החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

כישורים לחיים מאושרים

מאת:
הוצאה: | 2019 | 366 עמ'
קטגוריות: עידן חדש

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

49.00

רכשו ספר זה:

זהו מדריך תיאורטי וישומי להורים ולאנשי חינוך, הרוצים להעמיק בהבנת נפשם של הילד ושל ההורה בעידן הנוכחי ובהבנת היחסים ביניהם. הסופר רווי כלים מעשיים וידע מקצועי המבוסס על תיאוריות פסיכולוגיות ועל ממצאים מחקריים. שזורות בו תובנות מקצועיות וחוויות אישיות של מטפלת ויועצת חינוכית שצברה ניסיון

עתיר שנים בעבודה עם ילדים, עם מתבגרים ועם משפחות. הספר מציג גישה אופטימית ומעשית לתקווה ולצמיחה.

מקט: 4-1272-441
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


 

4

 

כישלונות, הצלחות ומסוגלות עצמית

 

אף על פי שכישלונות הם חלק בלתי נפרד מחיינו, הורים רבים מנסים לחסוך אותם מילדיהם. הם מנסים למנוע מהם לגעת בכישלון ונוקטים דרכי תרמית כמו מתן יתרון מקדים במשחק או הפסד מכוון, או מבקשים מילדים אחרים שמשחקים איתו לוותר לו או להגמיש את הכללים לטובתו.

ראשית, לא ריאלי שנצליח כל הזמן. רק אחד מגיע למקום הראשון, ולא תמיד האחד הזה הוא אני. ככל שנחשוף את ילדינו למצבים שבהם הם מתמודדים עם אכזבות, כך יהיה להם קל יותר להתאושש ולקום שוב למאבק הבא, כמו מתאגרף שמקבל מכה, נופל וקם. התרמיות הקטנות, הגמשת הכללים כדי להביא לאותם ניצחונות מקומיים יוצרים מסר של היעדר ציפייה להצלחה של הילד ומבססים עוד יותר את תחושת הנחיתות שלו ביחס לאחרים. בנוסף, התנהלות זו יוצרת בו ציפיות לא ריאליות ופוגמת בביקורת המציאות שלו. חשוב לאפשר לילד גם להפסיד במשחק, משום שהפסד הוא חלק מהמשחק ובכל משחק קיים סיכוי שנפסיד. חשוב לעודד אותו להגיע לתהליך זה ברוח ספורטיבית כדרך להתמודדות עם מצבים של כישלון, הפסד ואכזבות.

“זה מגיע מהמניעים הטובים ביותר,” טוען פרופ’ יורם יובל7, המתאר אותנו כדור של הורים החוששים ליזום ולנסות בגלל פחד מכישלון, “אבל יש לזה תופעת לוואי איומה. אנחנו מגדלים ילדים שמגיעים לגיל שמונה-עשרה בלי שחוו כישלון משמעותי. ואז הילד או הילדה נופלים מקורס טיס, נזרקים על ידי בן זוג או מתמודדים עם קושי גדול אחר, והם פשוט לא מוכנים לזה. הם מרגישים בושה וכאב גדול ונחושים לא לגרום לזה לקרות שוב. הדרך היחידה לא להיכשל היא להימנע מלעשות דברים שבהם אתה לא טוב.” החלטה כזאת, לדברי יובל, היא לא פחות מ”קטלנית”, ולא רק לילדים. “מנהלים חייבים לאפשר לעובדים הזוטרים שלהם להיכשל, כי אחרת הארגון כולו ייפגע. ארגון שאין בו סובלנות לכישלונות יכשיר אנשים בעלי כישורים מצומצמים שאינם יכולים או אינם רוצים להשתנות.”

הדאגה של ההורים מפני כישלון של ילדיהם עוברת לילדים. כשהדאגה סבירה היא מדרבנת ומסייעת, אך גם הדואגים צריכים לדעת שכישלון ושגיאות הם חלק בלתי נפרד מהלמידה, ואם מטפלים בשגיאות ובכישלון בדרך הנכונה, התועלת שמפיקים מכך עולה על ההפסד. שגיאות וכישלונות הם כלים המסייעים לנו להגיע להבנה עמוקה יותר של המצב. פעמים רבות, דווקא כשמגדירים לנו מה לא נכון, אנחנו מבינים מה נכון, מתוך ה”לא” מבינים את ה”כן”. תומס אדיסון לא התייחס למאות הפעמים שנכשל בניסוי להמצאת הנורה ככישלון, אלא כניסוי שנערך מאות פעמים, ובכל פעם למד מה לא פועל. אנשים בעלי מסוגלות עצמית8 גבוהה מעריכים את יכולתם להתמודד בהצלחה עם מטלות גבוהות ומתייחסים לכישלון כחלק מההתנסות. הם אינם מצפים לכישלון, אך הוא אינו מרפה את כוחם ומייאש אותם. דב רוזנפרב בספרו “מצוינות בביה”ס העל-יסודי”9 משווה את הכישלון, באופן מטפורי, לזבל אורגני: כמוהו הוא מריח לא טוב, לא נעים איתו, אך הוא מפרה ומעודד את הקרקע לצמיחה טובה, משביח את הקרקע ומכין אותה לזרעי המצוינות.

