החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!
על נתן רונן

נתן רונן, איש מערכת הביטחון בעברו, מספר את סיפורם של אנשים מיוחדים המקדישים את חייהם לביטחונו של הכלל ומשלמים על כך מחיר אישי יקר. אנשים אלה חיים בצללים, פועלים במסכות ובזהות שאולה ומפחדים, כמו כולנו, מן הבדידות. ... עוד >>

מסכות וצללים

מאת:
הוצאה: | 2016-05 | 274 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

26.00

רכשו ספר זה:


נתן-רונן

החיים האירו פנים לאריק בר נתן. מדירה צרה בשכונת עוני בחיפה, הוא צמח והיה לראש אגף במוסד. במרוצת השנים פיקד על מבצעים נועזים וכבש כל יעד שהציב לעצמו, כמו גם כל אישה שמצאה חן בעיניו.
אלא שלפתע – הכל השתנה. לתפקיד ראש המוסד מונה אדם שנוטר לו טינה עתיקה, אל חייו נכנסה אישה שונה מכל אלה שהכיר, אוהבת ואולי זוממת. אך הגרוע מכל: בעקבות מבצע חיסול שהשתבש, נשלח בעקבותיו מתנקש מיומן ונחוש, שצץ במקומות הכי פחות צפויים.
על פני עלילה נפתלת ורבת תהפוכות מנסה אריק להחזיר לעצמו את השליטה בחייו ולסכל את האיומים המעיבים עליהם. בתוך כך הוא מתוודע אל רבדים באישיותו שנסתרו מעיניו, מגלה את העצמה שבחולשה ובגלוי הלב, לומד מהי אהבת אמת ואת חשיבות הקשר עם ילדיו…

מחבר הספר – נתן רונן, איש מערכת הביטחון בעברו, מספר את סיפורם של אנשים מיוחדים המקדישים את חייהם לביטחונו של הכלל ומשלמים על כך מחיר יקר. הם עושים זאת לא רק מתוך מחויבות לארצם או לצורכי פרנסה בלבד, הם מכורים לאדרנלין, לשליטה, לפעולה ולעובדה כי מעשיהם, שבנסיבות אחרות היו על גבול האסור, מבוצעים ברשות ובסמכות.
אנשים אלה חיים בצללים, פועלים במסכות ובזהות שאולה ומפחדים, כמו כולם, מהבדידות.

מקט: 978-965-571-049-6
מסת"ב: 978-965-571-049-6
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
עמוד הפייסבוק
החיים האירו פנים לאריק בר נתן. מדירה צרה בשכונת עוני בחיפה, הוא צמח והיה לראש אגף במוסד. במרוצת השנים פיקד […]

פרולוג
פברואר 2003,
La Triple Frontera – מפגש שלושת הגבולות

שעת בין הערביים בסוף שבוע קיצי בחצי הכדור הדרומי. זרזיפי גשם ניקו את אבק היום מעלי עצי הקופואסו הגבוהים. במפגש המדינות ברזיל, פרגוואי וארגנטינה, זרם בניחותא נהר הפאראנה רחב הממדים שהסחף צבע את מימיו בחום אדמדם. תוכים בצבעים ססגוניים חיפשו לינת לילה בצמרות העצים וצרחותיהם הבליעו את קול הטרטור של מנוע המטוס ללא טייס שריחף מעל האחוזה של איימן ג׳ומא, סמוך לעיר סיודאד דל אסטה בפרגוואי.

מעברו השני של הגבול, בעיירה הארגנטינית פוארטו איגואסו, ישבה קבוצה קטנה של אנשים בבגדי חאקי מהוהים וצפו בדריכות בתמונות ששידר המל״ט אל צג המחשב.

״הנה הוא מגיע,״ אמר גבר צעיר קצוץ שער בעברית.

אריק בר-נתן, ראש ׳קיסריה׳1 לגם מכוס הקפה המי יודע כמה שלו ופקד: ״תעשה לי עליו זום אין.״ הצעיר הקיש במקלדת כמה פקודות ומצלמת המל״ט התמקדה בספינת מרוץ שהתקרבה לרציף האחוזה מצדו הברזילאי של הגבול. בחזיתה ניצב גבר שמנמן ומזוקן, חובש כובע מצחייה וחוגר אקדח. מאחוריו, בחלקה הרחב של הסירה, עמדו מספר אנשים. מצלמת המל״ט עברה על פניהם בזה אחר זה.

