מקבלי ההחלטות להביא בחשבון את ההשלכות האפשריות של תפוקותיהם בתחום ההתמודדות עם הטרור על שלל האינטרסים האחרים של המדינה — הכלכליים, הפוליטיים והדיפלומטיים.

ז.רובדי הלוחמה בטרור — בשל מורכבותה של תופעת הטרור, על מדיניות הלוחמה בטרור לפעול בכל רובדי הפעילות במקביל: פעילות מודיעינית, התקפית, הגנתית, הרתעתית וכולי. התמקדות ברובד פעולה אחד בלבד לא תניב את ההישגים המיוחלים. מדיניות אפקטיבית של לוחמה בטרור מחייבת ראייה אסטרטגית כוללת ויכולת לנהל משברים מורכבים, תוך שימת דגש מיוחד במנגנון של תיאום ובקרה בין הגורמים הרבים — הצבאיים והאזרחיים — הנוטלים חלק בלוחמה בטרור, כגון: משרדי ממשלה, מערכות חירום, מערכות מודיעין, גורמי ביטחון ועוד.

ספר זה נועד להצביע על הדילמות המרכזיות הניצבות בפני מקבלי ההחלטות הבאים לבחון את הרבדים המרכזיים של הלוחמה בטרור: דילמות מודיעיניות, התקפיות, הרתעתיות והגנתיות, דילמות בתחומי החקיקה והענישה, ההסברה והחינוך, דילמות בתחום שיתוף-הפעולה הבין-לאומי, דילמות תקשורתיות ואחרות. בכל אחד מתחומים אלה נבחנות סוגיות מרכזיות אחדות ומוצגות חלופות שונות לפתרון. בתום הדיון ביתרונותיהם ובחסרונותיהם של הפתרונות האפשריים מוצעת החלופה המומלצת לפתירת הדילמה בהתבסס על הניסיון המצטבר של ישראל בתחום הלוחמה בטרור.

הספר אמור לשמש מורה נבוכים, כלי-עזר בידי מקבלי ההחלטות בכל הדרגים — קברניטי המדינה, המחוקקים, ראשי מערכות הביטחון והמִנהל, אנשי צבא ומשטרה ומערך החירום, כמו גם אנשי אקדמיה, סטודנטים, מנהלי חברות רב-לאומיות, אנשי עסקים והציבור בכללותו, אשר למורת-רוחו מוצא את עצמו חדשות לבקרים בעין סערת הטרור, נאלץ לחשב חישובים ולכלכל את צעדיו כדי להימנע מלהיות הקורבן של פיגוע הטרור הבא.

אין הספר בא לבחון גישות ומודלים שונים של קבלת החלטות, אלא בכוונתו רק להעניק את בסיס הידע שיאפשר לקבל החלטות תבוניות ויעילות יותר ברמת המדינה, ברמת מערכת הביטחון והמִנהל, ברמה המוניציפלית וברמות העסקית והאישית.

ישראל, כמדינה הסובלת מהיקף רחב של פיגועי טרור לאורך שנים, ואשר הוכיחה פעמים רבות את יעילותה ברבדים השונים של הלוחמה בטרור, מהווה מודל מתאים לבחינת הדילמות המרכזיות הללו. לצורך כתיבת הספר נערכו ראיונות אישיים עם מקבלי החלטות בתחום ההתמודדות עם הטרור — דמויות ישראליות מרכזיות שכיהנו בעבר כראשי ממשלה, שרי ביטחון, ראשי המוסד, השב"כ או אגף המודיעין בצה"ל, יועצי ראש הממשלה ללוחמה בטרור או ראשי המטה ללוחמה בטרור במועצה לביטחון לאומי.

כל פרק בספר עוסק ברובד אחר של לוחמה בטרור. הפרק הראשון מציג דילמות בתחום הגדרת האיום. בפרק זה נידונות שאלות ביחס לעצם הצורך בהגדרת הטרור וביחס לייחודיותה של תופעה זו בהשוואה לפשע הפלילי, למחאה הפוליטית ולאלימות המהפכנית. בסוף הפרק מוצעת הגדרה לטרור העושה הפרדה בין מטרות הפעולה לבין האמצעים שנעשה בהם שימוש ויעדי הפגיעה. הגדרה זו יכולה לשמש מצע נוח להשגת שיתוף-פעולה בין-לאומי בלוחמה בטרור.

הפרק השני בוחן דילמות בקביעת מסגרת הלוחמה בטרור. הפרק דן בשאלה מה צריכה להיות המטרה המוגדרת של הלוחמה בטרור, ועל רקע זה נבחנות המטרות שעמדו בבסיס הפעילות הישראלית בתחום הלוחמה בטרור לאורך השנים. הפרק דן גם בסוגיה החוזרת ונשנית — באיזו מידה יש להעניק למרכיב הצבאי דומיננטיות במדיניות הלוחמה בטרור; או במילים אחרות — אם ניתן לנצח את הטרור באמצעים צבאיים. במסגרת זו הפרק עוסק גם בשאלת הצורך בקביעת מדיניות ברורה ללוחמה בטרור ובשאלה עד כמה מדיניות זו צריכה להיות פומבית.

