החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

מתוסאפו

מאת:
הוצאה: | 2018-08 | 91 עמ'
קטגוריות: פנאי, שירה ומחזות

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

13.50

רכשו ספר זה:

מתוסאפו- מה את עושה פה?

האם יש מציאות אחת? כמה בחירה יש לך בחיים?

מה ידוע לך על עצמך ועל הקרובים אליך?

אישה אחת מקימה מוזיאון. ידיעה על מות בתו של אב- הבית קוטעת את ההקמה, מקרבת את האוצרת אליו ואל עוזרתה ומגלה עוד על עולמה. סיפור המסגרת הוא תירוץ למסע שלך אל הליבה. ספר שהוא סלט של אהבה, מתח, מידע, תובנות ושירה.

מקט: 4-1272-232
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


היה היתה בארץ רחוקה אישה מתוקה, דולסי, עם עור שקוף ולב שהותנע רק בדלק אהבה זכה. בתים, ביטוחים, תארים, תעודות, תכשיטים, כותרות, מינויים, מניות, לא היו תמרורים בדרכה. בשבט אינדיאני היו קוראים לה ‘פרי־ספיריט’, נשמה חופשייה.

בהפקה מסחרית היה התסריט העמוס של חייה נפסל מחוסר תקציב. בחיים, פשוט כך קרה. אירועים שלא עבר קשיש בן מאה, נדחסו בחצי זמן לדרכה של אישה קטנה.

עוגן שיגרה היא שחררה ויצאה שוב ושוב אל הבלתי נודע. כמו דיפלומט או אסיר נמלט, עברה אינספור התחלות, עקירות, כמעט נגמלה מחרדת נטישה.

בכל מקום השתדלה, למדה, חוותה. פיתחה סיבולת שרירי סבלנות ותקווה.

בזכות העור השקוף ראו תמיד מרחוק אם דולק או כבה לבבה.

כשנסגר בפניה חלון נהדפה, כאבה, נעלבה, עצרה רגע, בכתה… וחיפשה אחר שנפתח, או דלת.

בריבוי התחלות ראתה לפחות חצי כוס יתרונות: גיוון, התחדשות, חישול, ניסיון, גמישות. בסדקים גילתה יופי ומצאה חיזוק בגישה שמבול אתגרים יורד רק על מי שיכול להתמודד עימם.

כשהיה לה קשה ביקשה מהבורא ג’י־יה־אללה־בהא־בודהא־מפץ, איכשנקרא, להאט את הקצב. פוס, הפוגה…

בהתחלה, כמו כולם, היא ניסתה בחייה לשלוט, להשיג יעדים, מטרות. מעיקולים חדים למדה שהיא בסך הכול חייל במשחק ‘חבלים־סולמות’ והדרך נקבעת בידי כוח עליון, השגחה, קארמה, מזל, גורל, לאמשנה איך שנקרא.

עדיין נשאר בכל רגע לבחור כמה להיות מעורב בנעשה. להסתכל מהצד או להשפיע?

אילו מדים ללבוש באיזו חברה? לשחק ביושר מוחלט או ‘לעגל פינות’?

אם לרמות – אז כמה, מתי, איך ואת מי: עבודה? מדינה? חברים? משפחה? עצמך?

כשנמצאים בעשירון העליון, כמה לזכור את האחרים שזוחלים במשבצות הנמוכות, שיכולות בתוך שנייה להיות מסלול ההתרסקות שלך…

איך לעכל נפילה? ובכל דקה, האם לפרוש או לצפות להפתעות הבאות?

כשהבחינה שנקלעה להמון מצבים שייתכנו במציאות בסיכוי של אחד למיליון, או בחלום ודמיון, החליטה להראות לציבור את הפסיפס המיוחד, לפני שיאבד. אולי יהיה מי שילמד.

את עצמה היא מינתה לאוצרת, גייסה תחזוקן ומנהלת

ושלושתם החלו במרץ להקים מוזיאון.

בכניסה תלו שלט:

 

שלום,

במסע שאליו נצא מיד, נשוט בתעלות עצב ורוח.

אל קצות דרכי מוח ולב נגיע.

סערות נחשפו, זוקקו לכמוסה, נארזו במילים, נכרכו.

אנחנו מוכנים. נצא לדרך!

 

דולסי: “הקהל יפגוש מראות רוויי צבעים, ריחות, מנגינות, טעמים ויתנסה בפעילויות.

כאן למשל אני רוצה שתושמע:

הפתיחה התזמורתית ל’תמונות בתערוכה’ / מ. מוסורגסקי.

 

 

 

כמו בזיכרון,

ייקשר כל מאורע

לאחר

וגם אם נראה כמו סוף אגדה

הרי הוא רק עוד נקודה * רקומה אל העבר ———- וגם התחלה _ _ _____  עם תובנות, תולדות, תפניות (גלויות ונעלמות) בעתיד שלה או של אחרים.

כך, במרחק זמן ומרחב, אפשר שתהיה גם עכבה לטובה.

המסכנים ילקטו זרדים, ילהיטו זיקוקים לשניית אהדה.

רוב המבקרים יציצו מהצד, ישוו לשלהם (כמו גברים במשתנה),

ישפטו, יקנאו, ירחמו, יזדעזעו, יצקצקו, יתנשאו, יתרשמו, יזדהו,

כצופים ב’ריאליטי’, סרט, הצגה.

החכמים ייקחו צידה למסע שלהם בעולם”.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מתוסאפו”