כהורים אנו נדרשים להיות עם הילדים במצבי כישלון ולהזכיר להם את התמונה כולה, כי בזמן שהם חווים כישלון הם רואים רק את הנקודה הזו בתמונה, והנקודה הזו מעוררת בהם תחושות ספק וכשל, ולעתים יש צורך לעשות זום-אאוט, להסתכל מרחוק ולהזכיר להם את מכלול התפקוד שלהם. כהורים נחזק את הילד ונחסן אותו, כדי שיוכל לעמוד בקשיים ובכישלונות שהם חלק מהחיים. נראה בכישלון משוב חיצוני, המספק לנו מידע לגבי הדרישות החיצוניות הרלוונטיות לילד, מעין סרגל המספק מידע לשיפור ההישגים ולריכוז המאמצים, שיש להתיישר לפיו.

זרעים של מסוגלות ותפיסה עצמית חיובית

ילדים שלא חוו במסגרת הבית ומסגרות החינוך מספיק חוויות של הצלחה נחלשים ומרגישים חסרי אונים מול דרישות החברה. הם חווים את העולם כמסלול מכשולים מאיים ומלחיץ שבו הם נבחנים על הישגיהם ולא תמיד יש התייחסות למאמצים שהשקיעו. הם מקיימים פעילות גומלין עם ילדים אחרים ונמצאים תחת השגחת מבוגרים, ואלה גם אלה בונים את ההערכה העצמית שלהם, את “כוחות האני”. כשילד חווה חוויות של הצלחה, תחושת הערך העצמי שלו מתרחבת, העולם נראה לו מקום בטוח ומאתגר לביטוי הסקרנות והיצרנות האישית, לביטוי אותנטי.

כהורים ננסה לזרוע בהם זרעים של מסוגלות ותפיסה חיובית כלפי עצמם, ובמקביל נבנה תפיסה הרואה בטעויות חלק משמעותי בתהליך הלמידה. לעתים טעויות אלה יביאו אותנו למצבי כישלון זמניים. אבל חיינו שזורים גם בכישלונות, ואם לא ניבהל מהם, נאפשר לעצמנו ולילדינו יכולת התאוששות מהירה, בנייה מחדש מתוך מרחב המאפשר לנו לסלוח לעצמנו ולהימנע מרגשי אשמה והלקאה עצמית.

תחושת מסוגלות דומה לספינה השטה באוקיינוס. ככל שהספינה גדולה ויציבה יותר, יש לה מסוגלות גבוהה יותר להישאר עמידה מול סופות, סערות ורעמים. ספינות קטנות שמסוגלותן דלה יתהפכו כשהים יסער ויגעש.

מרטין סליגמן, אבי “הפסיכולוגיה החיובית”, טוען שהדרך הטובה לטפח בילד מסוגלות אישית היא בהמחשת הציפיות שלנו ממנו בכל הזדמנות, בעיקר במצבים שבהם אנחנו מבקשים ממנו למצוא פתרון בעצמו.10 זליגמן חקר את תחושת חוסר האונים הנרכשת לעומת הרגשת המסוגלות הנרכשת, וטען שחיזוק כוחם של הילדים ועידודם להתמדה והחלטיות, בראש ובראשונה על ידי מתן כבוד ואמונה ביכולתם להגיב ביעילות להתרחשויות סביבם, בונה אצלם את מוקדי הכוח המרכזיים של כישורי החיים.