הפרק השלישי עוסק בדילמות מודיעיניות בתחום הלוחמה בטרור. הפרק נפתח בדיון בחשיבותו של המרכיב המודיעיני ביחס לכל רובדי הלוחמה בטרור. לאחר הבהרת מושגים מתחום האיסוף המודיעיני, נידונות סוגיות הקשורות להפעלת מקורות מידע אנושיים (humint, להלן: "יומינט") ולאורך החיים הקצר בדרך-כלל של מקור המודיעין. הבעייתיות של שיתוף-הפעולה הבין-לאומי בתחום זה מומחשת בפרק זה תוך התייחסות לאופן ההתנהלות של שיתוף-הפעולה המודיעיני בין ישראל לפלסטינים לאחר החתימה על הסכם אוסלו. בפרק זה מודגש הצורך ביצירת מנגנון לתיאום מודיעיני-מבצעי, ונידונה שאלת התייחסותו של הדרג הפוליטי למידע ולהערכות המודיעיניים המוצגים לפניו.

הפרק הרביעי עוסק בשאלה המורכבת של הרתעת טרוריסטים וארגוני טרור. הפרק נפתח בניתוח מורכבותו של רכיב ההרתעה במדיניות הלוחמה בטרור. מורכבות זו מוצגת בהקשר של מדיניות הלוחמה של ישראל בטרור. בהמשכו של הפרק נידונות דילמות הקשורות למידת הרציונליות של הטרוריסטים בכלל ושל מחבלים מתאבדים בפרט. כמו-כן נבחנים סוגים שונים של הרתעה — התקפית, הגנתית והרתעת מדינות התומכות בטרור.

הפרק החמישי בוחן דילמות בתחומי הפעילות ההתקפית וההגנתית נגד ארגוני הטרור. אחת השאלות המרכזיות שנשאלת בפרק זה היא מהי אפקטיביות בתחום הלוחמה ההתקפית בטרור, וכיצד ניתן למדוד את רמת האפקטיביות של פעולה זו או אחרת. הבעייתיות של הפעילות ההתקפית מומחשת בעזרת סוג מסוים של פעילות מסוג זה — הפעילות ההתקפית האישית, דהיינו, "סיכול ממוקד". סקירת הפעילות ההתקפית של מדינת-ישראל נגד הטרור מציבה שתי דילמות מרכזיות הנידונות בפרק זה: הדילמה של "אפקט הבומרנג", הווה אומר, האפשרות שארגון טרור יסלים את פעולותיו בעקבות פעילות התקפית אפקטיבית נגד פעיליו או מִתקניו; והדילמה בנוגע לתזמון הפעילות ההתקפית נגד הטרור, קרי, מתי רצוי להוציא אל הפועל פעילות התקפית — לאחר התרחשות של פיגועי טרור וכגמול עליהם, כמכה מקדימה, לפני התרחשות פיגוע או באופן שוטף ומתמשך. באשר לסוגיות במישור הפעילות ההגנתית-האבטחתית נגד הטרור, פרק זה מציב את שאלת החלוקה של עוגת התקציב הכוללת של הלוחמה בטרור, והנתח הניתן לפעילות ההגנתית בהשוואה לתחומים אחרים של לוחמה בטרור.

הפרק השישי עוסק באחת השאלות המרכזיות העומדות בפני מדינה דמוקרטית-ליברלית המוצאת את עצמה מתמודדת עם היקף רחב של פיגועי טרור — הדילמה הדמוקרטית בלוחמה בטרור. הפרק סוקר את אסטרטגיית הטרור המודרני ומדגיש את העובדה שארגוני הטרור מנצלים את ערכיה ומוסדותיה של המדינה הליברלית-הדמוקרטית, ובמיוחד את התקשורת הפתוחה, את השפעתה של דעת-הקהל על מקבלי ההחלטות, את הגבלות הענישה ואת הערך הגבוה המוענק לחיי אדם — כל אותם גורמים שיוצרים "בטן רכה" בסוג זה של מדינות. פרק זה מתמקד בשתי דילמות מרכזיות: הדילמה השלטונית בהתמודדות עם הטרור, דהיינו, כיצד השלטון יכול לשמור על הלגיטימיות שלו על-ידי הימנעות מסוג מסוים של פעולות נגד הטרור, ובאותה עת לשמור על מקומו בשלטון מבלי שהציבור יראה בהימנעות זו חולשה פוליטית ואישית; והדילמה הערכית — כיצד ניתן להיות אפקטיבי בתחום הלוחמה בטרור ובה-בעת לשמור על ערכים ליברליים-דמוקרטיים. כהמחשה לדילמות אלה נבחנות בפרק זה שאלות ערכיות הקשורות לאיסוף מודיעין, לשיטות חקירה של חשודים בטרור ולפעילות התקפית והגנתית. בסיומו של הפרק מוצע מודל לבחינת היקף הדילמה הדמוקרטית בפעילות של לוחמה בטרור.