״אני מזהה את עימאד חוסנייה, ראש אגף המבצעים של החזבאללה,״ אמר הצעיר, ״וזה עומר מוסאווי, מנכ״ל קרן ׳דעווה׳ שמסייעת למוסדות הרווחה והצדקה של החזבאללה, ולידו אסעד אחמד ברכאת איש עסקים ותורם ראשי לארגון חזבאללה. יש פה עוד אחד שאני לא מכיר…״

״איימן ג׳ומא,״ ציין ד״ר אלכס אברמוביץ, ראש אגף מודיעין ומחקר במוסד, ״סוחר הסמים הגדול ביותר באזור.״

״אלה השניים שמאחורה הם שומרי ראש,״ הוסיף הצעיר, ״הם חמושים בתת מקלעים.״

״למה רק שניים?״ שאל אחד הנוכחים.

״הם חשים בטוחים כאן,״ הסביר אריק, ״הם משלמים למושל המחוז, למפקדי המשטרה וגם לקציני הצבא שחונה באזור. כל אחד מאלה הוא שומר ראש שלהם…״

הסירה נשקה למזח והחבורה נכנסה למיניבוס שהמתין לה. שני אופנועים כבדים של משטרת פרגוואי ליוו את המיניבוס בדרכו אל לב האחוזה.

״למי עוד אנחנו מחכים, אלכס?״ שאל אריק.

״זהו מפגש של תורמים לחזבאללה, ואמורים להגיע אליו עוד בעלי עניין עסקיים כמו רמזאן אחמטוב, ראש המאפיה הצ׳צ׳נית בדרום אמריקה ובנו. שניהם עושים רווחים גדולים בהברחת נשק וסמים ובהלבנת כספים. יהיו שם גם ראשי ארגוני הפשע של המאפיה הסינית של הונג קונג שמתמחה בסחר בנשים וילדים ובזיופי מותגים, וכן נציגי קרטל הסמים של קולומביה. בהמשך היום יצטרפו כנראה גם האחרים, אלו שתורמים רווחים מעסקיהם לטובת החזבאללה תמורת זיכיון לאספקת סמים שוטפת לאמריקה הדרומית מאפגניסטן דרך איראן ובקעת הלבנון.״

אריק בר-נתן נשף בקוצר רוח. ״אם יש לנו הזדמנות לדפוק את כולם במכה אחת – עוד יותר טוב. אני בטח לא אבכה בהלוויה הזאת.״

המל״ט עקב אחרי המיניבוס שעצר בפתחו של בית גדול ממדים. הנוסעים ירדו ונכנסו פנימה. בחוץ נשארו רק שומרי הראש שפטפטו עם נהגי הלימוזינות המשוריינות.

״קדקוד כידון, אתם מוכנים?״ שאל אריק במכשיר הקשר המוצפן.

״שין פלוס חמש דקות,״ ענה ראש היחידה מצדו האחר של הגבול, סמוך לגדר האחוזה.

״אור ירוק!״ לחש לפומית, ״תדפקו את הבני זונות.״

מפעיל המל״ט כיוון את כלי הטייס אל מרכז הבניין, שם התביית על מצייני הלייזר של לוחמי כידון2 וסיירת מטכ״ל. אריק היה מרוצה. הכול פועל על פי התכנית.

תוך פחות מדקה התרסק המל״ט במרכז הווילה בקול פיצוץ אדיר. זה היה האות. הלוחמים הפעילו מטעני חומר נפץ שהוטמנו מראש בחומת הווילה ופרצו לחצר, רכובים על טרקטורונים. הם פתחו באש מקלעים מטווח קצר לכיוון המאבטחים והטילו רימונים אל תוך אולם הנשפים הגדול. חלק מן המשתתפים נהרגו, בהם רמזאן אחמטוב, בנו נפצע קל וכשוך האש נגרר החוצה על ידי מאבטחו שנשאר בחיים.