הורים רבים מאיצים בילדיהם ללמוד מיומנויות חדשות כמו נגינה בכלים שונים או פעילויות ספורט וקובעים להם לוח זמנים צפוף ותובעני. אך בפועל התנהלות מאלצת זו פועלת לרעת הילדים, מונעת מהם הצבת יעדים משלהם וניהול שליטה עצמית, משום שהשליטה במקרים אלה באה ממקור חיצוני ולא מתוך הנעה פנימית לפעולה. כדי לפתח ולהשיג תחושה של שליטה, מתוך יוזמה ותושייה, ההורים צריכים לשדר לילד שהם סומכים עליו ומצפים ממנו להגיע ליעדים, וגם את אמונתם כי הוא עצמו אמון על קביעת המטרות כדי להגיע ליעד שקבע לעצמו.

הצבת יעדים ובניית אסטרטגיה להשגתם באמצעות קביעת מטרות ומשימות היא מיומנות חשובה בכישורי חיים, ואנו כבוגרים משתמשים בה ביומיום. בתחילה ראוי שנסייע לילדים בכך שנציג את חשיבותה של קביעת יעדים כחלק מארגון עצמי, המתייחס למשאבים הנדרשים, וכן נציע להם לחלק את העבודה הנגזרת מיעדים אלה למטרות קטנות ולתרגמן למשימות יומיות לפי שלבים מוגדרים מראש. יכולת זו לחלק משימה לשלבים היא כלי חשוב בהקניית הרגלים לארגון, שבאמצעותו יכולים הילדים לראות את התקדמותם ביחס ליעדים שהציבו לעצמם תוך התייחסות לשלבים.

ארגון וסדר ככלים להקניית כישורי חיים

ארגון לוח זמנים חשוב מאוד להשתלבות בסביבה החיצונית משום שבאופן כזה לומד הילד לשאת ולתת, לבחון כיצד הצרכים שלו מסתנכרנים עם צורכי הסביבה. זהו נדבך חשוב בכישורי חיים הקשורים לניהול זמן. כך למשל הם ילמדו להתאים את הצורך שלהם לקרוא ספר חדש באמצעות ארגון עצמי מותאם לסביבה. ילד שרוצה ללכת לספרייה יתארגן בהתאם ובמסגרת זו ירכוש מיומנויות נוספות כמו למידת לוחות זמנים של מוסדות, קריאת שעון ועמידה במחויבויות: כדי להחליף ספר בספרייה הוא נדרש לבדוק את שעות הפעילות, את נוהלי ההשאלה ולהתכוונן בהתאם.

ילדים זקוקים לסביבה ברורה ויציבה, העוזרת להם לארגן את עולמם. כדי לשמור על לוח זמנים מאורגן וברור מומלץ לשמור על סדר יום קבוע ולתכנן פעולות מראש. לוח הזמנים יתייחס למחויבויות של הילד וכן לשעות שבהן הוא פנוי לזמן חופשי למשחק, לתחביבים ולחברים.

תפיסה נכונה של זמן ומושגיו נראית להורים מובנת מאליה, אך היא מתפתחת אצל ילדים בהדרגה ועוזרת להם מאוד בהתארגנות ובהבנה של מה שמצופה מהם. יכולת התכנון תגדיל את סיכוייהם להשיג את היעדים שהם מציבים לעצמם. כאשר אנו מלמדים את הילדים לתכנן, אנו עוזרים להם לארגן את עצמם לקראת מימוש התוכניות. כך למשל נלמד את הילד שלקראת חוג שחייה הוא צריך לארגן בגד-ים, משקפת, מגבת ובגדים להחלפה, ורצוי שהארוחה האחרונה לא תהיה סמוכה למועד תחילת השיעור. חשוב שכהורים נציג את התנהלותנו במצבים דומים – כשאנו מביאים את עצמנו כדוגמה אישית אנו מעניקים להם כלי חשוב. ועם זאת חשוב להעלות גם את החשש שהתוכנית לא תצליח. ציפייה למכשול בדרכה של התוכנית עוזרת למניעה תסכולים וכישלונות.

שמירת לוח הזמנים וההקפדה על ביצוע המשימות מחייבות כמו שיעורי בית – זוהי הכנה של הילד לכך שמחויבויות הן חלק מהחיים, והוא נדרש לקחת עליהן אחריות. ואולם, רצוי מאוד שמטלות מחייבות אלה לא יהפכו למוקד של התמקחות ומתח וישתלבו בשגרת החיים מהר ככל הניתן. זאת, כדי שילדים יקבלו באמת שיעור משיעורי הבית ולא יראו בהם מחויבות שרק נועדה לשמור על שקט תעשייתי ביחסים עם המורה וההורים. חשוב לנצל את המרחב הזה של שיעורי הבית לשיעור חשוב בהתארגנות, תכנון וייעול. לא תמיד נותנים הילדים את הדעת לסדר העדיפויות המיטבי, ופועלים באורח אינטואיטיבי. כמבוגרים אנו יודעים שבעת חלוקת המשאבים יש להביא בחשבון את המחויבויות הקודמות שלנו ואת המשאבים שיש ברשותנו לפעילות חופשית ולפעילות פנאי.

