החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

קבלה, מדע ומשמעות החיים

מאת:
הוצאה: | 2012 | 160 עמ'
זמינות:

15.00

רכשו ספר זה:
תג: .

מהותו של טבע האדם הוא הרצון ליהנות, המתפתח על ציר הזמן בהדרגה וללא הרף. כדי לממשו חש האדם נחיצות תמידית לפתח את הקיים, לגלות ולהמציא דברים חדשים. גדילתו של הרצון ליהנות היא המחוללת את התפתחות האנושות במשך כל שנות קיומה.

מקט: 6-050-41
מהותו של טבע האדם הוא הרצון ליהנות, המתפתח על ציר הזמן בהדרגה וללא הרף.

מבוא – מהותו של טבע האדם הוא הרצון ליהנות, המתפתח על ציר הזמן בהדרגה וללא הרף. כדי לממשו חש האדם נחיצות תמידית לפתח את הקיים, לגלות ולהמציא דברים חדשים. גדילתו של הרצון ליהנות היא המחוללת את התפתחות האנושות במשך כל שנות קיומה.

הרצון ליהנות מתפתח בכמה שלבים מרכזיים. בשלב הראשון הוא מתבטא ברצונות גופניים-קיומיים, כגון רצון למזון, למין ולמשפחה. רצונות בסיסיים אלה התפתחו בראשית ימיה של האנושות, והם משותפים לכל היצורים החיים. בשלב השני מתפתח הרצון ליהנות מעושר. בשלב השלישי מתפתח הרצון ליהנות מכבוד, שליטה ופרסום, ובעקבותיו מתפתחים באנושות מעמדות ומערכות היררכיות למיניהן. בשלב הרביעי מופיע הרצון ליהנות מיֶדַע ומושכלות. הרצון לידע בא לידי ביטוי בהתפתחות המדע, מערכות ההשכלה, החינוך והתרבות, ורישומו העיקרי ניכר החל מתקופת הרנסנס והמהפכה המדעית ועד לימינו אלה. הרצון לידע ומושכלות דורש מן האדם להכיר את המציאות הסובבת אותו.

כדי להבין את מצבה הנוכחי של האנושות ואת הצפוי לה, עלינו לבנות גשר היסטורי בין כמה אבני דרך בהתפתחות המדע שהשפיעו על גישת האדם לחיים. המהפכה המדעית שהתרחשה במהלך המאה ה-16 הייתה כרוכה גם בשינוי מהפכני בדרך המחשבה. החוקרים גרסו כי יש לבחון תאוריות אל מול ניסויים ותצפיות ולהתרחק מהסברים דתיים ומיתולוגיים. הפענוח ומציאת פתרונות מדעיים לשאלות וקושיות ישנות, אשר עד אז יוחסו לכוח אלוקי, עמדו במרכז המחשבה המדעית.

ב-1687 פרסם אייזיק ניוטון (1727-1642) בספרו "עקרונות מתמטיים של הפילוסופיה של הטבע", תאוריה מכנית שלפיה אפשר לחשב את השינוי במצב תנועתו של כל גוף כאשר פועל עליו כוח נתון. הצלחת התאוריה הזו פרסה בפני ממשיכיו של ניוטון תמונת עולם חדשה. גישה דטרמיניסטית זו אומרת למעשה, כי בכל אירוע, ויהא טיבו אשר יהא, בא לידי ביטוי חוק מסוים של הטבע. נוכחותו של האל אינה בעלת חשיבות רבה, משום שמסלולן של כל התנועות קבוע, בלא התערבותו. היטיב להמחיש זאת האסטרונום פייר סימון לפלאס (1827-1749), כאשר הסביר לנפולאון על היווצרות מערכת השמש. כששאל אותו נפולאון מה מקומו של האל בתהליך זה, השיב לפלאס: "אין גורם כזה במשוואותינו".

המדע לא הותיר אפוא מקום כלשהו לקיומם של ממדים נוספים הנמצאים מעבר לגבולותיו והנסתרים מהשגתנו, והכול סברו כי רוח האדם צעדה את הצעד הדרוש לקראת הכרת העולם כהווייתו. בשלהי המאה ה-19 נראה היה ש"הפיזיקה הקלאסית" העמידה לרשות החוקרים מכלול חוקים לכל תופעות הטבע. רבים מן החוקרים סברו שחוקים אלה יסייעו בידם להסביר בנקל גם את התופעות החריגות המעטות שטרם הוסברו. נזכיר כי מאז ומעולם נחשבה הפיזיקה ל"אם כל המדעים": היא שהובילה את הטכנולוגיה והניסוי, וגילוייה היו הבסיס למחקרים במדעים האחרים.

עידן הפיזיקה המודרנית החל בראשית המאה ה-20, עם המהפכה המדעית-פילוסופית של אלברט איינשטיין (1955-1879). תורת היחסות של איינשטיין חוללה שינוי יסודי בכל אשר היה ידוע עד אז על טיבם של הזמן, המרחב, המאסה, התנועה וכוח הכבידה. תורת היחסות של איינשטיין איחדה את הזמן והמרחב לישות אחת, זמן-מרחב, תוך ביטול הנחת היסוד, שלפיה המרחב והזמן הם מושגים מוחלטים.

