במשך כארבעים שנה אני מנהלת גמ״ח ייעוץ. מתקשרים אליי כל מיני אנשים עם כל מיני שאלות. יום אחד התקשר אבא […]
אבוקדו
קליפת האבוקדו
קליפת האבוקדו מזינה אף יותר מבשרו. היא מכילה את הריכוז הגבוה ביותר של קרוטנואידים – חומרים נוגדי סרטן – ושל כלורופילים התורמים לבניית דם ולניקוי רעלים מהגוף. נוסף לכך, הקליפה עשירה בנוגדי חמצון חשובים, כגון פנולים ופלבונואידים, שמסייעים בהתמודדות עם חמצון יתר ומגינים על מערכת העצבים מפני ניוון.
אומנם לא ניתן לאכול את קליפת האבוקדו עצמה, אך מומלץ לא להשאיר שאריות בשר אבוקדו עליה, אלא לגרד את הפרי עד הסוף – קרוב ככל האפשר לקליפה – כדי ליהנות ממקסימום ערכים תזונתיים. ככל שמתקרבים לקליפה (ומתרחקים מהגלעין), כך עולה ריכוז החומרים הפעילים.
גלעין האבוקדו
אינני ממליצה לצרוך את גלעין האבוקדו – לא שלם ולא טחון. טעמו אינו נעים, כשהגלעין טרי הוא מר מאוד, וגם לאחר עיבוד, המרירות כמעט ואינה נעלמת. אך עיקר הבעיה הוא לא בטעם אלא ברעילותו של הגלעין.
גלעין האבוקדו מכיל פרסין, חומר מסיס בשמן, הקשור לרעלים המשמשים להדברת פטריות. פרסין מצוי גם בקליפת הפרי ובעלים של עץ האבוקדו. הוא נחשב מסוכן לבריאות, ובבליעה עלול:
לדכא את הנשימה
לשבש את תפקוד שריר הלב
לגרום לאגירת נוזלים בתאים ולבצקת.
הפרסין מסוכן במיוחד לבעלי חיים – חתולים, כלבים, בקר וציפורים. להם הוא עלול לגרום להקאות, לשלשולים, להפרעות עיכול ולהרעלה. בציפורים הוא פוגע במערכת העצבים ובתפקוד הלב, ובמינונים גבוהים אף עלול להיות קטלני.
פרט לפרסין, גלעין האבוקדו מכיל גם טימול[3] – חומר רעיל נוסף, שפחות מסוכן כשלעצמו, אך עלול לגרום לבעיות קשות במערכת העיכול ואף להוביל לאשפוז.
הטעם של הגלעין ספציפי, קשה לקרוא לו נעים. כשהוא טרי הוא מר מאוד, וגם לאחר העיבוד המרירות נשארת. אך לא זה העיקר. העיקר הוא הרעילות של הגלעין. כאמור, הגלעין מכיל פרסין, חומר מסיס בשמן הקשור לרעלים קוטלי פטריות. הוא נמצא גם בקליפת הפרי ובעלים של עץ האבוקדו.
השימוש האפשרי בגלעין האבוקדו הוא חיצוני בלבד. בשימוש חיצוני, מִרתַחים וחליטות לא יגרמו לנזק, אך עדיין אין להגזים בכמויות שלהם.
אפשר לנצל את גלעין האבוקדו רק במצב אבקתי. קודם כול, יש לאפות את הגלעין בתנור. לשם כך מחממים את התנור לטמפרטורה של 150 מעלות. יש לשמור את הגלעין בתנור עד שיהפוך לאדמדם-כתום. אחרי זה צריך להשאיר אותו להתקרר, ורק אז אפשר לכתוש אותו.
תרופות סבתא
למרתחים ולחליטות של גלעין האבוקדו יש סגולות מרפא. יש להם אפקט אנטי־דלקתי, והם טובים לריפוי פצעים. כדי להכין את המרתח, יוצקים כף אבקת גלעין קלוי לכוס מים רותחים. מניחים על אש נמוכה למשך 10 דקות. כל הזמן הזה בודקים שיש רתיחה. לאחר מכן מסננים ומוסיפים מים רותחים עד שמגיעים ל-250 מ"ל. המרתח משמש לשטיפת פצעים, כולל מוגלתיים, ויעיל גם למחלות עור רבות.