הקניית הידע של ארגון לוח זמנים וביצוע משימות היא הזדמנות לסייע לילדים ללמוד מיומנויות חשובות מאוד של כישורי חיים: חלוקת הזמן ותעדוף של מחויבויות על פני פעילויות פנאי, פיתוח אחריות אישית, הקניית משמעת עצמית, מוסר עבודה ופיתוח מיומנויות הקשורות בארגון זמן. כמו כן זוהי הזדמנות לפתח ארגון מרחבי של חומרי הלמידה שלא פעם מפוזרים, ולבסוף חזרה על חומר לימודי שנלמד ושינונו.

כדי לבסס כישורים אלה, נתרגל עם הילדים שגרה המתייחסת למחויבויות אלה – שיעורי בית, מטלות, ארגון חומרי הלמידה – תרגול הוא חלק חשוב בלמידת כל מיומנות. נחשוב רגע איך נהגנו ברכב בהתחלה וכל פעולה הייתה כרוכה במחשבה וריכוז, והיום הנהיגה היא אוטומטית, כך גם לגבי קריאה וכתיבה. מיומנויות חדשות מצריכות הקניה וביסוס עד שהן הופכות להיות אוטומטיות. ההקניה היא תהליך אטי ולעתים קשה, אך בהמשך המיומנות מתבססת והופכת לחלק מהשגרה.

שיעורי הבית נועדו לתרגל את התכנים והמיומנויות שנלמדו באותו יום בבית הספר. בהכנתם הילד מחזק את הכישורים שלמד, כמו ארגון של לוח זמנים שלפיו הוא לוקח אחריות להכנתם, ולכן הוא זקוק להתערבות מועטה של ההורים. אם כהורים אתם מרגישים שמעבר להתארגנות ולהתפנות למשימות עולים קשיים אחרים בהבנת התכנים הלימודיים וביישומם, רצוי לשתף בכך את המורים והיועצים.

בנוסף, לכל אדם יש שעות מסוימות של ריכוז מרבי. יש מי שמסיים את יום הלימודים או העבודה וזקוק לרגיעה קצרה ואז הוא פנוי למשימות, ויש מי שיעדיף לסיים את המשימות ואז להתפנות לפנאי, לתחביבים ולחברה. על ההורים לסייע לילדים בהכרת המערך האישי של שעות הריכוז שלהם וסגנון הארגון האישי כשהם מכינים איתם לוח זמנים לפעילות.

חשוב שהילדים ילמדו למצוא את תנאי הלימוד המיטביים עבורם: מקום שקט, מואר, נקי מגירויים חזותיים או שמיעתיים חיצוניים. בהקשר זה אצטט המלצה להורים מהספר “אינטליגנציה רגשית להורים”:11 “אתם צריכים לחשוב על עצמכם כעל ‘יועצים’ ולא כעל ‘קבלני משנה’, כאשר הילדים משקיעים מרץ רב בניסיון להפוך אתכם לקבלני משנה, התנגדו לכך בכל תוקף.” שיעורי הבית עלולים להיות קרקע ליחסי מתח וקרבות, ומסיבה זו כדאי להשקיע מחשבה בבניית אסטרטגיות מובנות, הקשורות לסדר ולארגון, שישמשו את הילדים בהתמודדויות גם בתחומים אחרים.

אין ספק כי סדר וארגון הם מרכיבים מרכזיים בהקניית הרגלי למידה. כך למשל, תלמידים רבים המתקשים במתמטיקה משפרים את הישגיהם הלימודיים לאחר הקניית דרכי עבודה מסודרות ושמירה על ארגון. אפילו הצגת התכנים באופן מסודר מבחינה ויזואלית מרגיעה ומאפשרת הבנה טובה יותר – זהו שיעור חשוב בכישורי חיים. גם האופן שבו אנו מתעלים את כישרונותינו להשגת המטרות שאנו מציבים לעצמנו חשוב מאוד, בפרט לנוכח העובדה שעם ההתקדמות והטיפוס בכיתות הלימוד, המטלות נעשות מורכבות ותובעניות יותר והילדים נדרשים לשלוט בתחומי דעת רחבים יותר.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “כישורים לחיים מאושרים”