הפרק השביעי מתמקד ברובדי החקיקה והענישה בתחום הלוחמה בטרור. במסגרת זו נערך מיון של סוגי חקיקה נגד טרור ונידונות סוגיות של חילוט כספים, חקיקה פרטנית נגד טרור, חקיקת חירום והוצאה אל מחוץ לחוק של ארגוני טרור, כמו גם שאלות עקרוניות העוסקות בפומביות המשפט וחסיון ראיות במשפטי טרוריסטים, ובהעמדה לדין של חשודים במעורבות בטרור. בתחום הענישה הפרק מתמקד בשתי שאלות מרכזיות: ענישה קיבוצית, תוך המחשת הדילמה בניסיון הישראלי בתחום של הריסת בתיהם של טרוריסטים; וענישה מִנהלית, באמצעות דיון בשאלות של הטלת סגר ועוצר על אזורים המשמשים מקום מסתור ומקלט או בסיסי יציאה והיערכות של טרוריסטים, ומעצר מִנהלי וגירוש של מְבַצעי פיגועי טרור וסייעניהם.

הפרק השמיני דן בסוגיות הקשורות לסיקור התקשורתי של תופעת הטרור. הפרק שב ומדגיש את מרכזיותו של מרכיב התקשורת באסטרטגיית הטרור המודרני, ומתאר את קשרי-הגומלין שבין הטרוריסטים, התקשורת ודעת-הקהל. הפרק קובע כי עיתונאי המסקר פיגועי טרור חייב למצוא את האיזון העדין שבין מחויבותו המקצועית כעיתונאי לדווח בזמן אמיתי וללא צנזורה על ההתרחשויות לבין חובתו האזרחית לא לשמש כלי בידי הטרוריסטים ולא להעניק במה לארגוני הטרור. הפרק דן גם בשאלת שידורן של קלטות של טרוריסטים ועריכת ראיונות עימם, ובשאלת היקף הסיקור התקשורתי של פיגועי טרור, תוכני השידור והשפעתו על לוח-השידורים השוטף ביום הפיגוע. שתי שאלות נוספות שנידונות בפרק זה הן שאלת הצנזורה על סיקור תקשורתי של פיגועי טרור, והתנהגותם של אמצעי התקשורת אם וכאשר הם מוזמנים על-ידי הטרוריסטים לזירת פיגוע עתידי.

הפרק התשיעי עוסק בסוגיה מרכזית במסגרת גיבוש המדיניות של לוחמה בטרור — דילמת ההתמודדות עם הנזק המורלי-הפסיכולוגי של הטרור. הפרק מצביע על החרדה מפני הטרור הנוצרת בקרב הציבור כעל הנזק האסטרטגי של הטרור המודרני, ועל רקע הסברת הטרור כסוג של לוחמה פסיכולוגית, נבחנות דילמות הקשורות לפרסום פומבי של התרעת מודיעין בדבר אפשרות התרחשותו של פיגוע טרור, ולחיזוק כושר העמידה של הציבור נגד הטרור. כמו-כן נידונות ההשפעה שיש לחרדות וללחצי הציבור על אופן קבלת ההחלטות בתחום הלוחמה בטרור ועל איכותן, ומידת הלגיטימיות והחוכמה שבשימוש באמצעים התקפיים נגד הטרור לצורכי העלאת המורל של הציבור.

הפרק העשירי של הספר עוסק בסוגיות הקשורות לשיתוף-הפעולה הבין-לאומי בתחום הלוחמה בטרור. הפרק משרטט את מאפייניו של איום הטרור המודרני הבין-לאומי, כפי שהוא מצטייר לאחר ה-11 בספטמבר 2001, וגוזר מאיום זה את האסטרטגיה הבין-לאומית הנדרשת להתמודדות יעילה עם סוג זה של טרור איסלאמי-רדיקלי. בפרק זה מודגש הצורך בהקמת ליגה של המדינות הנלחמות בטרור, שתבסס ותעמיק את שיתוף-הפעולה הבין-לאומי בתחום זה תוך הקמת מסגרות פעילות בין-לאומיות משותפות בכל רובדי הלוחמה בטרור — המודיעיני, ההתקפי, ההגנתי, הענישתי וכולי.

הספר נחתם בפרק סיכום ומסקנות, המתמקד במיוחד בדילמות הקשורות להתמודדותה של ישראל עם הטרור, בשאלת קיומה של אסטרטגיה ישראלית ברורה ללוחמה בטרור, ובהישגיה וכשלונותיה של ישראל בתחום זה. הפרק מסתיים בשורה של המלצות לגיבוש מדיניות יעילה של לוחמה בטרור ולפתירת הדילמות המרכזיות בתחום זה.

לנוכח מורכבות ההתמודדות עם הטרור והצורך במתן מענה לדילמות רבות ומגוּונות, מודגש הצורך בקיומו של גורם ממשלתי מתאים לניהול יעיל של כל פעולות הממשלה — בטחוניות ואזרחיות כאחד.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מבוך הלוחמה בטרור”