כוחות ההצלה והמשטרה המקומית, עסקו בכיבוי שרפות שהוצתו באמצעות פצצות תבערה שפוזרו בעיר בידי סוכני ׳מוסד׳ וסייענים, והגעתם לאחוזה הבוערת עוכבה. בחסות אירועים אלה, נסוגו לוחמי כידון והסיירת אל הגבול הארגנטיני, שם כבר המתינו להם אריק ואנשי אגף קיסריה לתחקור.

רק אז נודע לאריק על שיחת הטלפון שקיבל עימאד חוסנייה כמה שניות לאחר שהגיע לאחוזה, ונקלטה על ידי חוליית האזנה. ״תסתלק ומהר. הישראלים פה!״ לחש באנגלית מפקד המשטרה בעיר. אריק בחן שוב את תצלומי המל״ט. רק במאמץ גילה דמות פורצת בעד חלון אחורי, חוצה בריצה את החצר ומשליכה דבר מה מעל לראשה. אריק ידע היטב מהו הדבר, כובע מצחייה – סמלו המסחרי של עימאד חוסנייה.

״מי הדליף למשטרה?״ צעק אריק בתסכול, יודע שלעולם לא יקבל תשובה. בעיירה הסמוכה, פוז איגואסו, גרה קהילת לבנונים-שיעים, הגדולה והעשירה בדרום אמריקה. המשטרה, כמו כל מוסדות השלטון, סרה למשמעתה. מישהו שם כנראה ידע.

״זה הגיע כרגע,״ הגיש לו אלכס אברמוביץ פיסת נייר שעליה שורבט שם.

״רמזאן אחמטוב,״ קרא אריק.

״הוא נהרג,״ אמר אלכס בפנים חמורות, ״הצ׳צ׳נים לא יעברו על כך בלי לנקום.״

״אני יודע,״ אמר אריק ולבו מנבא לו רעות.

1 כינוי לאגף המבצעים של המוסד לביון ותפקידים מיוחדים במשרד ראש הממשלה. ידוע בכינוי ׳המוסד׳ או בפי עובדיו ׳המשרד׳.

2 על פי מקורות זרים – היחידה לפעולות מיוחדות באגף המבצעים של המוסד.

  1. :

    בפר זה בנוי כמו עוגת שכבות.
    לא אהבתי את תמונת השער כי זה נראה לי עוד ספר אקשן פשטני. אבל כאשר התחלתי לקרוא נשביתי.
    זוהי דרמה משפחתית , שבו נחשף גיבור הסיפור אריק, איש קשוח , איש מוסד כאדם רגיש, המתמודד עם רגשותיו. עם הפחד שלו לקשר אישי עם מאהבת חדשה שנכנסת לחייו.
    הכי אהבתי זה את הרגישות שבה נכתב הפרק העוסק בפרידה של הגיבור מאימו חולת האלצהיימר, פרק שגרם לי לבכות מרוב הזדהות. מי לא עבר פרק קשה זה בחייו שבו ההורה שלו הופך לילד חסר ישע?
    אישית פחות אהבתי את פרקי האקשן, לעומת זאת בעלי אהב רק אותם ורצה עוד.
    כספר ביכורים, זהו ספר מקסים ואני מצפה לשמוע עוד מסופר זה בעתיד.

  2. :

    ניכר שהסופר מכיר היטב את העולמות שהוא כותב עליהם. את "עולם הצללים", המורכב מאנשים מקצוע, שמעמידים את חייהם בסכנה – אך גם שואבים סיפוק רב מהסכנה זו. את עולם המסכות שעוטים (מתוך הרגל?) בעלי תפקידים בכירים, שהאינטריגות הן נר לרגליהם. ואת העולם הגלוי לכולנו, עולם של אנושיות, על כל החולשות, הפחדים, המחלות והצורך בהכרה של החברה, של בני-זוג, של הורים ושל ילדים. הספר מזכיר לנו שמאחורי המסכות ומחוץ לצללים "כולנו רקמה אנושית אחת".