בשנות השלושים של המאה ה-20 נוסחה הפיזיקה הקוונטית, והיא חוללה את המהפכה המתמשכת החשובה ביותר בפיזיקה של אותה מאה. בפיזיקה הקוונטית, תוצאות של מדידות פיזיקליות הן הסתברותיות לחלוטין, והתורה הקוונטית מסבירה את חישוב ההסתברויות האלה. הפיזיקה הקוונטית סיפקה תיאור כמותי של כמה תופעות שאינן ניתנות להסבר במסגרות שקדמו לה. המפורסמת שבהן היא דואליות גל-חלקיק, המראה כי בתנאים מסוימים עצמים מיקרוסקופיים כמו אלקטרונים מתנהגים כגל. לעומת זאת, בתנאים אחרים אותם עצמים מתנהגים כחלקיק.

אחד מיסודותיה של תורת הקוונטים הוא עקרון אי-הוודאות, הגורס כי לאדם יש השפעה על האירוע שבו הוא צופה. השאלה המרכזית במחקר היא אפוא מה מראים מכשירי המדידה, ואין טעם לשאול מהו התהליך האובייקטיבי שאירע. מעבר לתוצאות הנמדדות אין שום מציאות אובייקטיבית. הפרשנות הנוגעת לפיזיקת הקוונטים עדיין שנויה במחלוקת, ואף שפירושו ההסתברותי של נילס בוהר (1962-1885) הוא המקובל והפופולרי מכולם, אין הוא חף מבעיות. במהלך השנים הציעו פיזיקאים פירושים נוספים, ובהם פירוש העולמות המרובים.

כתוצאה מגילויים אלה של פיזיקת הקוונטים השתנה היחס לעולם: המחשבה הדטרמיניסטית הקודמת, שגרסה כי הפיזיקה מגלה את עובדות הטבע האובייקטיביות ומתארת בצורה מוחלטת את קיומן בטבע, פינתה את מקומה להבנה שהפיזיקה אינה יודעת את פשרו האמיתי של הטבע. כל שביכולתה הוא לסייע בבניית מודלים, תבניות ונוסחאות, שיאפשרו לחשב בגבול הסתברותי מסוים את תוצאותיו של הניסוי שנערוך.

המדע המודרני מבחין בין "המציאות האמיתית" הקיימת כשלעצמה, בלא תלות בצופה המתבונן בה, לבין המציאות המתגלה לצופה והניתנת לתיאור על ידיו. החוקרים המודרניים כבר מבינים שמה שהוגדר בעבר באופן מוחלט כ"עובדות" עתיד לפנות את מקומו לתוצאות ולניסויים חדשים; אלה שוב יפנו את מקומם לנוסחאות זמניות ולניסויים חדשים, וכן הלאה. כיום ברור שהמדע אינו מציג בפנינו אמת מוחלטת אלא את תמונת העולם המצטיירת כתוצאה מניסויים ומתפיסות נוכחיים. ככל שיש בידינו ידע רב יותר על העולם, אי-הוודאות והסתירות בתוך הידע אינן מתמעטות, אלא מתעצמות וגדלות.

הבנה זו צמצמה במידה רבה את האלמותיות של הפיזיקה בפרט ושל מדעי הטבע בכלל, ומיצבה את המדע ככלי המגלה חלק יחסי ומוגבל של המציאות ולא אמת מוחלטת. מנגד ניצבת המציאות האמיתית; היא נסתרת מאיתנו, ואין לנו כל אפשרות לגלותה באמצעות המחקר המדעי. בשנים האחרונות החלו מדענים רבים לגלות עניין בדתות שונות, בתאוריות מעולם "העידן החדש" ואף במיסטיקה, בניסיון לאתר כלים ואמצעים נוספים להבנת חלקי המציאות הנעלמת שאינה מושגת בכלי החקירה הרגילים. מתחילת המאה ה-12 הולך ומתעצם המשבר במדע. הוא תוקף את יכולתו של האדם לגלות את התמונה השלמה של העולם שבו הוא נמצא ולהבין את החוקים המניעים את הטבע ואת האנושות.

לאחר שהאדם מימש את הרצון לידע ומושכלות וחקר את המציאות הגלויה לעיניו, נולד בו רצון חדש: רצון להכיר את המושכל העליון, את החלק הנסתר שבמציאות. בשלב זה של התפתחות הרצון מצויה האנושות בימינו.

על רקע זה מתגלה חכמת הקבלה ומציעה לאנושות תמונת עולם חדשה, תמונת עולם מדעית שגילו המקובלים כבר לפני אלפי שנים בחקירתם את המציאות. התעוררות הרצון להכיר את המציאות השלמה בקרב האנושות בימינו מעידה כי היא בשלה להיחשף אל הקבלה, ולכן היא מתגלה. תפיסת העולם של הקבלה כוללת הן את ההנחות שאימצו לעצמן הדתות השונות כאמונות חסרות ביסוס והן את דרך החקירה המדעית. היא מפתחת באדם את הכלים שיאפשרו לו גישה למציאות השלמה ויכולת לחקור אותה.

בספר שלפניכם מובאים עקרונות ראשוניים של המדע החוקר את חלק המציאות הנסתר מן המדענים. בגלותו חלק זה משלים האדם את ידיעתו על עולמנו. כאשר הוא מחבר את שני חלקי המציאות, הנסתר והגלוי, הוא מוצא את עצמו מוכן למחקר מדעי מדויק, לגילוי הנוסחאות האמיתיות. תמונת העולם שלו נשלמת, הוא משתחרר ממוגבלות התפיסה היחסית, ומגלה את קיומם האמיתי של כל חלקי המציאות מעבר לזמן, לתנועה ולמקום. את כל אלה מקנה לאדם השיטה המוחלטת – חכמת הקבלה.

ספר זה מבוסס על שיחותיו של המחבר כפי שרשמו ועיבדו תלמידיו.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “קבלה, מדע ומשמעות החיים”