תמיסת אלכוהול של גלעיני אבוקדו עוזרת נגד כאבי ראש, כאבים בשרירים ובמפרקים. יש לשפשף אותה על הרקות, השריר או המפרק הכואבים. כדי להכין תמיסת אלכוהול, טוחנים גלעין אחד מיובש בתנור לאבקה ומכניסים לכלי זכוכית. אל האבקה המתקבלת מוזגים כוס אחת של אלכוהול רפואי. סוגרים את הכוס ומניחים אותה במקום חשוך למשך שבועיים. לאחר מכן מסננים דרך בד גבינה כדי להסיר משקעים, ואז מוזגים לבקבוק ומאחסנים כדי להשתמש בעת הצורך.
אותה תמיסה משמשת גם לטיפול בהתקפי מיגרנה. כאשר מתחיל ההתקף, מעסים את התמיסה על הרקות ועל העורף.
מרתח נגד דלקת – למזוג על כף אבקת גלעין אבוקדו מטוגן כוס מים רותחים ולשים על האש. לתת לרתוח 10 דקות. לאחר מכן לסנן ולהוסיף מים נקיים קרים עד שתקבלו כוס שלמה.
נגד כאב ראש – חליטה כוהלית של הגלעין. לשם כך, טחנו את הגלעין היבש לאבקה. מזגו כוס אחת של אלכוהול רפואי לתוך האבקה המתקבלת. העבירו את התמיסה לבקבוק זכוכית או לצנצנת, סגרו והניחו במקום חשוך למשך שבועיים. לאחר מכן, סננו את התמיסה המוגמרת דרך בד גבינה כדי להסיר משקעים, לאחר מכן העבירו לבקבוק לשם אחסון. אם חס וחלילה יכאב הראש, הוציאו את הבקבוק ועסו את אזור הכאב בתמיסה מהבקבוק.
בהתחשב בכך שגלעין האבוקדו רעיל, בעת שימוש במרתחים ובחליטות חשוב להקפיד על המינונים המומלצים. לא ייגרם נזק בשימוש חיצוני במרתחים ובחליטות, אך בבליעה או בשתייה, כמויות מוגזמות של טנינים ופרסין עלולות לפגוע בבריאותכם.
קוסמטיקה
גלעין האבוקדו מכיל מרבה מאוד ויטמיני A ו-E, טנינים והרבה מאוד מינרלים. לכן השימוש בגלעין האבוקדו בקוסמטיקה רב.
בקוסמטיקה טבעית משמשים הרבה בגלעיני אבוקדו כדי לנרמל את ייצור החלב בבלוטות הקרקפת, לטיפול בקשקשים, נגד התקלפות בקרקפת ולטיפול בתחושות יובש וצפיפות.
מסכה לחיזוק השיער ולהענקת ברק – מפוררים גלעין טרי לחתיכות כמה שיותר קטנות בעזרת סכין, מוזגים על הפירורים המתקבלים שמן קיק ומניחים במקום חשוך וקריר למשך יום. את התערובת מורחים על השיער שעה לפני חפיפת הראש, לכל אורך השיער. משאירים על השיער לשעה. כדי להזין טוב יותר את השיער בחומרים מועילים, לאחר מריחת המסכה מומלץ לעטוף את השיער בניילון ובמגבת. לאחר שעה יש לשטוף את המסכה במים ולחפוף ראש כרגיל.
התכונה האנטי־חיידקית של הגלעינים הופכת אותם לתרופה יעילה לפריחות בפנים. מוצרים המבוססים על גלעיני אבוקדו מנרמלים את ייצור החלב ועוזרים להעלים עור שומני מוגזם ולהיפטר מאקנה.
מסכה לטיפול באקנה – מערבבים אבקת גלעיני אבוקדו עם מים עד לקבלת מרקם של דייסה. מורחים על הפנים, תוך כדי הקפדה לא למרוח באזור שסביב העיניים. המסכה נשטפת לאחר 20-15 דקות, ולאחר מכן מורחים קרם לחות על הפנים. אם לא כל הפנים נגועות, עדיף למרוח את התערובת רק על אזורים בעייתיים בעור. למשל כאשר מופיע פצעון, יש לנגב את העור בחומצה סליצילית, ולאחר מכן לשים עיסת גלעיני אבוקדו נקודתית על הפצעון למשך 15 דקות. המסכה מקילה את האדמומיות, מפחיתה דלקות, מייבשת פצעונים וממריצה את התחדשות העור.