  3. :

    קראתי את הספר בנשימה אחת,
    ברצוני להלל ולשבח את הסופר החדש נתן רונן,בכתיבתו הקולחת ,
    הספר קריא קולח ומותח,ונותן פרספקטיבה לקורא את ההתרחשויות מאחורי הקלעים בקודש הקודשים של מדינת ישראל ,הסופר מתאר באופן מיוחד ומבריק ,חלק ממבצעיו של המוסד,
    מורגש כי הסופר יודע ומכיר היטב את האירועים המתוארים בספרו הראשון,מומלץ מאוד לקרוא את הספר גם לאלה שלא אוהבים במיוחד ספרי ריגול ומתח,

  4. :

    כמי שקראה את הספר ונהנתה ממנו מאוד, אני ממליצה לכל אחד לקרוא אותו ולהינות מחוויית קריאה מיוחדת.
    ספר מרתק, נקרא בנשימה אחת וכתוב ברגש ובמקצועיות. לא ניכר שהספר הוא פרי עטו הראשון של הסופר !!
    העלילה שוזרת בתוכה אירועים ומבצעים, שרק מי שיודע כיצד הם אמורים להתרחש, יכול לתאר אותם בצורה כל כך מעניינת וקולחת.
    ספר מתח המתרכז בעולם הריגול, אך מבליט גם את הפן האנושי- הרגשי-הפרטי בחן וברגישות.
    עכשיו קראתי שיש אפשרות שהספר יעובד לסרט. נראה לי שזה יהיה צעד נכון ונבון שישלים את ההנאה מיצירה נהדרת זו.

  5. :

    מזמן לא התענגתי על ספר כפי שהתענגתי על ספר זה……מצאתי את עצמי בדילמה. מצד אחד הייה קשה להניח את הספר בצד ולא להמשיך לקרוא בו, אך מצד שני, כשמדובר בתענוג מעין זה , אתה רוצה שפשוט לא יגגמר.
    ספר קולח ואינטיליגנטי הגורם לקורא להרגיש משוטט בעולם הצללים כאילו והוא עולם מוכר לו על מכלול היביטיו הן המבצעיים והן האנושיים. נראה כי המחבר לא נפל למלכודת הקלישאות כשמדובר בעולם נסתר זה שרב הנסתר בו על הגלוי והצליח לשמר ולייצר באופן וירטואוזי איזון עדין ומרתק בין הצד העלילתי מבצעי לבין הצד האנושי על מכלול הדקויות המאפינות את העולם הפנימי של הגיבור משל הייה בשר ודם. נאום חברתו של הגיבור בנושא השואה הינו מופת ויש בו כדי להתעלות מעבר לדפי הסיפור ולהיות מניפסט העוסק בנושא הסליחה והמחילה באופן אוניברסלי כמו גם לאומי ולהיות לאחד מנכסי צאן הברזל שלנו.
    תענוג של ממש וחווית קריאה שפועלת על כול החושים ממתינה לכול מי שיקרא ספר נפלא זה.

    • :

      כמעט בכיתי מרוב התרגשות.אני הקטן משכונת חאליסה בחיפה גורם לאנשים להתרגש? באמת ברחתי מן הקלישאות של עוד ספר טיסה המיועד רק לגברים המורכב מאקשן וסקס.
      היה לי חשוב שהגיבור שהוא ראש אגף במוסד יהיה בשר ודם עם לבטים רגשות ורגשי אשם ביחסיו עם משפחתו.
      אני שמח שבעזרתו המדהימה של העורך שלי,אמנון ז'קונט הצלחתי במשימה זאת.
      תודה על המחמאות .קטונתי.
      נתן רונן

  6. :

    דף השער עם תמונת האקדח לא בישרה טוב. אני לא מת על ספרי מתח ריגול .
    התחלתי לקרוא ונשביתי. זו עוגת שכבות משובחת שבה יש מינון מדוייק של דרמה משפחתית לצד ספר מתח , ריגול ואקשן. אריק בר נתן הגיבור הקשוח, איש המוסד מתמודד עם ילדיו מגירושין כואבים ועם העלמותה של אימו הסיעודית כתוצאה ממחלת האלצהיימר. ביד בוטחת ורגישה כותב הסופר הצעיר פרקים שהדמיעו אותי וריגשו אותי. נושא המוסד, המבצעים הסודיים התחכום והשפה הבוטה של אנשי הצבא פחות משכו אותי, גם קטעי הסקס הנועז גרמו לי להסמיק. אך כאמור הסוד הוא במינון.
    ספר ראשון מאד רגיש, מאד מבטיח לסופר שזה ספר הביכורים שלו. שאפו! אהבתי ואפילו מאד.

    • :

      נתן היקר לי כאח. אני רוצה להודות לך על ששימשת לי לחברה מותחת ומסיטה של דאגות מן הלב, כי אני כרגע מאושפז בתל השומר . קראתי את הספר . נתן שאפו ! לקחתי את הספר איתי וגם אם הפרעת לישון זה הקל על כאבי כי הייתי מרוכז בספר המותח שלך . קראתי הרבה ספרי מתח בצעירותי כך שאני לכאורה מומחה הדיוט. אני מוצא את הספר מאוזן להפליא: גם מתח גם רגשות ובעיקר חשיבה רצינית על תופעות החיים וטבע האדם . אני גאה בך ואני מקווה שעטך וידך נטויים להוסיף לכתוב.
      בידידות אמת נשיקות וחיבוקים והצלחה רבה. צבי-מימון רואש

    • :

      לנתן שבת שלום.
      סיימתי הרגע לקרוא את הספר ומה שמחתי לראות שאפשר להגיב ישירות לגיבור הספר: arikbarnathan@gmail.com
      מצאתי את הספר מרתק ומעביר את המסרים בכל הרבדים: לאומי, בטחוני ואישי. כמובן שלא חסך ממני דמעות. גם הצליח להפחיד אותי ואני רואה מתנקש תחת כל עץ רענן. וגם משרה בטחון באנשי הדממה שלנו.
      קראתי אותו בשקיקה רבה, ואני מחכה בקוצר רוח לעותק שלי כדי שאוכל להעביר לבני משפחתי.
      אני מנסה לנחש מי אתה בספר…
      כל טוב ויישר כוחך.
      חיבוק לדניז.
      ישראלה

  7. :

    Nathan Ronen · Author במסיכות וצללים
    לנתן ידידי ורעי מגיבור תרבות!
    1. אני הולך מחר לבית הכנסת ומברך " שהחיינו וקיימנו " שנוהגים לברך על כל דבר חדש! זו הפעם הראשונה שאני קורא ספר מתח מסוג זה. (אני יותר איש של רומנטיקה ודרמות… על גבול הפצפיזם… גם לא רואה סרטי מלחמה! והפעם בלעתי את הספר שלך, קראתי ונהנתי!
    2. אני מתחיל לחשוב שלמרות כל הנאתי מעולם החינוך, העולם של הריגול והמוסד הוא כנראה יותר " משמעותי" ומלא אדרנלין…מה אתה חושב יקבלו אותי בגיל 70!
    3. המחיר שמשלמים גיבורי המוסד מעבר לסיכון הקיומי הקבוע, הוא כנראה גם בהיבט המשפחתי.
    4. אהבתי את הזרימה המרתקת של הספר אני מבין שאמנון שלנו הרגוע והנינוח הוא "פצצת אנרגיה" והיה מוהל טוב… לאבר ההיפראקטיבי…
    5. אני תוהה מה בספר שלך הואאוטו- ביוגרפיה ומה החלק שלקוח מהחלומות שלך שרשמת בפנקס בהשכמה?
    6. אהבתי את השם המסקרן, כולל העיצוב הכריכה של בתך!
    7. התחברתי לירושלים מרחביה לתיאטרון הירושלמי לאמריקן קולוני לבית הקברות בהר הצופים ולמסגד אל אקצה ועוד…
    8. הערה משפרת כשמובילים כלה לחופה שרים " כיצד מרקדים?" ולא אשת חיל ( עמוד 184) לפי ניסיוני…
    9. אני שוקל לערוך סיור בירושלים בעקבות ספרך, אבל אתה חייב לי סיור בירושלים בעקבות ספרי עם רעייתך שהיתה " העזר" שלך בכתיבת הספר!
    10. סקרנות? האם הספר היה צריך לעבור אישור ביטחוני?
    11. מה דעתך על קפה שאהוב עלי בבית בלגיה?
    נשתמע
    יצחק זוכר
    ממשבחי ירושלים

  8. :

    Yael Liber
    כמי שנמצאת 20 עמודים לפני הסוף אני שותפה לתגובה המאד חיובית של הקוראים הרבים. העלילה מאלפת והכתיבה כזו של סופר וותיק היודע איך לשלב את כל האלמנטים הדרושים ליצור ספר שקשה לעזוב.

    מזל טוב לסופר מעולה.

    מחכה כבר לספר הבא!

הוסיפו תגובה