דרך יעילה נוספת להשתמש באבקת גלעיני אבוקדו היא הכנת מסכה על בסיס חמר כחול. מערבבים אבקת גלעיני אבוקדו עם חמר, ואז יוצקים מים חמים לתוך התערובת ומערבבים עד לקבלת מרקם שמנת חמוצה. אפשר להוסיף כמה טיפות שמן אתרי ילאנג-ילאנג או לבנדר. את המסכה שמים על הפנים למשך 15-10 דקות או עד שמרגישים שהיא מותחת את העור. ואז מייד שוטפים אותה. אסור להגיע לאי־נוחות יתרה. את המסכה שוטפים במים חמימים ומורחים קרם מזין על הפנים.
בבית ובגינה
אפשר לגדל עץ אבוקדו בחצר הבית.
לא ניתן לגדל את העץ בדרך הרגילה, בהטמנת גלעין באדמה. תחילה יש לקבל את השורשים. כדי לעשות זאת, לוקחים כוס, ממלאים אותה כמעט עד הסוף ומכינים משהו שיחזיק את הגלעין. אפשר לעשות זאת למשל בעזרת מקלות. אישית, אני השתמשתי בחתיכת קרטון, שבו גזרתי חור לגלעין.
את הקצה הקהה של הגלעין מכניסים למים. לאחר זמן מה העור בקצה החד של הגלעין יתפוצץ, וממנו יופיע נבט, ובכוס תראו שורשים שצמחו מתחתית הגלעין. זה קורה תוך 4-3 שבועות. כאשר הנבט מגיע לגודל של 3-2 סנטימטרים, ניתן לשתול את הגלעין בעציץ, כלומר לא לקבור לגמרי באדמה, אלא להכניס פנימה רק לכמה סנטימטרים.
הצמח אוהב אור, אך לא שמש ישירה, אחרת עלולים להופיע כתמים חומים על העלים. העץ צריך השקיה מתונה סדירה. כשהצמח גדל, אפשר להעביר אותו מהעציץ לחצר.
צבע לבדים – אם טוחנים את הגלעין, יוצא ממנו מיץ. צבעו כתום או ורוד. כאשר הוא נחשף לאוויר, המיץ מתכהה והופך לאדום או לשחור, תלוי בסוג הפרי. המיץ משמש בתעשיית הטקסטיל כצבע טבעי. בכביסה בדים שנצבעו בצורה זו אינם דוהים, והצבע שומר על חוזקו לאורך שנים רבות.
עבודות יד – גלעיני אבוקדו הם חומר גלם מצוין לעבודות יד. עושים מהם פסלונים, תכשיטים, מסגרות לתמונות, תחתיות לספלים ולסירים, תליונים וכיוצא באלה. הכנת מלאכת יד מגלעין אבוקדו מאוד פופולרית בקרב האוכלוסייה הילידית של אמריקה הדרומית. גם אתם בהחלט יכולים.
אזהרות
גלעיני אבוקדו רעילים לא רק לבני אדם, אלא כאמור גם לבעלי חיים, ועלולים לגרום למותם.
השימוש בגלעיני אבוקדו צריך להיות מוגבל ומבוקר. מלבד הרעל הם מכילים הרבה מאוד טנינים. אומנם בכמויות קטנות חומרים אלה חיוניים לגוף, אך בכמות גדולה מדי גורמים להפרעות בפעילות הכליות, במערכת העיכול ובכבד, להתייבשות ולהפרעות בתפקוד של כמעט כל האיברים.
בכל מקרה, אסור שימוש כלשהו בגלעיני אבוקדו לנשים בהיריון, לנשים מיניקות ולאנשים שחולים במחלות אקוטיות.
עובדות מעניינות
בעבר עשו מגלעין אבוקדו דיו. התחילו בזה האצטקים. לדיו כזה יש תכונה מעניינת: במגע עם אוויר הוא משנה צבע לאדום, כך שלפי הצבע אפשר לדעת אם פתחו את האיגרת או את המכתב. הדיו יציב מאוד, טקסטים שכתבו האצטקים נשמרו עד עצם היום הזה. כמו כן, הם השתמשו בגלעין להכנת רעל נגד מכרסמים.
אין עדיין תגובות